בית A מה ההיה אמור לקרות: גראן קנריה הייתה אמורה לגמור ראשונה בקרב צמוד עם צדויטה, פונוביץ' הליטאית הייתה אמורה ללכת הביתה סקופיה וניז'ני היו אמורות לעלות במאזן 4:4 פחות או יותר. מה קרה בפועל: גראן קנריה לקחה בקלות, צברה נצחונות בעוד צדויטה דישדשה, לקראת סוף השלב זה התאזן צדויטה התחילה להשתלט על היריבות שלא קוראים להן גראן קנריה וזה הסתיים, קנריה 1:7 וצדויטה 2:6. צדויטה הייתה קבוצת טופ 16 ביורוליג ושמרה על השחקנים המקומיים החשובים אבל הורידה תקציב של שחקנים זרים. פונוביץ' הפתיעה בעיקר בגלל שאיחדה את הלברינוביצ'ים אצלה למסיבת סוף קריירה. סקופיה, שיחק כמו קבוצה מפורקת למרות שיש שם שחקנים לא רעים. אולי בעיות כלכליות. לא עקבתי באדיקות שחקנים ראויים לאזכור: די אנדרה קיין אקס אילת ושחקן ניז'ני מקום שלישי ביורוקאפ במדד איכות, הוא שחקן איכותי יותר ממה שהיה נדמה בתקופה שלו באילת עדיין לא מדובר בשחקן גדול מתחת לראדר אלא יותר על על ואקום שנוצר בניז'ני. קייל קוריץ' מתחרה רציני לתואר השחקן הכי טוב ביורוקאפ. מקום 8 במדד איכות במפעל, ב55% מהשלוש ביותר מ6 שלשות למשחק. מקום חמישי במפעל בנקודות, תותח אממה לא מוסר אפילו לא אסיסט אחד במשחק והוא גארד.
בית B מה ההיה אמור לקרות: בית מוות מובהק בלי אף יורדת בטוחה. חימקי הייתה אמורה לשלוט. אלבה, פונלברדה, בילבאו וריטאס וילנה אמורות היו להתכתש שווה בשווה על מקומות 2-4, עם חיסרון קל לריטאס בגלל תקציב נמוך וחוסר הצלחה בעונות האחרונות והיא הייתה מועמדת לנשירה מהשלב הזה. מה קרה בפועל: חימקי אכן שלטה בבית, שאר הקבוצות היו במאזן דומה להחריד. מאזן 4:4 הספיק למקום שני ושלישי פונלברדה ואלבה בהתאמה ריטאס עלתה על חשבון בילבאו בגלל הפרש סלים. שחקנים ראויים לאזכור: קיקאנוביץ' מאלבה. 22.3 נק' למשחק ב60% מהשדה, 75% מהעונשין 4 ריבאונדים. אחלה סנטר התקפי, שומר בסדר, נותן גוף מרים ידיים נכון, מסתדר עם הגנה על פיק אנד רול. בן 28 2:10, היה מתחת לרדאר ויש לו 4-5 שנים טובות לתת ברמות הגבוהות. גודיאטיס מריטאס, גבוה עם פוטנציאל יותר גבוה משל קיקאנוביץ'. 13.5 נק' למשחק ב57% אבל עם כמעט 9 ריבאונדים למשחק. כולה בן 24. יופי, יופי של סנטר קצת נטיה לאבד כדורים כשהוא מכדרר בפוסט אפ. גם לו יש הגנה סבירה לפיק אנד רול, לא מגן גדול. מבחינת מספרים יש עוד שחקנים בבית הזה, דויד לוגאן למשל שעשו מספרים גדולים אבל הם לא שחקנים מעניינים.
בית C מה ההיה אמור לקרות: בית מוות 2 רק הפעם הפוך. אם בבית B הייתה מובילה בטוחה וספק לגבי היורדת פה הייתה יורדת בטוחה אבל המובילה הייתה פתוחה במידה שווה לכל ייתר 4 הקבוצות בבית. זניט, מלאגה, מורסיה ובאיירן. לכן התחזית הייתה מקום ראשון שני מלגה או באיירן, מקום שלשי רביעי זניט ומורסיה ובודצ'נוט הייתה אמורה ללכת הביתה בסוף השלב מה קרה בפועל: זניט עקפה את מלאגה ובאיירן וגם את מורסיה השאירה מאחורה, כשהיא מפסידה למורסיה בבית ולמלאגה בחוץ, מנצחת את באיירן בחוץ ב10 הפרש. קשה להגיד שהיא שלטה בבית ביד רמה, רוב הנצחונות בעיקר בבית היו בהפרשים קטנים. ההחלשות המשמעותית של מלאגה ביחס לעונות אחרות עזרה מאוד לזניט בדרך לפסגה. באיירן אגב סיימה באותו מאזן של 2:6 במקום השני כשהיא סוחבת איתה הפסד כפול לזניט כשבכל שאר המשחקים באיירן ניצחה. אז זניט במקום הראשון ובאיירן במקום השני שתיהן במאזן 2:6 מורסיה ומלאגה שלוש וארבע בהתאמה עם מאזן 4:4. בודצ'נוט נפרדה מהמפעל עם מאזן 8:0 כמו סקופיה מבית A. שחקנים ראויים לאזכור: השם שלו הוזכר כאן כמה פעמים גם STACK וגם אני מעריצים את האדמה שהוא דורך עליה, הוצאת כדור במהירות מדהימה, דיוק בלתי נתפס ביחס לדרגת הקושי של הזריקה. בכלל לא צעיר, אבל יש ל עוד 2-3 עונות לתת ברמות הגבוהות. מקווה לראות אותו אצלנו מתי שהוא ראיין טולסון שמו גארד של 192 23.7 נק' בממוצע למשחק 10 שלשות למשחק בדיוק של 43% אחוז, זורק בשביל קבוצה שלמה. מה מיוחד בו? הוא לא מפסיק לנוע על החסימות, בלי כדור משנה עמדות ומספק לרכז המון הזדמנויות למסור לו לזריקה, שחקן התקפה מפחיד. מוסר כמעט 3 אסיסטים למשחק. שיחק 7 מתוך 8 משחקים בשלב הראשון של המפעל בשלושה מתוכם קלע מעל 30 נק'..וואוו. אחראי לאחת הפדיחות הגדולות שלי אי פעם בפורום. יאניס תימה, שוטינג גארד לאטבי, כספית רועמת, גם הוא כמו טולסון נע כאחוז תזזית במגרש בניגוד לטולסון לאו דווקא על קו השלוש בכלל לא בוחל ב2 ארוך ובחדירות עד הטבעת, רק בן 24 18 נק' למשחק ב74!! אחוז מהשתיים, לגארד. מטורף. שומר בסדר גמור בטח יחסית לטולסון. נספר רק שאת שני הקלעים המשובחים האלה מנהל רכז אולי הכי טוב ביורוקאפ סטפן מרקוביץ' שמו שמוסר 10.3 אסיסטים בממוצע למשחק. ראוי לאזכור קייל פוג ממלאגה עוד גארד משובח, אבל הוא קומבו גארד שמוסר 3 אסיסטים שם 16 נק' למשחק ב53% מהשלוש ו60% מהשתיים, יתרונו על שני הקודמים? הגנה, האיש בולדוג בהגנה.
בית D מה ההיה אמור לקרות: הבית המוכר לכם ביותר לכן גם נקצר בו, ולא נזכיר שחקנים מהפועל. מקום ראשון הייתה אמורה להיות ולנסיה, קובאן הייתה אמורה להיות מקום שני עם יומרות לפייט על המקום הראשון, אנחנו היינו אמורים להיות מקום שלישי עם נשיפות גרמניות בעורפנו. התחזית השתנתה סמוך המשחקים כשקובאן נראתה רע מאוד בליגה המקומית שלה ואצלי נוצרה התחושה שאנחנו נעבור אותם והתחלתי לפנטז על המקום השני. מה קרה בפועל: ולנסיה אכן שלטה, הקבוצה היחידה שהקשתה עליה הייתה הפועל, שהגיעה מרחק איבוד אחד מניצחון כפול על ולנסיה. קובאן הסריחה את הפרקט עד שהגיע אוברדוביץ' ותיקן שם את הכל. אבל זה היה מאוחר מידי והגיע עם הפסד בהארכה לאולם החזקה מאוד, מאוד בבית. את הדירוג הסופי כולכם יודעים. מה שאתם לא יודעים שאני מחשיב את המקום השני שלנו כהישג של אדם אחד בקבוצה ורק אחד. סימונה השם הפרטי שלו. במיוחד אחרי שהתברר שאולם קבוצה הרבה יותר טובה מהמצופה, יותר טובה מבאיירן וברמה של באמברג נכון לשלב הזה של העונה. שחקנים ראויים לאזכור: באבס וריימר מורגן מאולם, קווין ג'ונס מקובאן. אלה שחקנים שאפשר לקרוא להם מחתחת לראדר. קווין ג'ונס עשה את הקפיצה ברגע שאוברדוביץ' התחיל לאמן.
|