סל ניוז

הפיסטונס לא היו כאלה גדולים. הסלטיקס של ראסל גם היו גדולים יותר. וכנראה גם ניו יורק של ריד ומונרו ופילי של תחילת שנות השמונים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה ממש לא מדוייק. חוקי האזורית באן.בי.איי מונעים משחקנים גבוהים לחכות בתוך הצבע מתחת לסל. יש מרחק מקס' שניתן לשמור מהשחקן עליו אתה שומר, במידה ואתה מעל לאותו מרחק מקס' אז חלים עליך חוקי 3 שניות הגנתיות.
אתה יכול לראות שהגנה אזורית עדיין לא הגנה שמשתמשים בה באופן משמעותי באן.בי.איי. רק חלק מהקבוצות ולדקות ספורות מאד. לא חושב שההגנה האיזורית הייתה משנה משהו לגבי מייקל ג'ורדן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אז זהו, שעבור שאר האנשים בעולם התשובה הפשוטה היא קובי בפער משמעותי
סקר אחרי האליפות השלישית של לברון - הזמן בו הוא היה הכי פופולרי אי פעם ועדיין בפיגור משמעותי

http://www.espn.com/sportsnation/story/ ... ael-jordan

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

הפיסטונס בעונות 87 88 89 היו בלבל של בוסטון והלייקרס הגדולות

בשנים הללו הם לקחו את בוסטון למשחק שביעי, את הלייקרס למשחק שביעי, ניצחו את בוסטון ב6 ואז בסוויפ ואת הלייקרס (פצועים יש לומר) בסוויפ

בסה"כ הפיסטונס נצחו 7 מתוך 11 סדרות מול שלושת הקבוצות הטובות בתקופתם - בוסטון של בירד, הלייקרס של מג'יק והבולס של ג'ורדן

הסלטיקס של ראסל זה כדורסל אחר... אי אפשר להשוות להיום

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

הם ניצחו על התפר שבין הירידה של בוסטון והלייקרס והעלייה של הבולס
ואגב, צריך להזכיר גם את מיאמי בארבע שנות לברון כקבוצה גדולה יותר

_________________
תודה לאלוהי הבירה

האליפויות של הפיסטונס אכן היו אחרי הירידה ביכולת של הלייקרס והסלטיקס... אבל וזה אבל גדול.
ב-87 הפיסטונס התמודדו בגמר המזרח מול הסלטיקס, סדרה שהלכה ל-7 משחקים. המזל שיחק לסלטיקס ברמות כשבירד חטף את הכדור לאסיסט ניצחון במשחק מספר 5. אם הפיסטונס היו מנצחים הם היו מובילים 3-2 ומשחק 6 היה בסילברדום של דטרויט. את משחק 7 הסלטיקס ניצחו בפער של 3 נק', אחרי שבמהלך המשחק אדריאן דנטלי התנגש בראשו עם ויני ג'ונסון והצמד איבד מהאפקטיביות שלו לשארית המשחק. הסלטיקס אולי לא היו הקבוצה הבאמת גדולה של 86 (הקבוצה הגדולה ביותר של תקופת בירד) וביל וולטון שותף רק ב-10 משחקים, אבל עדיין זאת קבוצה שניצחה 59 משחקים והכוכבים עדיין היו בשיאם.

