סל ניוז

איך יודעים שהייתה שנה חלשה להיכל התהילה? לא אוזכר הנושא בכלל בפורום סלניוז? לא בטוח, אבל די ברור שהכיתה השנה הייתה אפרפרה עם סימן קריאה אחד מאד גדול.
נבחרו רק שני שחקנים על סמך התרומה שלהם באן.בי.איי נטו. אחד קונצנזוס, השני לי לא ברור למה.

אלונזו מורנינג הוא בהחלט אחד השחקנים הראויים להיכל התהילה בעיני. הוא אמנם לא מגדולי השחקנים, אבל הוא כל כולו לב. אחד מהלוחמים הגדולים ביותר שדרכו בליגה, שהתגבר על מימדים לא הכי מרשימים ליצור קריירה מרשימה. החל את דרכו בשארלוט ויצר קו קדמי מתפוצץ לצד גרנדמאמא ג'ונסון. אבל למרות הצלחה נאה לקבוצה צעירה (העיפו את הסלטיקס בסיבוב הראשון בעונה הראשונה של מורנינג בקבוצה) הצמד די הסתכסך ומורנינג נטש למיאמי, שם הפך לפנים של המועדון, בעיקר בהדרכת פט ריילי. מורנינג התאים לסגנון המזרחי של ריילי לחלוטין. פיזיות, הפחדה וגם יכולות כדורסל כתוספת. ההיט מעולם לא הצליחו להגיע לגמר האן.בי.איי תחת מורנינג, אבל בהחלט היו אחד הכוחות החזקים במזרח. הרגע המרשים של הקריירה של מורנינג היה אחרי שהוא הצליח לחזור לאן.בי.איי אחרי השתלת כליה. השחקן היחידי שאני יודע שעשה זאת עד כה. זה אמנם לא היה מורנינג הישן והטוב, אבל עדיין שחקן אפקטיבי. לבסוף הוא הצליח לזכות בטבעת הנכספת ב-2006. הוא כבר לא היה הסנטר הפותח של ההיט, אבל למורנינג הייתה תרומה ממשית לאליפות ההיא.

אם לגבי מורנינג לא הייתה לי בעיה, אז לגבי מיץ' ריצ'מונד יש לי אחולשלוקי בעיה. המספרים אולי מרשימים ומן הסתם הם אלו שמכניסים אותו להיכל, גם הייתה טבעת. אבל קריירה שלמה של הפסדים ומעמד אמנם טוב, אבל מעולם לא אחד הכוכבים הגדולים של הליגה, אמורה הייתה לחסל כל סיכוי לכניסה להיכל. 14 שנים ארוכות של קריירה הניבו בדיוק 4 הופעות פלייאוף, כשהאחרונה בהן הייתה כשחקן שולי של הלייקרס עם 4.1 נק', 11 דקות למשחק. מיץ' ריצ'מונד בסופו של דבר היה סקורר טוב, אבל לא שחקן של היכל התהילה. אולי איזה שאריף עבדור רחים משופר, אולי דני גריינג'ר של היום. יותר מדי הפסדים לאורך השנים אומרים משהו.

שחקני אן.בי.איי נוספים שנכנסו להיכל, אבל לא בדיוק על הקריירה שלהם הם

שארונאס מרצ'ולניס, שהקריירה באן.בי.איי בוודאי לא הייתה שווה היכל התהילה, לא משנה כמה מהנה הוא היה, אבל הקריירה הבינלאומית שלו עם נבחרת בריה"מ (הוביל ביחד עם סאבוניס את הנבחרת למדליית זהב בסיאול 88) וכמובן עם ליטא הצעירה (היה בצד המפסיד של המשחק הבינלאומי הכי גדול שלי יצא לראות, גמר אליפות אירופה 95 ובמשחק הזה הוא נתן משחק עצום, לטעמי אפילו יותר גדול מזה של ג'ורג'ביץ' שזכה בתואר המצטיין עם 41 נק') מכניסה אותו להיכל התהילה בקלות.

נאט קליפטון - השחקן השחור הראשון שחתם על חוזה באן.בי.איי. אחד מהשלושה הראשונים ששיחקו בליגה. הוא הגיע לאן.בי.איי בגיל 27 ושיחק 8 שנים. הוא היה שחקן טוב, אך לא מיוחד והמקום שלו בהיכל התהילה הוא על כך שהוא פורץ דרך.

גאי רודג'רס - ווילט היה האיש שקלע את הסלים, רודג'רס ברוב המקרים היה האיש שמסר לו את הכדור. קריירה ארוכה ונאה מאד, כאחד ממובילי האס' של האן.בי.איי הצעירה דאז. הוא נכנס על כרטיס השחקן הותיק, לא כבחירה רגילה. אם נחזור למיץ' ריצ'מונד, אז בעיני זה היה הכרטיס שריצ'מונד היה יכול להיכנס עליו.

שני מאמני קולג' מאד ראויים נכנסו להיכל ולכל אחד מהם טבעת. גארי וויליאמס היה הגלגל השלישי באיי.סי.סי לשלטון של דיוק וצפון קרוליינה. ב-2002 הוא הצליח לזכות עם חואן דיקסון ואחרים בטבעת נדירה למכללה מהאיי.סי.סי שלא קוראים צפון קרוליינה או דיוק. הוא היה מזוהה עם התקפת הפלקס. נולאן ריצ'ארדסון היה אחד המאמנים האהובים עלי. 40 דקות של גיהנום היו הסיסמא המפורסמת שלו לקבוצות הראן אנד גאן שהוא הקים בארקנסו. בסופו של דבר הטובה שבהן, עם קורליס "ביג נאסטי" וויליאמסון זכתה בתואר ושנה אחר כך נכנעה בגמר ל-UCLA.

האחרונים להיכנס להיכל נכנסו על כרטיס של תרומה לליגה. בוב "סליק" לאונרד היה שדרן אגדי מאינדיאנה. השני שנכנס הוא בעיני הראוי פחות מכולם להיכנס. כלומר הוא בהחלט ראוי וחייב להיות בהיכל התהילה, אבל למה עכשיו בדיוק? אני מדבר כמובן על דיוויד סטרן, שרק לפני חצי שנה פרש מהמשרה שלו. אין ספק שהקומיש עשה רבות לקידום הליגה, ובמשך השנים היה אולי האיש הכי מזוהה עם הליגה למעט מייקל, לארי ומג'יק. אחד ממנהלי הספורט הכי גדולים בהיסטוריה ואולי בכלל אחד מהמנהלים הכי גדולים בהיסטוריה. אבל השאלה הנשאלת היא אם השחקנים צריכים לחכות 5 שנים מיום שהם פורשים עד שהם זכאים להיכנס להיכל התהילה, למה לא דיוויד סטרן? בעיני האגו הגדול של סטרן שוב שם איזה דפיקה קטנה על בחירה ראויה בהחלט.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אבל, ותקן אותי אם אני טועה, מאמנים יכולים להיכנס גם בתקופתם כמאמנים. אז למה שדייויד שטרן יהיה שונה מהם? למעשה, הוא יצא בדיוק באמצע - אחרי הפרישה, אבל לא צריך לחכות חמש שנים וזה הגיוני לחלוטין

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כמדומני שון אליוט עבר השתלת כליה בהצלחה עוד לפני מורנינג.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

מאחר וקומישיונר יש רק אחד בכל דור לא נראה לי שסטרן צריך לחכות כי אין ממש מישהו אחר שצריך להיכנס לפניו.
הסיבה שמחכים זה בדרך כלל כי יש הרבה כוכבי על של דורות קודמים שעוד לא נכנסו ומנסים למעט בקיצורי דרך.
סטרן יכול להיכנס היום והוא יותר מראוי.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

אני לא מבין איך פול ווסטפאל, ג'ק סיקמה, בובי דאנדריג' ובעיקר סידני מונקריף עדיין לא נכנסו.

ווסטפאל זכור לרובינו כמאמן הכושל של סקרמנטו של כספי אבל הוא גם היה אחד הגארדים המלהיבים של שנות ה-70. התחיל את הקריירה בבוסטון אבל את עיקר תהילתו עשה בפיניקס (22.5 נק' ו-5.6 אס' בחמש עונות). זכה באליפות היחידה שלו בבוסטון כשחקן ספסל אך הגיע לעוד גמר ליגה אחד ושני גמרי מערב בפיניקס. 4 חמישיות ליגה (3 ראשונות) ו-5 פעמים אולסטאר (פעם אחת עם סיאטל אליה עבר תמורת דניס ג'ונסון). אימן גם 10 עונות בליגה את פיניקס סיאטל וסקרמנטו (מאזן נאה של 53% בעונה הרגילה ו-55% בפלייאוף) כולל את פיניקס של בארקלי שהפסידה בגמר לבולס בעונתו הראשונה על הקווים.

סיקמה היה הסנטר הלבן עם תספורת האלי אוחנה הבלונדית, שילוב של ריבאונדר מצוין (9.8 ממוצע קריירה) מוסר טוב (3.2 ממוצע קריירה) מגן קשוח (פעם אחת בחמישיית ההגנה השנייה) וקלע טוב מאוד (85% מהקו כולל פעם אחת שהוביל את הליגה) שלקראת סוף הקריירה הוסיף גם את השלשות לרפרטואר. שיחק 9 עונות בסיאטל (כולל האליפות היחידה בתולדות הפרנצייס) ועוד 5 עונות במילווקי החזקה של שנות ה-80. 7 פעמים אולסטאר.

דאנדריג' היה אחד הסמולים הגדולים של שנות ה-70, אחד היחידים בעל two way game בתקופה בה סמולים היו בעיקר או התקפיים או הגנתיים. זכה באליפויות עם מילווקי של אלסינדור ואוסקר ועם ושינגטון של הייז ואנסלד (כולל שליטה במצ'אפ עם הדוקטור בגמר המזרח) והגיע לעוד 2 גמרים. שחקן שבעיקר התעלה בפלייאוף (ממוצעים של 20.1 7.7 ו-3.7 לעומת 18.5 6.8 ו-3.4 בעונה הרגילה) נבחר רק לחמישיית הגנה אחת וחמישיית ליגה שנייה נוספת (בעיקר משום ששיחק בתקופה של הדוקטור, האבליצ'ק ובארי), 4 פעמים אולסטאר.

סידני "הדיונון" מונקריף היה אחד הגארדים ההגנתיים הטובים בהיסטוריה (מהכינוי שלו ניתן להבין איך הוא היה נדבק ליריב), שיחק 10 עונות רצופות בקבוצות המצוינות של מילווקי בשנות ה-80 (ולאחר עונת פרישה חזר לעונה נוספת מיותרת באטלנטה). ממוצעי קריירה של 15.6 נק' (50% מהשדה, 83% מהקו) 4.7 כ"ח ו-3.6 אס'. 5 חמישייות ליגה (1 ראשונה), 5 חמישיות הגנה (4 ראשונות), פעמיים שחקן ההגנה של השנה, מעולם לא הגיע לגמר הליגה (שלושה גמרי מזרח אבל לא הצליח לעבור את בוסטון ופילדלפיה). 5 פעמים אולסטאר.

כנראה שאלוהים שונא את מילווקי...

הצצתי עכשיו בלינק של הסיכויים לכניסה והוא ממש מוזר לי.

דיקמבה מוטומבו (שבשבילו נכנסתי לברר) במקום ה194 עם סיכוי אפסי. זה עוד מילא, מקום אחד מעליו רג'י מילר שהייתי מצפה שיהיה מניה בטוחה לכניסה. מיץ' ריצ'מונד המושמץ 90 מקומות מעליהם עם סיכוי גבוה פי עשרה. מה הולך כאן?

http://www.basketball-reference.com/lea ... _prob.html

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

את האמת, זה באמת פשע להכניס את ריצ'מונד ולהשאיר את מונקריף מחוץ להיכל. לא רק שהוא היה שחקן הגנה עדיף בהרבה על ריצ'מונד, הוא גם היה שחקן התקפה מצויין. הוא היה המנהיג של מילווקי שאמנם לא הגיעה לגמר אבל הייתה בהחלט קונטנדרית. היא התמודדה מול שתיים מהקבוצות הגדולות בכל הזמנים, פילדלפיה ובוסטון.

לא יודע, מפריע לי ששחקנים מחכים הרבה זמן בשביל להיכנס, גם אם מדובר בכניסה ראשונה, ואילו דיוויד סטרן נכנס בוואלס עוד לפני שהספיק להוריד את הישבן שלו מכורסת הקומיש.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לגבי ההסתברות, זה בסה"כ רגרסיה מבוססת 7 פרמטרים.
מפתיע מאוד שסטיב נאש עם שני תארי MVP ממוקם כ"כ נמוך.
מפתיע שהמקדם של הגובה הוא שלילי, כלומר, ככל שהשחקן גבוה יותר, כך פוחתים הסיכויים שלו להיכל התהילה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מילר כבר בהיכל...

_________________
מה התועלת?

ההבדל בין שחקן לסטרן הוא ששחקן גם יכול לחזור לשחק אחרי כמה שנים בחוץ.

גם סטרן יכול לחזור בעוד שנתיים או אפילו חצי שנה אם אדם סילבר יתגלה ככישלון.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הנוסחא שנותת את המדד הזה היא נכונה ברוב הזמן, אבל היא מפספסת תופעות ודברים יחודיים.
אחד כמו מוטומבו שלא זכה באליפות, קלע בממוצע פחות מ-10, וגם הריב' שלו הוא רק 10 וקצת בממוצע (בעיקר בגלל השנים האחרונות ביוסטון שם היה מחליף של יאו) מדורג נמוך מאוד. בטח ובטח כשאין כאן כמעט שום מדד הגנתי, והיותו אחד החוסמים הטובים בהיסטוריה (2.8 בממוצע לקריירה, אבל כמעט 3.4 אם מתעלמים מהשנים האחרונות) בכלל לא באה לידי ביטוי.

אותו כנ"ל אגב עם רג'י, שהשלשות שלו והווינריות שלו לא נראים בנוסחא הנ"ל.

גם לגבי נאש אגב, הMVP לא נכלל בנוסחא, אבל אין שום מצב שהוא לא יכנס. אין זוכה MVP אחד בהיסטוריה שלא נכנס להיכל, ולא ראוה סיבה שדווקא הוא יהיה הראשון.
אם כבר, הייתי מהמר יותר על דרק רוז בתור החשוד המיידי

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש