Shiver כתב:
ראי שעל הקיר כתב:
אז בוא ואסביר לך אם לא הבנת... זה לא רק אם החנויות בדיוטי פרי פתוחות שעות ארוכות, או מספיק מגוונות, וכל החרטא הזה. זה היעילות והמהירות של מערך הדרכונים, של הבדיקות הבטחוניות, של המעבר מהטיסה שלך לטיסת המשך עם זמן קונקשן קצר, של הימצאותם או אי הימצאותם של אוכלי חינם שמאריכים לך את הפרוצדורה (כמו שקרה לי במרכז ודרום אמריקה), זה האפשרות לשבת או אפילו לשכב בנוחות בזמן שאתה צריך לחכות, זה היכולת להגיע ולצאת משדה התעופה בקלות (קרי מערך תחבורה יעיל ומרחקי הליכה קצרים), זה אחוז המטוסים שמקבלים שרוולים להמראה ונחיתה במקום נסיעה באוטובוס, ועוד ועוד.
אני בהחלט יכול למנות שדות תעופה ידידותיים וכאלה שלא מבין אלה שהייתי בהם. ברור שיש פה "יתרון לקוטן", וצריך לציין ששדות תעופה גדולים - לפחות במדינות מערביות - עשו צעדים גדולים לכוון ידידותיות למשתמש (הית'רו או פרנקפורט למשל, שהיו נוראיים והשתפרו מאד). אבל כבר הייתי בשדות תעופה קטנים יחסית שהיו על הפנים (גואטמלה סיטי למשל), ובשדות תעופה גדולים יחסית שהיו סופר ידידותיים (סחיפהול באמסטרדם או בראחס במדריד).
כמה זמן כבר מתבזבז במערך הדרכונים והבדיקות הבטחוניות בין שדות "נוחים" לכאלה ש"לא"? זה גם מן הסתם פונקציה של כמות הנוסעים באותו הרגע. דווקא בלוטון ה"קטן" אני זוכר התייבשות מכובדת כשביקרתי. אבל בכל מקרה זה נע במקרה הטוב מכמה דקות לאולי חצי שעה נגיד? אם יש איזה משהו חריג אולי שעה למרות שאני לא ממש זוכר משהו כזה.
לגבי המעבר אז נכון שלפעמים יש הליכה, רכבונת פנימית או איזה שאטל מצד אחד לשני בשדות גדולים. אבל אם יודעים לאן ללכת זה בסה"כ אמור להיות "מסע" של כמה דקות.
היציאה משדה התעופה למקומות אחרים זה כבר נגזרת של מיקום, פחות קשור לשדה עצמו. לא ראיתי בשום מקום סטטיסטיקות על איבוד מטען פר שדה תעופה, אשמח למידע. בכל מקרה זה משהו שנראה לי רנדומלי מדי כדי לבסס עליו איזשהו שיקול רציונלי (אם כי שמעתי שאיבריה מאבדת באחוז גדול).
בכל מקרה לא הייתי משווה שדות בגודל של תחנת אוטובוס משודרגת (גואטמלה) להאבים של תעופה בקנה מידה עולמי כמו פרנקפורט או סחיפהול.
רוצה לומר - בסופו של דבר כולנו נגיע כ-3 שעות לפני לשדה. תוך שעה פלוס מינוס נעבור את הבידוק והצ'ק אין, ונגיע לאיזור הגייט. כל השאר זה באמת שטויות.
צרות בהייטק...
ממש ממש הפוך, מהתחלה ועד הסוף
מה שאתה כותב נכון אולי למי שנוסע פעם או פעמיים בשנה. כשאתה טס יותר, פעם או פעמיים בחודש נניח, אתה לא מגיע לשדה שלוש שעות לפני הזמן אלא המינימום שעדיין תרגיש איתו בנוח, בנתב"ג זה בסביבות שעה וחצי או אפילו שעה ורבע, בטיסות פנים בארה"ב - כשעה. אני גר במרחק של שעתיים נסיעה מהשדה אז כדי להגיע שלוש שעות לפני הטיסה של שמונה בבוקר, אני צריך לצאת מהבית בשלוש. אז הנה חסכתי שעה וחצי.
כמובן שזה תלוי גם באילוצים אחרים אבל יש שדות תעופה שאתה מעדיף להמנע ויש את אלו שאתה שמח לעבור בהם.
קח נניח את נושא האימיגריישן בארה"ב (עד לאחרונה בכל אופן, עכשיו כבר יש זיהוי אוטומטי), מי שיכול להימנע מלהיכנס דרך JFK או אוהייר. אם יש לי פגישה בשיקאגו אני אעדיף הרבה פעמים לעבור דרך טורונטו (שדה מתוקתק ונחמד) ולעבור את האימיגריישן שם ולא להיתקע באוהייר בתורים. יש שדות תעופה שהסקיוריטי בהם יכול לקחת שעות, דנבר נניח ויש כאלה שזה רץ מהר (סיאטל). אני מבטיח לך שאם הגעת לעיר אתמול ואתה עוזב אותה היום או מחר, זמן בשדה תעופה זה הדבר האחרון שאתה רוצה לבזבז.
קח בחשבון שיש מקרים שכל נסיעה כזו זה בדרך כלל שתים או שלוש טיסות לכל כיוון ותאמין לי שאתה עושה טוב טוב את החישוב אם אתה רוצה לפספס טיסה בגלל המתנה בסקיוריטי.
מעבר לכל זה, זה לא רק הזמן, זה גם היחס שאתה מקבל ובאופן כללי עד כמה נעים לך להיות בשדה.
לגבי שאר הדברים, יש את הדברים הקטנים, וויפיי, איכות הלאונג'ים וכו' אבל יש את הדברים האחרים שציינו, מקומות נעימים ולא יקרים לשבת ולאכול, תחבורה (וכן, המיקום חשוב, אף אחד לא אמר שמיקום הוא לא חלק מההערכה של השדה).
לגבי אובדן מטען, זה כמובן תלוי גם בחברה אבל מערך השינוע של המטען הוא באחריות השדה. גם בלי סטטיסטיקות של איבודים, אני יכול להגיד לך שאם אני עובר דרך ווינה לא אכפת לי לשלוח מזוודה אבל אם אני עובר ברומא, הכל עולה אתי למטוס גם אם זה אומר לריב עם הפקידה בקאונטר של הצ'ק אין.