נורטון כתב:
אני מניח שהתשובה לשאלה למה אתה מאמין, היא כי כך חינכו אותך.
כפי שכתבתי בעבר אני איפשהו בין מאמין לאגנוסטיקן בשאלת האלוהות (בגלל היש מאין) וכופר מוחלט בתורה מן השמיים
אם אתה נוטה לאמונה בגלל היש מאין, אז מי יצר את אלוהים?
אלוהים שהדתיים מאמינים בו, מכל הדתות, הוא בעיניי בסך הכל תשובה לבורות עצומה ומביכה שהאדם נמצא בה. עד למדע המודרני שעוסק במפץ הגדול לא ידעו כיצד נוצר העולם, ועדיין חלקים בתהליך הזה סתומים לאדם. וישנו כמובן המוות, הריק הגדול שהאדם המאמין בדרך כלל מסרב לקבל שהוא בסך הכל אי-התקיימות, ולכן היהדות, הנצרות והאסלאם יצרו מנגנון מיתי של גן עדן וגיהנום, שלא קיים בכלל בתורה (גן עדן מתואר בתורה כמקום החיות של אדם וחווה, אין שום התייחסות בתורה בכלל למשהו שקורה אחרי המוות. ישעיהו ליבוביץ', כמאמין, הדגיש את הנקודה הזאת שוב ושוב בבואו לומר שכל חובותיו של היהודי הם בחייו, לא לקראת מותו), ואת ההתעסקות בנשמה שלא מוזכרת בתורה אלא ככח החיים של האדם ולא כאלמנט מיסטי כלשהו שיש לו קיום בעולמות אחרים-הכל כדי לתת למאמין את המשענת הנוחה של ההמשכיות, ואת הסיבה לשמור על חוקים מסוימים.
צוד כתב:
ובכן, יש לי קצת זמן עכשיו.
אז קודם כל, אני באמת סבור שאין סתירה בין מדע לאמונה. אלו שני מישורים שונים לחלוטין.
בגדול: המדע שואל "איך" האמונה שואלת "למה".
לדוגמה: הרבה פעמים שמעתי במהלך ויכוח עם אתאיסטים את הטיעון הבא: פעם לא ידעו ממה נוצר הברק, אז אמרו "א-לוהים". היום יודעים שברק הוא תופעה אקלימית שבמהלכה נפרק חשמל סטטי הנמצא בעננים.
ואני אומר: נו, ומי קבע את הכללים האלה? עדיין א-לוהים.
כלומר, ההתקדמות המדעית בעניין הברקים (למשל, או בכל עניין אחר) לא מעלה ומורידה דבר מהשאלה מי גורם לתופעה הזו. ההתקדמות המדעית רק מאפשרת לנו לתאר את התופעה ברזולוציה גבוהה יותר.
ועכשיו לשאלה בעניין שני סיפורי הבריאה והתער של אוקום.
שוב, כפי שציינתי קודם, האמונה שלי נמצאת עוד לפני השאלה על הסתירות לכאורה בספר בראשית. למה אני מאמין בקב"ה זו שאלה שהתשובה עליה ארוכה ולא בהכרח קשורה לכאן. אבל בהינתן האמונה הזו, אני יכול לבוא אל הטקסט הזה, ולנסות להבין למה הוא נכתב בצורה כזו שתגרום לי לחשוב שיש סתירה בין הדברים.
אני מודה, בניגוד לדעה שהציג כאן גינות, שהטקסט, על פניו, מציג שני סיפורים שונים.
אבל במקום להניח שהסיפורים נכתבו בידי שני אנשים שונים וקובצו יחדיו (מה שמעורר אוטומטית שאלות אחרות, קשות יותר), אני אעדיף לבדוק אופציה שהסיפור נכתב פעמיים בצורה כזו על מנת להסב את תשומת לבי למסר כלשהו. ברגע שאמצא פירוש כזה שיניח את דעתי - אעדיף אותו.
אז זהו, שהאמונה היא הבסיס. אמונה באל של כל דת היא מלכתחילה דבר לא רציונלי. מהרגע שאתה בא ומאמין במשהו לא רציונלי והאמונה הזו היא נקודת המוצא שלך, כל נסיון לבוא ולנתח סתירות ב"רציונליות" יהיה עקום בהכרח. הרציונל אומר שכל טקסט אי פעם נוצר על ידי בני אדם. זו האפשרות הרציונלית היחידה, לא הנוספת. כדי לטעון אחרת אתה תצטרך להוכיח שאי פעם נוצר טקסט כלשהו לא על ידי אדם. היות שאתה לא יכול להוכיח, שב והאמן לך כמה שתרצה, אבל להוכיח את אמונתך כרציונלית-לא תוכל.