אז מירתנתי גם את BIG LITTLE LIES. יופי של סדרה למען האמת, וריס ווית'רספון היא מלכה (היא תמיד היתה שחקנית אדירה, בעיניי, אחת מחמש הטובות לכל הפחות בעשרים השנים האחרונות). בתור מישהו שרק עבר לגור בארה"ב בפעם השניה בחייו, ונתקל מדי פעם בדמויות שמזכירות את הדמויות שם, זה היה מאד מעניין. השבוע במקרה אני גם נוסע למונטריי ובטח אתחבר לפחות לחלק מהנופים שם. אמנם יש שם צירוף מקרים אחד שהוא קצת מוגזם בסדרה (ומי שראה את הסוף יודע), אבל פרט לכך, המון דברים טובים, אווירה נהדרת, מוזיקה למופת ואחלה שבע שעות שבעולם. אני יכול להבין טענה שאומרת שמדובר באופרת סבון, אבל האנגלית בסדרה הזאת היתה מושלמת כמו מעט מאד סדרות שראיתי אי פעם, הדיאלוגים מדהימים. והשילוב בין קומדיה (ריס המלכה), מתח ומוסר היה נפלא. אחלה דבר שבעולם
סיימתי גם את העונה השלישית של טווין פיקס. כתבתי פה איפשהו שלא סבלתי את הסדרה המוקדמת, וזה נכון. אבל דווקא לחדשה התחברתי הרבה יותר. הסיפור של דאגי בעיקר, הוא סיפור עם המרכיבים שאני הכי אוהב בעולם - שילוב בין עצב טהור לבין קומדיה (אל-לה ברוז'). לא הכל עבד שם, ומדהים איך סדרה ב 2017, עדיין יכולה להיות קאמפית, כנראה בגלל היעדר תקציב גדול מספיק (או כשרון ויזואלי מספיק של לינץ', במאי נהדר מכל בחינה אחרת), ועדיין הדברים הטובים בסדרה עלו בהחלט על הדברים הטובים, כולל פרק 8 שהיה בעיקר סוג של "אירייזרהד" למתקדמים. אהבתי גם מאד מאד את הבחירה של לינץ' בדרך לסיים כמעט את כל הפרקים (נדמה לי עד פרק 16), עם מוזיקה אווירתית מעולה, ועם דו-שיח סתום כזה או אחר, בין שתי דמויות שאנחנו לא מכירים. הוא עשה את זה כל פרק, וזה היה די מבריק גם אם אין לי מושג מה זה היה. חוץ מזה, סחתין על לינץ' ועל קאדר השחקנים שהוא הביא. טים רות', נעמי ווטס, הארי דין סטנטון ז"ל, ג'ניפר ג'ייסון לי, ג'ים בלושי ועוד רבים וטובים. טווין פיקס הראשונה סבלה מאד ממשחק נוראי, וסגל האולסטאר כאן בהחלט שיפר את המצב (למרות שקייל מקלכלן, כבודו במקומו מונח, הוא עדיין שחקן גרוע מאד. אבל לפחות חייבים להודות - הוא ודייל קופר, חד הם).
אה, ומי שרוצה לתת לי המלצה לסדרה הבאה שלי - תחול על ראשו ברכה, כי מתחילים להיגמר לי הרעיונות. איך שיימלס?
_________________ ״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|