סל ניוז

אז בוא ונעבור על אסטרטגיה של קבוצה אחרת, שלמעשה נבנתה מהדראפט, אבל הלכה על הבניה בדרך אחרת לחלוטין.
עונת 2008/9 נגמרה ולגולדן סטייט זאת הייתה עונה די מחורבנת. הקבוצה בעיני הייתה היסטורית, לא ברמה של הישגים או חוסר הישגים (שלום פילי), אלא פשוט כנראה מקבץ הבול הוגרז הכי גדול שאי פעם קובץ לו יחדיו - סטיבן ג'קסון, ג'מאל קרופורד, מונטה אליס, אל הרינגטון ולהשלים את הסריה, האיש שמעולם לא שמע על מסירה, קורי מגטי. להרבה זה לא הספיק, 26 ניצחונות, טוב מספיק לבחירה מספר 7 בדראפט. למזלם של הווריירס 6 קבוצות לא ממש זיהו את הגדולה ואבן הבניין הראשונה בדמות סטפ קארי יצאה לדרך. בשביל הקורא הנלהב סם הינקי, לפעמים לא צריך בחירה טופ 1 או אפילו טופ 3 או טופ 6 כדי למצוא פרנצ'ייז פלייר. עונה לאחר מכן, הווריירס נראו די דומה והסריחו את הפארקט בצורה די דומה. הפרס היה הפעם בחירה מספר 6. אם זה מה שעשינו עם בחירה מספר 7, אז תארו לכם מה יקרה במקום אחד יותר גבוה חשבו אוהדי הווריירס. התשובה כמובן כלום, כי אקפה אודו הוא התשובה לכך שגם פספוס דראפט רציני לא פוגע בסופו של דבר בהפיכת קבוצה לאלופה.

הדרך של הינקי מפה הייתה ברורה, זריקת כל השחקנים, השארות עם קארי והשגת הפרס העצום על אודו של בחירת סיבוב שני, כנראה לא מוגנת. הווריירס עשו בקיץ הזה את הביג נו נו. הם השקיעו בפרי אייג'נט ולא סתם אחד, אלא בדיוויד לי, שבשביל להשיג אותו הווריירס כמובן שהיו צריכים לשלם יתר על המידה, עוד ביג נו נו. לי, קארי וכמובן שמונטה אליס שלקח את כל הזריקות שבעולם ועוד קצת שיפרו את המאזן של הווריירס ל-36 ניצחונות. עדיין רחוק מהפלייאוף, עמוק בתוך המעמד שהינקי מטיף שאסור להיות בו, בינוניים עם פיירול לא קטן. הפרס של הדראפט לא היה משהו משהו, רק בחירה מספר 11. הווריירס הלכו על קליי תומפסון (פעם שניה מוכח שחייבים טופ 3 כדי לבנות פרנצ'ייז, לא?).

במהלך עונת 11-12 הווריירס שוב עשו משהו שהינקי מעולם לא היה מעז לעשות. לא היה ספק שמונטה אליס חייב ללכת. הינקי היה מוציא מזה מן הסתם בחירת סיבוב ראשון מוגנת טופ 6.43 לשלוש ורבע השנים הבאות ועוד איזה 2-5 בחירות סיבוב שני. העיקר לא לקחת חוזים ולא לקחת התחייבויות. אז הווריירס חשבו אחרת ולקחו התחייבות גדולה, תרתי משמע. הנה בא לו אנדרו בוגוט לגולדן סטייט. לקבוצה בינונית שלא הולכת לשום מקום מגיע שחקן פצוע עם חוזה לא קטן. כמו שאמרנו - ביג נו נו. זאת הייתה עונת השביתה, סטפ החזיק מעמד קצת פחות מחצי עונה והווריירס תחת מרק ג'קסון קצת הלכו אחורה. בדרך כמובן שהיה הטנקינג הדוחה (הנה סם הינקי סוף סוף יכול להזדהות עם הדרך של הווריירס) להשיג את בחירה מספר 7, שהפכה להריסון בארנס, נחמד, אבל לא יותר מאשר נרלנס נואל נניח. לא פחות משמעותי הייתה בחירה מספר 30 בדמותו של פטסוס אוזילי, הרבה יותר משמעותית הייתה בחירת הסיבוב השני (35) דריימונד גרין והכי משמעותית הייתה הבחירה השניה בסיבוב השני אוגניאן קוזמיץ'... טוב, סתם בדקתי ערנות. בדרך הווריירס שוב עשו מה שאסור, כשהשקיעו בשחקני ספסל לא זולים בכלל בדמותם של ג'ארט ג'ק וקרל לנדרי. חמושים בכלים החדשים הווריירס סוף סוף מגיעים לפלייאוף. לא באמת צריכים להתרגש, רק מקום 6 ו-47 ניצחונות. יש שיגידו, בדיוק המקום הכי גרוע להיות בו. לא מספיק טובים בשביל להתמודד באמת, לא מספיק גרועים בשביל לבחור את ג'ואל אמביד. בכל מקרה, הפלייאוף הזה נתן הצצה לעתיד עם פלייאוף מדהים של סטפ, שכרגיל נעצר אצל משביתי השמחות הרשמיים של האן.בי.איי - הספארס.

2013-2014 הייתה ההוכחה שסם הינקי צדק כל הדרך. הווריירס סתם בזבזו 4 שנים של קארי. שיפור קטנטן של 4 ניצחונות, אבל שוב מקום שישי במערב. וכרגיל ההשקעה בקיץ, הפעם באיגי, לא ממש פרעה שטרות. הפעם ההדחה הייתה בסיבוב הראשון של הפלייאוף. הווריירס היו חזק בתוך הנו-מן לנד של האן.בי.איי ובעיקר של סם הינקי. טובים מספיק בשביל להגיע לפלייאוף לפעמים, אבל אליפות? איפה. אם הינקי היה הג'י.אם המהלכים היו ברורים, לא? אחד מהשניים - תומפסון או קארי הביתה, תמורת בחירת דראפט מאד גבוהה ואולי גם טוני רוטן, כי צריך פוטנציאל צעיר. איגי היה על מטוס תמורת קאפ ספייס ואיזה בחירת סיבוב שני. שחקן גמור, לא ממש שונה מת'אד יאנג, לא? שאר הסגל היה גם הוא מרוקן מתוכן והבניה לשנים הבאות של קונטנדרית אמיתית הייתה יוצאת לדרך.

מה קרה ב-2014/15 כולנו יודעים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

נו, ואם יש לך בחירת דראפט גבוהה שהוא גם במקרה אחלה שחקן זה אומר בהכרח שאתה שחקן טוב?
בוא נדבר מספרים. בזמנו פרסמתי אקסל שעשיתי ובו גיליתי לאורך שלושים שנה, שהסיכוי של בחירה ראשונה להיות אולסטאר הוא 67 אחוז, ואולי הסיכוי של בחירה 2-5 להיות אולסטאר היא בערך 40% (ושלמעשה אין הבדל בין בחירה שניה לחמישית).

כלומר, הנה המתווה הצפוי (או אם תרצה "אסטרטגיה"), בהנחה שאי אפשר באמת לדעת אם תקבל בחירה ראשונה
שנה ראשונה - בוחרים שחקן טופ 5, ויש לך סיכוי של 40% להיות אולסטאר.
שנה שניה - כנ"ל.
שנה שלישית - מנסים שזה שנבחר בשנה הקודמת לא ישחק יותר מדי (סאריץ', אמביד), וכך יש לך סיכוי שתהיה לך קבוצה דפוקה מספיק בשביל עוד בחירה עם סיכוי של 40%. בוחרים גם עוד שחקן נמוך יותר בדראפט עם סיכוי של נניח 10% להיות אולסטאר.
שנה רביעית: אופס', ההוא מהשנה הראשונה סיים שלוש שנים בקבוצה מחורבנת, והיום יכול להחליט אם לעבור או לא. מכיוון שהקבוצה היתה מחורבנת. יש סיכוי של 50% לפחות שהוא אכן יחליט לומר שלום. בינתיים, אז נכון שבינתיים הקבוצה היתה מספיק מחורבנת בשביל לבחור עוד שחקן שהוא 40% אולסטאר (ועוד שניים שנבחרו נמוך יותר בדראפט עם 10% סיכוי להיות אולסטאר) אבל זה פחות או יותר.

