סל ניוז

ששש. תכף ערן יביא עליך את קתרין מקנון.

אין מה לקחת תבשילי בשר. האוכל הצמחוני בשראביכ הכי טעים.

גם שיחה עם יעקב הייתה דיי משמעותית בעיצוב תובנות מסוימות אצלי בראש לגבי הסכסוך.

סלט העולש היה נחמד, אבל ממש לא העיף. קובה הבשר היה בטריליון דרגות יותר טעים מהקובה הצמחוני (שהיה טעים).

מה לימד אותך יעקב?

לא לימד, סתם אחרי שיחה של כמה דקות הוא הציג את עצמו כמישהו מאיקרית (או בירעם, לא זוכר כרגע). לא הסתדר לי בזמנים אז שאלתי בן כמה הוא היה כשהם נאלצו לעזוב. הוא ענה מיד שהוא לא נולד עוד.

משהו בשייכות הטוטאלית עשה לי איזה קליק קונספטואלי.

אהה.

בלי שפיטה, תמיד מוזר לי שיהודים לא קולטים את ההזדהות של עקורים עם מקומות המוצא שלהם.

כנראה שאיקרית

אגב שיחות, ממליץ לך לעלות בהזדמנות לאיקרית עצמה, יש שם התנחלות של חבר'ה צעירים שמאיישים את הנקודה 24 שעות ושמחים לדבר עם מי שבא.

אבל זה דיון שמקומו יכירו בפתיל על המרציפן (או על טורניר אלון)

עברתי לסטיינאם

ואם אנחנו כבר בצפון, אולי כמה מלים על תרשיחא, כפר ערבי שמשום מה נכלל בשטח השיפוט של מעלות, ויש בו ריכוז של כמה מקומות חביבים למדי:
בוזה - אחת הגלידות הטובות בארץ לטעמי אבל בסופו של דבר גלידה, נו. אין לי מה להוסיף מעבר לזה
קמון - פאב מסעדה כזה לאוכלוסיה יותר מבוגרת. גם הפסקול של המוסיקה שם משובח, גם הבירות לא שיגרתיות (כולל אחת ביתית בינונית) וגם הפיצות לא רעות בכלל
דליקייט - החביבה עליי יותר מכל, מסעדה שמגישה רק ארוחות בוקר, פתוחה עד ארבע בערך ואפשר למצוא בה מגוון מאוד גדול של ארוחות, החל מקרוקים צרפתיים, רושטי שוויצריים, ארוחה ערבית או ארוחה טבעונית (אולי צמחונית, לא זוכר, בכל אופן מומלצת מאוד) וכלה באינגליש ברקפסט כולל השעועית והבשר והבייקון והכל. הכל מצויין.
שאהין - מין מאפייה קונדיטוריה כזו, פתוחה עד שנגמר מה שהכינו (בדרך כלל בשלוש או ארבע) אבל גם אווירה על הכיפאק וגם טעים מאוד

לנו היתה שיחה מאוד מעניינת עם ה(ככה"נ) בעלים של מסעדה בעין חוד. גם הוא כפר עקורים עם סיפור ידוע. אבל מרגיש לי נורא סטראוטיפי כל סיפורי האיך אכלנו חומוס ושמענו על תולדות הסכסוך מהצד השני.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

חומוס זה מאוד סטראוטיפי. אבל עכוב זה כבר לג'יט.

שבוע יום הולדת לבת הזוג, היינו באימפריאל להאפי האוור ובקיטשן מרקט לארוחת ערב.

האימפריאל היה שעתיים של אסקפיזם מושלם.
ישבנו שניים על הבר. הדבר ראשון שמרגישים הוא רמת ההשקעה והדיוק בפרטים - המוזיקה והוייב, הצורה שבה הברמנים התלבשו והתנהלו, השירות הידידותי והמדוייק (רמת המעורבות והאינטראקציה עם הברמן בובי התאימה את עצמה לרמת הפתיחות שלנו לאורך הערב) - חווית בר מתוקתקת לעילא, שלא מרגישה קשור לרחוב הירקון המיוזע של שש בערב.

הקוקטיילים עצמם היו מעל ומעבר. מעניינים, חריגים, מוגשים בצורה מקורית, ניכר שהושקעה מחשבה בכל אספקט - אבל בניגוד ללא מעט ברים אחרים - פשוט טעימים. מתוך 8 קוקטיילים אהבנו מאוד שבעה, את השמיני הברמן הציע להחליף וניצלנו בשמחה כדי לחזור על קוקטייל שכבר ניסינו. קוקטייל life's a beach עם גבינה כחולה הפתיע והרשים, קוקטייל הולי גוואקמולי עם ריבת עגניות וטעמים חריפים מעושנים היה מעולה, ובכלל - כמעט לא היו פספוסים. במחיר של ההאפי האוור (6-8 בערב, גם בשישי-שבת, הקוקטיילים בחצי מחיר) מדובר בשיחוק מושלם.

האוכל באימפריאל התאים מאוד לקוקטיילים. מנת ספיישל של שרימפס פלנצ'ה לימוניים עם ג'ינג'ר, כוסברה ופלפל חריף עבדה אחלה עם סטיקי רייס, פופקורן שרימפס בברביקיו היו פשוטים ובמקום ככה שהיה קשה להפסיק לאכול, ומעל הכל פורק בלי בציר יפני מצומצם וקרמלי שהייתי מוכן לאכול בכל יום לשארית חיי (שהיתה מתקצרת דרסטית עם כל השומן שיש שם). היתה עוד מנה של דג קצוץ עם ירוקים שהוגשה בעלי חסה והיתה חמודה, וקינוח שאני לא זוכר - וזו לא עדות לאיכות שלו אלא לכמות האלכוהול שנכנסה פנימה עד שהוא הגיע. (שורה תחתונה, 8 קוקטיילים ארבע מנות וקינוח, 350 ש"ח).


קיטשן מרקט - מנות מעולות כמעט בלי יוצא מן הכלל, שירות ברמה גבוהה של המלצרית ענבר שהיתה נחמדה, סבלנית, ידענית, והמלצתה על הריאט כללה את המילים "מוכנה למרוח אותו על עצמי ולאכול" ובכל זאת איכשהו הייתה הגיונית בדיעבד וראויה. בולטות הן מן הסתם הביצה המפורסמת של הקיטשן מרקט, ריאט הטלה המדובר, וברולה הפורצ'יני שהיא ממנות האוממי הטעימות והעצמתיו שאני זוכר (נשבע שהייתי בהיי אחרי הביס השני) - קרם פטריות פורצ'יני מוגש כמו קרם ברולה עם ערמונים, פטריות ופרושוטו קרודו למעלה.

בעיקריות, מנת רביולי עם שרימפס ופירות ים בציר סרטנים עמוק טעמים (לבקשתנו התקבלו גם לחמניות בריוש כדי לאסוף את הציר בסוף) היתה להיט ויראלי בשולחן וכולם ניסו לדוג ממנה עוד ביס, ומנת הברווז/תמרים/תפוז/סלק הציגה קונפליקט טעמים מרענן ומפתיע של מרירות/חמיצות/מתיקות - למרות שבדרך כלל אני נרתע ממרירות, מאוד נהניתי.

מנות אחרות כמו הפיצות והניוקי היו פיצות וניוקי - רמה גבוהה אבל לא חריגה, והקינוחים היו טובים אבל לא משהו שבהכרח הייתי מזמין שוב.

המנות מתומחרות בצורה הגיונית ולא מוגזמת לטעמי יחסית לנדיבות המנות. חמישה אנשים השארנו כ-1050 ש"ח כולל 4 ראשונות, 2 פיצות, 4 עיקריות, 2 קינוחים, ושני בקבוקי יין (פיצה אחת וקינוח אחד הוגשו על חשבון הבית). בעסקית המסעדה משתלמת עוד יותר, אבל לנו היתה ההזדמנות לשלם בכרטיס "חבר" ולהנות מ-30 אחוז הנחה מה שהופך את הסיפור לכמעט שערוריה במונחי value for money. בהחלט אחזור שוב וממליץ בחום.

_________________
(you gotta like a guy named Douby" (Charles Barkley"

מעורר תיאבון.

נראה לי שהפורום הפך יחד עם ת'רד המרציפן, היין והבירה להיות רשמית מקום מפגש הדוניסטי לאנשים בגילאי 30-40. אם מדברים על שינויי דורות בפורום - הנה הוא.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

קיטשן מרקט מקום נפלא. ולראיה, אני בחרתי מנות אחרות מ WTF ומאוד מאוד נהניתי.

_________________
אגנבת, גצה גצה, בא חגודודיל דגס אותה.

החתול על קרפלס: "שישלחו אותו בטרייד לנ"צ... יתאחד עם אחיו חסרי הצוואר האחרים טל דן ואלישי כדיר "

בגאצקיס מפסיד למעיין, די ג'יי ולאומי: “התכוננו לכארם משעור. השחקנים שלי הם לא איירון מן".

אכלתי השבוע במאשיה, מסעדה אחרת מקבוצת קיטשן מרקט. היה טעים, אבל לא יוצא דופן. לא הייתה שום מנה שהשאירה עליי רושם. שווה כעסקית.

_________________

נורטון, אני אגלה לך סוד, אבל אל תעביר הלאה.

יש חיים גם אחרי גיל 40....

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

רציתי לכתוב בהתחלה "גיל העמידה", אבל לא רציתי לפגוע בצעירים מדי. שכחתי מהמבוגרים מדי.
אז כן, גם הם, ואפילו אוריאל בן ה 50+ ואחרים.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

כמו עמוס עוז ו"בוגד", גם אני נושא בכבוד את תג ההדוניסט הדקדנטי על הדש (רק שאני בגיל 32, אז בגילנו קוראים לזה פלצן ומושחת - וכזה הייתי גם בגיל 20, פשוט עכשיו אני יכול לשלם ואז לא יכולתי).

_________________
(you gotta like a guy named Douby" (Charles Barkley"

מצטרף להמלצה על האימפריאל,מקום נהדר. גם אחלה אווירה.

מאדים, היינו במשיה לא מזמן והיה נהדר לאללה, הקטשן מרקט כל כך הרבה יותר טובה?

הייתי גם במשייה וגם אותה אהבתי. משייה יותר מודרנית, גם מבחינת חומרי הגלם והטכניקות וגם בתחושה ובשירות, בעוד הקיטשן יותר קלאסית ועשירה. מאוד נהניתי בשתיהן ומבחינתי שתיהן בטופ 10 של המסעדות בארץ.
אם הייתי צריך להמליץ לאורחים מחו"ל על משהו שמייצג בכבוד את המטבח הישראלי העילי-מודרני הייתי שולח למשייה. לפתוח שולחן עם חברים טובים ואלכוהול (או לדייט), קיטשן מרקט.

_________________
(you gotta like a guy named Douby" (Charles Barkley"

שלום לכולם
לא כתבתי כאן כבר מיליון שנה, אבל בגלל שאני אוהב את הפורום הזה ומוקיר את תרומתם של החברים בו להנאותיי הקולינאריות לאורך השנים, מצאתי לנכון להיכנס לכאן כדי להמליץ לכולם ללכת - במיידי - לאכול בג'סמינו (אלנבי 97, ת"א). פשוט מדהים.

זה מקום של שאול טבת, שהביא איתו איזה גריל-מן אגדי (בחור הודי, לא זוכר את השם. אולי פופי). הם מגישים 4 מנות בפיתה, ובפיתה בלבד: פרגיות, קבב (הכי טוב שאכלתי שנים), נקניקיות תוצרת בית (מושלמות) ולב עגל חריף. חוצמזה, לפעמים יש הפתעות, שווה לשאול.

מעבר לעובדה שזה אחד מדוכני האוכל-רחוב הטעימים שאכלתי בהם אי-פעם, המחיר ממש סבבה: 26-28 ש"ח לפיתה.

זהו, אתם פשוט חייבים ללכת לשם.

אה, ואם אתם נקלעים לשוק הכרמל, ממליץ מאוד על M25 (יובל כתב עליהם בת'רד אחר) לקראת תחתית השוק. מקום מעניין עם אחלה בשרים אבל יקר יחסית. וגם על "שמואל", מקום שמגיש אחלה קבב וגם מנה מעורבבת עם מעורב. מאוד מוצלח, והתמחור סביר (29 ש"ח נדמה לי לפיתה, 33 בצלחת).

_________________
היינו ילדים וזה היה מזמן

באימפריאל עדיין מותר לעשן? בעיני זה חסרון גדול שלו.
בסגנון הזה יש את בל בוי במלון ברדיצ'בסקי, השוני הוא שהמוזיקה והאווירה היא יותר שנות ה-30. טוב לא בדיוק, זה יותר מיקסים מודררניים שמושפעים משנות ה-30 (ביוטיוב דרך אגב יש תעשייה שלמה כזו. תנסו לחפש גירסת שנות 30 לליידי גאגא או וייט סטרייפס, גירסאות מגניבות עם כל השואו של התקופה, והן זוכות למיליוני צפיות).
הבעייה בבל בוי היא שהווליום גבוה מדי וממש אי אפשר לדבר, ושהמלצרים בזמן האחרון מחפפים בלבוש. המקטורנים ועניבות הפפיון שהיו שם פעם נעלמו. חבל. אבל עדיין קוקטיילים מעולים ומעניינים, מוגשים בצורות מקוריות, ואוכל טוב שהולך איתם סבבה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לא היו מעשנים בביקור שלי, יכול להיות שזה סתם מזל.

_________________
(you gotta like a guy named Douby" (Charles Barkley"

יאמיז WTF!

לא מגיע כמעט לתל אביב, אבל אני 100% דוגם את המקום בביקור הבא.

תודה:-)

האימפריאל הכי מוצלח מהקוקטייל ברים שהייתי בהם במכלול (אווירה/ייחודיות/איכות משקאות). אנחנו הולכים הרבה לפרנץ 57 בברנר/אלנבי כי זה ממש קרוב לבית. האווירה פחות מיוחדת והקוקטיילים מוגשים בפחות גרנדיוזיות, אבל הרמה מאוד גבוהה.