סל ניוז

סווינגמן, אגב, בהגדרה שסטריאני שלח אותי ברוב טובו להסתכל עליה, הוא 2-3. לא ברור לי למה לברון או דוראנט הם כאלו. אם כבר הם 3-4.

זאת ממש לא השאלה היותר חשובה.
מי מנצח ביניהם זאת שאלה לשחקני 2K .
בכדורסל האמיתי כל שחקן תורם לקבוצה שלו באספקטים שהקבוצה צריכה ממנו.
גולדן סטייט אולי צריכה מהמספר 3 שלה נקודות בעיקר, לעומתה לברון בקליבלנד מתפקד כמו רכז והוא נותן לקבוצה שלו ניהול משחק.
האם יש מנצח ברור ביניהם בגלל שדוראנט קלע יותר?
יתרון יחסי וניצחון אישי הם חסרי משמעות.
משנה רק האם השחקן שלך נותן מה שאתה צריך ממנו ולא מה שהקבוצה השניה צריכה מהסמול שלה.
ואם המאמן מחליט על דאבל טים על הכוכב של היריבה והוא קולע פחות אבל מוסר לשלשות של אחרים שמנצחים את המשחק האם הירידה בנקודות שלו היא באמת ניצחון לשומר שלו?
רק שהפערים גדולים באמת ניתן להשוות שחקנים בוואקום ללא הקונטקסט של הקבוצה.
אני נהנה לקרוא את הדירוגים של נורטון אבל זה סתם תרגיל אינטלקטואלי שככל שאתה מוסיף נתונים ויותר קונטקסט ההשוואה איכותית יותר. אבל זה עדיין משהו שצריך לקחת בערבון מוגבל.

הם לא 4.

אחלה דירוג משולב. רק שאת לברון ויאניס כדאי לשים בקטגוריה אחרת: פוינט פורוורד.
למעשה: הרכזים הם מנהלי משחק שיוצרים לאחרים. הקומבו הם מנהלי משחק שיוצרים לעצמם.

בטח שניתן להשוות שחקנים. איזו קבוצה תעדיף, זו עם לברון או זו עם קראודר? עם מ.גאסול או עם רובין לופז? או בהפרשים קטנים יותר את אנתוני דיוויס או את בלק גריפין? התשובה ברורה גם אם הפערים משתנים ובשקלול הפערים הכללי, ניתן כבר להבין איך תיראה קבוצה וכמה תהיה חזקה (בהנחה סבירה שרק הפליקנס נואשים מספיק כדי לחבר דברים שלא מתחברים אם כי גם אצלם האפסייד לגמרי קיים).

בעיניי הרשימות האלו (בניגוד לרשימה של עודד) הן לא תרגיל אינטלקטואלי אלא משהו שיכול, בשקלול ספסלים ומאמן, לחזות די במדויק (עד כמה שאפשר) הצלחה של קבוצה בעונה הרגילה ועם מקדם מסוים אולי גם בפלייאוף.

כן רק שהרשימות משקללות גם הצלחה קבוצתית to begin with... עע דריימונד גרין, סטף, קיירי וכו...

לבולס היה את פיפן שהיה רכז לכל דבר ועניין. הלייקרס לעומת זאת, אין. קובי בערך אבל לא כמו שפיפן היה

לגבי קוואי ספציפית, הוא לא שוטינג גארד, ולו מהסיבה שהוא קצת גדול מדי, ולוקח בהגנה סמול ופאוור פורוורדים לא מעט
גם בהתקפה, בתור מישהו שמייצר בעיקר לעצמו, אני לא חושב שאפשר לומר שהוא סקנד גארד , אלא כפי שוולפסון אמר - סווינגמן. השוטינג גארדים הטהורים באמת הם ה ברדלי בילים של העולם.

טובף ראיתי את הסקר, אז:

א. זנ לא ה-GM, זה חלק מה-GM.
ב. יש שם מספיק דברים מפגרים בשביל שלא אתרגש מזה שהם חושבים שטויות.

וזה ללא קשר לעובדה שאני אישית כן חושב שאפשר לסווג את קוואי כ-2.

שאלה קטנה לגבי רכזים.
למה נהוג לומר שהם צריכים לעבור את החצי?
כלומר, מי שומר על כל המגרש בNBA...? מה הבעיה של 90% מהשחקנים לעבור את החצי?

בטח שניתן להשוות שחקנים. איזו קבוצה תעדיף, זו עם לברון או זו עם קראודר? עם מ.גאסול או עם רובין לופז? או בהפרשים קטנים יותר את אנתוני דיוויס או את בלק גריפין? התשובה ברורה גם אם הפערים משתנים ובשקלול הפערים הכללי, ניתן כבר להבין איך תיראה קבוצה וכמה תהיה חזקה (בהנחה סבירה שרק הפליקנס נואשים מספיק כדי לחבר דברים שלא מתחברים אם כי גם אצלם האפסייד לגמרי קיים).

בעיניי הרשימות האלו (בניגוד לרשימה של עודד) הן לא תרגיל אינטלקטואלי אלא משהו שיכול, בשקלול ספסלים ומאמן, לחזות די במדויק (עד כמה שאפשר) הצלחה של קבוצה בעונה הרגילה ועם מקדם מסוים אולי גם בפלייאוף.