סל ניוז

למה יוצאת דופן? סטטיסטית היא יוצאת דופן.
בעצם אתה טוען שאין דבר כזה לאום יהודי ואת זה אין כמעט מי שטוען, לא חרדי החרדים, לא קוקי הקוקיים, לא חילוני החילונים ואפילו לא גויי הגויים.
תנועת ההשכלה ניסתה לטעון טענה דומה בתחילת דרכה אבל הכלב שרף להם את השיעורים באושוויץ. אולי התנועה הכנענית, ינצור האל את נשמתה החוטאת בצרור החיים, טענה משהו דומה לזה אבל בפרקטיקה הם לא הצליחו לבסס את הלאום הכנעני שלהם מעבר לפן התרבותי שלו.
אם להיות מדויק, אני באמת לא זוכר אפילו פעם אחת שמישהו טען ברצינות שמי שאין לו זיקה כלשהי לדת, אינו יהודי.

כי הם לא חשבו על זה לעומק, כי זה מה שהאכילו אותם מגיל צעיר.

אתה ברצינות לא מכיר אנשים שאומרים בריש גלי "אני לא יהודי"?

זו קצת התנשאות לחשוב את זה, חייב לומר

אמנם לא הופנה אליי, אבל אם כבר: אני לא. ומרבית החברים שלי חילונים אוכלי שרצים וחזירים בשמנת שלא צמים בכיפור.

אז הנה אנחנו מדברים. מה בדיוק הופך אותך בעיניי עצמך ליהודי? ואיזה מאפיינים אתה מרגיש שאתה חולק עם בני עדות אחרות לחלוטין משלך.

מה שיפה זה שאת אותה שאלה בדיוק אפשר לשאול על הבלגים (שמדברים שתי שפות), ועל ארגנטינאים (שחלקם אינדיאנים וחלקם ספרדים) על הספרדים עם הבסקים שלהם והקאטלנים שלא לדבר על הארצותהבריתים. ברוב מדינות העולם יש יותר מדת אחת, יותר משפה אחת ובטח שברוב המדינות לא חסרים גם מהגרים דור שני או שלישי, חלקם אפילו לא מדברים באותה שפה ובכל זאת כולם שייכים לאותו עם.
זה מה שיפה בלאום, מה שמגדיר אותו הוא שותפות הגורל, האתוס, הזהות התרבותית, ההיסטוריה והנכונות לחלוק את הלאום. לאו דווקא השפה או הדת.

למה זה נראה בעיניך כל כך טבעי לשאול יהודי את השאלה הזו ולא לשאול למשל צרפתי, מה הופך אותו לצרפתי?

אמרת את הכל. אנחנו עם "ישראלי" (להבדיל מיהודי) בדיוק כמו שאזרחי ארה"ב הם עם אמריקאי. כלומר סוג של עיסה מסוימת שהודבקה במלאכותיות, שחלקיה לא באמת מסתדרים אחד עם השני.

יש קבוצה אתנית "מקורית" בעם הצרפתית שנשתמרה מאז ימי קדם. זה שבשנים האחרונות נוספו לשם מיליוני מהגרים זה עניין אחר. בגלל זה מדינות מסויימות זנחו לחלוטין את רעיון מדינת הלאום ועברו למדינת כל אזרחיה. לכן, לשאלתך, מה שעושה צרפתי (שחור או לבן) לצרפתי זו העובדה הפשוטה שיש לו אזרחות צרפתית.

וגם אם נאמץ את הפורמליסטיקה הקיצונית הזו (שוב, אתה אולי לא הראשון ששמעתי שדוגל בה אבל לבטח בין הראשונים) זה מה שעושה אותי יהודי לצורך העניין, זה שכתוב לי "יהודי" בסעיף הלאום בתעודת הזהות

אני מכיר אבל רובם באמת ערבים או סתם מארצות אחרות

אני חושב שעניין הלאום הושמט מתעודת הזהות מזמן. אצלי בכל מקרה הוא לא מופיע. שנית, אני לא נצמד לפורמליסטיקה, אני מנסה לחיות איתה בהרמוניה. מבחינתי אני לא חולק על היותי ישראלי, מצד שני אני חולק על כל ניסיון נוסף להגדיר אותי כמשהו שאני לא מאמין שהוא קיים.

אז תופתע שיש כאלה שאתה מגדיר אותם כיהודים שגם לא רואים בעניין הזה של יהדות כיותר מדת. למה לך זה כ"כ חשוב עדיין לא הבנתי.

לשאלתך:
ראשית, אני יהודי כי אמא שלי יהודיה.
שנית, מבחינתי היהדות היא לא רק דת אלא גם לאום. אני בהחלט מרגיש , אינסטינקטיבית, שיש לי במשותף עם יהודי שגר בקולומביה למען האמת גם אם אנחנו לא דוברים את אותה השפה. יותר מזה, כשאני בחו"ל ואני אראה פתאום חרדי תושב המקום אני ארגיש, אינסטיקנטיבית, קרבה אליו יותר מאשר סתם תושב מקומי נוצרי שגר שם.

1. סיבה דתית מובהקת - אתה יהודי כי הדת קבעה שבן לאם יהודיה הוא יהודי.
2. הדבר השני שתיארת הוא מאוד טבעי, היות שגדלת במדינה בה אתה רואה את אותו סוג של אנשים שתיארת.

ואני מעריך שזה משקף את התפיסה הרווחת. שני הטיעונים האלו חופפים ואומרים בעצם "יהדות היא מונח אתני לא פחות משהוא מונח דתי"

הייתי לאחרונה באוקראינה והתאהבתי במקום. עכשיו ברצינות, כל פעם שאני רואה דברים שקשורים באוקראינה זה מעורר אותי רגשות באופן אינסטינקטיבי (שוב, לא בציניות). זה הופך אותי לאוקראיני?

לא

יפה, מניח שזה העביר את המסר.

לחלוטין לא

הייתי שמח להסבר, אם כי לא נראה לי שאתה כ"כ בעניין (וזה גם בסדר).

אף אחד לא טען שהשייכות ללאום מסוים היא בגלל רגשות.
לכן אני לא חושב שיש איזה קשר שלא יהיה בין הרגשות שאתה חש או לא חש לאוקראינה לבין טיעונים שהעלינו פה לגבי "מה מגדיר לאום"

אבל אורן לחלוטין הציג פה שני טיעונים - האחד טיעון דתי שלא אמור לעניין אתכם, והשני טיעון רגשי סובייקטיבי, לפיו הוא מזדהה בצורה אינסטינקטיבית עם אלו שמגדירים עצמם יהודים.

נו, הזדהות לא קשורה לרגש של חיבה או אהדה, בטח לא אך ורק אליהם. אם אתה מרגיש אוקראיני, לטעמי אתה עוד צריך לעשות כמה צעדים פרקטיים, לימוד השפה והמורשת והזדהות עם ערכי יסוד, אתוסים ומיתוסים ואז בוודאי שתהיה אוקראיני אם לזה התכוונת.
והעניין עם האמא היהודיה הוא אולי טיעון דתי אבל לא רק דתי. מי שנולד לעם מסוים שייך לעם הזה, זה לא עניין דתי.