|
ראיתי היום את הפרק מהסדרה של קוטנר "אלבומים" על כרמלה גרוס ואגנר. ההתחלה של הפרק הייתה סטנדרטית לחלוטין. קצת היסטוריה פרטית, חיבורים, הרבה פירגון ואז הגיעו לחלק של כרמלה וזה היה פשוט מרתק. עצמת הרגשות שעדיין מבעבעת אצל האנשים הללו עדיין קיימת. הלהקה פורקה למעשה על כך שערן צור "התמסחר" בעיני הגיטריסט אורי פרוסט. הוא לא היה יכול להשלים עם הקו החדש ופשוט עזב את הלהקה אחרי השלמת התקליט. בניגוד לרוב הסרטים הדומים ששם הנוסטלגיה והרצון לא לכבס את הכביסה המלוכלכת מביע לגרסא מרוככת של הדברים, פה פרוסט מוציא את כל הכעס והעלבון (אם כי בצורה מאופקת) היישר למצלמה.
בנוסף יש בפרק קטעים מרתקים מההופעות החיות של הלהקה, שגם מצליחים להעביר את האנרגיה שהייתה בהן. מרתק לשמוע את ההבדל בשירים בין ההופעות לבין השירים כפי שהם הוקלטו מאוחר יותר באלבום. וסיפור מעניין מאד על אחד השירים המרגשים ביותר שנכתבו, פרח שחור.
_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