ההישג הכי גדול של הלייקרס של מג'יק וקארים הייתה הישג הבק טו בק שלא הושג מאז ימי ראסל. האליפות השניה הושגה כמובן מול הפיסטונס. זאת הייתה סדרה לפנתיאון, שוב סדרה של 7 משחקים. במשחק מספר 6 הפיסטונס היו במצב טוב ברבע השלישי כשאייזיאה נכנס לזון מטורף. אבל אז הוא עיקם את הקרסול שלו והחל לדדות. למרות שהוא נתן הופעה הירואית על קרסול אחד בערך, זה היה ברור שהפציעה משמעותית. הלייקרס גברו על הפיסטונס בנק'. משחק מספר 7 נגמר בהפרש של 3 נק' בלבד והיה צמוד לכל אורכו, כשג'יימס וורת'י רושם את הטריפל דאבל היחיד בקריירה שלו (ואיזה טריפל דאבל - 36 נק', 16 ריב', 10 אס'). בדטרויט אייזיאה הפצוע היה חסר משמעות וסיים עם 10 נק'. אז שוב, אולי הלייקרס לא היו הלייקרס הכי גדולים, עונה קודם זאת הייתה הגרסא הגדולה ביותר של הלייקרס, אבל עדיין ניצחו 62 משחקים בעונה (המאזן הטוב ביותר שלהם בשנות השמונים למעט עונת 87. הם השיגו עוד פעמיים בשנות השמונים 62 ניצ'). מג'יק כמובן היה בשיאו וגם וורת'י וקבוצה זאת הצליחה להשיג את האליפות הבק טו בק הכל כך חמקנית. מה שנחמד דרך אגב באותה סדרה זה שחמשת המשחקים הראשונים הסתיימו בהפרש דו ספרתי ואילו 2 האחרונים היו מותחנים משובחים.

אז הפיסטונס עמדו מול הגדולות של שנות השמונים וגרמו להם לירוק דם (תרתי משמע) לפני שנכנעו בסדרות שנכנסו לפנתיאון הסדרות הגדולות ביותר בהיסטוריה.

אבל וזה אבל גדול, לא הייתי מגדיר את הפיסטונס אחת משתי קבוצות המזרח הגדולות בהיסטוריה. אפילו לא הייתי מגדיר אותם אחת מ-2 קבוצות המזרח הגדולות בשנות השמונים. את התואר הזה הייתי נותן כמובן לסיקסרס אהוביי. בין השנים 79-83 הם הגיעו לגמר 3 פעמים. זכו באליפות אחת אמנם, אחת האליפויות הכי דומיננטיות אי פעם (לא רק הפלייאוף. 65 ניצחונות בעונה הרגילה זה היה מאזן מדהים בזמנו). בעונה בה לא הגיעו לגמר הם הפסידו לסלטיקס ב-7 משחקים בגמר המזרח. תוסיפו לכך גם גמר אן.בי.איי ב-77 עם סגל אמנם שונה במידה, אבל עדיין עם הדוקטור. אפשר לדבר על כך שמבחינת מספרים יבשים גם הפיסטונס הגיעו ל-3 גמרים ועוד גמר מזרח, אבל הם זכו ב-2 אליפויות, אבל הסיקסרס הראו ב-4 השנים הללו עליונות מול הסלטיקס. הפיסטונס יכולים לטעון לעליונות רק בעונה אחת מול הסלטיקס הגדולים. זה אמנם קצת תירוץ אבל ההפסדים ללייקרס היו במידה לא מבוטלת הפסדים של קבוצה עייפה מול קבוצה פחות עייפה. ב-82 לסיקסרס נדרשו 15 משחקי פלייאוף, כולל סדרה מטורפת של 7 משחקים מול הסלטיקס, כדי להגיע לגמר. הלייקרס נמנמו ב-8 משחקים. ב-80 הסיקסרס שיחקו 2 משחקים יותר מאשר הלייקרס.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הבעיה עם שושלות היא שזו תקופה נזילה. סן אנטוניו היא אולי הבעיה העיקרית כאן, כי קבוצה גדולה ככל שתהיה - מה בדיוק השושלת שלה? אישית, נראה לי שצריך להוריד את 99 בלי ג'ינובילי ופארקר, ולהכניס 4 אליפויות על פני 12 שנה כשושלת. אבל זה טווח גדול.
וזה טווח שבו יש במובהק שתי שושלות (ובוודאות לא רק אחת) לייקרית. אמנם דרק פישר וכמובן קובי היו בשתי השושלות, אבל פרט אליהם ולזהות המאמן הכל היה שונה בין תחילת המילניום לסוף העשור הראשון שלו. תקופה של 11 שנה עם שתי שושלות.
כלומר, באותה תקופה ממש, היתה רק שושלת ספרסית אחת, אבל שתי שושלות לייקרסיות.
מיאמי במובהק היתה שושלת רק בארבע שנות לברון. האליפות שלהם ב 2006 לא קשורה.

