סל ניוז

בשעתו פרסמתי בפייסבוק את הסיפור המלא של אותה אליפות מיתולוגית. אני לא זוכר אם פרסמתי כאן, ודווקא עכשיו התחשק לי להעלות מחדש. תהנו.

אז קודם כל- מי היה בנבחרת ההיא? בימים שבהם מדברים על הימים היפים של פעם לעומת ימי הזרים והמתאזרחים של היום אוהבים לפעמים לתת את הדוגמא של טורינו אבל היא בעייתית. באותה תקופה עוד לא היו הגבלות על מתאזרחים וישראל נהנתה מ-4 מתאזרחים: אריק מנקין ולו סילבר ממכבי ת"א, סטיב קפלן מהפועל ר"ג ובארי ליבוביץ' מהפועל ת"א. אליהם הצטרפו מיקי ברקוביץ' שנתן אליפות אדירה ועל כך נדבר בהמשך, בועז ינאי (גבת יגור - עבר אותו קיץ להפועל ת"א) שנתן גם אליפות מצוינת, אביגדור מוסקוביץ' מהפועל ר"ג, מוטי ארואסטי, שוקי שוורץ, פיני חוזז מהפועל ת"א, אורי בן ארי ממכבי ר"ג ושי שרף מהפועל חיפה. את הנבחרת אימן רלף קליין ועוזרו היה בוב גונן.
מאחר ובאליפות אירופה 77' ישראל דורגה בשמיניה הראשונה היא לא הייתה צריכה מוקדמת ועלתה הישר לתחרות. כולם זוכרים את טורינו, אבל ישראל החלה את התחרות בגוריציה.
12 נבחרות עלו לאליפות, והן חולקו ל-3 בתים בני 4 קבוצות כ"א. 2 הראשונות בכל בית עולות לבית העליון (6 קבוצות) ו-2 האחרונות לבית התחתון (6 קבוצות). קבוצות ששיחקו אחת נגד השניה בשלב המוקדם גוררות את התוצאה במשחק ביניהן לבית הבא ולא משחקות בו אחת נגד השניה.

ישראל שובצה בבית עם יוגוסלביה שהייתה אלופת אירופה ב-73,75,77 ואלופת המונדבאסקט של 78', עם פולין ועם צרפת. שני משחקיה הראשונים של ישראל, נגד הפולנים והצרפתים כלל לא צולמו.
במשחק הראשון ניצחה ישראל את פולין 86-78. בועז ינאי קלע 19, לו סילבר 18 ומיקי ברקוביץ' 17 כאשר במשחק המקביל מנצחת יוגוסלביה את צרפת 80-65 לאחר ריצת 20-7 בעשר הדק' האחרונות.
למחרת פגשה ישראל את צרפת במשחק שהיה "להיות או לחדול". אם הצרפתים ינצחו הם כנראה יעלו לבית העליון יחד עם יוגוסלביה שכן ישראל מן הסתם תפסיד ליוגולסביה וצרפת . 3 דקות למחצית - 14 הפרש לישראל. אבל כאן נגמר הסיפור, הנבחרת של קליין ובוב גונן קפאה לחלוטין וצרפת ניצחה 92-83. ערב עגום מאוד לנבחרת הישראלית כאשר נק' האור היה מיקי שקלע 33. בצרפת כיכב דוביסון עם 30. במשחק המקביל ניצחה יוגוסלביה את פולין 102-95 לאחר שהובילה במעל 20 הפרש במחצית.
המשחק השלישי נערך ב-11 ביוני 79' נגד יוגוסלביה. בישראל די השלימו עם משחקי הדירוג 7-12 אבל באותו ערב קרה הבלתי ייאמן והבלתי נתפס שלצערנו לא שודר בארץ ישירות. לפי יואש אלרואי ממחלקת הספורט בטלויזיה הישראלית השידור לא התאפשר מאחר ולאיטלקים לא הייתה יכולת בהתראה קצרה להכין ניידת שידור וגם אם כן - לישראל לא היה שידור לוויני זמין באותו ערב. לכן שכרה הטלויזיה הישראלית צוות שיצלם במצלמת פילם את 10 הדקות האחרונות של המשחק....
ישראל כפתה משחק צמוד על היוגוסלבים ובהפסקה 45-42 לאלופי אירופה והעולם. המחצית השנייה הייתה מדהימה- ישראל השתלטה על המשחק כליל, עלתה ליתרון והחלה להגדיל אותו עד כדי 68-56, עשר דקות לסיום. כאן לאלופת העולם נמאס. תוך 2 דקות הם צימקו ל-68:69 כאשר מבין 6000 הצופים יש קהל יוגוסלבי רב שבא מעבר לגבול. החבר'ה הללו החלו לזרוק חפצים למגרש. ישראל עלתה ל-71:68. דליפאגיץ' עף החוצה ב-5 עבירות אבל וראיץ, כוכבה של בוסנה שקלע חודשיים לפני כן 45 נק' בגמר גביע האלופות העלה את יוגולסביה ליתרון 72-71 ואח"כ 76-73. מיקי הוריד ל-75:76. יוגוסלביה לא הצליחה לקלוע אבל אביגדור מוסקוביץ' החטיא. כדור יוגוסלבי. בהתחשב בחוקים דאז לא היה חכם כ"כ לעשות פאולים מכוונים וישראל שמרה לחץ, וזה השתלם- כדור יוגוסלבי עף החוצה ואז זה קרה: מאחר והאיבוד היוגוסלבי היה בחלק המגרש של ישראל, ניצלה ישראל את החוק דאז עד התום שקבע שבמצב כזה לא צריך לחכות לשופט על מנת להוציא מהצד. התקפת מעבר ישראלית של 2 מסירות סה"כ מצאה את מיקי מתחת לסל והוא קבע 77:76 לישראל, עוד 9 שניות. נסיון של קיצ'אנוביץ' מתחת לסל נכשל, והבלתי ייאמן קרה- ניצחון ישראלי על אלופת אירופה ב-3 הטורנירים הקודמים ואלופת העולם. ינאי קלע 17 ומיקי הוסיף 17 והסיום מצא את נבחרת ישראל חוגגת ואת רלף קליין בהלם מוחלט. "זה נצחון של פעם בחיים" הוא אמר. הניצחון הזה הוביל את ישראל יחד עם יוגוסלביה לבית העליון ולא רק- הניצחון נתן לישראל אוטומאטית 2 נק' בבית העליון לעומת נקודה אחת ליוגוסלבים עקב "גרירת התוצאות" מהבית המוקדם.
הסנסציה הזו לא שודרה בארץ כאמור ישירות, אבל למחרת הגיע קטע באיכות נמוכה לטלויזיה אשר שודר במבט. בקלטת שהתגלגלה לידיי לפני 6 שנים מצאתי את הסקירה על המשחק הזה - והיא מצורפת לכאן.











החלק הבא: סיפורו של הבית העליון, ההעפלה לגמר ואולי גם סיפור הזוי - מה היו צריכים לעשות טכנית בשביל להצליח לשדר את משחק הגמר?

חלק ב:

כזכור, נבחרת ישראל עלתה לבית העליון. 6 קבוצות, כאשר 2 הראשונות עולות לגמר. המשחק של כל קבוצה עם יריבתה מהבית המוקדם נספר בטבלת הבית העליון. יחד עם ישראל שיחקו יוגוסלביה, איטליה,ברה"מ,ספרד וצ'כוסלובקיה.
ב-13 ביוני יצאה השלב לדרך. ישראל נגד איטליה. מאחר וישראל הייתה מחוברת בימים ההם ללווין בודד שהיה עמוס ולא פנוי עקב המצב המבולגן באיראן, לא הייתה הטלויזיה יכולה לשדר את המשחק. ניסיונות להקדים אותו לשעה בה הטלויזיה שלנו תוכל לשדרו עלו בתוהו ועם ישראל קיבל ב-8 בערב הודעה בטלויזיה, כמו ב"לה-מרמור", ש"לצערנו לא נוכל להעביר את השידור הערב". בסופו של דבר, זה יצא טוב- ישראל הפסידה 78:90. בישראל הצטיין מיקי ברקוביץ' עם 29 נק. לו סילבר תרם 16 וסטיב קפלן 15. במשחק במקביל ניצחה יוגוס' את צ'כיה 97-79.
למחרת פגשה ישראל את ספרד. הפעם היה זמן פנוי בלווין והמחצית השנייה שודרה ישירות, ובקרב צמוד ניצחה ישראל את בראבנדר ושות' 88-84 כאשר מיקי קולע 31. במשחק המקביל הראתה יוגוס' שהיא כבר לא מה שהייתה- היא הובסה ע"י ברה"מ 77-96.



בערב השלישי נחה ישראל. ברה"מ ניצחה את צ'כיה 71-66 ואילו איטליה ניצחה את ספרד 81-80.
ואז הגיע המחזור הרביעי. ישראל נגד צ'כיה. 2 דקות לסיום הוליכה כבר ישראל (במשחק שגם שודר ישירות) בפער 10 הפרש, אבל איבדה אותו בטיפשות ו-5 שניות לסיום שוויון 83:83. בהארכה צמודה ומפחידה ניצחה ישראל 94:93 מה שהקנה לה כבר מקום בין 4 הגדולות- לראשונה בתולדותיה ויותר מכך- הזדמנות אמיתית לעלות לגמר. בנבחרת בלטו שלושה: סילבר 27, בועז ינאי עם 27 ומיקי עם 26. באותו ערב ניצחה יוגוס' את איטליה 95-80.








למחרת הפסידה ישראל לברה"מ 71-92 בהפסד "צפוי" למדי. רלף קליין שיחק חלק מהמשחק בהרכב משני, מיקי קיבל מכה ולא שיחק דקות רבות בשביל לא לסכן אותו ובאותו ערב ניצחה יוגולסביה את ספרד 108-100. עתה נותר להמתין לערב האחרון בו ישראל לא שיחקה. המשחק החשוב היה ברה"מ שהבטיחה עלייתה לגמר נגד איטליה. היו שמועות שהאיטלקים יציעו לרוסים כסף כי ניצחון היה מעלה את איטליה לגמר על חשבונה של ישראל . בסופו של דבר ברה"מ ניצחה 90-84 - וישראל בגמר!
טורינו, 20 ביוני 79'. נבחרת ישראל עולה בפעם היחידה בתולדותיה לגמר. על הנייר לא היה סיכוי, אבל גם שנתיים וחצי קודם לכן בוירטון לא היה למכבי ת"א סיכוי מול צסק"א והיא עשתה זאת עם אותו מאמן. את ברה"מ אימן גומלסקי- אותו אחד שקהל הכדורסל הישראלי הכיר מצסק"א של 77'.




מאחורי הקלעים היה בלגאן בנוגע לשידור המשחק. לפי יואש אלרואי, אז במחלקת הספורט של הטלויזיה, נוצר מצב מוזר: המשחק שודר ע"י לווין מייג'ור בעוד ישראל נהנתה אז מלווין אחר- פריימרי. לישראל הייתה צלחת לווין אחת שהותאמה לקליטת שידורי לווין בעמק האלה והיא כאמור עבדה עם לווין שלא שידר את המשחק. בשביל לשדר אותו היו צריכים לסובב את הצלחת ללווין ה"מייג'ור" אבל כאן הייתה בעיה- החיבור ללווין הקבוע, ה"פריימרי" הכיל בתוכו גם את רוב קווין התקשורת הבינ"ל של ישראל כולל טלקס ואפילו מחשוב שכבר היה אז. בשביל לשנות את כיוון הצלחת ו"להחליף" לווין היה צריך את אישור שר התקשורת, יצחק מודעי. למרבה המזל מודעי הבין את החשיבות, ואמר ש"לא נורא אם בשביל השידור לא יהיה קשר בינ"ל 3 שעות...גם ככה וכלם יראו את המשחק..." מן הון להון, הצלחת אכן הוזזה ומרבית התקשורת הבינ"ל של מדינת ישראל נותקה לזמן המשחק....
גם עולם הבידור הישראלי עצר לקראת הגמר:












במחצית הראשונה עוד הצליחה ישראל להחזיק מעמד ולפגר רק 9 הפרש- 38:47. אבל במחצית השנייה זה כבר היה יותר מידי. הסובייטים היו גדולים עלינו. הנס של וירטון 77 לא חזר על עצמו בהתמודדות מול הרוסים בגמר 79'. לישראל לא הייתה תשובה לולדימיר טקצ'אנקו הענק שחגג ובסיום 98-76 לברה"מ. ובכל זאת- ישראל סגנית אלופת אירופה. אלכס גלעדי אמר בשידור "עוד יעברו ימים רבים, אם בכלל, עד שיחזור המאורע הזה".
קלעו לישראל בגמר: ינאי 18, מיקי 16, סילבר 12, אריק מנקין 10, קפלן וארואסטי 6 כ"א, שוורץ 4, ליבוביץ' ובן ארי 2 כ"א. ברה"מ: טקצ'אנקו 29, בלוב 22, טרקנוב 22.
לאחר המשחק אמר אלכסנדר גומלסקי לרלף ש"אמרו לי שהציעו לנו כסף להפסיד לאיטלקים בשביל שהם יעלו לגמר. אבל לא חשבנו על זה לרגע. וחוץ מזה, בתור יהודי רציתי שישראל תעלה לגמר...."
ה-כוכב של הנבחרת ושל הטורניר היה מיקי ברקוביץ', שסיים אותו כמלך הסלים עם ממוצע של 26.6 נק' למשחק. מיקי אמר לאחר מכן ש"אני מקצוען ומשחק בשביל כסף. אם תהיה לי הצעה גדולה מאירופה אשקול אותה...ואם ארצה אותה אני מקווה שמכבי לא תעמוד בדרכי....אומרים גם שיש התעניינויות מה-NBA...." לגביי רלף קליין היו דיבורים על הצעות מאירופה, אולי מערב גרמניה. בסופו של דבר קליין נשאר במכבי לעוד עונה לפני שיצא לחופש. מיקי היה אמור ללכת ל-NBA אבל היה סגור בחוזה עד 1981 מול מכבי שלא רצתה לאבד אותו ובסופו של דבר העסק הגיע למשפט שנגמר בהגדלה משמעותית של החוזה של מיקי ובההארכה שלו עד ל-1983.
נבחרת ישראל לא הצליחה אפילו להתקרב לאחר מכן להישג הזה, גם לא להכנס רק ל-4 הגדולות. שנה לאחר מכן כבר היה כישלון בטורניר הקדם אולימפי בשוויץ, ולאחר מכן אליפויות סבירות של 5-8. בהמשך הוגבלה כמות המתאזרחים המותרת וישראל, שבשיא הגיעה ל-5 מתאזרחים, הלכה ואיבדה אותם בנבחרת מה שהוריד את רמתה בדירוג בסוף שנות ה-80'.
קשה ומופרך לחלוטין להאמין שמתישהו ישראל תשחזר את טורינו.

סקירה מצויינת.
רק להוסיף לה משהו קטן - מה היה קורה אם לא היינו מנצחים את יוגוסלביה:
כמו שאורן כתב ישראל ניצחה את פולין והפסידה לצרפת. בסופו של דבר הנצחון על יוגוסלביה העלה את ישראל לבית הגמר העליון, ולא רק זה - העלה אותה עם מקדמה אדירה של נצחון על אחת הנבחרות החזקות באליפות, שנגרר איתה לשם.
העניין הוא שגם אצל אלה שיורדות לבית התחתון, בית ההישרדות בדרג א', נגררו התוצאות מהבית המוקדם. במקביל למשחק של ישראל ויוגוסלביה, פולין ניצחה את צרפת ב-12 הפרש. זה היה הפרש מספיק גבוה, כי אם ישראל הייתה מפסידה ליוגוסלביה היה נוצר אחרי יוגוסלביה בית משולש בין ישראל פולין וצרפת - והנצחון של פולין ב-12 על צרפת היה מספיק לה כדי לסיים במקום השני בבית.
וזה אומר שבמקרה כזה ישראל הייתה יורדת לבית התחתון, יחד עם צרפת. וכיוון שישראל הפסידה לצרפת - זה אומר שבנוסף לכל ישראל הייתה גוררת את ההפסד הזה לבית התחתון, והסיכוי שלה לשרוד בדרג א' היה נמוך (אם כי צריך לציין שבסוף גם פולין וגם צרפת שרדו בדרג א').

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

זכור לי במעורפל ראיון של רלף קליין על האליפות ההיא.
הוא סיפר שגומלסקי דיבר איתו לפני אותו משחק מול איטליה ואמר לו "בריה"מ 1, ישראל 2?"
ורלף אמר לו "דונט וורי".
לפני הגמר גומלסקי זעם כשגילה שרלף לא הורה לשחקנים שלו להפסיד וקרא לו "בנדיט".

_________________

כן, כי ברית המועצות ממש הייתה צריכה שישראל תיתן לה את המשחק.
סיפורי סבתא.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

זה גם מה שזכור לי שרלף אמר באותו ראיון. שהפערים היו גדולים מספיק כך שלא היה צריך לעשות כלום.
ועדיין העסקה היתה באוויר.

_________________

שמענו שמענו.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אני אנצל פה את הת'רד ואדביק כתבה מעניינת על האליפות ב-85, בה גם ישראל פגשה בשלב הבתים את גרמניה.
בישראל היו אלה שנות המעבר בין הדור של ברקוביץ'. הוליך ג'מצ'י שנתן אליפות נהדרת וסיים כמלך הסלים של האליפות עם 28.1 (!) נק'. בצד השני בעמדת המאמן של מערב גרמניה היה רלף קליין. ופורווד עולה העונה לשם דטלף שרמפף (בן 22).

https://sports.walla.co.il/item/3093098

תקציר המשחק באדיבות אורן דניאלי:

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

נהדר!
תודה

המשחק הזה מול מערב גרמניה לווה בטענות של גרמנים לפיהן רלף , שאימן את גרמניה, לא התאמץ כמאמן נגדנו

שרמפף הגיע לאליפות הזו כשחקן NBA לכל דבר, נבחר 8 בדראפט לפני זה. הוא קלע 36 נקודות במשחק הזה - ג'מצ'י ענה לו עם 42.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

רק להבהיר הוא עוד לא היה בפועל בNBA באותו זמן. היה מועמד לשנה לאחר מכן (מה שאכן קרה).

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

כתבה מעניינת
עבור ג'מצ'י זאת בכלל הייתה אליפות שלישית. ב-81 הוא הגיע כבחור צעיר ולא הרבה לשחק. לעומת זאת ב-83 הוא כבר היה כוכב ישראלי. מיקי עדיין היה הכוכב הגדול של הנבחרת והוליך אותה, אבל ג'מצ'י היה הסגן של בר כוכבא וסיים את האליפות עם 18.6 נק'. כך שג'מצ'י לא היה בדיוק שם אלמוני בכדורסל האירופאי כפי שמצטייר מהכתבה. מה שכן, 85 בהחלט הייתה האליפות בה הלפיד הועבר ממיקי לג'מצ'י. מיקי החל את התקופה שלו בנבחרת כבר ב-73, אליפות בה היה שחקן זוטר. מ-75 מיקי הפך להיות השחקן המרכזי בנבחרת ומלך הסלים שלה. ב-75 הנבחרת סיימה במקום ה-7, ב-77 במקום החמישי, מיקי היה בחמישיית הטורניר. ב-79 כמובן סיימנו במקום השני ומיקי נבחר למצטיין האליפות. ב-81 מקום שישי ואילו ב-83 חזרנו על ההישג הזה. ב-86 הייתה שירת הברבור של מיקי, כמובן מפוארת עם הסל המדהים שהעלה את הנבחרת לאליפות העולם, הפעם היחידה בה העפלנו לאליפות זאת (פעם אחת הוזמנו). עם ג'מצ'י ככוכב סיימנו במקום התשיעי המאכזב, אליפות ראשונה מאז 71 שלא עלינו לשלב המוביל למדליות. ב-87 סיימנו במקום ה-11 מתוך 12 עם ניצחון בודד על רומניה. לאליפויות אירופה של 89 ו-91 לא הצלחנו להעפיל בכלל. 93 ו-95 היו אליפויות בהן ישראל לא ממש התרוממה. ג'מצ'י עוד היה בנבחרת, אבל כבר לא ככוכב הבלתי מעורער.

עוד נק' קטנה לגבי האליפות של 85. ההישג הגדול באליפות זאת היה הניצחון על איטליה. זה היה המשחק היחידי בו ג'מצ'י פינה את הבמה עם 8 נק' להצגה של 34 נק' של מיקי. עבור איטליה זה היה ההפסד הראשון באליפות (ואולי גם מתבקש, המשחק לא השפיע על האיטלקים שכבר הבטיחו את המקום הראשון לפניו). ההפסד השני של אלופת אירופה היוצאת מ-83 היה בחצי הגמר מול הרוסים, שזכו באליפות.

הכוכב השני בכתבה היה שרמפף. גם עבורו זאת לא הייתה הפעם הראשונה במדים הלאומיים. בגיל 20 הוא כבר היה הכוכב של הנבחרת, והוליך את הגרמנים ב-83 לאליפות מוצלחת. בטווח גם הייתה את אולימפיאדת 84 בה הגרמנים היו הקבוצה היחידה שעוד הצליחה לתת איזשהו פייט לנבחרת האמריקאית המדהימה של 84 (מייקל, יואינג, מאלין, סטיב אלפורד, סם פרקינס, אלווין רוברטסון. בארקלי וסטוקטון לא עברו את הניפוי לנבחרת). 85 הייתה אליפות אירופה האחרונה שלו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

איך לעזאזל אלפורד ופרקינס נכנסו לפני סטוקטון ובארקלי?

אלפורד היה אגדת כדורסל כבר ב-84, למעשה עוד כבר בתיכון, בטח אחרי עונת פרשמן. ב-87 הוא הוליך את הקבוצה שלו לאליפות מכללות. עוד נתון קטנטן שמסביר למה אלפורד היה בנבחרת? מאמן הנבחרת היה בובי נייט שאימן באינדיאנה. סטיב אלפורד באופן מקרי שיחק באינדיאנה. סם פרקינס היה שם גדול מאד בצפון קרוליינה. השאלה הנכונה שלך צריכה להיות אם כבר איך פרקינס נבחר 4 בדראפט 84 ואילו בארקלי הלך 6. פעם שמעתי סיפור על בארקלי והנבחרת, שאני לא יודע כמה הוא נכון. שבעצת היועץ שלו בארקלי העדיף לא להגיע לאולימפיאדה. למקסם את מעמד הדראפט שלו. סטוקטון, למרות קריירת המכללות שלו לא היה שם מוכר. אם כבר אתה צריך לשאול איך וורן פלמינג, שחקן אן.בי.איי בינוני מאד היה בנבחרת וסטוקטון לא. אני מניח שתשובה טובה לשאלה תהיה למשל שרק בעונה הרביעית שלו ביוטה סטוקטון הפך לרכז הפותח.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

האמת היא למעשה באמצע. שרמפף נבחר בדראפט 85' ולא ב-86', כלומר באותו קיץ של האליפות ולא שנה אחרי. אבל היורובאסקט באותה תקופה נערך כבר ביוני, אז הדראפט התקיים יומיים אחרי סיום האליפות ולא לפניה, ושרמפף עוד לא היה שחקן NBA (למרות שהיה ברור שהוא ייבחר בסיבוב הראשון בדראפט הזה).

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אגב הכתבה גורמת לתהיות איך התפצלה הקריירה של ג'מצ'י ושרמפף. האם גם ג'מצ'י יכל להיות גאנר בנבא?

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

לא יודע איך היה מסתדר עם ההגנות כשהיו מכירים אותו יותר, ובקבוצה שהוא לא כוכב בה ולא עובדים בשבילו. אבל במשחקי הראווה של מכבי נגד קבוצות NBA הוא הראה שהמרחק של השלשות ב-NBA - אז זה היה הפרש של מטר - לא משנה לו. היא היה אתלט טוב מאד (בטח הרבה יותר מברקוביץ'), מאד חזק לעמדה שלו, מבחינה זו היה לו פוטנציאל להצליח.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

כמה נחמד לפעמים להוציא את האוויר מהבלון שעל הקיר.
כתבה בNRG אחרי מותו של גומסלקי (הסיפור מופיע גם בYNET מאותו היום)
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/731/470.html

_________________

ואורן - מילא ראי, אבל שאתה לא תזכור את הסיפור הזה, זה כבר באמת תקלה....

_________________

ליצן אתה אבימאל.
לא אמרתי שקליין לא סיפר את הסיפור, אמרתי שאני לא קונה אותו.
ברית המועצות לא הייתה צריכה שום דבר מישראל, היא הייתה טובה מישראל ב-8 דרגות כפי שגם הוכיחה במשחק ביניהן לפני הגמר. ובטח לא היה לה שום אינטרס להיפגש בגמר דווקא עם איטליה, שהייתה גם המארחת וגם נבחרת טובה מישראל גם היא, במקום עם ישראל.
אם אתה קונה את הסיפור הזה שיהיה לך לבריאות, אני לא.
סיפורי סבתא.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אתה חושב שקליין המציא את הסיפור?
איזה חלק בדיוק? הוא לא פגש את גומלסקי?
גומלסקי לא אמר מה שאמר? לא שאל את סילבר? לא אמר בנדיט?
באמת חסרו לרלף קליין סיפורים שהוא היה צריך להמציא?

_________________

אני חושב שזה צ'יזבט נחמד ואני לא קונה אותו מתחילתו ועד סופו. שום דבר בסיפור הזה לא הגיוני, לא הייתה לרוסים שום סיבה לעשות עיסקה כזו. לא מבחינת הפחד מישראל שהייתה קטנה עליהם ב-15 מידות, ולא מבחינת זה שלא באמת היה להם מה למכור, הם עצמם היו צריכים להיות אידיוטים כדי להעדיף את האיטלקים בגמר. והם לא היו אידיוטים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

אז רלף קליין המציא את הסיפור וסיפר אותו לשלושה עיתונאים שונים.
גם האדם לא דרך על הירח, ורבין עד היום חי באי בקריביים על חשבון המיסים שלנו.

_________________

בסדר. תאמין אתה שברית המועצות פחדה מישראל, ואם לא התנאי הזה הם היו מעדיפים את איטליה (המארחת והנבחרת היותר טובה) כיריבה בגמר. יבושם לך, בסך הכל הגיוני.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.