סל ניוז

לזכות קאונס עומדות 2 אליפויות בשנות ה70 כאשר הוא נאבק בכמה מגדולי הסנטרים למרות שהיה לבן נמוך ולא אתלטי ויכל להם (במיוחד לקארים לו מירר את החיים) בזכות ממנטליות בלתי מתפשרת, לעומת יואינג הלוזר שבעידן הזהב של שנות ה90 תמיד נחשב ל(חצי) מדרגה מתחת להאקים/שאק/האדמירל.

לדעתי לברון מעל בירד זה כמו שישימו את אלווין הייז מעל בארקלי.

בגדול כל הרשימות האלו מטופשות. כמו שנורטון אמר, חלק מהשחקנים האלו בכלל לא זכינו לראות וחלק שיחקו בתקופות כ"כ שונות שאין שום דרך אמיתית להשוות ביניהם. ובעיקר כי זה לא ממש משנה אם קיד חמישי או שישי.

עם זאת אף על פי כן למרות זאת ויתרה מכך, לשים את לברון מעל לארי בירד זה בושה חרפה כלימה ומילים נוספות.

1. תזכורת למי ששכח (ואפרופו הפוסט שלי על אייברסון) - בירד שיחק בתחילת הקריירה יותר כ-4. לפחות כמה שנים.
2. תזכורת למי ששכח 2 (ואפרופו הסעיף הראשון) - גם לברון שיחק בשיא הקריירה שלו 4 במיאמי.

ובכל זאת... אני בהחלט רואה קייס טוב ללברון במקום הראשון. סטטיסטית הוא כבר עבר מזמן את בירד ברוב הקטגוריות האישיות (חוץ מאחוזי שלוש ועונשין שם זה כבר די אבוד). מה שנותר זה עוד איזו אליפות אחת כאלפא דוג. הוא אמנם 2/6 בגמרים, אבל רק בגמר מול דאלאס אפשר להגיד שהגיע פייבוריט לחלוטין והפסיד. הגיע ל-5 גמרים רצופים (אנד קאונטינג), וזה בטח לא משהו שלילי שצריך לנכס לו.

לא ברור לי מה דוראנט עושה כ"כ גבוה. לדעתי קצת מוקדם. השאלה איך בדיוק מדרגים. אם מדובר על שחקן להתחיל איתו פרנצ'ייז, ברור שאני לוקח את דוראנט על פני סקוטי פיפן. אם מדברים מבחינת הישגים בקריירה, תארים וכד', דוראנט מבחינתי יכול לרדת גם למקום 9 ברשימה הזו. היחיד לדעתי שהוא מאפיל עליו באופן ברור זה דומיניק.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

יש לך מנהג מאוד מוזר לכתוב טיעונים לא רלוונטים ואז לכתוב למה הם לא רלוונטים.

גם לך

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

כן, נתנו פה יתרון ברור לשחקנים עכשוויים. קרי יכול להיות אפילו שני כבר בסוף השנה הזאת (בהינתן MVP ואליפות נוספת), אבל כרגע הוא לא בחמישייה. דוראנט עם כל הכבוד לא יכול להיות כל כך גבוה, גם אם משווים ברמה הכי פשוטה של הישג להישג. בעיקר בגלל שאוקלהומה עד היום לא באמת עשתה המון. כמו שהתותח אמר, היחיד שהוא בוודאות מעליו זה דומיניק (שבכל זאת אף פעם לא עבר סיבוב שני בפלייאוף, כמדומני) שהיה סקורר בעיקר, בדיוק כמו דוראנט (אבל מגוון פחות ואולי אתלטי קצת יותר).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

יש כאן עניינים פילוסופיים של מה עדיף, קריירה יציבה או הופעה מטאורית, וכמובן שאין לי מושג קלוש מה הקייס של קוזי, אבל אני ממש לא מסכים. קארי שני כרגע לדעתי רק למג'יק, ואם גולדן ימשיכו את הדומיננטיות הנוכחית שלהם עד סוף העונה והוא ימשיך את המספרים הפסיכיים שלו אפשר יהיה להתחיל לכוון גבוה עוד יותר ולדבר על המיקום בחמישיה הפותחת.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

מסכים עם כל מילה, גם עם הנוספות.

לארי בירד הוא לא רק הסמול הגדול ביותר בתולדות המשחק, לדעתי, בספר שלי הוא גם השני בכל הזמנים אחרי הוד אלוהימיותו (שאותו לא סבלתי מעולם, אבל אתה לא יכול לבחור את אלוהים).

אני מדבר כדורסל. כן, היו סנטרים אימתניים ששלטו במשחק. אבל במה שאני תופש כPURE BASKETBALL, לארי היה שני רק לג'ורדן (אם תכניסו גם את מג'יק למקום השני על אותו טיקט זה גם יהיה בסדר מבחינתי). חכמת משחק, קליעה, מוטיבציה, הגנה, אספקטים פסיכולוגיים, מנהיגותיים-הוא היה גדול בהכל, אבל בהכל.

לא מתכוון לעלות על שום בריקדה בשביל דירוגים שכאמור לדעתי הם חסרי משמעות, אבל רק רציתי לסגוד בהזדמנות זו ללארי.

תודה.

אצלי בפירוש פירס לפני וורת'י ודומיניק.
פירס ווינר עצום ושחקן מוכשר מאוד מאוד, יותר ממה שנהוג לחשוב. שחקן בלתי עציר בשיאו, ברמות הגבוהות ביותר. הוא נתן 15 שנה גדולות בבוסטון (שהיו, אגב מקבילות ל15 השנה הגדולות של קובי בLA).


לא מסכים.
כבר מזמן עבר את בירד ברוב הקטגוריות האישיות??? בירד רשם סטט' לא פחות טובות מלברון ג'יימס.

לברון קלע 27.3 נק' למשחק ב49.6% שדה.בירד קלע 24.3 נק' למשחק ב49.6% שדה.
3 נק' פחות, שנבעו בעיקר כי לא היו לו 7 שנים שהוא שיחק ללא סקוררים לצידו.
אז גם אם נניח שללברון יש יתרון כסקורר (מה שאני לא מסכים, אבל נניח שכן).
בירד מסר 6.3 אס' על 3.1 אב'. לברון מסר 6.9 אס' על 3.4 אב'. זה שקול לחלוטין.
שניהם חטפו 1.7 למשחק וחסמו 0.8 פעמים למשחק.
אבל בירד הוריד 10 רב', לברון הוריד 7.1 רב'. כאן מתקזז יתרון 3 הנק' של ג'יימס.

עד כאן, בירד עדיף ב2.9 ריבאונד, ומאבד פחות. לברון עדיף ב3 נק', ומוסר חצי אסיסט יותר. יחס אסיסטים/איבודים שקול.

עכשיו תוסיף את היעילות של בירד לתמונה: בירד קלע ב37.6% מה3 ו88.6% מהקו. לברון קלע 34% מה3 ו74.4% מהקו.
מכאן שאם כבר יש יתרון סטטסיטי, הוא שייך ללארי בירד, על יעילות מהשלוש ומהקו!
וראינו כמה פעמים יריבות ניצלו את החולשה הזו אצל ג'יימס, בירד היה שחקן נטול חולשות !

אם מדברים על דברים שלא רואים בסטטיסטיקה, לברון בשיאו היה שר ההגנה, בירד היה עצום בקלאץ'.
הקטע שלבירד יש 3 אליפויות והיו לו 2 יותר אילולא השואוטיים. הוא מעולם לא אכזב בגמר. לברון הפסיד לספרס. לדאלאס. לג"ס.

עד שלברון לא לוקח אליפות שלישית הדיון לא מתחיל אפילו.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

נכון, שכחתי את פירס. אין ספק שגדול מוורת'י ודומיניק, בקלות.
דוראנט לא יכול להיות גבוה מדי כרגע, כי הוא באמת לא מוכח מספיק. אחרי הכל, אם דוראנט אז טימאק או גרנט היל גם יכולים להיות בדיון (למרות שהוא MVP בניגוד אליהם, ובכל זאת פיינליסט NBA).

בקיצור, דוראנט בעשירייה אבל עוד לא בחמישייה. פירס בעשירייה בוודאי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קארי מותק אמיתי אבל (לדעתי) אין מצב שהוא היה מצליח לעשות את מה שאייזאה עשה עם ההגנות של שנות ה-80 או ה-90.

ההגנות של שנות השמונים הרשו 110 נקודות במשחק או משהו כזה (בוסטון והלייקרס).
אם כבר אז שנות התשעים, ובעיקר האמת היא ששנות התשעים המאוחרות יותר, כשלדעתי הניקס של יואינג, סטארקס ואוקלי היו האבטיפוס המובהק, ולא דטרויט.

קארי בכל מקרה היה אוכל את כל ההגנות האלה גם כן, בלי מלח. בטח ובטח כשלידו דריימונד גרין וקליי תומפסון.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

נורטון, אני לא יודע כמה קארי היה אוכל את ההגנות האלו בלי מלח, החוקים אז איפשרו להגנות להיות הרבה יותר פיזיות ממה שהן היום, אני לא בטוח ששחקן שברירי (יחסית, הכל יחסית) כמו קארי היה מצליח לשרוד במשחק האלים והמאוד פיזי של שנות ה-80 וה-90.

לגבי לברון מול בירד, בעיני השאלה הגדולה היא למה נותנים משקל יותר משמעותי, יכולת בשיא או קריירה ארוכה, בירד לדעתי סובל מאוד בדירוגים האלו בגלל שהקריירה שלו התקצרה בגלל פציעות, למיטב זכרוני כבר מ-87 או 88 הוא כבר לא היה אותו שחקן בגלל בעיות בגב, זה פחות מ-10 שנים מהרגע שהוא נכנס לליגה, אבל בשיאו אין ספק בעיני שהוא שני רק לג'ורדן ונותן לו פייט חזק על המקום הראשון. לברון לעומת זאת ענראה ייתן קריירה משמעותית ארוכה ופורה יותר, לפחות ברמה הכמותית, אבל פרט לכמה הבלחות, אני לא חושב שהוא התקרב לרמת הדומיננטיות של בירד בשיאו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

כמו שנאמר- ההגנות של ה-80' היו הגנות שנתנו ממוצעים של 100-115 נק' למשחק בקרב הקבוצות השונות. הפיסטונס הביאו הגנה חזקה, אבל עדיין זו לא הייתה המגמה בליגה. הנק' החלו לרדת בתחילת שנות ה-90' ומאמצע שנות ה-90' החל עידן ההגנות החזקות בליגה, כאשר נתקלנו בהרבה יותר משחקים של פחות מ-100 נק' ו-90 נק' לעומת מה שהיה כמה שנים קודם לכן.

אני יותר דיברתי ברמת הקריירה... ואולי זה מפליא אותך, אבל יש כמה שחושבים שממוצעים יותר גבוהים ביותר משחקים זה יתרון ולא חסרון.

ואני מסכים לגבי פול פירס. חסר ברשימה הזאת בתור FINALS MVP, ווינר גדול, ואולאראונד מצוין. אני חושב שהסיבה למה הוא לא נמצא ברשימה הזו של קדפמ היא שהוא אף פעם לא היה מס' 1 ואולי גם לא מס' 2 בקטגוריה שלו בליגה. לא חמישית העונה, לא קרוב להיות מועמד ל-MVP עונה סדירה. גם לא שחקן מלהיב במיוחד כמו דומיניק. בערב נתון הוא גם יכל להתמודד עם לברון, קובי, טימאק, וינס וכל סווינגמן אחר שהייתם זורקים עליו. אבל ברמת ההישגים האישיים ו/או קבוצתיים ו/או שילוב שלהם, הוא לא הגיע רחוק כמו אחרים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

הדיון על "איך קארי היה מסתדר מול ההגנה של דטרויט" הוא דוגמה מצוינת לדיון היפותטי שאין לאף אחד דרך להוכיח בו טענה או למצער לבסס אותה.

בגלל זה, בין היתר, הדירוגים הבין-דוריים האלה כל כך חסרי משמעות מלבד שעשוע שכל אחד עושה לעצמו.

מה שכן, הגדולה של סטף מעבר למספרים הפנומנליים שלו, מעבר לאסתטיקה המדהימה ומעבר ליעילות המכונתית של גולדן שלו, היא הצורה שבה הוא משנה את המשחק. זה פרמטר חשוב לקיבוע שלו כאחד הגדולים בהסטוריה, מה שיקרה לדעתי. אף אחד בעבר לא שיחק כמו סטף, היה יעיל כמו סטף וניצח כמו סטף. בקטע ה"פורמלי" יותר, אם הוא לא יפצע חלילה, אני לא רואה מה עוצר אותו מלהביא MVP שני ברציפות ולהכנס למועדון המצומצם של הגארדים שזכו יותר מMVP אחד וגם הובילו קבוצה לאליפות, שכולל כרגע את מייקל ומג'יק (ולברון למי שרוצה לקרוא לו גארד). זה מספר חלק מהגדולה של סטף, אבל מי שרואה אותו משחק מבין גם מה קורה מעבר למספרים.

(והאמת, מעניין לשמוע מה רן חושב על זה).

פאוור פורוורדס:
http://espn.go.com/nba/story/_/page/nba ... ba-history

דירק לפני בארקלי שלפני גארנט זה מעניין
גאסול ורודמן בעשירייה זה גם די מעניין

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אם רודמן לא בעשירייה אפשר לשרוף תמועדון.

לי ברור שהדיגלר מעל האציל והכרטיס, חוץ מההישגיות הנפלאה הוא אחד מאלה שהביאו למשחק משהו שלא היה בו. כמה 2.13 לפניו וכמה 2.13 אחריו היו קלעים טהורים כל כך, ולא על חשבון שום יכולת אחרת?

פאו גאסול לא צריך להיות בעשיריה. מי כן צריך להיות? בעיני וובר חייב להיות לפני פאו. מהאולדטיימרס גם ג'רי לוקאס, שבשנות השישים הרכיב עם ביג או את צמד האינסייד/אאוטסייד הקטלני בליגה מזרחית מג'רי ווסט ואלג'ין ביילור. גם לשון קמפ יש קייס בעיני מול גאסול.

אני מסכים שהדיגלר הביא למשחק משהו שלא היה בו קודם, רק זה נימוק קצת מצחיק כשאתה מעלה אותו למה דירק צריך להיות מעל בארקלי וגארנט, שניים שבוודאי גם הביאו דברים שלא היו לפניהם במשחק (ובמקרה של האציל גם לא יהיו לעולם אחריו). אני הייתי מדרג את בארקלי לפני דירק, אבל אני לא אסקול אנשים שחושבים ההיפך (בכל אופן אליפות שהגיע באופן אישי לחלוטין). מצד שני אני לגמרי מוכן להתווכח ולסקול מעל כל בימה את מי שטוען שקרל מאלון מדורג לפני בארקלי. פעם יצרתי בסלניוז מדור שקראתי לו דו צדדי, שבו שני כותבים מתווכחים על שאלה. מי יותר גדול - בארקלי או מאלון הייתה אחת מאותן סוגיות ואני לחלוטין הייתי בצד של בארקלי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה שדאנקן ראשון זה ברור, אני הייתי שם את דירק שני, בארקלי שלישי, מקהייל רביעי, ורק אז מאלון וגארנט, לא משנה לי הסדר.
אני גם חושב שלא הייתי זועף על כ"כ על מקהייל מעל בארקלי ודירק, רק קצת זועף.

חיברתי את היוניקיות של נוביצקי עם ההישגיות, שזה השילוב המנצח ששם אותו מבחינתי מעל בארקלי וגארנט.

רק מה בארקלי הביא שלא היה אחריו?

לא יהיה עוד שחקן כמו בארקלי, כשכמובן מדובר על הסייז שלו. אבל אם אתה רוצה, בארקלי היה שילוב ייחודי של משחק מתחת לסל, יכולת הובלת כדור, יכולת מסירה פנטסטית וגם קליעה מבחוץ. אמנם את כל זה הוא עשה בגובה של 1.94, בתור פאוור פורוורד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מבחינת יכולות בוודאי שיש כאלה אחריו. דריימונד גרין למשל. לא 1.94, אבל כל מה שאמרת מעמדת הפאוור. לבלייק גריפין גם לא חסר כלום.

סייז זה סייז, אבל בארקלי היה חזק כמו שור. בכל מקרה, זה פחות מרשים בעיניי מהטכניקה העילאית של נוביצקי.

נכון, הוא לא 1.94, הוא 2.03. היו גם כאלו בעבר (אנתוני מייסון ישר קופץ). כמו בארקלי לא.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי