נורטון כתב:
כי לבוסטון כמו שאמרתי, אין סופרסטאר של ממש (סופרסטארים בליגה? לברון, דוראנט, סטף, הארדן, קוואי, ווסטברוק ואולי חצי כוח מתחת אנתוני דייויס. וכנראה שזהו) ועדיין, בוסטון עם חמישייה כפי שציינתי יכולה להיות קונטנדרית, ובתנאי שהיא בונה ספסל סביר.
שוב, שורש המחלוקת בינינו הוא מה פילי צריכה להיות. אתה מאמין שהיא יכולה וצריכה לכוון לאליפות. אני מאמין שהיא יכולה וצריכה לכוון להיות קבוצה חביבה ששווה שני סיבובים בפלייאוף. שזה אגב לדעתי מה שרוב הקבוצות צריכות לכוון לו, כשלפעמים אלת המזל, יתנו לה קלפים שיאפשרו לה יותר (למשל, בחירות נמוכות מעולות כמו סטף, קליי וגרין).
אם אתה מכוון נמוך ויהיה לך מזל - אתה תגיע לפלייאוף. אם אתה מכוון גבוה (פלייאוף) ויהיה לך מזל - אולי גם תיקח אליפות. מה שאני לא מאמין הוא בקבוצות שמכוונות גבוה בלי קשר למזל. למעשה, הקבוצה היחידה שאני יכול לחשוב עליה שעשתה נטו מהלכים אסטרטגיים לאליפות, ולא היה לה הרבה מזל בנושא ובכל זאת לקחה אליפות היא בוסטון 2008. ולמעשה, גם לא היה קצת מזל בגלל שרונדו התגלה כשחקן קריטי.
נראה שאנחנו לא מסכימים על יותר מאיכותו הירודה של רדיק כשחקן משמעותי.
אני לא מצליח להבין את צורת החשיבה הזו. אתה מכוון לבינוניות מראש?
למה שקבוצה תכוון מראש להיות בינונית? מה ההיגיון בזה?
אם אתה יודע שמהלך כלשהו יוביל אותך לשום מקום (כמו ההחתמה האפשרית של רדיק), למה לעשות אותו?
אפילו במצבה של בוסטון אתה קורא לה לכוון לבינוניות למרות שיש לה אולי את הסיכוי הטוב ביותר לבנות קבוצה שתתחרה על האליפות באופן ריאלי. אני לא מצליח להבין את התבוסתנות הזו.
הכי קל בנ.ב.א. זה לבנות קבוצה בינונית. הליגה בנויה כך. זה לא נחשב כהישג.
מסאי יוג׳ירי בונה קבוצות בינוניות להנאתו כבר עשור. דני איינג׳ לעומת זאת מכוון לאליפויות (ומבין שמדובר במשחק ארוך שנים). סן אנטוניו מכוונים לאליפויות (אחרת למה להם לשלוח את ג׳ורג׳ היל הבינוני, יקיר ליבם, תמורת בחירת דראפט אלמונית) ואני מאמין שגם דאלאס בדרכם המשונה מכוונים לאליפויות. אפילו לברון מכוון לאליפויות (ולא היה משיג אותן אילולא היה מתערב במשחק ה-gmים והולך למיאמי). אם אתה לא תכוון לשם, אתה כנראה לא תגיע. מה גורם לך לחשוב שאין סיבה לכוון לשם - את זה אני לא מבין. זה כמו שתעלה למשחק ותכריז על תבוסה מראש, פעם אחר פעם אחר פעם.