האם שיקגו היא שושלת אחת (בגלל שני השחקנים המרכזיים שנותרו בה והיו הכוכבים הגדולים) או שתיים (בגלל שפרט לפיפן וג'ורדן, הכל היה שונה). לא יודע..

ואם כבר שיקגו, אז לשאלת הת'רד - ג'ורדן היה פותח את הליגה. לא מול גולדן סטייט של השנתיים הבאות כנראה, אבל מיד אחרי זה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מיאמי של לברון? פחחחחח קבוצה שלא הייתי מגדיר אותה הטובה במזרח ב15 שנה האחרונות. לא מתקרבת בכלל לאיכות של הפיסטונס

בוסטון 2008-2010 היתה עדיפה (ב2008 ללא צל של ספק)
קליבלנד של לברון ב2016 היתה עדיפה על מיאמי (לברון - אירווינג - לאב - ג'יי אר - ת'ומפסון > לברון - וייד - בוש - אלן - באטייה, בראש ובראשונה כי ג'יימס 2016 הוא הכי טוב שראיתי)

הסיקסרס היו במאזן שלילי בסדרות מול בוסטון והלייקרס, ואלו היו בוסטון ולייקרס לפני שיאם, עם מג'יק ובירד הצעירים, 3-4 שנים לפני שיאם.

הפיסטונס במאזן חיובי, וכאמור הם שיחקו מול בוסטון והלייקרס הגדולות (כמובן שזה "על התפר", הרי אלו בוסטון הלייקרס והבולס שהפסידו לפיסטונס אם הם היו מנצחות, זה לא היה על התפר)

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

מסכים עם פלאש... מיאמי של לברון, פחות טובה משמעותית מקליבלנד של לברון כי לברון נותן 2-3 עונות אחרונות ברמה הכי גבוהה שלו בקריירה...

מיאמי של לברון לא בלבל של הגדולות. קבוצה מאכזבת ומגעילה, פוטנציאל טופ 3 בהיסטוריה שלא הרשימה בשום פלייאוף.

על קליבלנד אפשר להתווכח. ניצחו את ג"ס של ה73 כך שיש להם קייס לאחת הגדולות אי פעם.

הגדולות באמת בעיני (ואני לא מחשיב את הסלטיקס והלייקרס משנות ה60 כי זה כדורסל כ"כ אחר...):

1. לייקרס של מג'יק
2. בוסטון של בירד
3. גולדן של קארי ודוראנט
4. בולס של ג'ורדן
5. פיסטונס הבאדבויז
6. סיקסרס של הד"ר ומוזס
7. סן אנטוניו מודל 2014
8. לייקרס שאקובי
9. קליבלנד של לברון
10. לייקרס של קובי
11. בוסטון של הביג ת'רי
12. מיאמי של הביג ת'רי
13. סן אנטוניו של דאנקן
14. דטרויט 2000
15. יוסטון של אולג'ואן

לייקרס - בוסטון - גולדן - זה קל.
בעיני שיקאגו רביעית בשתי הקדנציות. לדעתי אין יתרון משמעותי לאחת על השניה. צוות מסייע עדיף (רודמן+קוקוץ') לעומת ג'ורדן בשיאו.

פיסטונס - סיקסרס 5 - 6 זה גם קל. בשיאם התמודדו עם הגדולות ביותר שווה בשווה. לסיקסרס עונת 83, 65 נצ', סויפ, 4-1, סויפ על LA. לפיסטונס עונת 89 - סויפ על בוסטון, סויפ על הבאקס, סויפ על הלייקרס, ו4-2 מול ג'ורדן. אבל בסוף דטרויט לקחו 2 גמרים מ3 והסיקסרס אחד מ3.

מכאן זה מסתבך... ספרס מודל 2014 מקום שביעי לדעתי. הם הקבוצה שהכי נהניתי לראות, קבוצה עם תיאום מושלם וקבלת החלטות מושלמת.

את מיאמי אני שם מקום 12 ולא מילימטר מעל. פירגנתי להם מעל דאנקן-פארקר-מאנו בשיאם.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

סן אנטוניו של 2014 מדורגת הרבה מעבר למה שמגיע לה לדעתי ויוסטון של אולג'ואן צריכה להיות בעשיריה הראשונה. חוץ מזה דירוג סביר בעיני.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

סן אנטוניו של 2014 בהחלט מדורגת גבוה מדי. בעיני היא גם לא קבוצת הספארס הטובה ביותר שהייתה.
יוסטון של אלג'ואן ממש לא צריכה להיות יותר גבוה. אליפויות ואקום בעיני. אני כמובן חושב שהסיקסרס של הדוקטור ומאלון צריכים להיות מדורגים במקום השלישי או הרביעי. אני חושב גם שגולדן סטייט מדורגים גבוה מדי.
שאלה כן מעניינת היא הלייקרס של קובי מול בוסטון של הביג ת'רי. אין ספק ש-2 אליפויות לעומת 1 משחקות תפקיד חשוב מאד. גארנט לאחר האליפות הראשונה נפצע וכבר לא היה אותו שחקן. כששתי הקבוצות שיחקו ראש בראש אז בסדרה הראשונה הסלטיקס בעיני היו עדיפים ולא היה סימן שאלה מי האלופה. מצד שני, ביינום לא היה בסדרה הזאת. מצד שלישי כששתי הקבוצות נפגשו בפעם הבאה הלייקרס היו בריאים ומשופרים (רון ארטסט) ואילו הסלטיקס הגיעו זקנים יותר, ביכולת נמוכה יותר (גארנט) וזה נגמר אחרי 7 משחקים מתישים, כשקנדריק פרקינס והעבירות הכריעו כנראה את האליפות לטובת הזהובים-סגולים. אז מי עדיפה?

לגבי הסיקסרס והפיסטונס. אז ככה. נכון שהפיסטונס נתנו פייט אדיר לסלטיקס וללייקרס כשהיו קרובות לשיאן, אם לא בשיאן, אבל בסופו של דבר הן הפסידו את הסדרות הללו. כשהפיסטונס גברו על הסלטיקס, הם כבר היו גמורים מפציעות, גם בירד וגם מקהייל. כשהם עשו סוויפ ללייקרס, הלייקרס היו קבוצה שבעה אחרי 2 אליפויות, מבוגרת (קארים כבר בן 41), עם רוטציית גארדים קצרה וזה משמעותי, כי ביירון סקוט לא שיחק בגמר בגלל פציעה וטוני קמבל שיחק 20 דקות למשחק. והכי חשוב, מג'יק שיחק למעשה 2 משחקים ועוד 5 דקות במשחק מספר 3. אני מקווה שלא החשבת את הסוויפ בסיבוב הראשון ב-89 על הסלטיקס שניצחו 42 משחקים והיו ללא בירד בספירה של ניצחונות על הגדולות של השמונים לזכות הפיסטונס.

הסיקסרס לעומת זאת התמודדו מול הסלטיקס בפלייאוף בין 79 ל - 83 שלוש פעמים. פעמיים הסיקסרס ניצחו, פעם הפסידו אחרי 7 משחקים ופעם נוספת הפגישה לא התקיימה כי הבאקס העיפו את הסלטיקס בסיבוב השני. אחרי 83 הסיקסרס נפלו ברמה, אבל אם אתה רוצה הקבוצות נפגשו ב-85 והסלטיקס לא התקשו. מול הלייקרס זה נגמר במאזן של 1-2 לטובת עיר המלאכים. לגבי ההגדרה של הסלטיקס והלייקרס לפני שיאם, זה בעיני לא מדוייק. קודם כל מג'יק ובירד כבר בעונת הרוקי שלהם היו בטופ של הליגה. בעונה השניה שלהם בליגה הם כבר נחשבו בטופ של הטופ. כמובן ששניהם נבחרו לאולסטאר כבר בתור רוקיז. בירד בעונה הראשונה שלו סיים 4 במירוץ ה-MVP ובעונה השניה שלו סיים במקום השני. ב-84 הוא החל ברצף 3 תארי MVP. מג'יק אמנם אוזכר בדיוני MVP רציניים רק בעונה הרביעית שלו, אבל זה היה בעיקר בגלל שבאותן שנים קארים היה עדיין בשיאו, עוד סיבה מדוע הלייקרס בתחילת שנות השמונים אולי לא היו המכונה המשומנת של השואו טיים, אבל עדיין קבוצה בטופ של ההיסטורה, לא רחוקים הרבה אם בכלל מהלייקרס של הבק טו בק.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הלייקרס של קובי לא רק לקחו שתי אליפויות אלא גם היו בגמר כל שלוש השנים. בוסטון אליפות אחת בלבד וגם פספסו גמר

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הם פספסו גמר בעונה הכי טובה שלהם, עד שגארנט נפצע.

ב2010 לבוסטון היה גם אחד, רג'ון רונדו שעבר פאזה משחקן חמישיה משלים לכוכב רביעי (יש שיאמרו הכוכב הגדול) בבוסטון.
ב2010 פרקינס היה חסר למשחק וחצי, ביינום שיחק פצוע כל הסדרה.

אני לא בטוח שהסלטיקס 2008 היו מנצחים את לייקרס 2010 עם ביינום בריא. בעיני הפייבוריטית היתה נקבעת לפי הביתיות, וגם אם נניח שהיא היתה של בוסטון, עדיין אני לא יודע אם הם מנצחים את LA עם ביינום בריא. זו שאלה קשה. בסה"כ, גארנט 2008 מול גאסול בשיאו - 2010? לא פער גדול במיוחד. ביינום בצבע וארטסט על פירס זה תוספת משמעותית ששיפרה את ההגנה של LA מאוד מאוד ובוסטון לא היו מתקרבים לחגיגות שעשו בצבע של LA. בוסטון 08 לא היו גדולים בפלייאוף מול הגנות נורמליות (גיים 7 מול ההוקס הקאבס והפיסטונס)

גם אם בוסטון 2008 מנצחת את לייקרס 2010, הלייקרס עשו ריצת 3 שנים טובה מבוסטון ללא ספק, וזה משמעותי

מג'יק ב80 ו81 לא נכנס לחמישיות העונה. ב82 היה בחמישיה השניה. לדעתי בירד היה בשיאו מ84 ומג'יק מ85. הפיסטונס והסיקסרס זו תחרות צמודה מאוד מאוד מאוד שאי אפשר לענות עליה באמת. הסיקסרס 83 סביר שמנצחים את הפיסטונס בשיאה, מוזס אירווינג טוני וצ'יקס זו חתיכת קבוצת על. אבל כקדנציה של 5 שנים? לא על הכל אפשר לענות..

יוסטון של האקים ממש לא משהו בעיני. מתחרה עם דאלאס 2011 ופיניקס 93. בסוף האקים עדיף בהרבה על בארקלי ודירק ונתתי לו את האדג'.

מיאמי 2006 בעיני ביי פאר האלופה החלשה ביותר. ואקום.

ספרס 14 - מפתיע אותי שנשכח שהקבוצה הזו היתה מושלמת הגנתית והתקפית, ודיברו עליהם בזמנו כקבוצה הכי טובה מאז ג'ורדן. שחטו את מיאמי ארבעה משחקים. כדורסל הכי מושלם שראיתי. ואשמח לשמוע הסברים מי היתה מנצחת אותם (לא חושב שיש קייס לאף ספרס אחרת)

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

עמוס, סלטיקס 88 היו פצועים? תוכל לפרט? אני מכיר את הפציעה של לארי ב-89 שציינת אותה, אבל מה היה ב-88?

אז אם הפיסטונס לקחו אליפות בתפר, אז הבולס חיכו שהתפר ייפרם ואז לקחו אליפויות כי מול דטרויט הגדולה הם היו כלום ושום דבר.

אאז"נ מקהייל שבר את היד, המשיך לשחק עם יד שבורה ואז סיים את הפלייאוף, ונראה לי שהיתה גם עוד איזו פציעה של מישהו אבל אני כבר לא זוכר ואין לי כוח לחפש עכשיו.

וכמובן שהסלטיקס נפגעו הכי קשה למחרת הדראפט של 86. רק לדמיין איזו שושלת ארוכה הם יכלו להמשיך להיות אחרי האליפות של 86 ועם תוספת צעירה של ביאס שהיה נותן מנוחה לבירד ומקהייל המתבגרים ונותן פייט לג'ורדן, פיפן, ווילקינס ובארקלי כstud האתלטי החדש במזרח.

או שהוא היה סוג של דרק ווליאמס

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מי אלה שיאמרו את זה?
אחד האוברייטדים הגדולים בליגה בעשור האחרון...

בלי רונדו , לבוסטון לא היתה לא אליפות ולא גמר

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מעניין שאת סן אנטוניו של 2014 דירגת גבוה מאד, אבל את מיאמי שניצחה את אותה ספארס פלוס מינוס (קוואי פחות טוב, דאנקן, פארקר וג'ינובילי יותר טובים) ב-2013 הגדרת רק במקום ה-12, כשאותה היט הגיעה ל-4 גמרים רצופים לקחה 2 אליפויות לעומת אליפות אחת ורק 2 גמרים רצופים. את ההגיון של הישגים מרובים יותר הפעלת על הלייקרס לעומת הסלטיקס ואילו שכחת במקרה של ההיט והספארס. וכן, אני חושב שהספארס של 2005 היו מנצחים את 2014. דאנקן היה עד כדי כך יותר טוב.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מישהו כאן טוען שמיאמי לא הייתה אנדראצ'יברית? קשה להכתיר קבוצת כוכבים שהייתה מאכזבת רוב הזמן כאחת מהגדולות בהיסטוריה. בייחוד מול המכונה המשומנת של הספרס שגם אם במבחן התארים הייתה פחות מוצלחת היא שיחקה כדורסל מהמם ביופיו ובטח שבשיאה היא עלתה ולא במעט על זה של הטריו ממיאמי.

היו שתי התמודדיות של הספארס מול ההיט במשך שנתיים ברציפות. זה נגמר בניצחון אחד להיט ואחד לספארס. קשה להגיד שהספארס היו קבוצה שונה ב-2013 לעומת 2014. לטעמי הם היו ברמה דומה. לאונרד לקח צעד קדימה, פארקר, דאנקן וג'ינובילי לקחו צעד אחורה. אם כבר ההיט ב-2014 היו קבוצה פחות טובה מ-2013. ווייד לקח עוד צעד אחורה. רשארד לואיס שב-2013 היה נער פוסטר פתאום הוקפץ לדקות משמעותיות וקריטיות וגם ריי אלן הראה יותר את סימני הגיל שלו. אז להגיד שהיא עלתה ולא במעט על הטריו של מיאמי, שבשתי העונות הקודמות זכו באליפות והגיעו לעוד גמר, בעוד שהספארס הפסידו בגמר המערב ובסיבוב הראשון, זה קצת מצחיק.

ודרך אגב, אני חושב שמיאמי הייתה מאד אנדראצ'יברית. אחת הקבוצות המאכזבות ביותר שיצא לי לראות. סגל עם כל כך פוטנציאל הציג כדורסל שבלוני, לא כיף לראות ובעיקר לא הייתה שום סינרגיה בין הכוכבים. אחד נאלץ לקחת מושב אחורי ומעולם לא מימש את היכולת שלו במיאמי ואילו השניים האחרים די שיחקו זה לצד זה. כשהדברים הלכו קשה, אז גם המשחק הקבוצתי נזנח וההתקפה עברה למוד פרימטיבי של שחקן בודד מנסה לשבור את ההגנה.

דבר אחרון, מיאמי הייתה אנדראצ'יברית, אבל הספארס בעיני היו אחת הקבוצות היותר אוברייטד שיצא לי לראות. כולנו זוכרים את הגמר, שבעיני היה מול ההיט של שחקן אחד בעיקר ושוכחים למשל את סדרת הסיבוב הראשון מול דאלאס בינונית לחלוטין שהתארכה לשבעה משחקים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי