סל ניוז

יצא לי לעבור קצת על סגלים של קבוצות, כשכתבתי את הפוסטים על הדראפט וראיתי שם מלא שחקנים טובים, שזה מפתיע מאד!
ואז חשבתי, לעשות דירוג שלהם במונחים היסטורים. לא מי טוב יותר עכשיו, אלא שקלול קריירות. זו כמובן רשימה נורא בעייתית, כי יש שחקנים שמשחקים 5 שנים בליגה ויש כאלו שמשחקים 15 שנה, אבל אני חושב שזו עדיין רשימה מעניינת. אתחיל עם טופ 5, ואז אצא לעבודה

1. טים דאנקן - דה ביג פונדמנטל. בעיני השחקן הגדול של דורו, ואחד הספורטאים הגדולים של דורו. אני אקבל טענה שקובי גדול ממנו, אבל לדעתי יש לו את האדג', ולו משום היציבות הבלתי נתפסת של הספרס, שאני מייחס לו חשיבות גדולה בה.
2. קובי בראיינט - שחקן, שחקן. ממש. שוב, אקבל דירוג שבו הוא מעל דאנקן. בכ"א, 5 אליפויות לפחות 2 מהן כאלפא דוג יחיד, זיהוי מוחלט עם מועדון (כמו הבחור שמעליו), והראשון שבאמת קרא תיגר על המעמד של ג'ורדן, נכשל נואשות בזה, אבל הראשון שאשכרה היה זכאי לתואר קורא תיגר.
3. לברון ג'יימס - וזה השני שקרא תיגר, גם הוא יכשל לדעתי, אבל ללא ספק ראוי לדיונים הללו. אליפות השנה, בטח אם תבוא מתוך דומיננטיות יכולה להעלות אותו לראש הדירוג, יש היאמרו שכבר עבר את קובי מבינה ניסטורית, אני לא חושב ככה. אבל זה לא רחוק, זה מרחק של עוד עונה טובה אחת שלו, ועוד עונה מחוץ למירוץ של קובי. מה שיבוא כבר בשנה הבאה כנראה.
4. דווין וויד - רציתי לשים פה את פירס, אבל לוויד יש שלוש אליפויות, אמנם כסקנד אופשן בכולן, אבל עדיין שלוש, ובאחת הוא גם קיבל MVP (שהיה צריך ללכת לשופטים אמנם, ועדיין). בשיאו, וזה משהו שהוא עדיין מצליח לזמן לעיתים, היה השחקן הכי דורסני בליגה, וזה בליגה שיש בה לברונים וכאלו, כן? חדירה מדהימה, חזק, אקספלוסיבי, מסיים עם מגע, ושומר מעולה. ושוב, 3 אליפויות. זה אומר משהו.
5. פול פירס - בעיקרון, זה היה צריך להיות נוביצקי כאן, אבל העובדה שאני הומר, ושבוסטון היא פרנצ'ייז אגדי ודאלאס לו נותנת את האדג' לאמת. וגם המיתולוגיה, החזרה מהדקירות, ההתחלה הקשה לקריירה, הקאמבקים מול הנטס ומול הלייקרס, MVP של גמר, קליעות הקלאצ', ההתבגרות. העונה שלו בנטס מוסיפה אפילו עוד קצת, כי ההתחלה היתה קשה, אבל פתאום הוא תפס כיוון ועשה דברים יפים, כולל סדרת פלייאוף, בגילו, שבה הוא השחקן הטוב על הפרקט, או השני הטוב על הפרקט.


אמשיך מאוחר יותר לפרט, להלן השאר כרשימה:
5. דירק
6. דוראנט
7. גארנט
8. וינס קרטר
9. טוני פארקר
10. מנו ג'ינובילי

נושא מעניין
נאש אחרי גארנט. ריי אלן לפני מאנו, אבל אפשר להתקוטט על זה.
בהמשך אכנס לזה עוד

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

וויד היה פירסט אופשן מובהק ב 2006. אליפות מאד מרשימה שהוא חתום עליה
אני מסכים עם פלאש על נאש ואלן. ואת פירס בהחלט הייתי מוריד מהחמישייה. למעשה, היסטורית ברור לי שגארנט מעליו , והוא בערך באותו מקום עם אלן

_________________
תודה לאלוהי הבירה

השופטים היו פירסט אופשן.
ומסכים לגבי נאש.

בין השחקנים שעדין משחקים הייתי מדרג:
1. דאנקן
2. קובי
3. לברון
4. פירס
5. נוביצקי
6. וויד
7. דוראנט
8. ריי אלן
9. גארנט
10. טוני פארקר / סטיב נאש

אם אפשר להוסיף גם כאלו שכבר פרשו ושיחקו גם באותן שנים אז הייתי מוסיף גם את ג'ייסון קיד ושאק

ערן, אתה הרבה יותר הומר מאשר סימונס אפילו.
סתם בשביל המשחק
1.דאנקן
2. לברון
3. קובי
4. וייד
5. גארנט
6. נוביצקי
7. נאש
8. דוראנט
9. פירס
10. וינס קרטר

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מקרא, הסימון אחרי שם השחקן מסמן את ההפרש בעיניי בינו לבין הבא ברשימה. כלומר דאנקן שווה בערך לקובי שגדול מלברון, שגדול בהרבה מדירק וכו'.

1. דאנקן ~
2. קובי >
3. לברון >>
4. נוביצקי ~
5. ווייד >
6. גארנט ~
7. דוראנט >
8. פירס ~
9. אלן >
10. נאש

פארקר יהיה 11, צמוד מאד לנאש, ובהחלט גדול מג'ינובילי שגדול בעצמו מוינס

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני חושב שכרגע קובי עדיין לפני לברון, כשלברון יקח אליפות שלישית רצופה עם MVP של הגמר, כמו שאני מנחש שיקרה השנה, זה יספיק לו בעיני כדי לעבור אותו בדרך למקום השני, חצי מילימטר מאחורי דאנקן. את דאנקן הוא ישיג בעיני עם עוד 2-3 עונות ברמת MVP (או "סתם" עוד אליפות אחת, אפילו לא כאלפא דוג אלא כשחקן שני בהיררכיה).

מתחת לחבר'ה האלו הייתי מדרג את גארנט, נוביצקי ו-ווייד באיזשהו סדר, נראה לי שגארנט ראשון ו-ווייד כרגע אחרון בגלל קריירה קצרה ופצועה יותר.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

בסה"כ זה די זהה לדירוג שלי עם שני שינויים:
1. אני לא מבין מה נאש עשה שמעלה אותו מעל דוראנט? עם כל הכבוד לתארי MVP של הליגה דוראנט הוא עילוי ברמות שמגיע אחת לדור הוא היה כבר בגמר הליגה והיה מעולה.
מה נאש עשה שנותן לו יותר?
2. אני חושב שדירק היה הרבה יותר הכוכב של האליפות שלו מאשר גארנט של הסלטיקס עד כמה שאני אוהב את גארנט והוא גם כוכב נדיר ברמה של גארנט לפחות אם לא יותר.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

אני מעריך את גארנט הרבה פחות בגלל שהוא לעולם לא הוביל קבוצה לאליפות. אמנם לקח אליפות עם בוסטון אבל לא כמוביל. וויד ונוביצקי לעומת זאת, כן עשו את זה.
למעשה, מבחינתי דוראנט אולי אפילו עוקף את גארנט כבר עכשיו. הוא עשה יותר עם אוקלהומה מאשר גארנט אי פעם עשה במינסוטה. למרות זאת, אני עדיין נותן אדג' קטן לגארנט, אבל זה אדג' שייעלם תוך עונה או שתיים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

העניין שהקריירה של גארנט הושפעה בבירור מעונש חמש השנים בלי בחירות הדראפט, זה דפק אותו לא במעט. השילוב של מניעת אגירת הנכסים בדראפט+השוק הקטן (זה שוק גדול מבחינת טלוויזיה אולי, אבל שחקנים לא מתים להגיע למינסוטה) היו מכת מוות לשאיפות האליפות שלו. בשיאו שנמשך לא מעט שנים הוא היה PF מדהים ממש, אול אראונד עם יכולות פסיכיות ותשוקה ענקית למשחק. אם היה מתמזל מזלו ליפול על פרנצ'ייז נורמלי, הוא היה יכול לתת פייט לדאנקן ברשימת הגדולים בהסטוריה לדעתי. וההגעה ההיא לגמר המערב עם ספריוול וקאסל רק מוכיחה מה הפסדנו.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אמת ועדיין מבחינתי לשחקן בקליבר הזה לא להגיע בכלל לפלייאוף במשך יותר מעונה אחת זה משהו שקשה מאד לכפר עליו. ולו זה קרה שלוש עונות רצופות. כאילו, בסדר, אל תיקח אליפות. אבל אתה מספיק גדול בשביל להגיע לפלייאוף ואם לא זה חתיכת כתם.
מבחינתי גם העונה (04-05) בה הלייקרס לא הגיעה לפלייאוף, היא כתם על קובי, אם להיות הוגנים.
ללברון ודאנקן כרגע אין כתמים כאלה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לדעתי פארקר צריך להיכנס על חשבון נאש. ומעניין שאף אחד לא העלה אפילו את השמות של כריס פול ושל הווארד (בכל זאת הסנטר הטוב בליגה מאז הפרישה של שאקיל).

