סל ניוז

אריזה מתחיל עם 5-5 מהשלוש ברבע הראשון.
מג'ירי הענק פותח עם 3-3 מהשדה.

יוסטון נטולת הווארד מסתמכת על עוד טריפל-דאבל של הזקן כדי לנצח את דאלאס, ט"ד שני בתוך שלושה משחקים לאחר שיאי הקריירה בריבאונד ואסיסטים מול דטרויט. שחקן-על.

אם סם הינקי קורא בפורום, אני רוצה להסב את תשומת ליבו לטורונטו ראפטורס. קבוצה שאף כוכב לא רוצה להגיע אליה, שבנויה לרוחב עם כל מיני שחקנים שנהוג להציג כבינוניים פלוס או מינוס, מובלת על ידי שחקן שעד העונה שעברה בגיל 28 לא התקרב לאולסטאר ונבחר 24 בדראפט, ועזר לצדו שחקן מהמקום התשיעי, בן 26. קבוצה שאין לה שום שחקן צעיר שאפשר לסמן כפוטנציאל כוכבות. אני צופה עכשיו במשחק שלהם מול הקליפרס וזה תענוג לראות. קבוצת כדורסל כהלכתה. מקום שני במזרח, קהל נאמן ומעורב, יקחו העונה בפעם השלישית ברציפות את הבית האטלנטי. איך המהבולים שבנו את הפרנצ'ייז הזה כנגד כל עקרונות הינקי מצליחים יפה? למה כיף לראות אותם? אתמהה.

זה די פשוט. יש להם ג'י-אם מצוין שמתמחה בבניית קבוצות בינוניות פלוס (עם כל מיני הימורי אפסייד בקצה הספסל). הוא למעשה נשען על אותו גרעין פחות או יותר של שחקנים (לאורי, דרוזן, רוס, ואלנצ'יונאס - שלושה מהם בחירות טופ10 של הראפטורס) של קודמו בתפקיד, שהיה כשלון גמור ופשוט בנה סביבם קבוצה טובה. הדבר היחיד - והמאוד מרכזי - שאפשר לבוא בתלונה ליוג'ירי הוא שהקבוצות שלו לא מצליחות בפלייאוף. טורונטו נפלה בסיבוב הראשון בשנתיים האחרונות (בתצוגות יחסית מביכות). לאורי כבר אמר שהשנה זה לא יהיה קול מבחינתו לצאת בסיבוב הראשון. אני מאמין שהשנה הם יגיעו לסיבוב השני (דרוזן שוב השתפר משמעותית) אבל לא יותר מזה.
הינקי לטוב ולרע מנסה לבנות קבוצה לאליפות. הראפטורס, לפחות עד כה, אינם קבוצה כזו.
זו אסטרטגיה אחרת לגמרי. מה שיפה בעיניי הוא ששני המנג'רים שומרים על האסטרטגיה ומבצעים את כל המהלכים שלהם בהתאם אליה.

במיוחד כשאחד כה מצליח והשני כה נכשל

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כשהרף גבוה יותר, יותר קשה להגיע אליו. בכל אופן, הינקי טרם נכשל. אתה מוזמן לסכם אם וכאשר הוא יפוטר.

אוקלהומה בדרך להפסד בברוקלין.
דונובון יקבל בלאט ויעוף שנה הבאה אם הם לא יתחילו להיות טובים יותר.
מדהים כמה גבוהים טובים יותר מאשיק יש בליגה. בובן עושה מיליון לעונה. מג'ירי עושה בוטנים ויותר טוב ממנו. ביומבו טוב ממנו (והוא לא טוב).
החוזה של אשיק ירדוף את הפליקנס עוד הרבה זמן.

ברור שהוא נכשל, השיטה שלו לא הביאה סופרסטאר לפילי, וכ"כ עצבנה את הליגה שהכריחו את פילי להביא אנשים מעליו שילכו כנגד הדרך שלו.
הוא עוד יכול להצליח בהמשך, אבל הדרך שלו כשלה.
כשלון זה לא רק פיטורין.

עד היום לא ממש התחשק לי להכניס את עצמי לפולמוס על הינקי ושיטתו, אבל בעיניי הדרך שהוא לקח את פילי אליה מסמל את כל מה שמגעיל ב-NBA. אני אעדיף ואעריך פי מאה מועדון שמנסה תמיד לבנות קבוצה כמה שיותר תחרותית, גם אם זה אומר לעוף שנים ברציפות בפלייאוף בסיבוב הראשון או השני, מאשר קבוצה שלוקחת את הטנקינג למחוזות הזויים בנסיון לרדוף אחרי חלום ערטיאלי, כשעל הדרך מאבדת כל ריספקט אפשרי על המגרש ומחוצה לו.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

לא הייתי הולך עד לשם, למרות שאחרי בלאט הכל יכול להיות...

1. הם מקום 3 בליגה אחרי ווריורס וספרס. בקצב של 59 נצחונות. רקורד מעולה.
2. נפילה במשחק חוץ, גם מול קבוצה חלשה, זה לא דבר בלתי סביר בעליל (אלא אם כן זו פילי או הלייקרס).
3. כתבתי כבר בעבר - הקבוצה הזאת בנויה דפוק. בשביל שיהיה להם יותר סיכוי מול הספרס והווריורס הם צריכים לעשות איזשהו טרייד או החתמה. מישהו שיתן להם יותר בעמדת הסנטר או בשוטינג גארד.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לת'אנדר יש בסנטר את קנטר ואדמס עם גיבוי אפשרי של איבקה. זה לא דאנקן ורובינסון, אבל זה ממש לא מעט כהשלמה לדוראנט ו-ווסטברוק, וזו בטח לא הבעיה של הת'אנדר.

מה שהיה מרשים מאד זה החזרה של ג'וש סמית ליוסטון.
אחרי שלא עשה כלום בקליפרס העונה, אתמול 16 נקודות, מלחמה רבאונדים והרבה תרומה למשחק הקבוצתי.
משדרג את יוסטון מאד, אפילו לאוסון נראה מחובר לקבוצה אתמול.

נדב -
הסיפור הזה עם איבאקה כסנטר הוא מעשיה יפה. חבל שזה קורה רק 5% מהזמן העונה. בשאר הזמן איבאקה משחק לצד אדאמס, קאנטר או קוליסון.
הבעיה בסגל היא בעיקר חוסר גמישות בהגנה. כשכל שחקן יכול לשמור רק עמדה אחת, אתה תלוי במצ'אפים אישיים שהם לא תמיד לטובתך.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת