סל ניוז

דיאנדרה ג׳ורדן לא סנטר קלאסי.
קלאסי (לפחות אצלי) זה אל ג׳פרסון, הווארד, ניק ווצביץ׳.
מגי זה איטרייה ארוכה שקופצת גבוה מאד.
בהגדרה אצלי מגי הוא גבוה. בדיוק כמו מארק גאסול או אנדרה דרמונד (שלכל אחד סט יכולות שונה כמובן)

נדמה לי שמקגי הרבה יותר קרוב לדראמונד מכל בחינה, מאשר מי מהם קרוב למרק גאסול

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

למעשה, אם בכלל. אפשר לחלק שם את מי שמשחקים בפנים (פוסט או לא) למי שמשחק גם בחוץ.
מגי, דראמונד, ג'פרסון, האוורד - חיות צבע.
גאסול, לופז (בשנה האחרונה), פאו גאסול (בשנים האחרונות) - לא.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

שוב למה אנחנו משתמשים באותם מושגים מלפני 50 שנים כאשר המשחק עבר שינוי מהותי.
בעבר היה הגיון להשתמש בביטויים האלו כי מה לעשות, הקלעי היה היחיד שידע לקלוע והרכז היה היחיד שההיה מסוגל לכדרר.
פאו גאסול זרק פי 2 יותר שלשות מאולדריג׳ ועדיין רוב העולם חי בעבר וקורא לגאסול סנטר ולאולדריג׳ 4. למה? כי לאנשים קשה לעכל שדברים השתנו.

אז כאשר איבקה משחק ״5״ הוא למעשה משחק אותו דבר כ4 והוא לא מתקרב בכלל לצבע בהתקפה. הוא פשוט שומר על ה״5״ ממולו שלעיתים הוא 4 בדיוק כמוהו (אל הורפורד נגיד או קווין לאב כאשר הוא ה״5״).

פורטיס אפרופו מקבל אתלי HM

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

לא מסכים, אתה מגדיר עמדות לפי תפקוד התקפי. סנטר מעל הכל מגן על הצבע וזה מה שגאסול עשה, לא ראנדולף.

לא מסכים, אתה מגדיר עמדות לפי תפקוד התקפי. סנטר מעל הכל מגן על הצבע וזה מה שגאסול עשה, לא ראנדולף. אחרת ליימביר היה נחשב לפאוור פורוורד גם בעבר.

ואם הסנטר שומר על הפורוורד הנגר?

נורטון, סקירת העמדות שלך בעייתית או סתם לא מדויקת מכמה בחינות:

אטלנטה - לא בטוח שאיליאסובה יפתח, גם אם כן ברור שג'ון קולינס ובמברי הם העתיד של הקבוצה בעמדה, לפחות עד שבחירת הלוטרי המסתמנת שלהם תגיד אחרת (וגם אז כאמור, יהיה מדובר בבייגלי או בפורטר ג'וניור).
ברוקלין - בוקר סנטר?? עם כל הכבוד למהפכת הסמול בול, אל תגזים...מוזגוב הולך לפתוח בתור התחלה ואף החל להתאמן על זריקה משלוש, הרוקי ג'ארט אלן יגבה אותו. שניהם throwback centers. רונדה אמור לפתוח בפאוור פורוורד. כמו שכתבת, ג1.
שארלוט וקליבלנד - מה בדיוק "כבד" בזלר (פאוור פורוורד מובהק עד לעידן הנוכחי) ובתומפסון (אותו כנ"ל)? תומפסון במיוחד ידוע ביכולתו לבצע סוויצ'ים, מה שהפך אותו לשחקן הכי אנדרייטד באליפות של קליבלנד לטעמי. ולאב גדול ממנו? תלוי על מה מסתכלים, תומפסון ארוך יותר.
דאלאס - בארנס ונוביצקי הולכים לפתוח, מהספסל יש את מקרוברטס ונואל. קטגוריה ה' לא ממש מתארת במדויק את הצמד הזה, בארנס מתאים לתיאור הפאוורים ששמת בקטגוריה ג', אבל נוביצקי מן הסתם לא כבד, רק שלא ברור לי איך ניתן לתארו כ"מגוון" באותה מידה כמו הורפורד ופאו, שמגינים על הצבע טוב ממנו, מן הסתם.
דטרויט - די בטוח שהאריס יפתח כסמול לצד לואר, אלא אם סטנלי ג'ונסון ממש יוכיח את עצמו במחנה אימונים וקדם עונה.
ווריורס - כפי שענו לך כבר, מדובר כאן בוועידת סנטרים שכוללת את זאזא, מגי, ווסט ולוני/ג'ונס/בל. רק זאזא הוא סנטר כבד, ג'ונס הוא סבן פוטר לגיטימי אך אתלטי, מגי פריק אתלטי, השאר פאוורים-לשעבר. בפאוור פורוורד אנחנו מדברים על גרין-דוראנט-כספי, אף אחד מהם לא פאוור קלאסי כמובן.
יוסטון - אורך הוא חלק אינטגרלי מגודל, שלא לדבר על אתלטיות. כלומר, קאפלה גדול מאנדרסון ובטח שמגן טוב ממנו על הטבעת.
קליפרס - גריפין הוא פוינט-פורוורד עכשיו שפול כבר לא בתמונה, ג'ורדן הוא סנטר אתלטי סופר-מודרני בכל הנוגע להתקפת פיק נ' רול. השילוב ההתקפי ביניהם הוא הכל חוץ מקלאסי.
יש לי בעיה גם עם הסיווג של רנדל וג'מייקל כפאוורים קלאסיים, אבל מילא...
פורטלנד - אמינו ובמיוחד הארקלס הם גם סמולים לכל דבר עד לפני כמה שנים.
סקרמנטו - שוב, לסווג סנטר כמו WCS שמסוגל לרוץ במעלה ומורד הפרקט ולשמור על כל עמדה בתור "כבד", זה די חוטא למציאות...

מה שכן, המסקנה שלך בסוף מדויקת - הסנטר הוא השחקן שיש לו יותר סייז, מה שבדרך כלל בא לידי ביטוי בגובה, אך יכול לבוא לידי ביטוי גם במאסה (קורליס וויליאמסון שמר לפרקים על שאק בסדרת הגמר של פלייאוף 2004, מה שהפך אותו לסנטר דה פקטו באותן דקות, גם צ'אק הייז ביוסטון דוגמה טובה), בפיזיות (דייויד ווסט בווריורס), בווינגספאן (דוראנט בהרכבים מסוימים) ובאתלטיות (מממ פאריד למשל?).

ושוב לגבי טאונס, לא יודע איפה ראית ש"כל העולם" רואה אותו כסנטר, אבל כשאתה משווה אותו לקאזינס וברוק לופז אתה מתעלם מכך שבניגוד אליהם, הוא לא משחק כסנטר בהגנה.

אז כנראה שזה מטעמי מאצ'-אפ ספציפיים ולא רלוונטי לתמונה הרחבה. בוגוט שמר על טוני אלן בזמן שגרין שמר על גאסול ובארנס על ראנדולף, זה עדיין לא שינה מהעובדה שהוא תפקד כסנטר באותן דקות - להפך, זו בדיוק הסיבה שקר הרשה לעצמו לשים את בוגוט את אלן, בגלל שהיעדר הקליעה מבחוץ של האחרון אפשרה לאוסטרלי לפטרל בצבע בלי דאגות.
גם דיבור על מאצ'-אפים אישיים בהגנה הוא די אנכרוניסטי, עם כל הסוויצ'ים שיש כיום והיעדר האיומים הרציניים בפוסט (מצד ביגמנים, שימו לב שבמינסוטה למשל, וויגינס ומוחמד משחקים בפוסט לא פחות מטאונס), המשימה החשובה ביותר של סנטר היא להגן על הצבע. שחקנים בעמדה 4 לעומת זאת, נדרשים להגן הרבה יותר על הפרימטר.

