סל ניוז

(לא יודע כמה זה רלבנטי, אבל הייתי עוזר משפטי בביה"ד האזורי בירושלים)

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

מה באמת הטיעון המרכזי שלך מבין שלל הטיעונים? האם זה שהשופטת לקחה החלטה סבירה? התייחסתי אליו. לא.
האם זה שהיא מחליטה לבד ולא מושבעים? כלומר מה? התייחסתי אליו. עדיין זה לא הופך את ההחלטה שלה לסבירה ולא מגוחכת.
האם זה שהיא יכלה לעשות את עצמה מקשיבה ולא להתייחס לזה? התייחסתי אליו. יופי. יכלה. היא בחרה לפסול התייחסות לצהיר שקרי בטיעון לא רלוונטי ולא הגיוני ("בזמנו לא תפסתם אותו"), שמשום מה כאן אתה מקבל אותו (ושוב אני שואל אם אתה מקבל אותו גם בענייני כדורסל והוא נראה לך הגיוני).

אורן, שזה בית המשפט שהיא שפטה/שופטת בו?

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ראי, כן. היא הנשיאה.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

טוב, נדמה לי שזה מאשר את מה שחשבתי על ההקבלה של רן.
אם השופטת הנכבדה הייתה אומרת לעו"ד "אדוני הפרקליט המלומד, הבהרת את הנקודה שלך, רשמתי לעצמי, עכשיו בוא נתקדם" - לא היה לי שמץ טענה אליה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

בהמשך לויכוח הקודם עם רעננה, ובעקבות תגובות בפייסבוק לאיזה ראיון (אוהד חמו, הארץ) וגם כתבה במוסף של ידיעות אחרונות על אנשים מבאר-שבע שברגע האחרון החליטו כן להצביע ליכוד, למרות שקודם נשבעו שהפעם לא יצביעו:
הטריד אותי שאנשים כותבים "למה מי אתם שתתנשאו ותגידו שכל מי שהצביע ביבי הוא מפגר", שזה בערך מה שרעננה התרעם עליו. אז רציתי להדגיש שבוודאי שלא כל מי שהצביע ביבי הוא מפגר שהצביע רק מתוך רגש ובטח שלא כל מי שהצביע למחנה הציוני הוא אדם אינטליגנט והצביע מתוך רציונל ולאחר מחשבה מרובה.
אבל מה לעשות שאנשים שביבי צחק להם בפרצוף, שהעליב אותם בתשדיר בחירות ויותר מזה - אנשים שבעצמם אמרו ונשבעו ואמרו שוב שזהו - אין מצב שהם מצביעים לביבי (אגב גם זה מתוך רגש) ואז בסוף בגלל הכרזה של ביבי על הערבים שנוהרים לקלפי הצביעו שוב לליכוד, אז כן - הם מפגרים.

היי רעננה, אני עדיין אשמח לקבל תשובה

צודק, סליחה.

בגדול, בסוף בסוף, החשש הוא שהתנהלות רופסת-פשרנית מצידם של בוז'י ושלי בעיקר תביא לוויתורים לא נכונים (שחרור יותר מחבלים, פתיחת יותר מחסומים, פחות תגובות צבאיות כשצריך...).
בעיניי, בכל מה שקשור למצב המדיני הסיטואציה מכריחה מציאות של ניהול סכסוך (ולא פיתרון. כרגע אין פיתרון.) ובניהול סכסוך אני חושב שממשלת ימין תהיה טובה יותר. וכן, משלמים מחיר של בידוד מדיני יחסי.

אחלק את תגובתי לשני חלקים:
1) אני לא חושב שענית על שאלתי. אני לא מבין מתשובתך לאן עלולים להביא אותנו ה"ויתורים לא נכונים" של בוז'י ושלי (הנחתי כי התבלבלת הייתה שגויה, מתנצל).
2) אני מתקשה לראות כיצד ניתן לבסס את ההסבר שנתת על טיעונים רציונליים. עובדתית, לא הייתה כאן ממשלת "שמאל" אמיתית מאז רבין, למעט ההבלחה הקצרצרה של ברק (ומה דעתם של שמאלנים רבים על ברק וממשלתו - יותר מזה, מה דעתם על ברק וממשלתו של אנשים שעמדו בשבילו בצמתים הייתה בערך יום אחרי הבחירות - אני יכול לספר לך מניסיון אישי).
אם כבר - הממשלות שבהן ישבה מפלגת העבודה (אך לא הנהיגה - כי כאמור, השמאל לא הנהיג פה כלום כבר 15 שנים) דווקא היו יותר יעילות בתגובותיהן למצב הביטחוני - בניית הגדר החלה בממשלת שרון הראשונה עם פואד כשר בטחון (אותו שרון שהפך במהלך תעמולת הבחירות האחרונה לשמאלן עוכר ישראל). התגובה הצבאית של ישראל נגד חמאס בזמן ממשלת אולמרט-עבודה (עם ציפי כשרת חוץ, אאל"ט), הייתה הרבה יותר נחרצת מהתגובות הרפות תחת שלטון נתניהו (לצערי, השתתפתי בשני המבצעים הראשונים וגם כאן אני יכול להעיד מניסיון אישי).
גם עניין שחרור האסירים נראה לי הפוך לחלוטין - ממשלות נתניהו משחררות לא מעט אסירים למען מראית העין של "צעדים בוני אמון". דווקא קידום צעדים בוני אמון אחרים (למשל הפסקת הבנייה בהתנחלויות - זה כמובן כבר נושא אחר לגמרי וסיבה הרבה יותר הגיונית בראייתי כן להצביע ימין, גם אם היא נוגדת לחלוטין את השקפתי) יאפשר לצמצם את שחרור האסירים וייתן לגיטימציה להחזקתם בכלא, כראוי.

אני אגב מסכים שבמציאות הנוכחית לא ניתן להגיע לפתרון. ההבדל בינינו (כך נראה לי - לא רוצה להכניס לך מילים לפה) הוא שאני חושב שלמען סיכוי לפתרון בעתיד אנחנו חייבים לנסות לשנות את המציאות הזו - לאט, בצעדים קטנים ומדודים. בשש השנים האחרונות בהן נתניהו רוה"מ, אנחנו דורכים במקום. ודריכה זו במקום הינה שוות ערך להדרדרות במדרון. (וכן, גם הצד השני אשם)

אקדים ואומר שאני מתלבט בין מענה חלקי (תקופת חיים גרועה להשקעה בכתיבת פוסטים ארוכים) לשאלות הטובות שלך לבין התנצלות מראש ובריחה מהדיון. בחרתי באמצע.

א. לא התבלבלתי-שלי הרבה יותר יונית מציפי ולדעתי גם דומיננטית בהרבה.
ב. הוויתורים עלולים להביא לדירדור נוסף במצב הביטחוני (יותר שחרורי מחבלים=יותר מחבלים ברחובות)
ג. את התנהלות הימין אל מול שמאל אני בוחן אל מול הפרסונות ולא מול הכותרות של שמאל-ימין. לכן אני מניח שאלה שנמצאים היום בשמאל ינקטו ביותר ויתורים מאשר אנשי ימין. דרך אגב, השיקול מבחינתי להצבעה שמאלה (ולא ספק היה שיקול כזה) היה בתמונה הגדולה. השמאל הרבה יותר טוב בלחשוף את כוונות הצד השני, מה שבעיניי חשוב מאוד.

אז השאלה הגדולה יותר מבחינתי היא לאן אתה רואה את השטח שבין הים לנהר הולך? מה צופן לו בעתיד?
בוא נסכים, לצורך תגובה זו, שממשלת ימין טובה יותר ב"ניהול משברים". אז ינהלו משבר, ועד משבר, ועוד אחד. והזמן יעבור. האם הזמן, להשקפתך, משחק לטובתנו? מחזק את עמדתו של היריב? או שמא אנחנו מדברים על סטגנציה עד אחרית הימים?

כפי שציינתי לפני כן, בראייתי אנחנו במצב של הדרדרות במדרון. בשש השנים האחרונות תחת נתניהו, אנחנו מתקדמים לאט ובטוח לחורבן הבית. לכן, הצבעה לנתניהו יכולה להיות הגיונית בעיני משלוש סיבות:
1) השקפה לפיה אנחנו לא במדרון, הזמן הוא לטובתנו (או לפחות אינו לרעתנו) ולכן המדיניות הקפואה של הממשלות האחרונות היא חיובית. אני אשמח אם מישהו שמחזיק בהשקפה כזו ינסה להסביר לי כיצד הגיע אליה.
2) השקפה שגורסת שעליית ה"פרסונות" הנוכחיות בשמאל תביא עלינו את החורבן במהרה.
3) אמונה שלמה שדווקא נתניהו מסוגל לבצע את שינוי הכיוון הנדרש, וזאת בניגוד גמור לתשע השנים הראשונות של שלטונו (ובפרט השש האחרונות).

אבל אם פלוני מסכים עם השקפתי בנוגע לכיוון אליו המדינה הולכת, ולא מאמין בלב שלם שבוז'י ושלי יזרזו את הקץ, אזי אני לא מבין מדוע לו, לפלוני, להעלות ברביעית את נתניהו לכס ראשות הממשלה. המנעות מהדרדרות נוספת במצב הביטחוני, אלא אם מדובר בכזו שתביא את החורבן, אינה שווה את השלמתנו עם ביאת אותו חורבן בעתיד.

למה? אני לא יכול לחשוב שממשלת שמאל תביא לפה יותר פיגועים/רקטות/מלחמות מאשר ממשלת ימין, אבל לא ברמה כזו שתביא ל'חורבן' 'במהרה'? וזאת לא סיבה מספיק טובה להצביע ימינה?

ולגבי הפסקה הראשונה אני, ובכן, די פסימי ביחס לעתידה של מדינת ישראל. בטווח הזמן של 50 שנה, כשיהיו פה הרבה יותר מדי לא משכילים שלא יתרמו למשק הישראלי ולביטחון המדינה יהיה בלתי אפשרי לנהל את הסכסוך (פתרון לא רלוונטי בכל מקרה בדור-שניים הבאים) כמו שאנחנו עושים בצורה נסבלת נכון לעכשיו.
זאת הדאגה המרכזית שלי. ולכן אגב הצטערתי שהתפרקה הממשלה היחידה שאפשרה קואליציה נטולת חרדים.

בודאי שאתה יכול. אך זה בבחינת לבחור את הרעל שלך - אם החורבן הוא בלתי נמנע, מה אנחנו עושים פה?
אם ההבדל בין ממשלת ימין לממשלת שמאל מתמצה בסבל שיהיה מנת חלקנו עד לסופה של המדינה, אזי זו כלל אינה סיבה להצביע ימין, כי אם סיבה לאסוף את בני ביתך ולמצוא מקום בו תוכל להבטיח להם עתיד - עד כמה שקשה הדבר. אלא אם יש בך תקווה שבכל זאת יהיה פה שינוי שלא ניתן לצפות כרגע, שיגיעו הפרסונות הנכונות ויבשילו התנאים הנכונים, ולכן בינתיים עדיף למשוך זמן במינימום נפגעים - ואז ההצבעה לימין היא הגיונית בהתאם להשקפתך. אני באופן אישי חושש שככל שנחכה יותר, הסיכוי לשינוי המגמה הנוכחית יקטן. לכן קשה לי עם הצבעה למי שקיבל כבר מספיק הזדמנויות והוכיח שאין בכוחו (או ברצונו) לשנות את כיוונם והתנהלותם של הדברים.

וכל זה כמובן, בהנחה שאנו מסכימים כי ממשלת נתניהו עדיפה בניהול משברים ומשיכת זמן על האלטרנטיבות, הנחה שלא זכתה לעמוד במבחן המציאות.

אני יכול להבין מזה שעניתי לך?

אחרי מחשבה, נראה שכן.

תודה