אין לי שום כוונה להיכנס לוויכוח פוליטי (חסר תוחלת כמסתבר) ודאי שלא להצטייר כבעל דעה פוליטית שאין לי אבל רק לתקן כמה תיקוניםצ'יקים ואז לחזור ולהסתתר מאחורי המעטה המבורך של השתיקה
(אלוהים, איך ולמה אני עוד פעם עושה את זה לעצמי)
Carlton Myers כתב:
... ב48' היה כאן מצב של תוקפנות ערבית כנגד עצמאות מדינת ישראל. זו היתה מלחמה, וידם של היהודים היתה על העליונה. אין לך שום אינדיקציה שהיו "משמידים" יהודים, זו היתה מלחמה ובמלחמה יש מתים.
אין אינדיקציה? אפילו לא אחת? ההבטחות המפורשות של המופתי הירושלמי ושאר מנהיגי האוכלוסיה הערבית להשמיד את הישוב היהודי בארץ הן אינדיקציות די טובות לטעמי. לא באמת יכול להיות ספק בכוונות שלהם או לפחות בדרך שבה הם הציגו אותן. ואגב, יש לך במקרה שם של ישוב יהודי אחד (אחד!) שנפל בידי הערבים ולא הוחרב מן היסוד? אחד יספיק כאמור. איך יכול להיות בכלל ספק שהיה מדובר בטיהור אתני לכל עניין ודבר, ולא מהסוג של גירוש חלק מהתושבים מכפריהם, אלא מהסוג של סיום טוטאלי של קיום אוכלוסיה ב
כל הטריטוריה. זה שהערבים לא היו מספיק חזקים להשלים את התוכניות שלהם, לא אומר שלא היו להם כאלו.
לא שזה מאוד משמעותי לויכוח ולדיון אבל כמו שאני חוזר ומדגיש כל פעם, כשהנתונים לא מסייעים לטיעון, כיפוף המציאות רק מחליש את הטענות ולא מחזק אותן.
Carlton Myers כתב:
67' זה סיפור מורכב שרוב היהודים בישראל נהנים לצבוע אותו בצבעי שחור-לבן של "כולם התקבצו עלינו להשמידנו", אבל מי שחופר קצת בהסטוריה רואה דברים אחרים. בשורה התחתונה: ישראל תקפה ראשונה, ללא הסכמת ארה"ב, בספקות מאד גדולים בתוך הממשלה לגבי הרציונל שבמהלך, וכנגד צעדים לא ישירים (סגירת המיצרים ע"י נאצר). ...
שוב, ואת זה אני זוכר כבר בעצמי, נאצר אמר בגלוי, במפורש וללא באמת מקום לספק שמטרתו היא השמדה של מדינת ישראל, לא הסדר לא שלום ולא בטיח. סיום היישות הציונית. זה לא שבאמת היו ניואנסים. אם ממש רוצים אפשר להגיד שזה היה חלק מהתוכניות הגדולות שלו על פאן ערביות וכו' אבל בתחלס זה מה שהוא אמר.
ואם אתה קורא להכנסת כוחות מצרים לחצי האי סיני שהיה מפורז "צעדים לא ישירים" אז הרשה לי להפנות אותך להערה החותמת את הפסקה הקודמת.
אגב, גם אנגליה וצרפת הכריזו ראשונות מלחמה על גרמניה ב 39, תוקפניות שכאלה.