גמליאל כתב:
מה זה קשור כמה קבוצות אתה חושב שהיה קל יותר לעלות מהבית הראשון ב- 2008 (כששתי קבוצות מתוך ארבע עולות ויש לך את קזאן החזקה בבית) מאשר השנה ושנה שעברה כשארבע מתוך שש עולות וחוץ מקבוצה אחת בבית (גלא השנה) כמעט כולן בתקציב נמוך מהפועל?
ב-2008 מספיק שקבוצה אחת עם תקציב בינוני הייתה מתחברת בעונה וקצת הפועל מזייפת כדי שלא נעלה. בשנה שעברה וגם השנה צריכות שלוש קבוצות נחותות מאיתנו לעקוף אותנו כשישנם 10 משחקים וקשה יותר להפתיע לאורך זמן. אם זה לא היה קורה שנתיים ברצף הייתי אומר שאין סיכוי שזה יקרה...
אתה בודק נתונים לפני הכתיבה, או שאתה סתם ממציא ומקווה שאנשים לא ישימו לב?
בוענת 2008 שיחקו בשלב הראשון ביול"ב קאפ 56 קבוצות, שהתחלקו לתשעה בתים של שש קבוצות בכל אחד. בבית 9 שיחקו טורוב זגורזלץ', קאזאן, זאדאר, הפועל, דן בוש וסטרסבורג. הפועל ניצחה את כל משחקי הבית - כולל שני ניסים בנקודה אחת נגד סטרסבורג וזאדאר, ומשחק שלשות בלתי נשכח נגד קאזאן (40 הפרש נגד אימת הבית, שסיימה את דרכה ברבע הגמר). בחוץ הפסדנו את כל המשחקים, כולל 53 הפרש ברוסיה שלמרבה המזל לא שודר. סיימנו מקום רביעי, מתחת לכל המזרחיות, וקיבלנו בתמורה את בשיקטאש. ההצלחה נגדם במשחק הראשון רק העצימה את הביזיון של המשחק השני (8 נקודות ברבע האחרון), שהיה דומה להפליא למה שקרה בבלגרד עונה קודם.
אבל יפתח צודק כמובן, הכישלון באירופה היה זניח לעומת המאזן השלילי בליגה ובתוכו התבוסות לחולון, התבוסה הביתית למכבי, ההפסד המתסכל בנוקיה וכן הלאה. אחרי אנומליית הגביע הגיעו תשעה הפסדים באחד-עשר משחקים, ועד ששמיר טרח להתפטר, בסוף אפריל, העונה כבר היתה גמורה. אפילו זיו ארז שהחליף אותו הוציא איכשהו מאזן חיובי לפרוטקול. זו היתה הקבוצה הגרועה ביותר (ומבחינתי גם השנואה ביותר) של הפועל מאז שאני מכיר אותה ועוד הרבה אחורה, ואני כולל בחישוב הזה את עונת הפפי, העונה האחרונה של עדי, עונת הבלבוש, עונת הטרימינגהאם ואת כל עונות הקטש-דרוקר האחרונות שהתערבבו לי אחת בשנייה.
שמיר טוב בלהכין קבוצה ליריבה במשחק בודד, מה שהפך אותו לעוזר מאמן מצוין בימים שהאגו שלו היה קטן. יחסי האנוש שלו איומים, אין לו מושג בניהול משברים והוא במיוחד נורא בבניית סגל (ולא במקרה ההצלחות היחסיות שלו היו בקבוצות בהן לא היו לו חלק בבניה, כמו הפועל 07' והעונה הטובה בשרון).
שיישאר בחולון הרבה שנים.