סל ניוז

אבל היה להם את דווין ג'ורג' המלך.

וברצינות, כמה דברים:
א. טוני קוקוץ' של שיקגו היה יותר מאשר ספוט אפ שוטר, וגם הוביל התקפות (אם כי פחות מפיפן). אני זוכר אותו כמוסר מצוין לגבוהים גם בשיקגו.
ב. הלייקרס של תחילת שנות האלפיים באמת היו קבוצה של שני שחקנים, סביר להניח שאחד מהצמדים הגדולים בהיסטוריה אם לא הגדול שבהם. אבל אכן כלום ושום דבר לידם (פאקינג דרק פישר ,בגלל התקפת המשולש היה הקלעי השלישי של הקבוצה בשנתיים מתוך השלוש).
ג. לא ראיתי את האולסטאר אתמול, אבל יש לי תחושה שהסיבה שקולעים כל כך הרבה היא כי גם הכשרון קצת עלה לאחרונה. קבוצה עם שטף התקפי כמו גולדן סטייט לא היתה לפחות מאז שנות השמונים, ואולי גם לעולם לא.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לדעתי יש שתי סיבות שקולעים כל כך הרבה. קודם כל לא שומרים, אבל באמת לא שומרים, לא כמו פעם. שתיים היום יש קלעי שלשות הרבה יותר טובים בממוצע מבעבר וכולם זורקים שלשות. אז כשיש אימון שלשות כמו במשחק האולסטאר, הסקור יהיה גבוה יותר, כי בכל זאת 3 נק' זה יותר מ-2 נק' שהיו קולעים בעבר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

פיניקס של בארקלי 93 הייתה קבוצה מדהימה, בארקלי בשיאו עם עונה מטורפת, קי ג'יי בפריים, וצוות מלוכד וקשוח מסביב.
לדעתי הקבוצה הכי טובה חוץ משיקגו בשנות ה-90, שגם הייתה לוקחת את יוסטון ושתי אליפויותיה ביכולת של אותה עונה. משחק 6, פיניקס מובילה בשתיים בבית של שיקגו בשניות האחרונות של המשחק ואז פקסון תוקע את השלשה. סיכויים עצומים שפיניקס, בבית שלה עם המומנטום והאמונה בעצמה הייתה לוקחת את משחק 7.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

"צוות מלוכד וקשוח" זה חתיכת אנדרסטייטמנט להרכב שכלל את דני איינג', דן מארלי, טום צ'יימברס, סדריק סבאלוס, ריצ'ארד דומאס ומארק ווסט
לולא אחד, מייקל, הם היו יכולים בקלות להיזכר כקבוצה גדולה, לא מהגדולות שבגדולות אבל מקום טוב בשורה השניה - בהחלט

הבעיה של פיניקס בפלייאוף 93 הייתה שסבאלוס נפצע ולא שיחק בסדרת הגמר. לא שהוא היה כוכב, אבל הוא נתן עומק שהיה מאד חסר לפיניקס, בעיקר בסדרת הגמר בהתמודדות מול פיפן (כולם זוכרים שג'ורדן היה מדהים, אבל גם פיפן היה מעולה ובמשחקים הראשונים ששיקגו ניצחה ולקחה את הביתיות פיפן היה פקטור מכריע). בשל כך, ווסטפול נאלץ לתת יותר מדי דקות לטום צ'יימברס גמור ולא תורם (הכנה ל - 0-14 במכבי). את האמת, זאת הייתה עונה לא טובה של קיי.ג'יי. הוא החמיץ את חצי העונה הראשון וגם כשחזר זה לא היה בדיוק אותו קיי.ג'יי. הוא סיים את העונה עם 16 נק', 8 אס'. עונה אח"כ הוא חזר להיות שחקן ה-20/10 שהיינו רגילים לראות.

בכל מקרה, הסאנס היו נפלאים בעונה הרגילה, אבל בפלייאוף הם ג'עג'עו לא מעט. בסיבוב הראשון הם היו הקבוצה הראשונה שחזרה מפיגור 2-0. זה הישג יפה, אבל זאת חתיכת כמעט החנקות, אחרי שסיימת עם המאזן הכי טוב בליגה ואתה מארח בסיבוב הראשון קבוצת לייקרס אפורה מאד שהכוכבים שלהם הם אלדן קמפבל וולאדה דיבאץ'. את הספארס הם ניצחו בקושי, אחרי שבארקלי קלע סל ניצחון שסגר את הסדרה במשחק מספר 6 ומול סיאטל בגמר המערב הם ירקו דם, עד שניצחו בסוף את הסוניקס במשחק מספר 7. בארקלי דרך אגב, שהיה מדהים כל הפלייאוף, סיים את משחק מספר 7 עם 44 נק', 24 ריב', אפרופו לוזר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לגמרי אוף טופיק אבל אני עדיין לא מבין איך לא שמו ב-NBA 2K בין קבוצות העבר את פיניקס של בארקלי. פאקינג דנבר של מוטומבו ומחמוד עבדול ראוף הופיעו שם!
בהתחלה חשבתי שזה בגלל שבארקלי לא הסכים שישתמשו בו במשחק אבל הוא מופיע שם בדרים טים. smh

לעניין שטף התקפי - לא לגמרי מסכים. לא בטוח בכלל מה זה אומר, אבל לפני הכנסת קו השלוש, משחק המסירות היה הרבה הרבה יותר משמעותי, וגם משחק המעבר. בשביל להגיע לזריקה פנויה היית חייב להניע כדור מאוד מהר ועם הרבה סבלנות. רק כדי לסבר את האוזן, ממוצע האסיסטים לקבוצה בליגה השנים האחרונות נמוך משמעותית ביחס ל-30-40 שנה אחורה.

גם לגבי עניין ההגנה אני לא כ"כ מסכים. שומרים. ועוד איך שומרים. שחקן שהוא בור הגנתי חייב ללתת תרומה חיובית בהתקפה כדי להצדיק את קיומו. אני לא חושב שזה השתנה הרבה לאורך השנים שאני רואה כדורסל (15-20 שנה).

הקץ' לדעתי הוא הכישרון. השחקנים של היום הולכים ונהיים יותר ויותר מוכשרים בלקלוע זריקות קשות. מה שפעם היה נחלתם של הג'ורדנים, בראיינטים ומגריידים בלבד, חלחל למטה גם לשחקנים שהם לא רק הטופ3 של הליגה, אלא גם שכבה או שתיים למטה. רק כדוגמא - ראיתי לא מעט משחקים גם משנות ה-80 וה-90. לא זוכר הרבה שחקנים שעושים סטפ-בק ג'אמפר קטלני כמו של כרמלו, הארדן או דוראנט.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אני דיברתי על למה קולעים הרבה באולסטאר. הנחתי שגם נורטון.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני חושב שבדיעבד גם אפשר להגיד שהבעיה של פניקס 93 היתה המאמן (או לפחות אחת הבעיות), ובעונות שאחרי גם הפציעות של בארקלי. בכל אופן חוץ מזה שזו היתה סידרה משוגעת שאאל"ט נלקח בה משחק בית אחד מתוך שישה בדקה האחרונה של המשחק השישי פניקס עשו שטויות שלא היו מביישות את דני פרנקו של אתמול.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אכן, התכוונתי לאולסטאר.

ותותח, אשרי הליגה שבה שחקנים כמו כרמלו (מלך הסלים לא כל כך מזמן), הארדן (סגן ה MVP) ודוראנט (לפני שנתיים MVP) הם שכבה או שתיים מתחת. אני חושב שמבחינה התקפית לפחות, שלושתם הם מהשמנת של השמנת של השמנת. גם היום, וגם בכל תקופה שהיא בעבר.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לגבי הדיון של חוזקת המזרח בשנות ה-90, אתם שוכחים ששניים משלושת הסנטרים הגדולים (האקים והאדמירל) שיחקו אז בקונפרנס המערבי כך ששיקגו לא התמודדו איתם 4 פעמים בשנה ומעולם לא פגשו אותם בפלייאוף, ומול השלישי (שאק) ג'ורדן הפסיד בפלייאוף בעונת החזרה הראשונה מהפרישה ב95 (והסוויפ אותו בעונת 72 הניצחונות) ומאוחר יותר גם שאק עבר למערב.
למעשה הסנטרים הכי טובים ששיקאגו של ג'ורדן התמודדה מולם באופן קבוע היו יואינג הלוזר, מורנינג וסמיתס. בגמרים הם שיחקו מול עגלות כאוסטרטג, ארווין (לא מג'יק, השני) ג'ונסון ומארק ווסט.

כשמסתכלים על הפלייאופים המלאים בעונות האליפות, מלבד עונת 95-6 האגדית בה הם רמסו את מיאמי של זו (3-0), הניקס של יואינג (4-1) ואורלנדו של שאק (4-0) בשאר העונות הם בקושי פגשו בפלייאוף קבוצות עם סנטרים רציניים ובד"כ התקשו מול כל סנטר נורמלי שפגשו.
90-1 - 3-0 בסיבוב הראשון מול הניקס של יואינג, 4-1 מול פילדלפיה (ריק מהורן ומנוט בול בסנטר) 4-0 על הבאד בויז (ליימביר/סאלי/אדוארדס) ואז 4-1 על הלייקרס בגמר (דיבאץ בן ה-22 עם 18.2 נק' 8.8 כ"ח ו-2.4 חס').
91-2 - 3-0 מול מיאמי (רוני סייקלי עם 20.7 נק' 10 כ"ח ו-1.7 חס'), 4-3 מול הניקס, 4-2 על קליבלנד (דוהארטי עם 17.7 נק' 10.2 כ"ח ו-4.2 אס') ואז 4-2 בגמר מול פורטלנד (קווין דאקוורת' האימתני בסנטר).
92-3 - 3-0 על אטלנטה (ג'ון קונקאק), 4-0 על קליבלנד, 4-2 על הניקס (יואינג עם 26 ו-11) ובגמר 4-2 על פיניקס (הצמד האלמותי מארק ווסט ואוליבר מילר).
ובשושלת השנייה (דיברנו כבר על 95-6):
96-7 - 3-0 על וושינגטון (גאורגי מורסאן), 4-1 על אטלנטה (מוטומבו עם 12.6 נק' 11.8 כ"ח ו-2.6 חס'), 4-1 על מיאמי (מורנינג בסדרה בינונית - 15.6 נק' 9.4 כ"ח ו-2.6 חס') ובגמר 4-2 מול הג'אז (ה-poo poo platter של אוסטרטאג/קיף/פוסטר).
97-8 - 3-0 על ניו ג'רזי (ג'ייסון וויליאמס וסייקלי רגע לפני הפרישה), 4-1 על שארלוט (דיבאץ עם 11.2 נק' 13.2 כ"ח ו-2 חס'), 4-3 על אינדיאנה (סמיתס והתאומים דיוויס) ובגמר 4-2 מול הג'אז.

דמיינו מה היה קורה אם שיקגו היו פוגשים בכל פלייאוף את האקים (12-9 לטובתו בעונה הרגילה מול ג'ורדן) ו/או רובינסון (6-5 לטובת מייקל) או מאוחר יותר את שאק (1-1 בסדרות).

אם כל הכבוד לניצחון של שאק בעונת החזרה מהפרישה, מייקל היה אחרי שנה וחצי בחוץ וחזר מאוד מאוחר, ממש בישורת האחרונה לפני הפלייאוף, לא באמת נחשב.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

אם הסנטרים הנ״ל היו רוצים לפגוש את ג׳ורדן בגמר, היו מתכבדים ומנצחים את המערב. היו להם 6 הזדמנויות שונות, אבל הם הפסידו לקבוצות טובות יותר, שאותן הבולס ניצחו. לא חשוב להזכיר גם את זה?

נו אז מה הקשר בין זה לשטף של גולדן סטייט
מסכים עם עמוס לב. בהיבט האולסטאר, אין היום הגנות, אפילו לא בכאילו. אם ב-5 שנים האחרונות, 4 פעמים הגיעו ל-300 נק' משותף, זה אומר דרשני. וכאמור, לא שפעם לא היו מגיעים גם כן ל-250 נק', אבל 370 ו-320 כמו בשנתיים האחרונות זה כבר באמת השתנה מהמקפצה

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

יותר כיוונתי למה היה קורה אם שיקגו של ג'ורדן היו משחקים במערב וצריכים לעבור 4 סדרות ששתיים מהן עלולות להיות מול יוסטון או ס"א.

סלח לי אבל היו פותחים להם את התחת בדיוק כפי שעשו לקבוצות הגדולות מהמזרח
וזה המקום לשוב וצומר את שאמרתי בעבר. כן, גורדן היה קצת חלוד כשחזר מהפציעה אבל רק רקצת ועדיין היו לו משחק או שניים של 50 פלוס באותה עונה. הסיבה ששיקגו לא לקחה אליפות היא בגלל שבשנה שבין עזיבת הוראס גרנט וביאת רודמן, לא היה לה כלום. גורנישט מיט גורנישט בהגנה בצבע

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

סלח לי אבל זו הצהרה שקשה להוכיח, במיוחד שהבאתי לך את הסטטיסטיקה של אולג'ואן מול ג'ורדן ראש בראש. לאיזה עוד שחקן ששיחק בתקופה של מייקל יש מאזן חיובי במשחקים מולו?

זו הצהרה שקשה להוכיח. אני מסכים. רק תחושה של מישהו שראה המון משחקים באותה תקופה. (וכן, אני מניח שגם אתה).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

זה דיון תיאורטי לחלוטין אבל אם רוני סייקלי עשה עליהם סדרה של 20 + 10 אני לא הייתי מתפלא אם אולג'ואן היה דופק עליהם משחקים צ'מברליינים.

בזאת הפרכת את תיאוריית ה"ג'ורדן הוא אלוהים ואי אפשר לקחת ממנו אליפות בשום קונסטלציה" שבניסוחים כאלה ואחרים חוזרת די הרבה בפורום.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ג'ורדן הוא אלוהים, אבל הוא היה צריך קצת עזרה. אז נכון, קאפי, וונינגטון, הודג'ס ודיקי פאקינג סימפקינס הם לא המון. אבל בי.ג'יי, קרלייל, גרנט, קוקוץ', הארפר, רודמן ובטח ובטח שפיפן הם כן.
אה, וגם קארי לא יכול בלי קליי ודריימונד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

??

מן הסתם קרטרייט

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

שכחת את לונגלי וכמובן את ג'אד בוצ'לר.