אין לי כח לדרג ממש אבל אני חושב שהמקבצים הם משהו כמו:

1-3. דאנקן/קובי/לברון
4-5. וייד/נוביצקי
6-8. אלן/גארנט/פירס
9. פארקר
10. דוראנט

למה וינס קארטר?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

1. קובי
2. לברון
3. דאנקן. מילימטר מאחורי לברון.
4. וייד
5. נוביצקי
6. גארנט
7. דוראנט
8. נאש
9. פירס
10. אלן

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אני אחלק את זה לפי דרגים:
1. קובי
2. דאנקן
3. לברון
-----------
4. ווייד
5. נוביצקי
6. גארנט
-----------
7. דוראנט
8. פירס
9. נאש
10. אלן

ובמיוחד בשביל הת'רד הזה עדכנתי את מדד נורטון.
הוא לא לגמרי מדויק להשנה כי עדיין לא יצאו חמישיות העונה (מתי באמת? ועד מתי?) אבל קצת ספקולציות וכאלה, וזה מה יש. כן, אני איש של אקסל (רן). ולא, אני לא לגמרי מסכים עם הדירוגים האלה (את הדירוג שלי כבר הבאתי למעלה) בגלל העיוותים שבו, ועדיין בעיניי הוא מספר חלק גדול מהסיפור.

1. דאנקן
2. קובי
3. לברון
4. נוביצקי
5. גארנט
6. וויד
7. פארקר
8. פירס
9. נאש
10. בילאפס
11. אלן
12. האוורד
13. דוראנט
14. גאסול
15. בוש
16. פול
17. מלו
18. אמארה
19. פרינס
20. מריון
21. ווסטברוק
22. המילטון
23. קרטר
24. דרק פישר
25. ג'ינובילי


כמו שאמרתי, אני לא באמת מסכים עם הדירוג הזה, והיו שינויים שרציתי לעשות מזמן. אבל מדד נורטון זה מדד נורטון.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

חצי הסנט שלי

1/2 - לברון ודאנקן. בעיני המנצח בסדרה הנוכחית יהיה הראשון
כרגע דאנקן עדיין לפני בקצת, אבל שלישית ברצף של לברון בהחלט מקפיצה אותו קדימה. כנראה מכניסה אותו ללבל של בירד ומגי'ק.
3. קובי
4. וייד
5. נוביצקי
6. גארנט
7. נאש
8. דוראנט
9. פירס
10. פרקר

מתוך כל הרשימה הזאת, היחיד שיכול עוד לעשות תנועה מעלה הוא כמובן דוראנט.
אני מאמין שאליפות אחת דומיננטית מאוד, והמשך קו קריירה כמו עכשיו יספיק לו להיזכר מעל וייד הסיטורית.
תקרת הזכוכית של השלישייה המובילה גבוהה הרבה יותר, ובשביל להגיע לשם הוא צריך להתחיל לקחת אליפויות, כשגם 2 כנראה לא יספיקו לו לגרד את הרצפה שלהם.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

תנועה למעלה?
אם אני צריך להמר איך כוכבי היום ישתלבו ברשימה הזו, למרות שזה לגמרי ספקולציות:

לדוראנט ו-ווסטברוק יש לדעתי עשור להילחם על אליפויות. אם הם לא משיגים 3 טבעות זו אכזבה.
הם שווים 3-4 אליפויות, אם הם יהיו דומיננטיים כמו העונה.
אין סיבה שדוראנט בבוא הזמן לא יטפס לראש הרשימה. הפוטנציאל שלו גבוה משל לברון. אין לו תקרה, הבן אדם יכול להפוך למפלצת בשני צידי המגרש, וממה שראיתי ממנו - לדעתי זה יקרה. איך הרשימה תיראה ב2020?

1. דוראנט
2. קובי
3. לברון
------ לדעתי שלושתם יהיו בטופ 8 היסטורית . בהנחה שלברון יזכה העונה. אולי אפילו שלושתם מעל מג'יק ובירד. הם עד כדי כך מוכשרים ובלתי עצירים.
4. דאנקן
5. וייד
6. נוביצקי
7. ווסטברוק
8. גארנט
9. קארי
10. נאש
11. פירס
12. גריפין
13. פול (אני מנחש שדווקא שהוא יזדקן, דוק יצליח להוציא מגריפין וממנו טבעת).
14. פארקר
15. אלן

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

פלאש, לויכוחי לברון-קובי אני לא נכנס איתך, אבל דוראנט לא יהיה מעל לברון לדעתי. אין לו את האופי, ואופי כזה לא מפתחים בד"כ. הוא ככל הנראה השחקן היחיד בעולם שיכול להמטיר בקלילות במשחק 30 או 40 נקודות, ועדיין להיראות פאסיבי לגמרי. הוא לא קילר, ולא יהיה גדול מלברון. הוא כן יוכל לטעון לתואר שחקן ההתקפה המוכשר בכל הזמנים, אבל זה לא הדבר האמיתי.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אתה יכול לדבר על קובי-לברון. אני פשוט לא יענה, לא נכנסתי לזה כבר מעל חצי שנה כי כל אחד יתבצר בעמדתו כרגיל.
אם לברון יזכה השנה, הצד השני מקבל לגיטימיות, בדיוק כמו שכולכם/רובכם יודו שהצד של אוהדי קובי לגיטימי, אז חבל להתווכח.

דוראנט השחקן עם האיזון הטוב ביותר שראיתי בין קילינג אינסטינקט לשיתוף החברים. הוא הסופרסטאר הכי פשוט וצנוע שראיתי. האופי שלו מושלם ב100% לצד ווסטברוק. ראיתי עשרות משחקים שהוא סגר, משחקים גדולים שהוא השתלט עליהם ברבע האחרון בריצת הגמר. על קילריות אין מה לדבר. העובדה שהוא עושה את ה30-40 שלו בשטף המשחק וצריך את הכדור בדיוק ל2-3 שניות בהתקפות רבות כדי להיות סופר-דומיננטי, לא הופכת אותו לפאסיבי, ווסטברוק יכול להקפיץ כל ההתקפה, לכווץ את ההגנה, להוציא לדוראנט שיסגור את המשחקים בקליעות בצרורות.

החסרון שלו בהגנה. מעבר לזה הוא עושה הכל. ריבאונד, מסירה, קלאץ', פוסט אפ, שלשות, עונשין, חצי מרחק, חדירה, פאסט ברייק. זה מה שהביא אותו להשתלט על האולימפידה, אליפות העולם, ולהגיע לשלושה גמרים מערביים ב4 עונות, כשבעונה הנוספת, ווסטברוק נפצע בפלייאוף. השנה דוראנט היה נפלא, ומבחינת מספרים הוא עלה על לברון. לא רואה סיבה שזה ישתנה, וברגע שדוראנט ישתפר הגנתית (כמו שקורה לרוב הכוכבים בגיל מסוים) הוא גם יעבור אותו כשחקן. משם זה עניין של אליפויות.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

איך בדיוק קובי, שחוזר מפציעה ונמצא מעבר לשיא, אמור עוד לעבור בדירוג ההיסטורי את בירד ומג'יק אם הוא עדיין לא הגיע אליהם?
ואיך לברון, שעדיין לא עבר את השיא וגם ימשיך לשחק אחרי שקובי יפרוש, לא יעבור אותו היסטורית עד 2020?

בקלות. שאלה מוזרה משהו.
אני לא חושב שבירד או מג'יק צעדו קדימה אחרי גיל 28-29. לברון הוא לא ג'ורדן.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

הגעתי למסקנה שגינובילי אנדרייטד.
שמו פה את פישר לפניו...

לא שמו את פישר
האקסל שם את פישר.
וגם את מריון וטיישון פרינס

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

לא רוצה להיכנס לויכוח הרגיל, אבל זה עדיין וענה דמגוגית לאללה.
גם מג'יק וגם בירד נתנו עונות מצויינות מהבחינה האישית בגיל 30-31. אצל לארי היו אלה העונות עם הסקור הכי גבוה בקריירה.
למצער, בגיל 32 מג'יק פרש בגלל האיידס ולארי נפצע, לא שיחק כמעט כל העונה, וחזר מהפציעה בפירוש מוגבל יותר מאשר לפניה.

למעשה, הם לא מעידים על הכלל, אלא היוצאים מין הכלל.

בארקלי בגיל 33 נתן עונה נהדרת ביוסטון, על אף הגב הדפוק
האקים לקח אליפויות ב31-32, ובגיל 34 עדיין היה עצום.
מוזס בגיל 33 עדיין נתן 20+11.
קובי רק בעונה שעברה בגיל 34 נתן מספרים אדירים.
אפילו הדוקטור לקח אליפות בגיל 32 ועדיין ההי שחקן של 20 נק' בגיל 34.
וזה מבלי לדבר על תופעות כמו קרל מלון וקארים.

ובאופן כללי, הכדורסל השתנה מאוד ב-20 שנה מאז פרישת מגי'ק ובירד.
הקריירות הפכו ארוכות הרבה יותר, ואם פעם שחקנים הגיעו לליגה מוכנים אחרי הקולג' וכיכבו כבר בגיל צעיר, היום אנחנו רואים בעיקר שחקנים שמגיעים לפיק בטווח הגילאים של 26/27+

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש