סל ניוז

אני משער משחקים שבהם הקבוצה היריבה הייתה עם 3 נצחונות בסדרה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אני חושב שמה שמאכזב באיזשהו מקום זה שלפופ היה בערך 4 חודשים להתכונן לסדרה הזו ולא ראינו ממנו כלום שלא ציפינו. לא היו שום פתרונות להתאמות שדונובן עשה. כאילו בערך מדצמבר ברור שהם יסיימו שני ובערך מפברואר ברור שהם יפגשו את אוקלנד בחצי. במובן הזה אני כן חושב שפופ והצוות של הספרס איכזבו.

אלו שחשוב להם תארים ולא עונה רגילה

אז אולי כדאי שנדבר על תארים?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

רק שנסבר את האוזן, סטריאני מדבר על משחקים בהם הספארס עומדים לפני הדחה ובאמת מודחים. כמובן שבתוך הסיפור הזה מובלעת העובדה שברוב הפעמים שזה קרה הספארס היו אנדרדוג.
אני לקחתי את המקרה ההפוך - כמה פעמים הספארס עמדו לפני ניצחון וגם ניצחו. אז במצב הזה פופוביץ' בכלל בכלל לא רע - 13-35, ואני כמובן מדבר באנדרסטייטמנט.
אפשר לקחת עוד נתון מסויים לגבי פלייאוף שקצת רחוק מבינוני. מבין כל המאמנים בהיסטוריה, שאימנו לפחות 50 משחקים בפלייאוף (צריך לשים קו איפשהו), גרג פופוביץ' מדורג לו במקום החמישי מבחינת אחוזי ניצחון. מעל פט ריילי, מעל רד אוארבך, מעל רד הולצמן, מעל צ'אק דיילי, מעל לארי בראון. למעשה מהמאמנים שאפשר להגיד שהם נחשבים לטופ של מאמני האן.בי.איי בהיסטוריה רק פיל ג'קסון מחזיק באחוזי הצלחה גבוהים יותר בפלייאוף.
וכמובן עוד נתון אחד, אולי הכי שולי - 5 תארי אליפות כמאמן.

בקיצר, אפשר לקחת נתון אחד ולעשות ממנו מטעמים ואפשר להסתכל על קריירה שלמה ולראות שבן אדם מדבר שטויות.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

סדרה שנייה רצוף שהספרס סוג של פייבוריטים והולכים הביתה

ולעומת זה, מה זה 5 אליפויות. אני הייתי מפטר את פופ על שני ההפסדים האלו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לא חושב שמישהו חושב שצריך לפטר אותו ושהוא לא טוב. לדעתי הוא לא טוב כמו פיל ג'קסון למשל. היו לו לא מעט סדרות שהוא בא כפייבוריט והפסידו. אפילו בפורומים של הספרס לא מעט אנשים כותבים זאת. כלומר אוהדים שלהם(וגם אני כזה). הפורום הזה כולו עסוק בלהגן על פרוץ קדושות. שצריך לבקר אז צריך לעשות את. פופ היה חלש שתי סדרות רצופות.

הדעה שהוא לא טוב כמו פיל ג'קסון היא דעה לחלוטין לגיטימית. אבל היא דעה שפופ הוא לא המאמן הכי גדול בהיסטוריה, היא לא דעה שמי שלא פיל ג'קסון הוא מאמן בינוני (לפחות התקדמת קצת יותר מקופמן, אצל קופמן הוא היה מאמן פח).
אני לא עוסק בהגנה על פרה קדושה. גם היום וגם בזמן אמת כתבתי שההחלטה של פופ להושיב את דאנקן על הספסל ברגעי ההכרעה של משחק 6 הייתה טעות גסה ואני אלך אפילו עד החלטה מטומטמת. אין ספק שבסדרה מול אוק סיטי פופ לא שינה דברים במשחק של הספארס, כדי לעשות התאמות למה שהת'אנדר עשו. האם זה מה שהפסיד את הסדרה ולא היכולת החלשה של השחקנים? יכול להיות. אין ספק שפופ ביחד עם השחקנים צריכים לקבל ביקורת על ההפסד מול אוק סיטי. אבל עדיין, מדובר על יריבה שמחזיקה באמת בשני שחקני על. מדובר באכזבה, אבל לא הייתי מגדיר את ההפסד ככישלון.
מה היה בסדרה מול הקליפרס בעונה שעברה וכמה פופ אחראי על כך אני לא זוכר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הסיבה שפופ כה מדובר הוא שהייתה הילה סביבו, אפילו דוראנט דיבק עליו כמי שמנצח סדרות וההבדל בין הפסד להצלחה.
בגלל ההילה הזו, אלדריג' הגיע לשם (למרות שבפורטלנד בדיעבד יש לא פחות סטאר פאואר ואפילו יותר). אז פופ קצת אכזב (קשה שלא בהתחשב בהילה שבנו סביבו) אבל הספרס הפסידו לקבוצה טובה מאוד, במקום ה-3 במערב, לא לקבוצה בינונית. הספרס במעין תחלופה של דורות. הם יצטרכו למצוא שחקן בטופ שמסוגל לחדור וליצור מצבים לאחרים, במקום פארקר את ג'ינובילי ולחזק את עמדת הסנטר.

גם הקליפרס אשתקד היו טובים מאד. אין בושה להפסיד טובה מאד.
אבל אם אתה מפסיד שנתיים רצוף לקבוצות טובות שהן כביכול לא יותר טובות ממך (הכביכול שם כי אם הן נצחו אז הן יותר טובות) אז פופ אולי לא כזה עושה הבדל גדול.
נוצץ או לא (וברור שמבחינת מעמד הוא המאמן מספר אחת בליגה) אני יכול לספור את כמות הסדרות שהוא אכזב.
מאמן טוב מאד, אבל לא רמה מעל מאמנים טובים אחרים.

שתי נקודות נוספות לדיון הזה:
1. גם למאמנים יש עונות טובות יותר ועונות טובות פחות, גם אם זה לא מתבטא בנקודות למשחק או PER. זה שפופ הוא בטופ של הליגה לא אומר שהוא לא טועה ולא אומר שהוא תמיד בשיא שלו. לדעתי אחרי האליפות מול מיאמי הייתה איזושהי ירידת מתח. יכול להיות שזה קשור גם לירידה החדה ביכולת של דאנקן, פארקר וג'ינובילי, ולצורך של הספרס להפריש אותם החוצה מהמערכת בקרוב מאוד.
2. סן אנטוניו ב-20 שנה האחרונות עברה הרבה שינויים. הייתה להם תקופה מאוד ארוכה שהם נספרו בתור הקבוצה הכי אפורה ויעילה בליגה. עם השנים הם הפכו למופת של ארגון ומשחק קבוצתי, ובאליפות מול מיאמי הם הפכו פתאום גם לקבוצה התקפית עם משחק מסירות מאוד נאה לעין. ייתכן שפופוביץ' כמאמן יודע להוציא יותר מאפור ויעיל מאשר התקפי ויפה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

בהמשך לנקודה שלך.
מאמן זה דבר שקשה למדוד. הרי קשה לקבוע האם לו באמת טוב מבלאט. ייתכן שכעת השחקנים נלחמים יותר ויותר מחוברים ולכן מנצחים. זה שהשחקנים היו קקות ועשו דווקא לבלאט וכעת לא זה קשה למדוד ולדעת. רק הם יודעים.

אפילו את עניין ההתאמות קשה למדוד. זה בתחום מה היה קורה אם. הרי גם אם פופ היה מכניס את אלוהים יודע מי, לעולם לא נדע מה היה קורה.

אני עוקב אחרי הבלוג של האוהדים של הספרס. לא מעט כתבו השנה שפופ שחוק ונראה פחות לחוץ על התארים.
אפילו התגובות שלו ושל פרקר קצת הפתיעו. מראיינים שאלו שאלות והם ענו בסגנון "זה כולה כדורסל, כולה ספורט. הפסדנו. תרגעו. לקחנו חמש אליפויות". שם אתה מתחיל להרגיש שאולי הרעב לא שם. וזה אחלה. כמה מאיתנו יהיו רעבים אחרי 19 עונות? לא הרבה.
השאלה האם הספרס יכולים להעזיב את פופ ולהתחיל להביא דם צעיר. דם צעיר שכן ירגיש שזה כן סיפור גדול להפסיד סדרה עם יתרון ביתיות.

בכל מקרה לא צריך "להעזיב" את פופ. זה מטופש. החשיבות של פופ למערכת היא הרבה מעבר לX ו-0ים. לדעתי אם פופ מגיע למסקנה שהוא אכן שחוק מדי, הוא פשוט צריך לעשות "ריילי", להפוך לנשיא הקבוצה (עם ביופורד מתחתיו כGM) ולבחור לו מאמן צעיר ורעב.

התכוונתי להעזיב מהמשרה. לא בהכרח מחוץ לארגון.

זה דווקא כן מדד בהתחשב בכך שחלק מתפקידו של מאמן הוא לנהל ולהוציא את המירב מהשחקנים שלך וזה אומר לגרום להם להילחם ולהתחבר.

הוא התכוון מבחינה כמותית/מספרית, מן הסתם.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ואולי פופ פחות אחראי להפסדים. אולי הירידה התלולה ברמה של פארקר, היוצר מס' 1 של הספארס, היא הסיבה. בעונה הרגילה, השיטה, המסורת, הידע איך לנצח גם במשחקים הללו כשאתה שחוק ועייף עשו את ההבדל ובפלייאוף עם ההתאמות של כל קבוצה ליריבה, האינטנסיביות היותר גדולה, המוגבלות של שחקני הספארס נחשפת וזה לא מספיק מול קבוצות באמת טובות, סטייל 2 הקבוצות שהעיפו אותן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה נכון (ואני בין הבודדים פה שאומר כבר תקופה שפרקר כבר די גמור. כלומר עדיין שחקן ליגיטימ בליגה אבל כבר לא קרוב למה שהיה פעם). אבל המאזן שלהם בעונה הוא עדיין מעולה כל עונה.
הבעיות צצות בפלייאוף. פופ זורם יפה בעונה הרגילה. כל עונה מאז שהגיע. בפלייאוף צצות בעיות ושם הוא מתגלה לא כעילוי.


כן ברור שזה חלק מהתפקיד אבל אני מתכוון שלעיתים מאמן נכנס לסיטואציה שהוא לא ממש יכול לנצח. בלאט עם לברון. קארל עם קזינס. בלאט איבד את הקבוצה (אולי לא איבד כי אף פעם לא היתה שלו). לא ספרו אותו. הבעלים עשה בשכל. גם אם הסיבה שלא ספרו אותו היא מפגרת/ילדותית

למשל ב-99, 2003, 2005, 2007, 2013 ו-2014.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

2013?
מה עם 2012? 2008?2009?2006?2015?2016?

אז מה, קובי לא עילוי כי הוא לא זכה בין 2002 ל 2008?
לברון לא עילוי כי הוא רק זכה פעמיים. פחחח...
דירק נוביצקי זכה רק פעם אחת... צ'רלס בארקלי וקרל מאלון מעולם לא. ג'ייסון קיד בגיל 39, נאש גם זה לא.

אף אחד לא עילוי?

5 אליפויות בעיניי זה מאז מדהים למאמן. וכזה שכל מאמן היה רוצה שיהיה לו.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אתם מתרגשים יותר מדי מסטריאני. הוא פשוט מצא מצליחן תורן לרדת עליו כשהוא קצת למטה.
במקרה הזה זה פופ אז יש לזה גם אפקט קומי מסוים אבל בגדול, same shit different name.

כמו שאמרתי פרה קדושה....

כמו שאמרתי טרול...