סל ניוז

לפני כשבועיים צוין פה יום השנה ה-40 לנצחון על צסק"א בוירטון.
אבל עוד לפני וירטון ולפני נס ז'לגיריס ושאר הנסים, היה את הנס הראשון, המקורי, זה ששם את מכבי באמת בפעם הראשונה על המפה האירופית - נס בדאלונה. היום זה יום השנה ה-50 שלו.
מכבי מחקה 32 נקודות פיגור מהמשחק הראשון, מתוכן 28 נקודות במחצית השנייה, ועברה את הסדרה של רבע גמר גביע המחזיקות בדרך לגמר ראשון אי פעם של קבוצה ישראלית באירופה.
כתבה של רפאל נאה שהיה באותו משחק:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4929643,00.html

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

זה הפוסט שאני כתבתי היום, עם קצת יותר פירוט על המשחק עצמו:

חמישים שנה מציינים היום לאירוע מיתולוגי בכדורסל הישראלי - נס בדאלונה. היום הוא כבר פחות מוזכר כי מטבע הדברים "50 שנה לך תזכור". רוב רובם של אוהדי הכדורסל בארץ לא זוכרים את האירוע כמובן, אבל רבים זוכרים עוד את התקופה שהיו מדברים עליו לא מעט.
כבי וחובנטוד בדאלונה נפגשו ברבע גמר המחזיקות (עונה ראשונה למפעל) כאשר השיטה הייתה בית-חוץ. משחק הגומלין ביד אליהו היה די לפרוטוקול, מאחר ולא היה סביר למחוק פער של 32 הפרש. רוזין אמר ש"להדביק פיגור 32 הפרש- אני בספק אם אפשר לעשות את זה".
המחצית הראשונה הייתה סתמית לחלוטין, ונגמרה 28-24 למכבי. סיפור די מת. טל ברודי אמר בחדר ההלבשה ש"בסה"כ צריך לקלוע 14 סלים יותר מהספרדים במחצית השנייה". אמר- וצדק. בחצי השני החלו ברודי וכהן מינץ לתפור נקודות כאשר הראשון מתחיל לקלוע ממרחק. מכבי פתחה את המחצית השנייה ב-12:0 (40:24). בדאלונה החלה לקלוע גם כן, ו-12 דקות לסיום זה היה 47:32 בלבד. כאן נגמר להם הכח. תוך 4 דקות עלתה מכבי ל-61:38, 65:40 וחמש דקות לסיום זה כבר היה 74:44. פה החלו העצבים לשחק: מרטינז הוריד ל-45:74. כהן מינץ וברודי שברו את המחסום והעלו את מכבי ל-78:45. מרטינז הוריד ל-78:47. אברהם הופמן העלה ל-79:47. חובנטוד הורידה ל-49:79. ברודי הגיב בשני סלים- 83:49, כשנותרו עוד 2 דקות. בשתי הדקות האחרונות שתי הקבוצות איבדו את זה לגמריי: מרטינז ורוחאס מחובנטוד החטיאו 4 זריקות עונשין. מנגד, כהן מינץ והופמן החטיאו ואיבדו כדורים גם כן ו-25 שניות לסיום רוחאס קבע 83:51 - שוויון. למכבי היה כדור אחרון, ושניה לסיום גדעון פרייטג איבד כדור וזו הייתה תוצאת המשחק.


הסיום מצא את 6,000 הצופים שמילאו את טריבונות הבטון ביד אליהו באקסטזה, כאשר הם מחכים לשמוע בכריזה מתי יהיה המשחק השלישי והמכריע (נקבע ליומיים לאחר מכן, ביד אליהו). הקהל המתין בחוץ לשחקנים בסיום המשחק עם הרבה רעש.
שני המאמנים היו בסיום בהלם. מאמן בדאלונה אדוארדו קושארסקי אמר ש"אני פשוט לא מבין מה קרה כאן. זה כמו המשחק הקודם רק הפוך לגמריי". יהושע רוזין היה חיוור, בקושי דיבר, ואמר ש"אמרתי שאם נילחם ננצח, אבל בטח לא ככה".
קלעו למכבי: ברודי 36, כהן מינץ 24 (20 מתוכן בחצי השני), אמנון אבידן וחיים שטרקמן 6 כ"א, הופמן 5, קלין שפירא 4, פרייטג 2.
חובנטוד: מרטינז 25.
אה, והיה גם משחק שלישי. יומיים לאחר מכן, כאמור, ב-7 בערב ביד אליהו.
לא פחות מאשר 3 שחקנים של חובנטוד חלו בספ"ש ונשארו במלון. מכבי חתכה את חובנטוד בלי בעיה 75:51 כאשר 4 דקות לסיום נותרו הספרדים עם 4 שחקנים, ובשביל להמנע מכך העלו שחקן שנפצע עוד במשחק ה"נס". השחקן דידה וצלע ב-4 הדקות שנותרו על המגרש.
מכבי עלתה לחצי הגמר והעיפה את בוטאב בורגס מבולגריה, ורק בגמר האירופי נעצרה הקבוצה ע"י איניס וארזה . את הנקמה בוארזה תגיש מכבי קרה עשור לאחר מכן, בבלגרד 77'....

אגב, אנקדוטה קטנה: רפי נאה כותב על ברודי "העולה החדש". הנה מיתוס שהגיע הזמן לנפץ: ברודי לא היה עולה חדש בשנתיים הראשונות שלו כאן וגם לא הוציא אזרחות. את האזרחות הוא הוציא כשהוא חזר ב-1970.

לא שיחק בליגה עד אז? רק באירופה?

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

שיחק בליגה.
בוא תקבל את האנקדוטה הבאה הבאמת לא מוכרת:
עד 1970/71 היה מותר לשחקן לא ישראלי לשחק בליגה, בתנאי שיש לו אישור עבודה או לימודים בארץ. הראשונה שהביאה שחקנים ללא אזרחות ישראלית הייתה הפועל י-ם. בתחילת 62/63 למדו בי-ם שני יהודים אמריקאים סמסטר אחד ב"בית הילל". לאחד קראו סטיוארט פאריס ולשני אדי סוקניק. מחלקת הכדורסל ברשות בהתאחדות לספורט בהתחלה לא התירה להם לשחק, אבל י-ם צפצפה על העסק ושיתפה אותם במחזור הראשון בליגה, ובכך קבעה עובדות בשטח. בתום הסיבוב הראשון הם חזרו לארה"ב.
סטיוארט פאריס חזר כעבור שנתיים ושיחק שוב סיבוב אחד.
ב-1966 הפועל ומכבי הביאו שניים: בילי וולד להפועל, ברודי למכבי. שניהם היו עם אישורי עבודה (וולד אולי לימודים, לא זוכר כרגע - כתבתי על זה בעבר). בתום עונת 66/67 וולד הלך להוציא אזרחות, ברודי המשיך לשחק ללא אזרחות ישראלית ועם אישור עבודה. כתוצאה מכך וולד היה יכול כבר ביורובסקט 67' לשחק במדי הנבחרת באליפות שנערכה בטמפרה בפינלנד. ברודי עד 70 לא היה יכול לשחק בנבחרת כמובן, מאחר ורק באוגוסט 70' הוא קיבל תעודת עולה חדש.
בקיץ 68 הגיעו להפועל ת"א 5 אמריקאים והם הראשונים כנראה שבאו לארץ וישר הוציאו אזרחות: ליבוביץ, טורנשיין, לישנסקי, צוקרמן וזולוט.
ב-1970 איגוד הפועל העביר החלטה שזכתה לרוב להפסיק לתת לחסרי אזרחות ישראלית לשחק, אלא אם הם יהיו בארץ איזה שנה או שנתיים לפני שיקבלו היתר. בכך למעשה חוסלה האופציה הזו. התקנה החדשה לא חלה על כאלו שהיו במעמד לפני (קמיל דירקס ממכבי ר"ג, בוב מקמהון ממכבי ת"א שהיה השחקן הלא יהודי הראשון שחתם חוזה עם קבוצה בארץ).
רק ב-1979 , לקראת עונת 79/80, העביר איגוד הכדורסל היתר לפיו מותר לשחק בליגה שחקן ללא אזרחות ישראלית , ללא קשר לאישור עבודה או לימודים. בכך למעשה עשו צעד גדול לכיוון המקצוענות.

יפה, לימדת אותי משהו חדש. ידעתי שבילי וולד היה המתאזרח הראשון בארץ, אבל חשבתי שהגיע לארץ יותר מוקדם, ולא ידעתי על התקנה ההיא.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לזכותו של ברודי ייאמר שכשנאלץ לעזוב בקיץ 68 אמר כי יחזור, ואכן עשה את זה.