לגבי אטלנטה - הרבה כבוד אתה נותן לרוקיז שנבחרו באיזור המקום ה-20 בדראפט. כלומר שיראו שהם שווים דקות בנ.ב.א, בשביל שנחשוב שהם העתיד. וכל עוד אני לא יודע אחרת, כרגע, איליאסובה הוא הפאוור הפותח.
ברוקלין - בוקר שיחק סנטר שנה שעברה בדקות בהן לופז לא היה כזה. ושיחק פנימה יותר מלופז חלק גדול מהזמן, גם כך. והנה העניין - מוזגוב לא קיבל דקות בקבוצת תחתית שנה שעברה. למה שהוא יקבל דקות השנה?
שארלוט וקליבלנד - אני מקבל, וזלר אצלי נמצא בכלל ברשימת הפאוורים. אני גם מקבל מצב שבו אפשר להגדיר את טריסטן כשחקן "גדול" מלאב. אני כן חושב שהוא היה לכל היותר החמישי בחשיבותו בקבוצה באליפות של קליבלנד, עם כל הכבוד לריבאונד וההגנה.
דאלאס - אם נחיה גם נראה. נדמה לי שנוביצקי בגיל 39 הוא די כבד, אבל בכל מקרה הגדרתי ציוות שלו עם בארנס כ- ה 1 (סנטר מגוון, פאוור סטרצ'י)
דטרויט - ייתכן. לא לוואר ולא סטנלי ג'קסון שחקנים ברמה של קבוצה פותחת בנ.ב.א למען האמת. נדמה לי שיש יותר פלקסיביליטי בהגנה עם סטנלי ג'קסון. (ואני בכלל חושב שצריך לזרוק את דראמונד לטובת בובאן, למשך המון דקות. אבל אולי זה רק אני)
ווריורס - מצטער, אבל ג'בייל מקגי, גם אם היה נולד 30 שנה קודם לכן, היה משחק סנטר, בכל תקופה ועת אי פעם בנ.ב.א. ונדמה לי שהיו מספיק דייויד ווסטים ששיחקו סנטר גם בעבר (2.06 לא אתלטי היום). מבחינתי ווסט, מקגי ופצ'וליה הם שלושתם לגמרי "סנטרים" קלאסיים, גם אם נכון שיש להם תכונות שונות (ווסט קולע קצת יותר מחצי מרחק, מקגי רק עושה האלי הופים. פצ'וליה... בעצם, מה פצ'וליה עושה בכלל?)
יוסטון - אני מקבל
קליפרס - הבעיה היא שגריפין - א. לא מרווח כי אין לו קליעה מהשלוש ב. הוא מוסר נהדר, אבל למען האמת בעיקר לגבוהים (כלומר לדיאנדרה) אני כן חושב שבהרבה מובנים הוא פאוור קלאסי גם אם לא 100% בשטאנץ, אם תרצה - כריס וובר שכזה.
פורטלנד - כן, יש בזה משהו. מסכים.
סקרמנטו - לא יודע אם אני מסכים. קאוולי סטיין הוא לא בדיוק איילה שלוחה גם אם הוא אוהב לרוץ. מזכיר קצת את חברו לשעבר בקולג' (נדמה לי) קרל אנתוני טאונס. זה שאין לו כלים לשחק פאוור, לא הופך אותו לכזה - ושוב. הנה המבחן - האם יש איזושהי תקופה בהיסטוריה בה קאוולי סטיין לא היה מסווג כסנטר? אתמהה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

פעם לפני איזה 4-5 שנים חילקתי כאן את השחקנים ל8 קטגוריות וטענתי שעמדת הסמול הולכת ונעלמת
החלוקה הייתה פחות או יותר מיקרו של המקרו שלך:
רכזים
קומבואים
קלעים
סווינגמנים
סמול-פאואר
פאואר
פאואר-סנטר
סנטר

כמה שנים אחרי, ואני עדיין עומד אחרי החלוקה שלי, ואם תלחץ אותי לקיר, כנראה שאעלים גם את עמדת הפאואר
אין כמעט שחקנים שלא משחקים גם בציוותים אחרים

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

סמול פורוורד זה סווינגמן. סווינגמן גבוה למעשה. אין ממש הבדל בין 2 ל 3 למעט מה שנתפס בגובה. בטלר שיחק 2-3 ושיווק בדיוק באותה צורה בהתקפה. לנארד גם משחק "2" והוא משחק בדיוק אותו דבר כמו שלוש ולעיתים שומר על שלוש כאשר הוא נחשב 2.
עבור הימים שהסמול פורוורד ידע להקפיץ פעמיים ובקושי זרק שלוש. כולם בהתקפה עומדים על השלוש. מארק גסול זרק יותר שלשות אשתקד מהשיא של לארי בירד לעונה.
ואגב השומר של גאסולים בילה מלא בחוץ כי הם זורקים שלשות (וכי יש פיקנרול) אז סנטר שומר על הטבעת? ממש לא תמיד.

נורטון, אטלנטה בעונת טנקינג. גם אם איליאסובה יפתח בתחילת העונה, הוא מועמד ודאי לטרייד או לספסול בהמשך הדרך. קולינס נבחר רק 19, אבל בדראפט שנחשב עמוק. זה שלא היתה להוקס בחירה גבוהה יותר זו לא סיבה שלא יטפחו אותו וינסו לגלות כבר עכשיו מה יש להם ביד, בטח שלקראת דראפט שכולל כאמור פאוורים מבטיחים מאוד, אך גם שני סנטרים מעניינים ואת דונצ'יץ' כמובן.
מן המעט שצפיתי בנטס אשתקד, המילטון היה הבאק אפ של לופז ואכן שיחק כמוהו...גם סקולה היה בסביבה. אני חושב שהנטס ינסו כמה שיותר לסחוט את לימון המוזגוב שספגו לצד ראסל ולעשות ממנו לימונדה, אם הטעם בפה יישאר חמוץ אז הרוקי אלן יקבל צ'אנס להוכיח מה הוא שווה.
זלר הוא סנטר לכל דבר בשנה-שנתיים האחרונות..
לואר נותן לפיסטונס ספייסינג סביב דראמונד, סטנלי ג'ונסון פוגע בספייסינג עד שיוכח אחרת.
לא כ"כ בטוח שמגי היה משחק סנטר בעבר, הרי קמבי התחיל את הקריירה שלו כפאוור פורוורד. בכל מקרה, הנקודה שלי היתה שהוא לא ממש סנטר קלאסי, בגלל הנתונים החריגים שלו, שהופכים אותו לסנטר פיק נ' רול יעיל ותו לא.
לגבי ווסט, נכון שגם לפני שני עשורים כמעט, התחילה מגמה שבה פאוורים כמו קמפ, "האחים" דייויס וקדוש הבית של הבלייזרס שעל שמו הניק שלי כאן, החלו לשחק בסנטר. עדיין, המעברים האלה לעמדה הם יותר תוצרים של כורח, וטרנים שצברו מאסה ופציעות ונהיו פחות ניידים בשביל לשחק 4. לא בדיוק סוג הסנטרים שהייתי מתאר כ"קלאסיים".
ותודה על התזכורת שגם בקנטאקי, טאונס שיחק פאוור פורוורד לצד WCS הסנטר הקלאסי (;

סנטר בימינו נדרש לצאת עד קשת השלוש, בין אם המאצ' אפ שלו זורק משם או בשביל לעשות hedging לפיק נ' רול, אך הוא גם נדרש to recover - בדיוק מהסיבה שמשימתו העיקרית היתה ונותרה להגן על הטבעת. סיטואציות ספציפיות לא משנות את התמונה הרחבה של הפרקט.

אם תעשה 8-10 קטגוריות ובכולן תבחר 15 יהיו לך 120 - 150 שחקנים ובסוף ייכנסו לך לרשימות שחקנים שוליים לגמרי ולא תהיה בכלל השוואה.
החלוקה של 5 עמדות היא בבסיסה היסטורית אבל היא משמרת עניין להשוואות.
אם תפצלו ל-10-15 קטגוריות לא יהיה דיון בכלל כי כל ילד יקבל גביע ותעודת השתתפות...

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

יופי בריאן גראנט. מרוצה ממך.

(בתגןבה להודעה על ההגנה בעמדת הסנטר)

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

מהו סווינגמן אצלך? והאם יש לך דוגמאות לשחקנים כאלו?

אענה.
קוואי. דורנו. לברון. הייוורד.

אגב אמש צפיתי בבולס מול סיאטל ב96. לא ראיתי רכז אצל הבולס וכאשר רודמן היה הכי גבוה ופיזי ושמר על ה"סנטר" של סיאטל, הוא עדיין היה ארבע.

הבעיה שההגדרות לא מתאימות להיום. אז או ש
1- משנים את ההגדרה.
2-משנים את זה שחייבים 1 עד 5 בחמישייה כמו ב1990.

ההיגיון ברשימה שלי הוא שבד"כ ברור מאוד מהן שתי העמדות בהן שחקן כמעט תמיד ישחק, בעוד שבהרבה מקרים קשה להגדיר מה העמדה המדויקת שלו. אפשר להחיל את זה לדעתי על כל השחקנים שעלו כאן בדיון. יש בה בכל זאת בעיה של טשטוש בין שחקנים שהעמדה שלהם ברורה לכאלה שבין לבין, אבל זה קיים גם בחלוקה המסורתית ל1-5.

בסופו של דבר, הרשימה שלך אולי יותר איכותית כמגדירה את התפקיד המדויק של שחקנים, אבל היא לא מגדירה אותם לפי עמדות, כך שכאשר מנסים ליצור אלטרנטיבה בסיסית לחלוקה המסורתית 1-5 אני עדיין חושב שהחלוקה שלי מתאימה יותר, כשגם לרכזים, פאוורים, וסנטרים אאפשר להגדיר מה העמדה השנייה שיכנסו אליה במקרה קיצון. אני מסכים שאם הייתי צריך ליצור קבוצה, כנראה שהחלוקה שלך הייתה יותר אפקטיבית.

אז אפשר להוריד את מספר השחקנים הנבחרים לכל עמדה ל5 או משהו כזה
לא סיפור

לא הגדרת מהו סווינגמן, רק נתת דוגמאות. דוראנט, לברון וכנראה גם קוואי הם סמול-פאואר, לדעתי, לפי החלוקה של עודד.

בשום פנים ואופן לא סמול-פאואר
הם לחלוטין סווינגמנים

אתה רוצה דוגמא לסמול-פאואר?
מלו,הריסון בארנס, ג'ף גרין, אליאסובה, האחים מוריס
שחקן עבר בולט שעולה לי בראש זה ראשרד לואיס
אלו שמות שעלו לי לראש ככה בשלוף
בטח יש עוד בולטים שפיספסתי

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

קוואי הוא שוטינג גארד לכל דבר.
אולי אפשר לומר שסמול עם יכולת הורדת כדור טובה הוא סוויגמן.
אני הייתי שם את איגי וברנס כסווינגמנים.