ראובן כתב:
(אמר מי שהביא סטטיסטיקות של אדם שעד כה רשם הופעה בודדת בגמר כהוכחה למשהו)
כבר הפסקתי לנסות להבין איפה הכשל בויכוחים איתך, אם הוא בלוגיקה המסורבלת שלך שאני עוד מנסה לפענח, או בדרך המעוותת שאתה מנסה להבין את הנקרא (ורק מההודעות שלי), אז קשה להגיב לאמירות כללו חוץ מסטייטינג דה אוביוס: לא הבאתי שום סטט' של דוראנט כהוכחה למשהו.
ראובן כתב:
מישהו חלק שזה מה שהוא כתב?
אממ. שוב. לא יודע אם הבעיה בלוגיקה, או בהבנת הנקרא. התשובה היא כן, ABC סבר שזה מה שכתבתי.
ABC כתב:
"טוב מאוד" זה עיוות לא קטן של המציאות. הוא היה בינוני והתעורר ברגעי ההכרעה. המשחקים הטובים באמת שלו הגיעו אחרי ה20 הפרש במשחק הרביעי. וגם אז הוא לא הזכיר את היכולות שלו בעונה הסדירה ובפלייאוף עד הגמר.
לא יודע, ראובן. לברון במשחק החמישי הפגיז טריפל דאבל שכלל 40 נקודות. זה לא שהוא הפסיק לשחק אחרי המשחק השלישי. אני חושב שאם לברון לא קיבל את הMVP אחרי מה שהוא עשה אשתקד, לאף אחד לא מגיע לזכות בתואר הזה כשקבוצתו מפסידה בסדרת הגמר.
די , בלי חרטות.
לברון כרגיל רשם מספרי נק' אס' ורב' פסיכיים. נכון. זה לא אומר MVP גמר.
1. למה שומר אגדי כמוהו מעולם לא התעלה בהגנה אישית בסדרת הגמר? למה הוא לא הצליח לשמור את קארי ? (או את נוביצקי? או את פארקר ב07? או את לאונרד? או את דוראנט?)
2. לברון רשם אחוזים מחפירים מכל הטווחים מול גולדן סטייט. מחפירים. וזה נכון גם לסדרה המביכה שלו מול הספרס ב2007. מחפירים.
3. לברון הוא שואו של שחקן אחד. "אני ואני ואני, והחברה שמסיימים את המסירות שלי" זה המוטו שלו. מעולם לא ראיתי שתי קבוצות שלא ניסו אפילו שום כלי בשום התקפה, חוץ משחקן אחד, כמו בשני הגמרים שלו בקליבלנד, ובכל ב9 שנותיו בקאבס. היחיד שגרם לקבוצות שליד ג'יימס להיראות טיפה כמו קבוצות ווינריות, בדגש גם על קבוצות וגם על ווינריות, הוא די וייד. שחקן שמשחק בצורה אנוכית כזו יפסיד בגמר, תמיד! גם אם ימסור 8-9 אס' כדי שחס ושלום לא ידמו אותו לאנוכי, אייברסון סטייל.
4. לברון נחנק בפיינלס ברגעי ההכרעה. אם אתה רוצה להבין איך נראה שחקן שמופיע ברגעי ההכרעה, תביט בסדרת הגמר של סטפן קארי שנה שעברה. התעורר ברבעים האחרונים ברוב המשחקים ואכל את ג'יימס בלי מלח!! ברגעי ההכרעה. כנ"ל נוביצקי ב2011. מול לאונרד זה אפילו לא הגיע לרגעי ההכרעה. אבל זה האיש. נובל כשהכסף האמיתי על השולחן.
למרות ההגנה הרעה שלו בשתי סדרות הגמר האחרונות, ולמרות האחוזים המחפירים מול ג"ס, והעובדה שהוא סרטן התקפי שלא מאפשר לאף שחקן מסביבו להוביל התקפה ולבנות ביטחון, חוץ מרול פליירס שתפקידים קאץ'-שוט/לייאפ, ולמרות שהוא נחנק ברגעי הגמר - למרות 4 הסיבות הללו שבהחלט הופיעו שוב בגמר מול הווריורס ולכן הוא לא קיבל MVP גמר, הוא נתן סדרה אישית גדולה מול הווריורס, שבמהלכה הפך מאנדרדוג, לפייבוריט, לאנדרדוג. אבל סיומת מאכזבת נוספת שנה שניה ברצף (3 הפסדים רצוף, כמו מול הספרס והמאבס והסלטיקס... בשנים שלפני הריפיט). קיצר, שחקן שהקבוצות שלו נובלות ברגעי ההכרעה, כמעט תמיד. ו-ב-א-ש-מ-ת-ו.
מהצד השני. אני חושב שהזכרון שלך בוגד בך לגבי סטף. במשחק הראשון הוא היה סטף הרגיל, טוב מאוד. במשחק השני הוא היה חרפה ובושה. דלי עשה לו בית ספר. במשחק השלישי סטף התחיל כהמשך למשחק 2, ואז התפוצץ ברבע האחרון וסיים עם 7-13 מהשלוש, ולמרות הרבה איבודים, הוא כמעט הוביל את הווריורס לנצחון בקליבלנד. מאותו רבע האחרון, זה היה אותו קארי שאנחנו מכירים. במשחק הרביעי קארי היה נחמד. קצת פחות מהרגיל, ועדיין 22 + 7, 4-7 מה3 ונצחון קל לווריורס בקליבלנד. במשחק החמישי קארי התפוצץ לחלוטין ונתן את אחד המשחקים הגדולים שלו בקרירה (לא הזכיר את היכולות שלו בעונה הסדירה ובפלייאוף זה לחלוטין מנותק מהמציאות). במשחק השישי הוא שוב היה טוב מאוד. כלומר מלבד משחק 2 איום ו3 רבעים רעים במשחק 3, קארי היה נהדר בסה"כ. כשאתה משקלל שקארי הופיע כמעט בכל רבע אחרון, ביג טיים, כהרגלו, אתה מקבל קיזוז למשחק ו3/4 הרעים שלו, ונשאר עם סדרה נהדרת של סטף.
ABC כתב:
אז כנראה שלא קראתי טוב את הרשימה של פלאש. בכל מקרה, זה עדיין לא משנה את התמונה. עזבו את הפן המקצועי נטו, שם היתרון של לברון ברור בעיניי (ודוראנט הוא אחד השחקנים האהובים עליי בליגה), גם מבחינת הישגים לברון פתח פער גדול מדי מדוראנט לטעמי, קשה לראות איך הוא נסגר, במיוחד כשיש איזה סטף אחד בתמונה.
אין שום יתרון ברור כיום ללברון על דוראנט, מלבד יכולת המסירה. דוראנט סקורר עדיף, יעיל יותר, ריבאונדר עדיף, וקלאץ' פלייר עדיף. לברון כבר לא מגן טוב במיוחד. היתרון באופי של דוראנט (בזהה לדאנקן) יאפשר לו לעבור את לברון בעיני , בהינתן 2 אליפויות, שזה ממש לא מן הנמנע לצד ווסטברוק. יש להם 7 שנים לפחות להתמודד מול הווריורס. זה אפשרי.