WTF כתב:
שבוע יום הולדת לבת הזוג, היינו באימפריאל להאפי האוור ובקיטשן מרקט לארוחת ערב.
האימפריאל היה שעתיים של אסקפיזם מושלם.
ישבנו שניים על הבר. הדבר ראשון שמרגישים הוא רמת ההשקעה והדיוק בפרטים - המוזיקה והוייב, הצורה שבה הברמנים התלבשו והתנהלו, השירות הידידותי והמדוייק (רמת המעורבות והאינטראקציה עם הברמן בובי התאימה את עצמה לרמת הפתיחות שלנו לאורך הערב) - חווית בר מתוקתקת לעילא, שלא מרגישה קשור לרחוב הירקון המיוזע של שש בערב.
הקוקטיילים עצמם היו מעל ומעבר. מעניינים, חריגים, מוגשים בצורה מקורית, ניכר שהושקעה מחשבה בכל אספקט - אבל בניגוד ללא מעט ברים אחרים - פשוט טעימים. מתוך 8 קוקטיילים אהבנו מאוד שבעה, את השמיני הברמן הציע להחליף וניצלנו בשמחה כדי לחזור על קוקטייל שכבר ניסינו. קוקטייל life's a beach עם גבינה כחולה הפתיע והרשים, קוקטייל הולי גוואקמולי עם ריבת עגניות וטעמים חריפים מעושנים היה מעולה, ובכלל - כמעט לא היו פספוסים. במחיר של ההאפי האוור (6-8 בערב, גם בשישי-שבת, הקוקטיילים בחצי מחיר) מדובר בשיחוק מושלם.
האוכל באימפריאל התאים מאוד לקוקטיילים. מנת ספיישל של שרימפס פלנצ'ה לימוניים עם ג'ינג'ר, כוסברה ופלפל חריף עבדה אחלה עם סטיקי רייס, פופקורן שרימפס בברביקיו היו פשוטים ובמקום ככה שהיה קשה להפסיק לאכול, ומעל הכל פורק בלי בציר יפני מצומצם וקרמלי שהייתי מוכן לאכול בכל יום לשארית חיי (שהיתה מתקצרת דרסטית עם כל השומן שיש שם). היתה עוד מנה של דג קצוץ עם ירוקים שהוגשה בעלי חסה והיתה חמודה, וקינוח שאני לא זוכר - וזו לא עדות לאיכות שלו אלא לכמות האלכוהול שנכנסה פנימה עד שהוא הגיע. (שורה תחתונה, 8 קוקטיילים ארבע מנות וקינוח, 350 ש"ח).
באימפריאל עדיין מותר לעשן? בעיני זה חסרון גדול שלו.
בסגנון הזה יש את בל בוי במלון ברדיצ'בסקי, השוני הוא שהמוזיקה והאווירה היא יותר שנות ה-30. טוב לא בדיוק, זה יותר מיקסים מודררניים שמושפעים משנות ה-30 (ביוטיוב דרך אגב יש תעשייה שלמה כזו. תנסו לחפש גירסת שנות 30 לליידי גאגא או וייט סטרייפס, גירסאות מגניבות עם כל השואו של התקופה, והן זוכות למיליוני צפיות).
הבעייה בבל בוי היא שהווליום גבוה מדי וממש אי אפשר לדבר, ושהמלצרים בזמן האחרון מחפפים בלבוש. המקטורנים ועניבות הפפיון שהיו שם פעם נעלמו. חבל. אבל עדיין קוקטיילים מעולים ומעניינים, מוגשים בצורות מקוריות, ואוכל טוב שהולך איתם סבבה.