סל ניוז

ניסיון נואש ברגע האחרון- מחפש מסעדה בשרית/ חלבית בצפת למשפחה. מחיר סביר.

גן עדן (בהר כנען) נחשבת לא רעה

מסעדת טנדוקה ביקנעם - מישהו מכיר? היה? איך היא?
אם לא זה, מקום אחר נחמד באיזור יקנעם שפתוח באיזור 20:00 בערב?

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אמנם לא קשור לשאלה האחרונה, אבל ההמלצה למסעדה היפנית בהרצליה הזכירה לי מסעדה אסיאתית טובה במרכז - טאיה (TAYA), שנמצאת בקדימה. תמהיל של אוכל אסיאתי מכל מיני מדינות שעלול להיות הרסני למסעדות ולהפוך אותם לערבוב לא ברור, אבל הצליח מאוד במקרה הזה. סושי מצויין מדגים טריים, ומגוון גדול של מנות ראשונות מעולות.

סנדוקה מסעדה לא רעה בכלל
לא עילוי בשום תחום אבל נחמדה +

נזכר עכשיו לציין שההמלצה הייתה לא רעה. מסעדה נעימה מאוד, שירות מצוין, טעים מאוד, טיפה יקר ומנות טיפה קטנות.
בכל מקרה, מדובר בחתיכת חוויה מתקנת לעאלק מסעדה שהיינו בה ערב קודם עם מנות קטנות, שירות הזוי משהו וצפיפות על. את שמה לא אזכיר מפאת לשון הרע, חודש אלול וכאלה.

אילוצים משפחתיים גורמים לי לשהות לאחרונה די הרבה באיזור ירושלים, אתמול החלטנו לקפוץ לארוחת ערב בעיר והפור נפל על "מונא".

אני מסכים עם פרט אחד בהתרשמות של אורן: מיקום נהדר בבניין אבן ישן. כל היתר היה מבאס עד גרוע.

נתחיל בהושבה. הזמנו מראש מקום לשניים, והובילו אותנו לשולחן קטן שאחד מכסאותיו היה במרחק של כארבעה מילימטר בקירוב מכסא ששייך לשולחן אחר, ובו למרבה הצער ישב סועד אחר שנהנה (או לא) מארוחתו. הייתי קצת המום. מילא אני והרגליים הארוכות שלי, אבל גם ילד קטן לא היה יכול לשבת בנוחות במצב כזה. באמת לא הצלחתי להבין איך מצפים להושיב אורחים אחד על הברכיים של השני. לזכותה של המארחת ייאמר שהיא קלטה מהר את מבטי התמה, והציעה מיד מקום חלופי. המקום החלופי היה שולחן לארבעה, וגם הוא היה ערוך באופן כזה שאם באמת היינו ארבעה-היינו יושבים על הראש של הזוג שלידנו. אבל באמת היינו רק שניים, והצלחנו להנדס לעצמנו תנוחת ישיבה סבירה.

אחרי זה חיכינו. וחיכינו. וכשקלטנו שאף אחד לא באמת זוכר שאנחנו פה, הרמתי יד והצלחתי לתפוס מלצר שבעיקר תיפקד כשוקיסט. לא יודע כמה ימי נסיון יש לו במלצרות בכלל ובמסעדה הזו בפרט, אבל התלמדות ראויה הוא לא עבר.

המלצר הצליח להעביר אלינו תפריטים ומתאבן של לחם, שמן זית, זיתים ושום אפוי "על חשבון הבית" (אני שם במרכאות כי התמחור במסעדה מעט מופרז, בלשון המעטה, והם מתמחרים יופי את הלחם בתוך שאר המנות). השום האפוי היווה את אחד משתי פסגות הארוחה, עשוי לעילא ומתקתק. הלחם היה יבש. אני מבין שמוצ"ש והכל, אבל עדיף לא להגיש לחם מלהגיש אותו יבש.

התפריט התגלה כמשעמם למדי. כמה משעמם שם? המלצר דיקלם שני ספיישלים, תחזיקו חזק: אנטריקוט עם צ'יפס ונתח קצבים. איזה ספיישלים, יא אללה. כמה תחכום. אז הוזמנו לראשונות סלט חסה ואנדיב עם צ'דר מיושן, והמנה שחייבים להזמין בכל מקום שאסף גרניט עבר בו: פולנטה (עם ראגו פטריות, אספרגוס ופרמזן).

סלט החסה היה משעמם גם בסטנדרטים של בית קפה, רק בכמות של חצי מהמקובל בבתי קפה ובתמחור שערורייתי של 56 שקל. אני עוסק בדו"חות כספיים ומכיר קצת עלויות שמסעדות צריכות להתמודד איתן, שלא לדבר על כך שאני מאמין שאם אתה נותן איכות ושירות-זכותך לתמחר ביוקר. לא חייבים לבוא לאכול. ובכל זאת, לתת מנה לא גדולה של כמה עלי חסה, אנדיב וקצת תפוח עץ בלי שום טוויסט ולדרוש על זה 56 שקל זה ציד ראשים של פראיירים. ואני הייתי פראייר אתמול.

הפולנטה, גם היא בכמות קמצנית, אמנם היתה חלבית מאד אבל גם תפלה מאד. מסוג המנות שצריך להוסיף להן הרבה מלח ופלפל שחור כדי להרגיש טעם.

לעיקריות הוזמנו פילה דניס ברוטב תום יאם וצדפות עבורי, ההולנדית הלכה על מנה ראשונה נוספת בדמות רביולי תירס וסלק. נציין שוב את עניין ההמתנה. לא זוכר בדיוק כמה זמן אבל אני מעריך שכ25 דקות. בזמן הזה הלכתי לשירותים. מה אגיד לכם, בושה אמיתית. אם המצב של השירותים היה כך בסניף של מקדונלדס בתחנת דלק הייתי מתבאס. ריח של שתן, לכלוך בכל מקום, ברז דולף, דלתות ארונית חצי פתוחות-חצי סגורות. ממש לא מכבד כל מסעדה, בטח אחת שמחזיקה מעצמה.

כשהגיע סוף-סוף האוכל, התברר שרוטב התום יאם הוא שלולית מלח. בדרך-כלל גם אם משהו פחות טעים לי אני משתדל לזרום עם זה. המנה הזו היתה פשוט לא ראויה למאכל בעיניי, בטח לא למאה שלושים שקל (לא זוכר אם היא תומחרה ב126 או 136, בכל מקרה תמחור מופרז) שדרשו עבורה, למרות שהדג עצמו היה טעים (הפסגה השנייה של הארוחה). קראתי לרוקי שכמובן לא ידע להתמודד עם העניין, אז האחמ"ש (בחור טוב עם תודעת שירות אמיתית, לשם שינוי) ארגן החלפה לאותו דג ב"רוטב זעפרן לימוני". גם זה היה מלוח מדי לטעמי, אבל אכיל בזכות הדג. אגב, עוד לא הספקתי להושיט את המזלג למנה החלופית, ומארחת נלהבת-מדי ואוטומטית-מדי מיד ניגשה לשאול אם טעים לי. עניתי במבוכה שהרגע הניחו לפני את הצלחת, אז לא יודע אם טעים לי. לגבי הרביולי-מנה זעירה כמובן-סלק אני לא אוכל, ומהגברת נמסר שהמנה "בסדר" (היא בחורה מנומסת).

על קינוחים כמובן שויתרנו.

לסיכום:

שלוש מנות ראשונות, מנה עיקרית אחת, 3 שתייה קלה ב328 שקל לפני טיפ. אוכל בינוני-מינוס, יקר, תודעת שירות לקויה (למעט האחמ"ש החביב), שירותים מזוהמים.

ביג נו-נו בשבילי.

אם כבר העלת את נושא הפולנטה. אני מנסה להבין מה כל כך מהולל בפולנטה, שיצא לי לטעום כמה דגימות, כולל במחניודה.
לחלוטין לא הבנתי על מה המהומה.
דרך אגב, מחניודה הייתה אחת האכזבות הכי גדולות שלנו ממסעדות (בצוותא עם הבית התאילנדי, אישתי שאוהבת להתנסות לקחה מנה מומלצת שהיא סיכמה את הביקורת כנוראית ואני לקחתי מנה שסיכמתי אותה בסטנדרטית לחלוטין, שזה מאכזב במקום עם מוניטין של הבית התאילנדי). האוכל סביר, לא יותר, המחיר בשמיים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

את הפולנטה של מחניודה אכלתי מזמן (4 שנים אולי?) והיא היתה מדהימה
מבחינתי, פולנטה זה משהו שאני מכין בבית כתחליף סביר לריזוטו. לשניהם יש מרקם גרגירי מעט (תלוי באיזו פולנטה משתמשים, אני בדרך כלל בעבה), שניהם יכולים להיות מושחתים. שניהם צריכים בעיקרון המון חמאה ופרמז'ן כבסיס (הריזוטו גם צריך יין לבן וציר) - ואת שניהם צריך לאכול תוך עשר דקות מתום הבישול. כשאחרי זה אף אחד מהם לא שווה כלום.
ההבדל הוא שריזוטו כהלכתו לוקח שעה לפחות (לי) ופולנטה לוקחת חצי מהזמן. כך או כך, הם מהווים בסיס נאה לדקדנס.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לפני משהו כמו חצי שנה עשינו פסטיבל צמחי תבלין במשתלה והזמנו את אסף גרניט שיעלה לבשל ולהרצות, בזמן שהוא הרצה הצוות שלו הכין דוגמיות של 2 מנות לאנשים שהגיעו, אחת מהן הייתה הפולנטה עם הראגו פטריות ואני חייב להגיש שלמרות שאת רוב המרכיבים של המנה הם הכינו מראש ורק החימום וההרכבה נעשו אצלנו, עדיין היה מאוד טעים (מצד שני, אסף גרניט עצמו עשה רושם של פלוץ די רציני).

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לפי מה שהבנתי, גרניט לא שם מ2014. לא מכיר אותו מקרוב, אבל לפחות לפי התדמית והשבחים שהמסעדות שלו קוצרות מירושלים ועד לונדון, קשה להאמין שהוא היה מאפשר לשכונה השירותית, ההגיינית והקולינרית הזו להתרחש. התחושה היא ש"מונא" עפה על כנפי המוניטין של גרניט, עם מנות שמתזכרות אותו קונספטואלית (אם כי קשה לי להאמין שהוא כזה משעמם כמו התפריט הנוכחי במונא) אבל רחוקות מלהיות ברמה הולמת לכסף.

אמנם לא הייתי במונא כבר למעלה משנה, אבל האוכל שם היה מצוין בלי קשר לאסף גרניט, גם אחרי שהשף של המקום רכש ממנו את המקום. הקטע הוא שבחודשים האחרונים הוא הקים ומתפעל את המסעדה החדשה בבית אנה טיכו בי-ם שמקבלת הרבה שבחים- 'אנה', ויכול להיות שזה קשור.

_________________

טופוקולומבו (ת"א, איזור יד אליהו, מסעדת שף אסיאתית):

מנות די אובר פרייסד. מנה אחת (עם איזו קציצת אורז) הייתה די בלתי אכילה.
מנת בשר מצוינת. עוד כמה מנות נחמדות פלוס. פאד תאי עם מרכיבים אקזוטיים אבל בסופו של דבר מרגיש כמו פאד תאי רגיל של טיי אווי בטעמים.
שמעתי שיש דיל שמוציאים מנות לבחירת השף וזה יוצא יקר בסוף.

לסיכום בינוני בלבד.

הבית התאילנדי לעומת זאת - וואו...

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

טוב, לגמרי במקרה הגעתי אתמול סוף סוף לפלורנטין האוס שהיא המסעדה האסייתית של שרון כהן (שילה, קפה אירופה).
מסעדה שהקונספט שלה הוא מנות לחלוקה במרכז השולחן, בתמחור שנע בד"כ בין 35-60 ש"ח למנות הקטנות והבינוניות בגודלן. מנות עיקריות עלו יותר ולא דגמתי אף אחת.
טעמנו חמש מנות מתוכן המצטיינות היו סלט קר של אטריות מש שהיה מרענן וחריף, ומנת הבאן עם הבקר שהייתה מאוד טעימה, אבל דביקה כי המליצו שנכניס בעצמנו את הירקות והרוטב פנימה.
בסה"כ ההתרשמות היא שמדובר במקום של אוכל אסייתי טעים וכייפי, והוא בהחלט עולה בעיניי על מקומות כמו טייגר לילי או נאם שנותנים תמורה בינונית ומטה לעומת התמחור בהם.

_________________

אה, וביקור במל ומישל לפני כמה שבועות הוליד ארוחת ערב מצוינת (ומשתלמת בהתחשב בעסקיות הערב שיש שם כעת). כל המנות היו עשויות מצוין ועשירות בטעמים מבלי להיות מתוחכמות או פלצניות מדי. היה הרבה יותר טעים שם מאשר בביקור בפרונטו לפני כמה חודשים.

_________________

אני גר באזור ואוכל שם לא מעט (גם במסעדה וגם במשלוחים הביתה) ואני מצטרף להמלצה, אם אתם כבר באזור. זה לא שווה נסיעה מיוחדת אם אתם גרים באזור ת"א, עם זאת. בת"א תוכלו למצוא מסעדות אסיאתיות יותר טובות, והמסעדה נמצאת במרכז מסחרי (ליד המאפיה המרכזית של רולדין) כך שלא תמצאו שם נוף שדות פתוח או משהו כזה, כמו שתמצאו למשל ב"גוז' ודניאל" במושב בצרה.

הבעלים של טאיה גר ביישוב סמוך בשם צור משה, ופתח שם מסעדה חלבית שגם עליה אני ממליץ (שוב, אם אתם באזור) בשם "קופינאס", על שם אחד ממייסדי היישוב. יש במסעדה גם מוזיאון קטן לתולדות היישוב.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

סושי מעולה באיזור השרון אפשר למצוא גם באנאמרו, שיש להם שני סניפים: אחד בבית יצחק (בו אני אוכל בדרך כלל) ואחד בקדימה. חוץ מאיכות הסושי, גם השירות שלהם מהמתוקתקים והטובים שיש.

עוד המלצה באיזור עמק חפר, לארוחות בוקר דווקא: "אלה פטיסרי". מיקום שהוא לכאורה ביג נו-נו בתחנת דלק של איזור התעשייה עמק חפר. לא להתבלבל מזה. הבראנץ' שלהם מהמיוחדים והטובים שיש, סלטים טריים ומגוונים ברמה גבוהה, לחמים תוצרת בית, מתוקים נהדרים. עולה כמה שקלים יותר מארוחת בוקר סטנדרטית, וברמה גבוהה פי כמה. נדמה לי שהם אפילו כשרים.

אז אם אנחנו כבר באזור, אתמול אחרי הרבה זמן ששמעתי עליה אכלתי ב-B12, מסעדת הבשר המעושן בביתן אהרון (במרכז המסחרי על מחלף חבצלת).
לא עפתי, ולדעתי אם אתם מחפשים מסעדת בשר מעושן טובה באזור - עדיפה "המעשנה" במושב ינוב.

נדב, אתה לא מעודכן. הנמארו כבר לא קיימת (לפחות לא בקדימה), זה נראה "ריאמה" כבר בערך שנה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אני אוכל בבית יצחק כאמור, אז לא ידעתי שסגרו בקדימה. ההמלצה על הסניף הזה בעינה עומדת.

הB12 נחמד, באמת לא מעיף. על המעשנה רק שמעתי, עוד לא יצא לי להיות (ובעקרון אני בהפסקה מבשר, אז ספק אם ייצא).

אתה בדרך להמליץ על הוצאת טיולי בית ספר למשחטות כחומר למחשבה?

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

מה שאני אמליץ לבתי ספר, הם יעשו ההיפך.

ומסתבר שגם אני כבר לא מעודכן... גם ריאמה נסגרה, לפני כשבועיים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

נגיד שאתם בקצרין ובא לכם חומוס.
האדם הסביר ילך לאכול חומוס אליהו בפיאצה (המרכז המסחרי) והאדם שחושב שהוא טיפה יותר מבין ילך לחומוסילה.

אבל מי שיודע מה טוב בשבילו יסע לתחנת דלק פז באזה''ת, ישב בחומוסיה "רק חומוס" ויברך וישבח אותי.
אם בסוף הארוחה גם יזמין היהודי (או הגוי, וואטאבר) מלבי ב-10 שקלים, אני מסופק מאד האם לגן עדן יהיה מה לחדש לו בבוא העת.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

מסעדת שראביכ בישוב ראמה, ליד כרמיאל. מיקום הזוי בקומת קרקע של בית, ה"בחוץ" הוא מגרש החניה הבית. אבל האוכל הוא, בחלקו לפחות, שירת מלאכים על אף שהוא פשוט. היינו שישה וכל מה שאכלנו היה טעים, אבל הנה האסים: קובה בשר, חציל מטוגן בטחינה ורוטב רימונים, כרובית בטחינה. קבב אדיר. את הפרגית הם עושים עם העור, עסיסי ומושלם. לא לקחנו תבשילי בשר, בפעם הבאה. יש למה לחכות.

אם לא סופרים את ההיא...?

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.