[quote="אדום88"]יפעת גליק יוצאת בסדרת התחקירים העונה לשם "משחקים מסוכנים": הסיפור האמיתי של הנהלת מכבי תל אביב בכדורסל.
החל מיום ראשון במהדורה המרכזית של כאן 11 - תאגיד השידור הציבורי החדש.בנימה אישית: סוף סוף, מישהו הרים את הכפפה. אחרי כל כך הרבה שנים. האם נגלה דברים שלא ידענו? יהיה מעניין זה בטוח!
---------------------------
משחקים מסוכנים - סיפורה האמיתי של מכבי ת''א
http://saloona.co.il/blog/%D7%A7%D7%95% ... %99%D7%A8/ ערכתי לאחרונה בתאריך 04.06.17 בשעה 21:26 בברכה, em28
ב-5 בינואר 2008 נעצר שחקן מכבי תל אביב בכדורסל, וויל ביינום,
בחשד שפגע במכוניתו בצעיר מדימונה, פצע אותו אנושות וברח מהמקום.
התיק הועבר במהירות מפתיעה לטיפול הפרקליטות. תוך יממה וחצי. הוא נסגר מחוסר אשמה.
מי שהחליטה לגנוז אותו היתה פרקליטת מחוז תל אביב דאז, הגב’ רות דוד.
אלה הפרטים שידעתי לפני.
עכשיו, אחרי שנה של ניסיונות להשיג אותו, תיק החקירה אצלי ביד.
מתחילה לקרוא את העמוד הראשון. השני. השלישי. עוד עמוד. עוד אחד.
אין לי מושג מה אני מחפשת אבל יש לי תחושת בטן שמשהו נמצא שם.
ואז, בין הרישומים המשטרתיים זה מופיע. העדות הראשונה של ג.ק, שראתה את תאונת הדריסה.
היא סיפרה למשטרה שהבחינה בנהג המכונית ביינום פוגע באדם.
ופה, באותיות דפוס, שחור על גבי לבן, מצוין שאחרי העדות הראשונה שלה
דיבר איתה מי שייצג את הנהג הדורס, עורך הדין שמעון מזרחי.
יממה אחר כך חזרה עדת הראייה למשטרה ושינתה את גרסתה מקצה לקצה.
תחקיר מכבי תל אביב (צילום מסך מכאן)
(10 חודשים לפני)
מביטה בסלולר. הוא באיחור של שעה. אולי בסוף יבריז לי. עוד כמה דקות חולפות.
הוא מגיע.
“למה רצית להיפגש”?
-לא כל כך יודעת. תחושת בטן. הייתי חייבת לפגוש אותך.
הוא צוחק צחוק מבוהל. זה מפחיד אותי. “לא רוצה איתם שום קשר”.
-עם מי?
“עם מכבי”.
שתיקה
“אני כושי שחור. את יודעת מה ההבדל ביני לבינם? אני עובד בפנצ’ריה, הם, יש להם עורך דין.
הם חזקים. אין לי סיכוי. אני אומר לך: ‘לא רוצה להתעסק איתם. אני מפחד’”.
-אני רוצה לראות את תיק החקירה
“מה זה תיק חקירה? עזבי אותי בשקט”.
הדבר האחרון שרציתי, היה לעזוב בשקט את בן נתן ברינסון, צעיר מקהילת העבריים בדימונה.
כי מה לא עשיתי כדי לאתר איפה הוא נמצא בימים אלה.
התקשרתי לכל העולם ואחותו, כולל לפרסונות בלהקת הכושים העבריים ולמתמודד “מאסטר שף”, שהוא בן הקהילה.
אולי מישהו מכיר את ברינסון במקרה? הוא נדרס ב-2008 ונפצע קשה.
מה זאת אומרת למה אני צריכה אותו? אני צריכה לדבר איתו.
אף אחד לא רצה לעזור לי.
בסוף מצאתי מישהו שמכיר מישהו שמכיר את המשפחה. הוא השיג לי את הטלפון שלו.
במפגש אחר בינינו, שיתקיים כמה חודשים אחרי שתסתיים הפגישה הראשונה איתי,
ירגיש בן נתן ברינסון בטוח יותר לשרטט לי את מסלול הדריסה של מי שהוא טוען שפגע בו:
שחקן הכדורסל לשעבר של מכבי תל אביב, וויל ביינום.
ב-5 בינואר 2008 בילה ביינום במועדון הג’י ספוט בתל אביב.
באותו הזמן רקד שם גם ברינסון עם חבריו מקהילת העבריים בדימונה.
האווירה היתה טובה עד שבשלב מסוים החל ויכוח. ריב מטופש על בחורה. הרוחות התלהטו.
הצעיר ברינסון לא היה שותף בוויכוח הזה אבל עמד מחוץ למועדון ובשורה התחתונה:
כדורסלן מכבי תל אביב ככל הנראה דרס ופצע אותו אנושות.
תיק החקירה נגנז כאמור על ידי מי שכיום היא בחזקת נאשמת בפרשת רונאל פישר,
ושלפני עשור היתה פרקליטת מחוז תל אביב: הגב’ רות דוד.
כדי לשכנע את המעורבים שיש כאן אינטרס ציבורי אמיתי לגלות את האמת
בסיפור הזה יהיה צורך לרתום לסיוע כמה אנשים.
בהתחלה הם לא יבינו למה לי בכלל לשבור את הראש על תיק שהפרקליטות קבעה בעצמה,
שהעילה לסגירתו היא המנקה ביותר: חוסר אשמה.
אז אגיע אליהם שוב ושוב ושוב. ואז שוב. בסוף ישתכנעו שאולי יש כאן משהו ששווה לבדוק וישתפו פעולה.
אחר כך, בשלב בדיקת התיק, אגייס גם את ניצב משנה בדימוס, אבי דווידוביץ’, לשעבר סגן ראש היאחב”ל.
האישה ששינתה את גרסתה היא עדת מפתח, הוא אומר.
אם כך, איך יכול להיות שכששואל אותה החוקר המשטרתי האם דיברה לאחר העדות (הראשונה)
עם פרקליטו של הדורס, שמעון מזרחי והיא משיבה בחיוב, הוא אינו מפתח את הסוגיה?
כיצד ייתכן שהוא מניח לפרט המידע הזה לחמוק מתחת לצ’קלקה כאילו היה חלב סטנדרטי ברשימת מכולת?
“הנורות האדומות כבר אמורות להבהב בשלב כזה במלוא העוצמה”, יאמר לי דווידוביץ’ המנוסה.
“איך יכול להיות שהחוקר לא שואל אותה מיד שאלות נוספות כמו מה שאל אותה הפרקליט? מה היא סיפרה לו?
ייתכן שהיה צורך אפילו לזמן את עו”ד מזרחי לחקירה ולהבין ממנו מה בדיוק נאמר לו, באיזה שלב, ולמה”.
א אלאה אתכם בסוגיות הנוספות שעולות מהתיק.
בשביל זה תצטרכו לצפות ב”חדשות הערב” בשמונה, בכאן 11 – תאגיד השידור הציבורי החדש.
אבל כדאי לשים לב לעניין הבא: 35 שנים לפני שג.ק מסרה את עדותה במשטרה,
היה עוד עד ראייה ששינה גרסה, הוכרז בבית המשפט עד עוין וטען מעל הדוכן:
“פרקליטה של הנהגת הדורסת, עורך הדין שמעון מזרחי, שכנע אותי לשנות את העדות”.
קוראים לו ג’קי ובשנות ה-70 הוא היה מסעדן מפורסם, יקיר הברנז’ה.
פוליטיקאים התערבבו אצלו עם שחקנים. גם כדורסלנים בכירים סעדו אצלו. גם שמעון מזרחי.
רציתי שג’קי יספר את הסיפור שלו בפעם הראשונה בעצמו מול המצלמה.
היתה רק בעיה אחת: איך אני משיגה אותו, לעזאזל.
אמרו לי שהוא ברח לחו”ל, אחר כך היו שמועות שהוא גר ברמת גן.
והיו כמה ימים שהלכתי הלוך ושוב את כל רחוב דיזינגוף
רק כי שמעתי שמישהו מהמשפחה שלו עובד שם וקיוויתי לתפוס אותו. זה לא קרה.
אחרי כמה חודשים מקור שלי התקשר אליי. “לא תאמיני את מי אני רואה יושב בבית קפה. ג’קי”.
תעביר לו את הטלפון דחוף, ביקשתי.
יממה אחרי כבר נפגשנו בשעות הבוקר בגן ציבורי קטן בתל אביב.
פתחתי את המצלמה הקטנה שלי והוא פתח את הלב.
כשחזרתי מחופשת הלידה שלי לעבודה בצוות ההקמה של תאגיד השידור הציבורי החדש, הגעתי אליו שוב.
הפעם עם צוות צילום. “יפעת”, הוא אמר לי, “הדברים שאני הולך לספר לך חמורים”.
במשך כמה שעות גולל ג’קי את הסיפור מנקודת מבטו.
הוא נידון לשישה חודשי מאסר אבל גם נגד עו”ד שמעון מזרחי, מתברר, הוגש כתב אישום בפרשה הזאת.
אלא שאז פרצה שביתת פרקליטים גדולה. ממניעים טכניים כתב האישום בוטל.
תחקיר מכבי תל אביב (
אחרי שכמעט סיימנו את הריאיון ורגע לפני שפניתי ללכת לדרכי, ג’קי נזכר בפרט אחד קטן שהוא חייב לספר:
“לפני כמה שנים”, הוא אמר, “הייתי ביום הכיפורים בבית הכנסת.
פתאום ראיתי את שמעון מזרחי. נהיה לי חושך בעיניים.
תפסתי בעניבה שלו ואמרתי: ‘תקשיב טוב, את מה שעשית לי לא אשכח לך בחיים”.
בשנים האחרונות הספידו רבים את העיתונות.
דיברו על עכברי המשרדים שאנחנו העיתונאים הפכנו להיות.
אמרו ש”יש שחיקה במעמד, במקצועיות”, ש”היום כתבה מכינים ביומיים במקום בשבועיים
ובשבועיים במקום מה שאמור לקחת עבודה של חודשיים.
אין תקציב, אתם יודעים. זה כבר לא מה שהיה פעם”.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
