היום הוא יום השנה ה-40 לנצחון ההוא של מכבי על צסק"א בוירטון, עיירה בלגית שכל האוכלוסיה שלה בזמנו יכולה להיכנס באולם כדורסל ישראלי ממוצע.
המשחק ששינה את מכבי ואת הכדורסל הישראלי כולו כנראה. באווירה של אז לא היה נצחון גדול מזה, הגלל הקונטקסט של "נצחון על ברית המועצות" - במובן שהכניס סופית את מכבי כמותג הספורט הגדול של ישראל, ובעצם אחד המותגים הגדולים בכלל בכל תחום.
משחק באמת ענק, בקונטקסט של הימים ההם לפחות (כמובן שבראי של היום, כמו שכתבתי במקום אחר, זה נראה כאילו הוידאו בהילוך איטי). מול קבוצה עם 7 שחקנים מהנבחרת הכי טובה בכדורסל הבינלאומי של אז, או לפחות אחת הטובות. שחקנים שלקחו אולימפיאדות ואליפויות עולם ואירופה, ונהנו מגב ענק של מדינה קצת יותר גדולה מישראל. הקבוצה שניצחה את ריאל מדריד פעמיים וקלעה עלייה פעמיים יותר מ-110 נקודות. מועמדת רצינית לקחת את הגביע. ומולה מכבי שאנחנו כאוהדים שלה הסתכלנו על קבוצות כאלה - מדריד, וארזה, צסק"א - כמו בני אלים שירדו מהאולימפוס, בעולם שבו עוד לא שידרו בארץ משחקי NBA בצורה סדירה.
אה, ומזל טוב למיקי ברקוביץ'. וירטון היה ביום ההולדת שלו, אז יש לו יום הולדת גם היום.
המאמר הכי מעניין שפורסם בנושא בימים האחרונים היה ראיון מהזווית שלא שמענו כנראה מעולם - הזווית של שחקני צסק"א על האירוע ההוא.
אהרלה וייסברג ראיין לפני יומיים את איוון ידשקו, הגארד של צסק"א, על המשחק ההוא.
http://sports.walla.co.il/item/3040827ולפינתנו "דברים קטנים ולא חשובים" - רק לאחרונה גיליתי שביטאנו לא נכון את שמו של סטניסלב ירמין כל השנים... דוברי הרוסית בינינו בטח יודעים.