שנה חמישית: מבחן התוצאה.
מתוך שני השחקנים שנבחרו ראשון בשנתיים הראשונות, אחד כנראה התייאש ועזב. לשני יש 40% להיות אולסטאר.
מתוך שלוש הבחירות הנמוכות יותר (נניח בשבילך, שש בחירות נמוכות), היה 10% להיות אולסטאר לכל אחד. בפוקס, ייצא לך עוד אולסטאר.
הבחירה מהשנה השלישית הגבוהה, וגם זאת מהרביעית, יש לשניהם סיכוי של 40% שאחד מהם אולסטאר.

כלומר, הסיכוי שאין לך אולסטאר הוא 60 אחוז כפול 60 אחוז כפול 60 אחוז (משלוש הבחירות הגבוהות שעוד נותרו). כלומר, 80 אחוז שלפחות אחד מהם הוא אולסטאר וסיכוי של 15 אחוז שיש לך שני אולסטארים ביד. סיכוי נמוך מאד שיש לך שלושה אולסטארים ביד. נניח שיש לך אולסטאר וחצי, וגם הנחנו שאחד משש הבחירות הנמוכות הוא גם אולסטאר.
כלומר, יש לך שני אולסטארים וחצי, אבל באותו זמן גם רוקנת את כל הקבוצה כולה מכל שחקן שמסוגל לשחק כדורסל.

או במילים אחרות, הפכת להיות סקרמנטו קינגס (קאזינס, רונדו, גיי ומעט מאד חוץ מזה) או במקרה הטוב יוטה ג'אז (פייבורס והייוורד כשני האולסטארים פחות או יותר), רק שבניגוד ליוטה, כל שאר השחקנים בקבוצה מחורבנים לגמרי.

אחלה אסטרטגיה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בוא אבל נעשה מבחן אחר לטופ 20 (למה דווקא של CBS, מה היו התוצאות עם הדירוג של ESPN?). כמה מהשחקנים הללו הלכו טופ 3, שלשם הינקי מכוון?
לברון, דוראנט, דיוויס, הארדן, גריפין, הווארד, מלו, אירווינג, דאנקן, הורפורד. אז עכשיו זה קצת פחות מובהק, 10 שחקנים, כלומר 50%. מתוך ה-50% הללו, לברון (לא מחשיב את ה - coming home כהישארות של שחקן בקבוצה), הארדן, הווארד ומלו עזבו את הקבוצות שלהם. כלומר נשארנו עם 6 שחקנים שגם הלכו טופ 3 וגם לא עזבו את הקבוצה שלהם. 30% בהחלט לא מספקים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הפוסטים הארוכים בדף זה של עמוס ונורטון היו פשוט נהדרים .
כתבתם הרבה דברים שחשבתי , אבל מחודדים לעילא ולעילא .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

עמוסלב, בחירה מספר 1 זה אחלה אבל הינקי לא מכוון בהכרח רק לשם, כך שהחישוב מחדש שעשית לא רלוונטי.

זה מעייף, להיות אחד מול כולם. אני מקווה שמשהו בתכנית של הינקי יסתדר. כרגע זה נראה כמו שזה נראה וקל לרדת על הקבוצה ועליו. בעיניי זו ראייה צרה מאוד אבל ניחא. נורטון, אני מקווה שאתה נהנה מהטאנקינג של הלייקרס. לא פחות מביש בעיניי. לגבי ג"ס, הטאנקינג שהם עשו כדי לקבל את בארנס היה מביש בהרבה כיוון שהם ממש הפסידו משחקים בכוונה על המגרש. פילי מפסידים משחקים כי הסגל גרוע, למרות שלרוב יש שם מאמץ ניכר לנצח.

Oh well

אם נמאס לך, אתה יכול לעבור לת'רד הכדורגל הישראלי בעוף טופיק ולשבח את התיכנון לטווח ארוך של הנבחרת.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לא חושב שיש ויכוח על היעדר הספורטיביות באיך שהלייקרס נראים ובמהלך הפרישה הציני של בראינט.

אבל אני לא חושב שזה "טאנקינג". אני לא יודע בדיוק מה זה, אולי ניסיון לתת כבוד אחרון לברייאנט. אולי חוסר חשק של הבעלים או של מישהו בקבוצה לעשות משהו יותר מזה, ואולי כן "טאנקינג". אנעארף. כך או כך, כבוד גדול לא יוצא משם, זה ברור.

ועדיין הטאנקינג של פילי הוא המביש ביותר, כי זה טאנקינג שמגיע מהרמות הגבוהות של הקבוצה - מהבעלים והמנג'רים. וזה בכלל לא משנה אם השחקנים מנסים לנצח. בנו שם קבוצת הצלבה ביורוליג (במקרה הטוב) ועשו את זה בכוונה. בושה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מה זאת אומרת "קל לרדת עליו" ו"ראייה מאד צרה"?

יש ביקורת על הינקי ועל מה שהוא עושה פחות או יותר מהרגעים הראשונים. אנחנו כבר תקופה משמעותית בתוך התהליך שהוא מוביל וזה מסתבר ככשלון קולוסאלי. מה אמורים לעשות? לשבח אותו על הראיה ההו-כה-מקורית שהתפספסה מעיני כולם ולעזאזל התוצאות? אנשים פה נימקו לך בצורה נהדרת למה הינקי אידיוט ואיך עושים את זה (בניית קבוצה) נכון. הדבר הכי משמעותי הוא שהאוהדים של פילי איבדו אמון בהינקי ולא באים למשחקים. אז הינקי נכשל מקצועית, נכשל מול אמון האוהדים, נכשל בדבר הקטן הזה שנקרא ספורטיביות, אבל היי-הוא מקורי!

ממש איש הניהול של השנה. מה של השנה? של העשור ושל המילניום.

יאללה לפח האשפה של ההסטוריה ועדיף במוקדם.

האוהדים לא מגיעים למשחקים כי התוצר כרגע הוא לא טוב ולא מבדר. אין לזה קשר ישיר לאמון בהינקי או בתכנית שלו.
לגבי איך עושים את זה, מעבר לכך שג"ס עשו טאנקינג מכוער, הם הצליחו לפגוע בבחירות הדראפט שלהם באופן מדהים, יוצא דופן ובעיקר מאוד קשה לשחזור . אם כבר אלמנט של מזל, כמה מזל יש לווריורס שקליי לא נלקח לפני המקום ה-11 או קארי או דריימונד?

יש שם מזל, אבל כפי שכבר הוכחתי, בהודעה השניה בעמוד הזה, ואם אני מצרף את מה שאני כתבתי למה שעמוס כתב - התוצאה פחות או יותר היא שהאפשרות היחידה של האסטרטגיה הזאת לעבוד היא בתנאי אחד ויחיד - שהינקי הוא גאון הדראפט הגדול בהיסטוריה. שלא רק שתפיסת העין שלו תהיה חדה, יחידה ומיוחדת אלא שכל מוקד הקבוצה כולה יהיה בסקאוטינג ובצפייה במשחקי קולג'ים וניתוח משחקים, בודדים וסליפרים. רק אם אחוז ההצלחה של פילדלפיה בדראפט יהיה גבוה משמעותית מאחוז ההצלחה הממוצע של קבוצה בדראפט (בהינתן אותו גובה בחירות) - אז ורק אז יש סיכוי לאסטרטגיה לעבוד.

לא קרה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני לא מבין את הטענות המוסריות כלפי הטאנקינג של פילדלפיה או של כל קבוצה אחרת. טאנקינג זה משהו שקיים כבר שנים וחוקי הליגה לא רק מאפשרים אותו אלא גם מעודדים אותו. מותר כמובן לא לאהוב את זה אבל אם זו הטענה אז אני מבין את ההתקוממות של att שיוצא להגנת פילדלפיה.

הבעיה ממה שהבנתי עד כה היא לא שפילדלפיה עושה טאנקינג אלא שהיא בנתה תכנית ארוכת טווח מטופשת וחסרת תוחלת ושלמרבה הפלא היא גם נכשלת שוב ושוב.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

להיפך נורטון. כדי לבחור את לברון במקום ה-1 בדראפט או את דרואנט ב-2 לא צריך להיות גאון גדול. זה משהו שאפילו אני ואתה היינו עושים. אם המטרה היא אליפות ואם אליפות לוקחים עם כוכבים והדרך הכי טובה להשיג כוכבים היא דרך הדראפט (כפי שגם ג"ס הוכיחו) ואם ככל שאתה בוחר גבוה יותר יש לך סיכוי טוב יותר להשיג את אותו כוכב (כי לאחרים יש פחות סיכוי לקחת אותו לפניך), אז צריך להשיג בחירות דראפט גבוהות ורבות ככל האפשר. הינקי לא גאון גדול בבחירות דראפט (למרות שהוא לא רע סך הכל) אבל כאמור, האסטרטגיה היא נכונה. מוקצנת מדי (כי העלות של העליהום התקשורתי אולי גבוהה מהרווח) אבל נכונה.

ואם כבר אסטרטגיה לא נכונה וניסיון להאיץ בנייה, תראו איפה הפליקאנס נמצאים היום. היה להם סופרסטאר פוטנציאלי ביד ובמקום להמשיך ולמצוא לו שותפים דרך הדראפט הם הלכו בדרך אחרת. כמו שהליגה בנויה היום, קיצורי הדרך האלו (שנעשו גם במילווקי) לא מביאים לתוצאות חיוביות בדרך כלל.

רק שעל כל דוראנט יש גם אודן.

כמו שאמרתי, בסופו של דבר, סטטיסטית, עובדה - 65 אחוז מהבחירות הראשונות בשלושים השנים האחרונות היו אולסטאר (עם ממוצע הופעות של 6.5 אולסטארים לכל אחד מאותם 65 אחוז). רק 40 אחוז מהבחירות 2-5 (עם ממוצע הופעות של 4 הופעות אולסטאר לכל אחד מאותם אולסטארים). אלה המספרים. אלו המספרים שהאסטרטגיה של הינקי אומרת שיקרו. כלומר, בחמש בחירות דראפט בחמש שנים עוקבות (בהנחה המאד מאד ליברלית שבכל חמש השנים האלה הקבוצה מספיק גרועה בשביל להשיג בחירה טופ 5), 2-2.5 יהיו אולסטארים ששווים כ 8-9 אולסטארים ביחד.
ואחרי זה, צריך לקחת בחשבון ש:
א. אחרי שלוש שנים, הרוקי מהעונה הראשונה, אולסטאר או לא, יכול לקום וללכת. עם מה אתה נשאר בדיוק? לא יודע.
ב. שבינתיים לא בונים אף קבוצה מסביב, כי אחרת תהיה קבוצה טובה שלא תקבל בחירות גבוהות. כלומר, הרעיון הוא לאסוף זבל (ולא כמו שנניח עושה יוטה)
ג. שגרף השיפור של השחקנים שנבחרו גבוה, גם במקרה (המאד לא סביר) שהשניים הראשונים מחליטים להישאר בחרא קבוצה הזאת, יהיה כזה שאחרי 5-6 שנים. הבחירות מהשנתיים הראשונות כבר התבגרו מספיק בשביל להיות אולסטארים ברורים (שזה הגיוני, מה שלא הגיוני זה שהם יישארו בקבוצה) וחשוב מכך שהבחירות מהשנתיים האחרונות (אלו שבטוח בקבוצה) יתבגרו מספיק בשביל להיות כבר שווים אולסטאר באותה עונה, מה שסביר הרבה פחות.


אלו המספרים, אלו העובדות. כל דבר שכתבתי מנומק ובעל חשיבה ומהלך הגיוני. מה שהינקי עשה היה מטומטם, וברמות.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הטענה המוסרית היא לגמרי כלפי הסיפא ולא כלפי טנקינג ספציפי.

טנקינג בעונה ספציפית הוא מכוער, לא ספורטיבי ולא נעים, אבל הוא כמעט מתחייב עם איך שהליגה מתנהלת וקשה לבוא בטענות לקבוצה שלקראת העונה עושה רווח והפסד ומגלה שהיא מעדיפה לשפר סיכוי להביא כוכב צעיר על חשבון כמה נצחונות חסרי משמעות.

פילדלפיה הלכה לשנים שבהן אין לקבוצה אינטנס לנצח בכלל. זו בגידה בכל ערך ספורטיבי, חוץ מזה שזה גם חסר כל ערך אחר כפי שהובהר היטב בת'רד.

והאמת, נורטון, עמוס ויובל נימקו בכל נימוק מושכל אפשרי למה הינקי אידיוט מושלם. ATT לא סתם בודד במערכה.

אני לא רואה את ההבדל העקרוני מבחינה מוסרית בין טאנקינג בעונה אחת ובין טאנקינג במשך חמש עונות, נניח. ביקורת הרבה יותר הגיונית (שאכן נאמרה כאן מעל ומעבר) היא כלפי התועלת בשיטה וביישום שלה.

כמובן שהדיון בטאנקינג הוא ראוי ואני מאוד בעד לשנות את החוקים ככה שטאנקינג יהפוך ללא כדאי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני לא מסכים, יש הבדל גדול בין "נפצע לי הכוכב וגמר את העונה בדצמבר, אני אתן לעוד כמה שחקנים בכירים לנוח בכמה משחקים, אשיג בחירת דראפט טובה יותר ואחזור להיות קבוצה שמנסה לנצח בעונה הבאה" לבין "אני קבוצה בינונית אז אני אחלק לכל דורש כל שחקן נורמלי שיש לי ואסריח במשך 3-4-5 שנים בכוונה כי אולי יצא לי סופרסטאר או שניים בדראפט". נכון שהביצוע הנקודתי הוא קצת דומה, אבל הראייה האסטרטגית שונה לגמרי וההשפעה על הליגה היא אחרת לגמרי, בראייה מערכתית, בכל שנה יהיו קבוצות שנפצע להן הכוכב (או כל תקלה אחרת) ונאלצות לזרוק את העונה לזבל מחוסר ברירה, זה רע שאי אפשר להתחמק ממנו, אבל אם 10 קבוצות יחליטו שהן עושות הינקי עכשיו ויקבלו החלטה מראש שהן מסריחות בשנים הקרובות, זה מתכון לליגה עם פערים עצומים (כי כל השחקנים הטובים יתרכזו בהרבה פחות קבוצות ומצד שני יהיו לך 10 קבוצות שבקושי ראויות ליורוליג), למשחקים לא מעניינים, לפחות קהל, לפחות חסויות וכן הלאה.

אני כן מסכים שאם מקרה פילי יגרום לשינוי בשיטת הדראפט (למשל שיטת השעון שהוצעה בעבר) אז זה בהחלט רווח נקי לליגה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני ממש לא חושב שכל מקרי הטאנקינג לעונה אחת הם "נפצע לי הכוכב אז נזרוק את העונה הזו לפח" מה גם שאני גם לא חושב שפילדלפיה המציאו את השיטה של טאנקינג ליותר מעונה אחת (אולי במקרים אחרים הלהיות קבוצה מחורבנת למשך כמה שנים ברציפות לא הוגדר כתכנון מראש אבל עדיין). טאנקינג זה מבחינתי מצב שבו קבוצה מבינה שהיא מחורבנת ויש לה אינטרס להפסיד כמה שיותר ודוגמאות לכך יש די והותר.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אקיצר, לבעלים של פילי כנראה נמאס והוא שכר את אחד האנשים החזקים בכדורסל האמריקני, ג'רי קולאנג'לו, לשמש כ"יועץ מיוחד". הינקי לא פוטר והוא עדיין ה-GM, אבל כרגע רוב הכתבים מפרשים את המהלך הזה כריקון הסמכות שלו מתוכן.

עמוס, כבר דיברנו על המינוי של קולאנג'לו והפרשנות של החבר'ה כאן שקוראים דיווחים אמריקאים וכו' היתה שמי שכפה את המינוי של קולאנג'לו אלה למעשה בעלי הקבוצות האחרים, שמושפעים מהירידה הדרסטית בהכנסות של פילדלפיה.

אם הבעלים היה רוצה לפטר את הינקי, הוא היה עושה את זה. לפי הפרשנויות הנ"ל, הוא מת על הינקי והאינטרס שלהם משותף, אבל לא ממש היתה לו ברירה אלא לעשות צעד.

אחת הבעיות הגדולות לטעמי בדיונים על האם השיטה של הינקי טובה או לא טובה, זה שקשה לשים לה את החותמת הסופית של 'נכשל', מכיוון שבכל עונה, כשהקבוצה תראה גרוע יותר מבעונות הקדומות, הינקי ותומכיו פשוט יציגו את זה כחלק מ'התהליך' (שלי אישית כבר מתחיל להישמע כמו מנטרה של איזו כת) ויגידו שמוקדם לשפוט כי 'התהליך' אמור להימשך עוד 3-4-5-6 שנים ולהפסיק אותו באמצע יהיה כמו להפסיק באמצע חיסון ושאר מנטרות כאלו.

אני לא מבין באסטרטגיה של בניית קבוצה תחת כל החוקים וההגבלות של הליגה, אבל מה שקורה בפילי זה בדיחה. אין בעיה לבנות קבוצה דרך הדראפט, אבל מה לעזאזל אתם חושבים כשאתם נותנים לילדים האלה להביך את עצמם על הפרקט? מה הם ומה אתם מרוויחים מזה? הם סובלים, הקהל שלהם סובל, אף אחד לא מרוויח כאן. אפשר לדבר על תהליך עד 2030, יש סיבה לזה שהקבוצה הזו נראית ככה. מי אמור ללמד את הילדים האלה על להיות שחקן מקצוען בליגה? מי אמור ללמד אותם לנצח, גם אם על המגרש זה יקרה לעתים רחוקות? בנייה של קבוצה לאליפות(שזה מה שהם טוענים שהם עושים) זה קצת מעבר ללשים שחקנים צעירים ומוכשרים אחד ליד השני, אפילו אני מבין את זה.

לא יודע, אני כן מעריך את המאמן שלהם, וגם המנהל שהגיע עכשיו הוא בעל ניסיון עשיר. אולי עוד יש תקווה לפרנצ'ייז הזה אבל השנים האחרונות הלכו לאיבוד.

התהליך הואלא אינסופי למרות שאני מבין ל
איך ניתן לראות אותו ככזה.אני חושב שבסוף העונה הבאה ניתן יהיה להעריך את התהליך. אני קיוויתי שיהיו סממנים חיוביים כבר בשלב הזה אבל מה שקורה כעת בהחלט היה תרחיש אפשרי.