סל ניוז

הסאב טקסט הוא העבר שרודף את כל הדמויות, שהם לא יכולים לברוח ממנו לא משנה כמה רחוק הם יברחו.

הבחורה בסצינה הראשונה היא גם מישהי שנרדפת אחרי ה-IT. ה-IT הם לא כמה יצורים, הם יצור אחד שנראה בכל פעם אחרת, בד"כ כמו דמות שהנרדף מכיר, דמות מהעבר שלו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לא הבנתי מה אני אמור לקחת מ"ההזמנה".

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

סאב טקסט די פשטני. לפעמים זה דמויות שהם לא מכירים בכלל. אז איפה ה"עבר" פה?

ברור שהבחורה בהתחלה גם נרדפת ע"י ה-IT. השאלה למה היא חוזרת הביתה אם ה-IT שם (היא הרי ברחה מהבית)?
אפשר אולי להסביר את זה בחילופי העונות שנראים בסצינה שלמעשה מתארים מרדף מתמשך שנמשך על טיימליין יותר גדול ממה שאפשר לחשוב בהתחלה.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

יפה שה IT רודפים אחרי משהוא. אצלנו אתה יכול להיות כחול בפנים ולא יענו לך.

_________________
לספרים רק את החטא והשופטת
פיתאומית לעד, עיניי בך הלומות

והנה המלצה חמה מאד.

אז ככה - סרטי זומבים זה משהו, שכשהוא עשוי טוב הוא מעולה. 28 יום אחרי ו 28 שבועות אחרי היו שני סרטים מופלאים. והאמת היא שגם SHAWN OF THE DEAD היה הטוב שבקומדיות של סיימון פג ואדגר רייט

אבל

הרכבת לבוסאן - TRAIN TO BUSAN, הוא כבר יצירת מופת נדירה. סרט אדיר שחבל לפספס, פשוט סרט חף מטעויות וקרוב מאד לשלמות. לא רק במגבלות הז'אנר.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אפשר לקטוע את הרצף ולבקש המלצות לסרטים שאינם סרטי אימה, מהשנתיים האחרונות?

לא ראיתי כמעט כלום, אז גם דברים בנאליים וגם דברים איזוטרים יפתיעו אותי באותה המידה

_________________
היינו ילדים וזה היה מזמן

ספר הגונגל טוב מאד

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני לא מאמין שהסרט היחידי שהומלץ לי הוא הסרט היחידי שראיתי ב-2016

_________________
היינו ילדים וזה היה מזמן

שנתיים אחרונות? קיבלת. הגבלתי ל-5 סרטים. אם צריך עוד אפשר בפרטי. באופן כללי, אתה יכול לעשות חיפוש מתקדם בימד"ב + הצלבה בעגבניות. עובד לרוב די טוב.

1. באש ובמים (Hell or High Water) - עם כריס פיין, בן פוסטר וג'ף ברידג'ס. אבא גרוש ואחיו האסיר-לשעבר בונים תוכנית נואשת כדי להציל את החווה של המשפחה במערב טקסס.

2. כלבי מלחמה (War Dogs) - עם ג'ונה היל ומיילס טלר. זוג צעירים ממיאמי מקבלים חוזה של 300 מיליון דולר לאספקת נשק לצבא האמריקאי. מבוסס על סיפור אמיתי. היל מצוין.

3. מכונת הכסף (The Big Short) - עם כריסטיאן בייל, ריאן גוסלינג, בראד פיט וסטיב קארל. סיפורם האמיתי של מספר משקיעים שהחליטו להמר נגד מניות הבנקים טרום המשבר הפיננסי של 2008.

4. אקס-מכינה (Ex-Machina) - מתכנת צעיר נבחר להשתתף בניסוי של אינטיליגנציה מלאכותית. זכה באוסקר על אפקטים חזותיים והיה מועמד על התסריט.

5. מקס הזועם (Mad Max: Fury Road) - עם טום הארדי ושרליז תרון. זכה ב-6 אוסקרים, היה מועמד לסרט הטוב ביותר ולבימוי. האמת שהייתי קצת עייף בסרט הזה, אבל אם אתה בקטע של סרט עתידני/אוטופי זה אחד הטובים כנראה שנעשו בשנים האחרונות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מתוך החמישה שציינת אני ראיתי שניים ושניהם היו סרטים לא טובים, בעיקר משעממים.
1. מכונת הכסף פשוט סרט ארוך מדי. בהתחלה הוא מעניין, אפילו אם אתה לא ממש מבין מה הם רוצים מהחיים שלך עם המונחים הכלכליים (בזמן אמת האמריקאים לא ממש הבינו מה רוצים מהחיים שלהם, רק עניין אותם שאת הלוואות המשכנתא הם קיבלו). אבל הסרט מתמשך ומתמשך. אני פשוט איבדתי את הסבלנות באיזה שהוא שלב.

2. אם מקס הזועם היה יוצא אי שם בתחילת שנות השמונים, אז כנראה הוא היה נחשב סרט מאד מוצלח, בוודאי יותר מהמקורי. אבל מה לעשות שסרטים פשטניים אפוקליפטיים עם אלימות רבה היו חידוש בשנות השמונים ולכן הם עשו את העבודה. אני חשבתי שעולם המים קבר את הז'אנר. מסתבר שטעיתי, אבל התוצאה של החידוש למקס הזועם לא ממש יותר טובה. אין לי שמץ של מושג למה הסרט הזה כל כך הצליח גם בקופות וגם באוסקר. אולי אצבע משולשת למל גיבסון?

אני גם לא הבנתי את ההתלהבות מגשר המרגלים. סרט די משמים. ואני אוהב סרטים בסגנון הזה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מסכים לגבי חוסר ההתלהבות וחוסר ההבנה של מה כל כך מלהיב ב "מקס" אכן, "עולם המים" הוא הסרט שהוא הכי הזכיר לי, ובעיקר זה היה מסע די מופרך והזוי.
לא מסכים לגבי "מכונת הכסף", בעיניי אחלה סרט שעושה עבודה מצוינת עם הרבה הברקות (מרגו רובי... והיו עוד) שמצליחות לעורר עניין בנושא (יחסית) משעמם. סרט נהדר.

הנה עוד כמה סרטי "לא אימה" שאהבתי פחות או יותר.
"קריד" עושה את העבודה עם משחק טוב של שתי הדמויות המרכזיות. אתם יודעים מה - נניח שזה הרוקי היותר טוב שיצא. גם אם הוא רחוק מלהיות יצירת מופת
"NIGHT CRAWLER" נדמה לי יצא לפני שלוש שנים, אבל הוא סרט מעולה שבמעולים
"ספוטלייט" הרבה טענו שסרט האוסקר הזה משעמם, אני אישית מצאתי אותו מעניין אבל לא באמת יצירת מופת
"חדר" סרט נהדר שזכה להרבה שבחים ובצדק מוחלט
שני סרטי אנימציה "הקול שבפנים" אבל עוד הרבה יותר ממנו - "זוטופיה" הם סרטים מעולים. "זוטופיה" קרוב להיות סרט מופתי לדעתי.
THE MAN FROM U.N.C.L.E - ג'יימס בונדי, בהחלט במובן הטוב של המילה. כימיה טובה מאד בין שלושת הכוכבים.
"קינגסמן" גם ג'יימס בונדי, אבל מטורף. רבים יצאו נגד כמה מההחלטות המוסריות המפוקפקות של הסרט הזה, אבל האמת היא שהוא פשוט מאד כיפי.
"אקס מכינה" שהוזכר הוא למען האמת סרט סביר אך לא גדול. שווה צפייה בגלל שהרעיון שלו מאד מעניין.
"HUNT FOR THE WILDERPEOPLE". אין יותר אינדי מזה. סרט ניו זילנדי קטן וחביב שעושה עבודה טובה מאד בהזדהות עם שתי הדמויות המרכזיות שלו.
THESE FINAL HOURS - סרט אוסטרלי קטן ולא מאד ידוע על האופקוליפסה .שוב, לא סרט גדול, אבל סרט עם לב ועם הרבה דברים חיוביים.

דיס המלצות:
לובסטר - סרט מתועב
אנומליסה - סרט קצת פחות מתועב אבל משעמם באותה מידה.
"סיקריו" - לא באמת רע כמו השניים הקודמים, בסך הכל סרט סביר אבל רוב הזמן משעמם ובטח לא שווה את ההייפ שיצא לו. יותר עדיף "נרקוס" . מדניס וילאנב הבמאי המעולה, ציפיתי להרבה יותר.
"איש האולר" - עוד סרט מתועב למדי. אין לי מושג מה רצו להביע בו
THE NEON DEMON - ציפיתי המון לסרט הזה בגלל הרבה סיבות (רפן הבמאי בעיקר, אלי פנינג) אבל מדובר באחד הבלגנים המפגרים ביותר שיצאו בשנים האחרונות בהוליווד.

אבל שוב, ולמרות שזה בעיקר סרט אימה - אמליץ שוב על הסרט הכי טוב שראיתי השנה ובקלות - "הרכבת לבוסאן" איזה סרט!

אם אני אחשוב על עוד משהו, אני אכתוב.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לגבי מה שכתב עמוס -
מכונת הכסף - לא יודע אם ארוך מדי, אבל מסכים שעבור מי שלא למד כלכלה / עוסק בתחום, זה קשה יותר להבין את כל המונחים והמושגים. עדיין, הסרט די זורם והמשחק טוב.
מקס הזועם - כאמור, הייתי קצת עייף להקרנה הזאת, אבל למרות זאת יצאתי מהסרט בתחושה של "וואו", וזה לא קורה כל פעם. אני חושב שמי שפחות מתחבר לסוג הסרטים הזה יתקשה לאהוב.
גשר המרגלים - לא בכדי לא המלצתי עליו. זה סרט שפילברגי מאוד טיפוסי. זה סרט טום הנקס מאוד טיפוסי. והתוצאה היא סיפור מעניין שהוא רך מדי מבחינת התסריט. אין איזשהו ניצוץ של גאונות מעבר להופעה מבריקה של מארק ריילנס.

לגבי ההמלצות של נורטון -
נייט קרולר מצוין. נדמה לי מ-2014. ג'ייק ג'ילנהול פנטסטי.
ספוטלייט... לא אהבתי. אני חושב שזו דוגמא לסרט שמבוסס על סיפור אמיתי אבל בימוי ומשחק בינוניים החלישו אותו מאוד. לא בכדי זה זוכה אוסקר שלקח שני פרסים בלבד.
"חדר" נהדר, אבל זה לא הסרט הראשון שהייתי ממליץ לבנאדם לראות. קצת כבד ומורכב וכשאני ממליץ על סרטים לאחרים אני מעדיף לרוב להמליץ על כאלו שיכולים להיות יותר מעניינים/מהנים.
זוטופיה טוב יותר מ"הקול שבפנים" שלדעתי היה קצת יותר מדי נוסחתי. השאלה אם הוא בקטע של סרטי אנימציה...
ומסכים לגבי הדיס-המלצה על סיקריו. האמת שהסרט נפתח מעולה, ואח"כ הופך להיות סרט בינוני למדי.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

סרטים שראיתי מהשנתיים האחרונות (כולם מומלצים):

מכונת הכסף שהוזכר כאן, פלורנס פוסטר ג'נקינס (שאני לא מצליח שלא לקרוא לו פלורנס גריפית ג'וינר), סופת חול. מוכן לפרט לגבי כל אחד מהם אם יש צורך...

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

מכונת הכסף לטעמי ממש אוברייטד. לא הצליחו לעשות פה מותחן כלכלי, וגם כמובן ההסברים לא מובנים (ואני עוד עם ידע יחסית סביר בתחום). שעמומון אחד גדול.

השלמתי את Confessions היפני וגם אליו לצערי לא התחברתי. הוא גם לא קרוב להיות סרט אימה, ואפילו לא מותחן. למרות שאני יפנופיל, המשחק המוגזם לא התאים כל כך. ההתעללות מצד הכיתה היא משהו שנידון עד דק בסרטים שלהם. והעלילה לא מספיק חזקה.

גם מ"חדר" יצאתי מאוכזב. לא מוסיף הרבה דברים מעניינים לעלילה ה"פלאט". כמובן שאין פה סאב טקסט נוסף. אבל אפילו בתור סרט שאמור לזעזע או להאיר באור אחר את המשוגעים בארה"ב שמבצעים כאלו חטיפות, הוא לא עושה עבודה טובה בלשון המעטה. הילד השחקן גם די בלתי נסבל.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

לגבי מכונת הכסף - אין פה מותחן כלכלי. סה"כ סיפור מעניין, וכאן אולי המקום להגיד מילה או שתיים על סרטים שהם "מבוססים על סיפור אמיתי". ב"כלבי מלחמה" למשל, יש סצינות מסוימות שבפירוש לא התרחשו במציאות, והכניסו אותן לסרט רק בשביל לעשות את זה יותר מעניין. כשעושים סרט שמבוסס על סיפור אמיתי, הדרך אל הפאנץ' לא פחות חשובה (ואולי אפילו יותר) מהפאנץ' עצמו, והתסריט שמספר את הסיפור, העריכה וסדר הצגת הדברים לא פחות חשובים ממה שקרה באמת.
לא מעט פעמים הפאנץ' מאוד מרשים ומעניין, אבל מדובר באירוע בודד בלי יותר מדי בילד-אפ. או אז, לבנות סרט שלם מסביבו (ע"ע סאלי, על הטייס שהנחית את המטוס על ההדסון, או אוורסט, על סופת השלגים של 1996) זו משימה לא פשוטה.

דוגמאות אחרות אפשר לראות בשני סרטים מהתקופה האחרונה שבהם מככב ג'וזף גורדון-לויט - "סנודן" ו"על חבל דק". שני הסרטים מבוססים על סיפורים אמיתיים. בשני המקרים, קדמו סרטים דוקומנטריים מצוינים שזכו כל-אחד באוסקר על סרט דוקומנטרי, ובשני המקרים, הסרטים ההוליוודים לא צלחו כל-כך ביחס לדוקו.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

סרט שאני מאד מאד אהבתי הוא "the martian" שקיבל בישראל את השם המזעזע להציל את מארק ווטאני. נכון שהאופטימיות של מט דיימון היא מופרעת ומופרכת, אבל עדיין עובדת יפה ומצחיקה. אחד הסרטים הטובים ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות. אני אוהב סרטים עם פן מדעי/טכני. אפולו 13 היה מעולה לחלוטין בפן הזה וגם הסרט הזה. הסרט משאיר אותך במתח, אני לפחות פיתחתי אמפטיה ועניין במארק ווטאני, משהו למשל שבגשר המרגלים ממש לא קרה.

אני לא מבין את ההגדרה של סרט טום הנקס מאד טיפוסי לגבי גשר המרגלים. אמן וזה היה סרט הנקס טיפוסי סטייל, למשל סרט בין השנים 93-00 שכללו את נדודי שינה בסיאטל, פילדלפיה, פורסט גאמפ, אפולו 13, צעצוע של סיפור, להציל את טוראי רייאן, יש לך מייל (הפחות טוב, אבל עדיין חמוד בעיני), גרין מייל ולהתחיל מחדש. מהשנים האחרונות קפטן פיליפס, שאמנם יצא ב-2013 מאד מוצלח.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

המממ סרט שהוא מגלם את הדמות הראשית והוא סוג של feel good movie עם איזשהו האפי אנד? קפטן פיליפס מוצלח, למרות שאני חושב שהנקס לא הבריק שם (ולא בכדי לא קיבל מועמדות).

לא עפתי על להציל את מארק ווטני, ולו מסיבה אחת פשוטה - שנה לפני זה יצא "בין כוכבים" של כריסטופר נולאן. גם שם מאט דיימון שיחק אסטרונאוט אבוד בחלל, ולדעתי הוא היה סרט טוב יותר.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

דווקא את סיקאריו די אהבתי, סרט מטלטל למדי גם אם הסוף מעט מונפץ.
לאחרונה ראיתי את חולייטה של אלמודובר ולא נפלתי מהכסא. כרגיל אצלו, הרבה סגנון ומעט סרט. לחובבי הז'אנר.
סופת חול סרט לא רע בכלל, פסימי עד אימה אבל משחק מצוין ואמין וסיפור חזק גם אם אטי מעט לפרקים
יצא לי לראות את הסרט Race על ג'סי אוונס. נחמד למדי , בעיקר לחובבי ספורט אבל קצת אמריקאי מדי ובעיקר - מתעלם מכל מה שקרה עם אוונס אחרי אולימפיאדת ברלין.
עוד סרט נחמד הוא All the way, סרט על לינדון ג'ונסון ועל החקיקה החברתית על רקע מאבק השחורים לזכויות האזרח בהנהגת מרטין לותר קינג (מה שנקרא Civil rights act of 1964)

קפטן פיליפס כרגע חזק אצלי מאד בין עשרת הסרטים הגדולים של העשור. אולי אפילו חמשת.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

תודה לכולם על ההמלצות
אשוב עם רשמים בהמשך

_________________
היינו ילדים וזה היה מזמן

לגבי מרק ווטני, סרט מצוין. הרבה יותר טוב מ"בין כוכבים" לדעתי (ושלא יובן לא נכון, גם הוא סרט מצוין בסך הכל), ולו בגלל שבין כוכבים פשוט נורא נורא נורא ארוך. היה אפשר בכיף לחתוך אותו בשליש. ומה שיפה במרק ווטני זה שהטכנולוגיות שהוא מדבר עליהן הן לגמרי קיימות, או מתחברות לטכנולוגיות קיימות. ממש אפשר לראות אותן משמשות בסיפור אמיתי.
אבל מי שקרא את הספר יודע שהוא עולה אפילו על הסרט שעשו ממנו. הספר פשוט אחד המדהימים. גם התרגום שלו לעברית - אחד התרגומים הטובים ביותר שקראתי.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

להציל את מאט דיימון הוא סרט מהנה למדי, רק דבר אחד הציק לי בזמן הצפייה בו, דבר שלא לגמרי קשור לסרט עצמו אלא לכל תופעת הצנזורה האמריקאית ובעיקר דירוג הPG13 המעפן.
למי שלא יודע, PG13 אומר שאסור שהסרט יפגע במוחות העדינים של הצעירים האמריקאים לכן אין עירום, אלימות גרפית ובעיקר אין קללות קשות מדי, אממה בכל סרט עם הדירוג הזה מותר להכניס את המילה fuck על הטיותיה השונות פעם אחת ויחידה (למות על האמריקאים האלה...)
אז מי שקרא את הספר יודע שמארק וואטני מקלל בו לא מעט (ואי אפשר להאשים אותו במצבו) אז בסרט די בהתחלה לאחר שגילה שהוא תקוע על מאדים הוא משחרר את הפאק המותר ולאחר מכן השמיניות באויר שהיוצרים עשו בשביל להתאים את שאר הסרט לדירוג (ולא לאבד חלק מהצופים במידה והסרט היה מקבל דירוג R) היו פשוט מביכות. בשלב מסוים הם הסתירו את הקללות עם צפצופים ברכב שהוא נוסע בו ובעיות בקשר ובהמשך כאשר וואטני מתכתב עם יוסטון על מסך המחשב שלהם אשכרה רשום f**ker או משהו בסגנון, כאילו הוא צנזר את מה שהוא עצמו כתב. How lame.

זה לא שאני לא יכול לראות ולהינות מסרט בלי קללות אבל אני לא סובל את דירוג הPG13 הפאקינג מתחסד, במיוחד כאשר מלבישים אותו בכוח על סרטים שלא אמורים להיות מדורגים ככה בשום פנים ואופן (דוגמאות מהשנים האחרונות: החידוש המבאס לרובוקופ, החידוש הנוראי לזיכרון גורלי, Taken 3 המיותר, מת לחיות במוסקבה המזוויע).

התיאור שלך נשמע כמו התמודדות אירונית ומודעת לעצמה של היוצרים עם המגבלה...

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

יותר כמו התמודדות פאתטית. אני מקבל את זה בסיטקומים כשמישהו מקלל ובדיוק נשמע צלצול בדלת, אבל בדרמת אקשן שפונה בעיקר למבוגרים (בטח לא לילדים) אני לא צריך שיכבסו לי מילים. ובכלל כל הרעיון הזה שאלימות זה בסדר אבל פאק או שד סורר הם big no no עושה לי בחילה.

עוד כמה סרטים שראיתי לאחרונה:

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים- סרט של טים ברטון שמבוסס על ספר תחת אותו השם. אז את הספר אהבתי מאוד, ספר פנטזיה התבגרות לנוער, אבל מהמוצלחים שבז'אנר, העיבוד הקולנועי לעומת זאת לא משהו, השחקנים לא מספיק טובים לטעמי, העלילה לא מספיק מנומקת ויותר מדי שינויים מהספר הפכו את הסרט לדי מאכזב לטעמי, לא נוראי, אבל מהספר הזה אפשר היה להוציא יותר. מה שכן, הסרט מאוד טים ברטוני למי שאוהב אותו.

They look like people- סרט קטן, משהו שבין סרט אימה לבין מותחן פסיכולוגי. די בבירור סרט דל תקציב, אבל הביצוע שלו מאוד מוצלח לטעמי, המשחק טוב, הרעיון מעניין, חסרה אולי קצת הדגשה של מוטיב האימה כדי שתאזן את העניין הפסיכולוגי, אבל בסך הכל בהחלט מומלץ.

The monster- ראיתי את הפרומו, נראה מאוד מבטיח, אבל בפועל אכזבה. איך הגדירו אותו ב-IMDB? דרמה מרגשת על אמא ובת שבמקרה לגמרי יש בה מפלצת. האלמנט של האימה בסרט הזה מאוד חלש, האפקטים לא ממש מרשימים ובאופן כלל לא ממש התלהבתי. כסרט דרמה על היחסים בין אמא לבת אולי היה לו פוטנציאל, שתי השחקניות עושות עבודה טובה לטעמי, אבל זה לא ממש כוס התה שלי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף