סל ניוז

כרגע קארי משחק פשוט לבד. כולם גמורים. דריימונד לא ממש חזר מהאולסטאר ברייק.

80-78 לגולדן באמצע השלישי. קארי עם 32 נק'. מרגיש כמו יום טוב לשיא קריירה.

קארי עם 46 נק', 18-24 מהשדה, 9-13 לשלוש, 8 אסיסטים וכמובן שלשה מאחורי החצי עם הבאזר. אה ויש עוד רבע לשחק. 99-91 לגולדן אחרי 3 רבעים.
אם אורלנדו יישארו מתחת לעשר הפרש, מעריך שהתחזית שלי על שיא קריירה תתממש.

לא הצליחו לשמור צמוד מספיק. קארי סיים רק עם 51. 20-27 מהשדה. 10-15 לשלוש.

גולדן סטייט הבטיחו מקום בפלייאוף סוף סוף.

ומהקבוצה הטובה במערב לקבוצה הגדולה של העשור האחרון, הסלטיקס, נצחון הירואי על הבאקסטטקומפו, שהושג הרבה בעזרת 0-1 מאד מרשימים מהשדה של אר.ג'יי. האנטר, שמתגלה כשחקן מאד מיוחד בליגה הזו.
עוד במשחק, איזאייה תומאס מוסר רק מאחורי הגב, וג'יי קראודר מגניב באופן סופני.

- קארי מדהים. 5 שלשות בממוצע למשחק. עד שהוא הגיע הכי הרבה היה ריי אלן עם 3.4 שלשות למשחק בעונה אחת, ואחריו ג'ורג' מקלאוד ודניס סקוט עם 3.3 שלשות למשחק. פוסט-אולסטאר הוא עם 36.6 נק' למשחק. פסיכי לגמרי.
- דריימונד בהחלט חזר חלוד מהאולסטאר. בעיקר בצד האיבודים (4.6 אחרי לעומת 2.9 לפני האולסטאר), אבל גם אחוזי השלוש (17% לעומת 42%). ככל שעובר הזמן אני חושב שרוב היריבות של הווריורס מבינות שאת קארי הן בחיים לא יעצרו ולכן צריך יהיה להתמקד יותר בדריימונד. לא שזה יעצור את הווריורס לנצח, אבל בהחלט יגרום להם לחשוב קצת יותר.
- ערב טוב יוסטון. קאמבק מ-21 הפרש ונצחון בפורטלנד והפסד בית של יוטה מול סן אנטוניו סידרו לכם את מקום 8 לבינתיים. השמועות שמרחפות בטויוטה סנטר מדברות על כך שלאבו-זקן הייתה יד בפיטורי קווין מקהייל, וגם בשמועות הטריידים של סופרמן-דמיקולו. אבו-זקן צלף 46 בזמן שאריזה וג'וש סמית חיברו 1/12 מהשלוש ו-3/19 מהשדה. במשחק השני, קוואי לאונרד חזר והזכיר לכולם שהוא על סף ה-50-50-90 - הפעם עם 29 נק' ב-10/15 מהשדה, 3/5 לשלוש ו-6/6 מהקו.
- מילווקי אמנם הפסידה, אבל מקבלת סימני נפט חיוביים מכיוון ג'בארי פארקר. הפורוורד שנבחר שני בדראפט גמר את העונה שעברה מוקדם מהצפוי עם פציעה קשה. את העונה הנוכחית הוא פתח עם עודף משקל והועבר לעמדה 4. מאז האולסטאר הוא עם 22 נק' ו-9.8 ריב' ב-4 משחקים, וגם נראה שרזה קצת במשקל והוא קצת יותר קליל עכשיו.
- אוקלהומה עם עוד הפסד של אופי - 123-119 בניו אורלינס. אני אומר אופי כי קבוצה עם יומרות לאליפות אמורה לנצח משחקי מוקש כאלו. דוראנט וראסל עם 76 נק' לא הספיקו. לדעתי אם הם רוצים אליפות הם צריכים להתחזק עם ג'ו ג'ונסון שיתן להם המון כח אש בעמדה 2. אצל ניו אורלינס 4 שחקנים עם 20+ נק' - חדגבה 30, ריאן אנדרסון 26, ג'רו הולידיי 22 ו-9 אס', נוריס קול 21 ו-8 אס'.
- ברוקלין מנצחת בפיניקס ב"משחק על 6 נקודות" - ברוקלין פתחה פער של שני משחקים על פיניקס בעקבות הנצחון הזה. תמונת מצב לוטרי: פילי (8 נצחונות, 6 הפסדים רצופים), לייקרס (11 נצחונות, 7 הפסדים רצופים), פיניקס (14 נצחונות, 13 הפסדים רצופים), ברוקלין (16 נצחונות, ניצחה 4 מ-10 האחרונים, שחררה הלילה את ג'ו ג'ונסון), מינסוטה (18 נצחונות, ניצחה 4 מ-10 האחרונים)

