סל ניוז

לאור העונה של הפועל ירושלים.
אני לא זוכר דוגמה כל כך קיצונית לקבוצה ששיחקה כדורסל התקפי כל כך כואב לעין, ומצד שני הגיעה להישגים כל כך משמעותיים.
מנגד אפשר להביא את ירושלים של גודס, ששיחקה לפרקים כדורסל אחול מניוקי, אבל לא הגיעה אפילו לגמר אחד.
כשחושבים על זה, אולי יש בזה הגיון.
כשמגיעים למאני טיים, יותר קל לנצח קבוצה שמשחקת כדורסל שיטתי, מאשר קבוצה של 3-4 רוצחים שיכולים לתקוע לך בכל רגע.
הדוגמה שעולה לי, זה גמר 2006 מכבי-צסק"א.
מסינה ,לאחר מעשה, סיפר ,שהם פשוט ישבו ולמדו את קווי המסירה של מכבי, וחסמו אותם.
אומנם למכבי ההיא היו סוליסטים מצוינים (פארקר וסולומון), אבל כנראה שלא מספיק סוליסטים, ולא מספיק מצויינים.

[ואת ההתקפי בסוגריים הוספתי בגלל אלה שרואים משחק של 10 נקודות ברבע, ואומרים "איזה יופי של הגנה" אהמ אהמ ראובן]

_________________

אני חושב שהעונה של ירושלים זה מעבר לסגנון לא יפה.
באירופה - העונה כולה הייתה מוצלחת עם הרבה נצחונות והרבה נצחונות משכנעים בכל השלבים, עד השורה התחתונה החיובית באופן יחסי (כבר היו חצאי גמר בעבר). הייתה הרגשה שירושלים מוציאה מעצמה את המקסימום ומגיעה חדה מאד למשחקים, מה שהוביל לעונה אירופאית מהנה. אני לא זוכר שהיו הרבה טענות על הסגנון.
בישראל - עונה מזעזעת שנגמרה מצויין בין היתר בגלל השיטה, אבל למרות השורה התחתונה החיובית מאד יש הרגשה לא טובה, שאנשים מייחסים לסגנון. אבל אני חושב שזה פשוט הדרך - העובדה שהקבוצה לא הפסיקה להפסיד כולל כמה תבוסות לקבוצות חלשות יחסית, ההרגשה שאפשר להוציא הרבה יותר מהסגל (אמארה, ליאור), העובדה שהיה צריך את הוואל כדי בכלל להגיע לפיינל פור או להגיע לפיגור 0:2 מול נהריה כדי להתעורר. להגיד שזה פשוט סגנון התקפי מכוער זה לעשות עם עצמנו חסד.

אני חושב שאבימאל לא התכוון למה שאתה חושב שהוא התכוון.

בשנות ה90 קבוצות שיחקו כדורסל התקפי הרבה פחות יפה לעין וזכו באליפויות אירופה. מה לעשות וכדורסל משחקים בשני צידי המגרש.

שאלו אותי במהלך העונה מה אני מעדיף, את הקבוצה ההגנתית של הפועל של השנה מול הקבוצה של דן שמיר שזכתה בגביע והעיפה את חולון בחצי במפגן התקפי מדהים ומביך הגנתי, ולי אישית התשובה ברורה לחלוטין לטובת הנוכחית.

(ורק עכשיו ראיתי את ההערה בסוגריים שחזתה את מה שאני מתכוון לכתוב. אז הנה כתבתי)

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לכדורסל הגנתי יש את האסטטיקה שלו ואת היופי שלו
זה יופי פחות פופלרי אבל הוא לא פחות מרגש בעיני, כן אהבתי מאוד את ההגנה של הקבוצה של העונה ועדיין יש לי השגות לגבי ניהול ההתקפה
אם אני צריך לבחור מודל לקבוצה שאני היא אוהב אז היא צריכה להיות קודם כל קבוצת הגנה מושבעת ומחוייבת עם התקפת מעבר מעולה ומשחק עומד חכם, דוגמא הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה ..דטרויט 2004

אם רוצים לקחת דוגמה אירופית לקבוצה נהדרת ששילבה הגנה והתקפה זו מכבי של האפמן ומקדונלד. גם הפועל של עונת הפיצה זו דוגמה לא רעה, גם אם טראגית יותר.

בכל אופן חלילה לי מלטעון שהפועל של השנה היתה מודל חיקוי אסתטי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

פנר של העונה למרות החושך שהיא הייתה בשליש האחרון של העונה הסדירה.

הכדורסל ההתקפי של הפועל העונה הוציא לי את החשק והרצון לראות משחקים הקבוצה. זו העונה שעקבתי בה הכי מעט אחרי הפועל וסבלתי כמעט מכל משחק שראיתי, למעט אולי המשחק בצהרי שישי מול ולנסיה.

_________________

אהבתי בעיקר את ה״למעט אולי״....

אין ספק שאוהדי הפועל נהיו גרידיים. אליפות, נצחון חוץ על ולנסיה, הצגות בבית מול זניט וקובאן, סוויפ על גראן קנאריה - אבל המשחק היחיד שבו אולי לא סבלת היה נצחון ביתי, אחד המרגשים אי פעם, על מי שחודשיים אחר כך תתן בראש לבאסקוניה ולריאל בדרך לאליפות ספרד?

שים לב שנושא הת'רד הוא כדורסל אטרקטיבי. אין כל קשר כאן לגרידיות, אלא להבנת הנקרא.

_________________

מצטער המשחקים נגד גראן קנריה היו אסטטיים להפליא
וגם נגד זניט וגם ההפסד לונלסיה בארנה ובטח הבליץ המרהיב נגד קובאן
החזרה לליגה עד הפיגור 2:0 מול נהריה היה פשוט פשע נגד אלוהי הכדורסל

דוקא הבנת הנקרא שלי היא בסדר. אתה דיברת על תחושה של סבל בכל המשחקים של הפועל למעט *אולי* הנצחון על ולנסיה בבית. לטעמי, אם יצאת מהניצחונות הביתיים של זניט וקובאן בתחושה שסבלת, אז אתה אכן מאוד מאוד גרידי ולא ברור לי לאיזה רמות של סיפוק אתה שואף להגיע מהקבוצה...

אין ספק, הכדורסל של הפועל בהתקפה היה בחלקים גדולים של העונה מאוד קשה לצפייה אבל א. לא צריך להגזים, היו כמה וכמה משחקים מאוד מהנים. ו-ב. אסתטיקה, או אטרקטיביות, זה עסק מורכב וגם קבוצת פרנקו בדמותם של ליאור ויותם, שמרקדת על המגרש עונה שלמה, אבל נמנעת מלשמור באופן כללי וקורסת מול כל קבוצה אגרסיבית שבאה לעשות הגנה, זה לא מחזה מאוד אסתטי.

כאמור, עקבתי אחר הקבוצה העונה הכי מעט שאני זוכר מלמעלה מ-20 שנות מעקב אחריה. ולו רק מכיוון שמה שלרוב ראיתי לא עשה חשק להמשיך ולעקוב. צפיתי במעט משחקים ורובם המכריע היה מבאס ת'תחת, בלי קשר לתוצאות. זה לא גרידיות, זו המציאות.

_________________

אני מאוד נהניתי משלושה מארבעת המשחקים שראיתי בארינה השנה, שניים מהם גם היו הצגות התקפיות למופת של הפועל (ולנסיה וזניט).

מצד שני, המשחק הרביעי, מול מכבי, בהחלט יכול להיכנס למקום גבוה בתחרות המשחקים הקשים לצפייה, ואפילו אני לא אטען שה59 נקודות שמכבי קלעו היו תוצאה של איזו הגנה מבריקה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני כבר שנים לא עוקב אחרי כדורסל ישראלי או אירופאי, אבל בגדול, בכדורסל בניגוד לכדורגל, אין דבר כזה לנצח ולא לשחק יפה. נורא נהניתי לצפות בפיסטונס בעונת האליפות האחרונה שלהם למרות שההתקפה שלהם הייתה יחסית פרמיטיבית, אבל משחק ההגנה, והתשוקה של השחקנים למשחק (במיוחד הוואלסים) גרמו לי לאהוד אותם ולרצות בהצלחתם.

מכבי 2014 שיחקה כדורסל מכוער להפליא

_________________
תודה לאלוהי הבירה

המיוחד במכבי של 2014 זה האנדרדוגיות המוחלט שלה לאורך כל שלושת שלבי ההכרעה, רבע, חצי והגמר עצמו
מכוערת אבל עם אופי

מן הסתם הדוגמא לקבוצה שלקחה את כל הקופה ושיחקה כדורסל יפהפה זו כמובן מכבי 2004-2005.

אם נלך מאוד מאוד אחורה לכדורסל לא יפה שמביא הישגים, אז מכבי ת"א של 1981 היא דוגמא קלאסית לזה. בזמן אמת זו לא הייתה קבוצה שהקהל נהנה ממנה במיוחד. היא שיחקה שיטתי נורא, משעמם יחסית לקבוצות של רלף ועם המון עליות וירידות בתוך המשחקים עצמם.

גם ברצלונה של נבארו וריאל של השנים האחרונות שיחקו כדורסל מכוער מאוד לטעמי (ממה שראיתי) והסתמכו בעיקר על הרוטציה האינסופית או על הכישרון האינדיבידואלי של הכוכבים.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

המופת לקבוצה שניצחה וגם שיחקה כדורסל מדהים זו אלופת האנ.בי.איי. הנוכחית, כמובן.