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מסתכל על הסגל של גולדן סטייט. אני חושב שאם פופוביץ׳ עובר אותם בגמר זה אחד ההישגים הכי גדולים שלו כמאמן. אין שם באמת ממי לרמות כל כך בהגנה כמו שהיה מול מיאמי נניח. היחיד שפוטנציאלית יכול להיות כזה זה איגי, שזה בערך מה שקליבלנד עשו בגמר האחרון. אם השלשות שלו נכנסות אתה גמור.

אני אוהב את ג'ו ג'ו, אבל אני בספק גדול אם בגילו הוא הגרוש ללירה של אוקלהומה בשביל לעבור את הווריורס. מה שכן, אולי אולי הוא הגרוש ללירה בשביל לעבור את הספרס (אלא אם לאונרד יעשה לו חיסול ממוקד, אבל אז זה יפנה את דוראנט וכאלה).

ולאונרד - כן. האיש שווה חמישיית עונה, מבחינתי באופן מובהק יותר הן מלברון והן מדוראנט, כרגע.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני בספק גדול אם פיניקס תנצח משחק אחד נוסף עד סוף העונה. מניח שהלייקרס ינצחו 2-3 משחקים לכל היותר עד סוף העונה. יש בעצם קרב של שלוש קבוצות על סיכויי לוטרי גבוהים יותר והזכות לבחור את סימונס ואינגרם וזה יהיה צמוד מאוד עד הרגע האחרון יש מצב שהסאנס יקחו את המירוץ ההפוך המשונה הזה. בסט קייס סנצריו מבחינת פילי היא שהם נותרים במקום האחרון ופיניקס מטפסת למקום השני כך שללייקרס יהיה פחות סיכוי לשמור את הבחירה טופ3 שלהם. מצד שני, הם בהחלט יכולים למצוא עצמם במקום ה-3 ולבחור במקום ה-7. קטסטרופה אחרי עונה כזו.

סטף קארי עוד מעט סוגר פברואר מהפסיכיים שנראו במחוזותנו:

35.7 נק' 7.4 אס' 5.9 רב'. 54.5% מהשדה, 50.5% מה3 (6.1 שלשות ברשת), 90% מהקו.
והמדהים. 34.3 דקות.

פברואר: 35.7 נק' ב34.3 דקות. יותר מנקודה לדקה. האם צ'מברליין או ג'ורדן או קובי עשו את זה? 35.7 נק' ב34.3 דקות ב23.4 זריקות מהשדה.
עונתי, זה פאקינג מטורף: איזה שחקן קלע 30.4 נק' בפחות מ34 דקות, בפחות מ20 זריקות מהשדה ?????? אני לא מאמין שהיה ונברא דבר כזה בהיסטוריה!

קארי ללא ספק נותן את עונת הסקורינג הכי גדולה שנתן רכז בהיסטוריה. השאלה אם זו עונת הסקורינג היעילה בהיסטוריה, נק' לדקות וזריקות?

קר שומר אותו לפלייאוף מדהים. 33.8 דקות בלבד זה משהו שפופ עשה עם דאנקן בגיל 33. עכשיו בוא נשכתב את זה ל42 דקות שקארי ישחק בפלייאוף:

37.8 נק'. 8.3 אס'. 6.6 רב'. ב42 דקות.
אז כמובן שקארי לא יצליח לעשות את זה... בפלייאוף ההגנות מתקשחות ובדרכ למרות עליה בדקות, רושמים אותם ממוצעים או קצת יותר.
פשוט כשהעליה בדקות ככ דרסטית, כנראה קארי ישתפר לממוצעים גבוהים יותר מ30 - 6.5 - 5.5.

וכל זה מתווסף ל52-5.
קארי על סף לשבור את העונה הטובה בהיסטוריה בעיני. MJ, מאחוריך.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אני אכניס את זה פה:
הוא קולע באחוזים פסיכיים ל-2 נקודות וגם ל-3 נקודות, אבל החלק שהכי פחות מדובר במקומות שאני מסתובב בהם הוא התנועה שלו ללא כדור.
https://www.youtube.com/watch?v=sihPjy2j2q8
היכולת שלו לקלוע גורמת לשומרים שלו לנסות למנוע מנו להגיע לחסימה, והוא לא מתנגד, פשוט רץ לעשות לייאפ.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

פשוט רץ לעשות לייאפ - זה מופשט מדי לאומנות הזו.
פשוט רץ לעשות לייאפ - משתמע שכל חובבן יכול לבצע את זה במגרש השכונתי. זה קל "פשוט לא להתנגד". האלטרנטיבה היא הקושי.
אני מודיע לך, בתור כדורסלן לא מקצועי אך ברמה גבוהה מאוד, לך תנסה מול שומר נורמלי - התוצר לא יתקרב לקלילות שקארי עושה את זה.
או שזה לא יטעה אותו, או שלא ימסרו לך, או שהמסירה לא תגיע אליך, או שהשומר יספיק לחזור אליך, או שתבלבל את עצמך יותר מאותו. כמובן, בהנחה שמדובר בשומר אמיתי.

יותר מזה - אם כל שחקן NBA יאמץ את המחשבה הזו, מעט מאוד, עד אפס, יצליחו לבצע את זה בשלמות כזו.

הפאסיביות שלפני שמורידה אינטנסיביות מהשומר.
הנונשלנטיות עד שמגיע לצד שלו בקשת.
הסימון והחצי צעד אחורה, לא מחויב מדי מצד אחד, לא נראה כתרמית מצד שני. בול המינון.
הטיימינג, בדיוק ברגע שלי מתחיל להסיט את המבט לכיוונו.
היציאה האדירה מהמקום בול בשניה שהשומר טיפה מתחייב לסגור נתיב מסירה.

והלייאפ. בדיוק כמו נאש, הוא למד את זה ממנו - אמנות הלייאפ שלא יוכלו לחסום אותך למרות שאתה קטן ולא מהיר/חזק/אגרסיבי/אתלטי כמו כל שאר הגארדים שעושים ים נקודות בצבע.
פשוט משחק עם המהירויות מרגע הכניסה לצבע עד הסיומת.
העובדה שעד השניה האחרונה, למרות שאתה כבר במהלך הצעד וחצי, אתה לא מתחייב לאיך תסיים את הלייאפ?
באיזו מהירות? מאיזה צד? אם תקפוץ גבוה או לא? האם תשתמש בגוף שלך? או בגוף של המגן? או בטבעת? ואם תקלע עם הקרש או בלי? באיזו יד תשתמש? אולי בכלל תמסור?
את כל השאלות האלו קארי ונאש שמרו פתוחות עד רגע השחרור מהיד. זה קסם, אמנות, יותר מכל דבר אחר.

כל שחקן NBA אחר לא יכול לבצע את הנ"ל. רק קארי.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אגב נאש, פיניקס בזמנו דילגו על קארי בדראפט, לא?

האיש מדהים. ראיתי הייליטס שלו מול הספרס, מקפיץ את קוואי כמו ילד קטן ומעיף אותו מהדרך.

לא. מי ש'דילגו' מעליו זה מינסוטה, שבחרו שני רכזים בבחירות 5-6 (רוביו וג'וני פאקינג פלין).

גם רוביו הוא סוג של כלום(כמובן שפלין באסט גדול יותר). רכז של הכדורסל הישן בלי קליעה או יכולת לאיים על הסל

https://www.youtube.com/watch?v=79BVHcEHK54

כמה דקות של הנאה צרופה. שני המהלכים הראשונים, ובייחוד האומנות במהלך השני, הם בדיוק באקדורס מושלמים.

מעניין אותי מה הדעה הרווחת פה על דור ה80-90 מול דור ה2000 עד היום, ספציפית על הבסט אוף דה בסט.

מג'יק ג'ונסון, ג'ורדן + פיפן/וורת'י/בארקלי של פילי, עם בירד על הקשת ובהיי פוסט, קארים בשיאו בצבע.

VS

סטף קארי היום, קובי בשיאו, דוראנט, דאנקן בהיי פוסט ואוניל בשיאו בצבע.

הקבוצה הראשונה :
פאסט ברייק בלתי עציר עם מג'יק ושני סילונים. מנהל משחק כמו מג'יק. בירד - בלתי עציר. קארים - בלתי עציר. וכמובן MJ.

הקבוצה השניה:
אוניל בלתי עציר בצבע, כשמסביבו קלעים מטורפים: קארי קובי ודוראנט. כ"א גם במקרה קולע 30 ביום רגיל, בלתי עצירים. דאנקן בהגנה, הדבק, ובניהול מהיי פוסט.

מי מנצח? שאלה קשה מאוד.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

לדעתי זה ילך לחדשים. עניין של יתרון אתלטי בכל עמדה (חוץ ממייקל-קובי שזה תיקו בעניין), אין ממש חורים בהגנה בעוד שמגיק/בירד היו קצת פדלאות בצד ההוא. האקס פאקטור זה הפסיכופטיות של מייקל שלא קיימת באף אחד אחר. גם תלוי לפי איזה חוקים משחקים...

איפה לברון בכל הסצנריו הזה? (ואל תגיד לי שדוראנט עשה יותר ממנו בקריירה).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

באופן מפתיע השמטת את לברון מהקבוצה שלך והכנסת את...דוראנט? חלש למדי. תנסה להכניס אולי את איגי במקום לברון, הרי גם לו יש MVP של הגמר

לא חושב שיש איזה שהיא קבוצת כדורסל שג׳ורדן לא היה מוצא דרך לנצח גם כשלידו היו רק פיפן ורודמן.
אז לשים איתו את את נבחרת החלומות פלוס קארים עבדול ג׳אבר הופך את המשחק ללא כוחות.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

יותר מזה...
אתמול ראיתי (שוב) את פרק המופת של 30 על 30 בפרק של הבאד בויז.
סטף קארי והחבורה שלו היו סובלים מאד אם היו חיים בתקופה ההיא , אני בספק גדול אם הם היו מתקרבים לסדרת הגמר ובוודאי שלא מנצחים אותה.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

זה סתם משפטים כאלו שכיף להגיד. עם החוקים של היום, גולדן היו מנצחים 40 הפרש 4-0 את דטרויט של הבד בויז.
עם החוקים של אז והשיפוט של אז, כנראה שקארי היה גומר את הקריירה ודטרויט היו מנצחים.

זה לא שהייתה פעם הגנה יותר טובה באיזה קטע שפעם העגבניות היו עם יותר טעם. החוקים היו שונים והשיפוט היה שונה.

הייתי מחליף בנבחרת של שנות ה80-90 את קארים בהאקים. עבדול ג'אבר לא היה מסוגל לעצור את שאקיל וקו קדמי שלו ושל בירד/בארקלי היה מתקשה בהגנה. אולג'ואן ג'ורדן ופיפן היו שומרים בשביל כולם (ןגם מג'יק ובירד היו שומרים קבוצתיים מעולים).

שאק זה בכלל חצי קריירה בשנות ה-90'
וקארים בכלל היה רוב הקריירה בשנות ה-70'

אני חושב שזה הולך בקלות לשנות ה-90', בעיקר כי היחיד שהולך לזרוק בנבחרת של שנות ה-2000 זה קובי אולי שאקיל ודאנקן קצת מריב' התקפה...

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

קודם שיהיה לו מקום בחמישיה של פורטלנד

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי