סל ניוז

נורטון זה נפלא.

תודה רבה.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

נורטון, בוא נצא שניה מהאקסל. מה עושה את אייזיאה תומאס להכי רכז בעולם, נניח יותר מכריס פול?
כשאני רואה משחק למשל, בעיני תומאס ממש לא רכז, אלא קומבו גארד שצריך את הכדור ביד שלו. תומאס בעיני לא מנהל את הקבוצה שלו, אלא הוא שחקן יוצר, לעצמו או במסירה כתוצאה מיתרון שהוא משיג לשחקן אחר לסיומת.
רכז בעיני זה שחקן שמכתיב את קצב המשחק בהתאם לצרכים של הקבוצה שלו, רכז זה שחקן שמבין את כלי הנשק הטובים ביותר של הקבוצה שלו והולך אליהם ולא שחקן שהדיפולט שלו הוא קודם לזרוק ורק אח"כ למסור.
כלומר יש מקום בכדורסל היום לרכז שחושב קודם כל זריקה ואח"כ ניהול משחק, למען האמת, הצמרת של הרכזים מלאה בכאלו (מהרשימת 15 שלך אפשר לקחת במובהק את ווסטברוק, את לילארד, את אירווינג ואת אייזיאה, 4 מבין שבעת הרכזים שדירגת במקום הראשונים). זה הכיוון שחלק מהקבוצות הולכות אליו. אבל זה עדיין לא הופך את השחקנים הללו להכי רכזים שיש.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

תומאס הוא לא יותר רכז מכריס פול. הוא לא יותר מנהל משחק מאשר כריס פול.
אבל הוא יותר פוינט גארד מכריס פול. כלומר, המובהקות של תומאס כפוינט גארד - שחקן בעמדה מס' 1 - גדולה יותר מאשר זו של פול. או אם תרצה - תומאס פחות מותאם לשחק בעמדה אחרת (למשל סקנד גארד) מאשר פול.
כשאני מסתכל על הנתונים באקסל שלי, ומשווה בין פול לבין תומאס. הדברים שבאים לידי ביטוי הם:
1. תומאס הוא עם USG גבוה יותר מאשר פול - מאפיין פוינט גארדי
2. תומאס הוא ריבאונדר פחות טוב מפול - מאפיין פוינט גארדי.
3. תומאס זורק מהשלוש באחוז קצת יותר גבוה מאשר פול , גם זה מאפיין פוינט גארדי.

מצד שני, פול מוסר באחוז גבוה יותר, וגם מאבד באחוז גבוה יותר (שני מאפיינים פוינט גארדים)

האקסל אומר שההפרשים המכריעים הם דווקא של שלושת הגורמים הראשונים לעומת שני האחרונים - כך הוא אומר כשהוא משקלל את כל הפוינט גארדים במדגם.

ברור שאם אניח רק משתנים מסוימים ל"רכז" (מסירה, אחוז עונשין וכו'), ואגדיר רק אותם, פול יהיה יותר רכז מאשר תומאס. אבל זה לא הופך אותו ליותר "פוינט גארד" מאשר תומאס, והמדגם שלי לקח כמעט כל נתון סטטיסטי רלוונטי אפשרי, כך שהוא הוליסטי ומקיף יותר.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לא הבנתי את ההבדל בין רכז לבין פוינט גארד. אצלי בספר רכז זה פשוט התרגום לעברית של פוינט גארד. גם אני לא מבין, אם אתה מנטרל את עניין הגובה, למה תומאס פחות מתאים לשחק כשוטינג גארד? בעיני המשחק שלו מזכיר את המשחק של אלן אייברסון, שבילה את רוב ימיו בפילי ובכלל בעמדה מספר 2. דווקא להיפך, אני לא יכול לראות את כריס פול בשום עמדה למעט עמדת הרכז.
לגבי הנק' שלך -
1. למה הכוונה במדד - USG? האם מדובר על מדד שמכמת מהלכים שמסתיימים בזריקה לסל (כלומר, זריקות פלוס אס'?) כי אם כן, זה בוודאי לא מלמד על מי יותר פוינט גארד. מרבורי היה אלוף ה - USG אם זאת הכוונה וגם אייברסון החזיק בתוצאה מאד גבוהה בנושא. וזה לפני שהתחלנו לדבר על קובי של השנים אחרי שאק.
2. ריבאונדר טוב פחות או יותר הוא מאפיין לא פחות של הסייז של השחקן והאתלטיות שלו. מג'יק ג'ונסון וג'ייסון קיד, שניים מהרכזים הגדולים ביותר בהיסטוריה היו ריבאונדרים מדהימים. כמובן ראסל ווסטברוק. וכמובן שאתה הצלחת לקחת את אחת השנים היותר טובות של פול במחלקת הריב', לעומת השנה בה תומאס לקח הכי מעט ריבאונדים. מבחינת ממוצע קריירה ההבדל הוא הרבה פחות משמעותי. 4.4 ריב' לפול לעומת 3.6 של תומאס. ב-2017 פול לקח 5 ריב' לעומת 2.7 של תומאס.
3. לא משנה למה הכוונה אחוז גבוה יותר מהשלוש, אם מדובר על אחוז הקליעה, או אחוז השלשות לעומת זריקות מ-2 נק', אבל בכל מקרה זה בהחלט לא מדד שדווקא מאפיין רכזים. אם כבר בעיני הוא יותר מאפיין את השוטינג גארד המודרני.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

פוינט גארד הוא מי שלפי ההגדרה הרווחת בעמדה (כלומר, זו של BASKETBALL REFERENCE), משחק בעמדה מס' 1. הוא יכול להיות מנהל משחק כמו פול, או סקורר כמו קיירי.
המאפיינים שלה (לפחות בשנה האחרונה, עליה נלקח המדגם) הם:
FREE THROW RATE - גבוה יותר מאשר בשאר עמדות החוץ. כשלמעשה רק עמדת הסנטר הולכת יותר לקו העונשין. האמת, זה הגיוני לאור הגוף הקטן יחסית והנטייה של רכזים מהירים רבים לחדור לסל.
DEFENSIVE REBOUND % - גבוה יותר משל סקנד גארדים (אך נמוך משל שחקנים בעמדות 3,4,5). נדמה לי שיתכן ויש כאן סטייה של שני שחקנים - ווסטברוק והארדן, אבל זה לא מסביר את כל ההבדל. אולי גם משהו באתלטיות, ובעובדה ששחקנים בעמדה 2 רואים את עצמם כקלעים ומסיימים יותר מאשר כשחקנים "שלמים"
% AST - גבוה יותר בהרבה מבכל עמדה אחרת (למעשה עמדות 2 ו-3 די דומות וקרובות הרבה יותר לעמדה 4 ו-5 מאשר לעמדה 1).
גם מדד חדש שאני הגדרתי בעצמי של AST/USG (כלומר אחוז האסיסטים כאחוז מזמן החזקת הכדור), גם בו לרכזים יש כמעט פי שניים בממוצע מאשר עמדות כמו הסקנד גארד והסמול פורוורד.
% STL - גם כן גבוה יותר מבעמדות אחרות, אך ההבדל משמעותי פחות.
אחוז החסימות הנמוך ביותר, ביחס לעמדות אחרות.
אחוז האיבודים הגבוה ביותר ביחס לעמדות אחרות.
USG% גבוה יותר מאשר בעמדות אחרות. מעניין ששאר 4 העמדות, הממוצע הוא פחות או יותר אותו דבר. אבל לפוינט גארדים יש יוסג' גבוה יותר. לשאלתך, כך הוא מוגדר:
Usage percentage is an estimate of the percentage of team plays used by a player while he was on the floor.

מבחינת טווחי זריקה. פוינט גארדים זורקים יותר מאשר סקנד גארדים מתחת לסל (אבל פחות מפאוורים וסנטרים). הם מצד שני זורקים קצת פחות מה-3 מאשר סקנד גארדים (אבל יותר מפאוורים וסנטרים)

כל הדברים האלה בנויים על ממוצעים במספרים די גבוהים (N>25 עבור כל עמדה)

- לגבי השנה שבחרתי לקחת. אכן, בחרתי לקחת רק את השנה שעברה. זה המון עבודה ושנה שעברה, זה מה שהיה. יכול להיות שהתוצאות היו שונות ל 2016. אין לי מושג.

באחוזי זריקה, לא התכוונתי לאחוזי קליעה אלא לאחוזי זריקה. כמה מהזריקות נזרקות מאיזה טווח. בלי קשר לאחוז בו הם נקלעו.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

וכפי שאמרתי. לכמת את המוסר הטוב או היעיל בעולם, זו לא בעיה. זו פונקציה של כמה משתנים (USG, AST/USG, AST, TO ואולי גם אחוזי שדה של השחקן המוסר ושל השחקן הנמסר). אותו כנ"ל גם לכמת את הריבאונדר הטוב בעולם.
זה לא מה שניסיתי לעשות כאן.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני חושב שהרבה מהמאפיינים שלך פשוט נפלו על השנה של הארדן ווסטברוק.
אני עדיין לא מבין מעשית מה זה אומר %USG למרות המשפט הנחמד שאמור להסביר זאת.
אני חושב שיש עיוות מאד גדול בחישוב שלך והוא קשור כמובן ל - %USG. בוודאי ששחקן שמקבל הרבה יותר החלטות עם הכדור יהיה לו הרבה יותר איבודים. כמות האס' מן הסתם נמצאת במתאם עם ה - %USG.

דרך אגב, אם אתה אומר שפוינט גארדים זורקים יותר מאשר סקונד גארדים מתחת לסל ופחות שלשות מאשר הסקונד גארדים, אז דווקא העובדה שאייזיאה לוקח אחוז יותר גבוה מהזריקות מהשלוש מפול הייתה אמורה להוריד אותו לעומת פול.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

וואו , נהדר !

יהיה מעניין מאוד בעוד כשנה לבחון את הדברים הבאים למשל ( מניח שזו לא תהיה יותר מדי עבודה כי יש לך כבר את המודל וה"תשתית" ... ) :
1. האם היה שינוי במקדמים של הנתונים הסטטיסטיים השונים ( אם כן - יכול להיות שזה שינוי מהותי בשיטת המשחק של קבוצות וכו' , כמו למשל שסנטר בעבר לא זרק שלשות בכלל , והיום זה כבר פחות מובהק משמעותית ) .
2. האם היו שחקנים שחל בהם שינוי לאחר עונת משחקים ( האם עברו קבוצה , האם עברו פציעה משמעותית וכו' ) .

נקודה קטנה שיצאה יפה היא שהאחרונים ברשימת הסנטרים ( בעיקר ברשימה הראשונה שפורסמה ) הם באמת ובתמים "חיות צבע" לכל דבר ועניין שלא עושים יותר מדי חוץ מזה - זה כבר "כלל אצבע" קטן המחזק את הדיוק והלוגיקה של המודל .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

תודה.
יש הרבה נקודות יפות במודל שאני מאד אוהב, למרות שהוא לא מושלם (והוא אף פעם לא יכול להיות מושלם). וכן, ברור שהעובדה שיש ראש חץ מובהק בעמדת הסנטר היא די מגניבה.

לגבי ה USAGE, אני לא מנסה להמציא את הגלגל - מדובר במדד קיים ודי מקובל שלוקח בחשבון בעיקר זריקות שדה ועונשין בהתחשב בדקות על המגרש
100 * ((FGA + 0.44 * FTA + TOV) * (Tm MP / 5)) / (MP * (Tm FGA + 0.44 * Tm FTA + Tm TOV))
אין לי מושג למה המציאו את ה 0.44 או הרבה דברים אחרים, וזה לא משנה לי, כי סטטיסטיקאים גדולים ממני יצרו את המדד, ולפחות בגדול הוא די מובן - זריקות (עונשין ושדה) ואיבודי כדור ביחס לקבוצה כולה בזמן שהשחקן שיחק במגרש. טוב לי עם זה. ואגב, לפוינט גארד יש אמנם במובהק USAGE גבוה מאשר לשחקנים אחרים, אבל בפחות משהיית חושב (27 לפוינט לעומת 22-23% בשאר בעמדות). למה? כי כוכבים יקבלו את האפשרויות שלהם לקלוע או למסור כך או כך.

המדד אגב שהמצאתי USG/AST מאד מעניין, כי הוא מדד פשוט שבאמת מודד יכולת מסירה. הוא לא מושלם (הוא לא בודק איבודים למשל, והוא גם לא בודק מה אחוז האסיסטים מתוך מסירות, הוא גם לא מודד אם השחקן יותר מדי אוהב למסור וזה בא על חשבון הקבוצה), אבל הוא לא רע - ורק כדי לסבר את העין, הנה המובילים בליגה. למעשה, מה שהוא בעיקר מודד זה לא את איכות המסירה, אלא את הרצון למסור - כלומר, מיהו השחקן שהוא הכי ההיפך מחור שחור בליגה:

ריקי רוביו 224%
רונדו - 208%
פול - 192%
דרימונד גרין - 170%
טיג ואלפריד פייטון 165%
ג'ון וול וג'רו הולידיי - 153%
איגודלה 149%
הארדן 148%
לברון 138%
ווסטברוק 137%
בברלי 133%

לעומתם, מקגי וחסן וויטסייד הם החורים השחורים הגדולים של הליגה (16% ו 17% בהתאמה)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

זה באמת פרוייקט מרשים. תודה נורטון.

יכול להיות שאם תהיה אפשרות להכניס למודל נתוני כדרור, כמו מספר כדרורים לדקה, או מוביל כדור בפיקנ'רול, או חוסם בפיקנ'רול, זה יוכל לשפר אותו (אין לי מושג אם ואיפה אפשר להשיג נתונים כאלה, אני רק מעלה מחשבות מה עשוי להפוך אותו למדויק עוד יותר).

איך באמת התמודדת עם מולטיקוליניאריות?

עמוס - אם אני מבין נכון, כשנורטון כתב "רכז" הכוונה לכזה עם תכונות של רכז קלאסי - חושב מסירה לפני קליעה. כשהוא כתב "פוינט גארד" הוא התכוון למכלול התכונות שמייצגות רכז, בהינתן הקישור בין סטטיסטיקות לעמדה שהוא מצא במודל שלו.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

או, שאלה מאד טובה. לא התמודדתי איתה מספיק למען האמת (וכשחושבים על זה, אפילו השתמשתי גם ב REBֵ% וגם ב DEF REB%' שזה כנראה סוג של NO NO).
נתקן.

לגבי מה שכתבת לעמוס - בדיוק. העובדה היא שפוינט גארד היום הוא לאו דווקא רכז שמרכז את המשחק בפועל. ותעשו עם זה מה שתרצו, אבל זה מוכח מספיק.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

ובהמשך לאמור לעיל, הנה מאמר מאד מעניין: האם יתכן שהמוסר הטוב בנ.ב.א הוא בכלל סנטר? כי ככה זה הליגה החדשה - רכזים הם לא בהכרח פוינט גארדים, אפילו ממש בהכרח לא.

https://nbamath.com/the-nbas-most-efficient-passers/

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

קודם כל ייתכן. גם בעבר סבוניס ודיבאץ היו מוסרים עליאיים (וגם וויציץ).
השאלה האם אתה מודד מספר אסיסטים שזה נתון די בעייתי בגלל כמה סיבות.
1 - אסיסטים זבל. שחקן שלא באמת שם שחקן אחר בסיטואציה טובה יותר. נגיד מסירה לכרמלו שעושה אחד על אחד ועולה לג׳אמפ וקולע.
2 - מי שמחזיק בכדור יותר, מוסר יותר. כלומר גאסול או דיבאץ׳ מחזיקים פחות בכדור ולכן מוסרים פחות ולכן יהיה להם פחות אסיסטים.

ועל כן, הכתבה שהזכרתי קודם מצוינת. היא מודדת מספר פרמטרים - קודם כל מס' מסירות על כל אסיסט, שהוא נתון מעניין כשלעצמו, אבל הנתון היותר מעניין (ובו יוקיץ' הוא מוביל מובהק, כשאחריו דווקא בלייק גריפין) הוא השיפור באחוזי הקליעה בגלל מסירות - מה שבא לידי ביטוי, אני מניח בעיקר כשמוסרים לנוגחים כמו דיאנדרה או במקרה של יוקיץ', לשחקנים חותכים לליי אפ קל.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

כמה דברים -
קודם כל, הבנתי את ה - USG. יש למעשה 3 פעולות התקפיות שמסיימות פוזשן. זריקה לסל, זריקת עונשין ואיבוד כדור (אסיסט לא מסיים פוזשן, אלא הזריקה עצמה). ה - USG מכמת, תוך נרמול הדקות כמה שחקן מסיים פוזשנים בקבוצה שלו. מן הסתם, מאחר ועדיין הרכזים הם השחקנים שמחזיקים בכדור הכי הרבה, אז המדד הזה מוטה רכזים, כי כמות האיבודים של רכזים היא גבוהה יותר. 12 שחקנים מתוך 20 מובילי האיבודים מוגדרים כרכזים. בעבר העיוות הזה די התבטל, כי עמדת הרכז הייתה עמדה בה לא היו מרוכזים הרבה סקוררים. היום המשחק השתנה ועמדת הרכז מכילה שחקנים רבים שהם דבר ראשון סקוררים, אז גם כמות הזריקות עלתה, אבל כמות האיבודים לא באמת ירדה.

בנוסף, המדד שהמצאת הוא לא באמת מודד יכולת מסירה. הוא יותר מודד את הנכונות למסור לעומת הנכונות לזרוק. לא פלא ששלושת הראשונים בפער עצום מהאחרים הם רכזים שחושבים דבר ראשון מסירה. למעשה מבין 13 הראשונים שקיבלת במדד רק 3 הם באמת סקוררים, אבל הם גם מוסרים כמות גבוהה של אס', לכן הם נמצאים בצמרת. אני מניח שאם תבדוק את הרשימה, כמובן שתראה הרבה מאד שחקנים שמוסרים הרבה (בכל זאת האס' זה המונה במדד שלך), אבל תראה גם הרבה שחקנים שפחות זורקים לסל.

דבר אחרון, אני מצטער אם אני בוטה, אבל העבודה שהשקעת ואני באמת ובתמים מתרשם מהיקף העבודה ומהרצינות שלך, היא די אוננות מחשבתית.
מה עשית פחות או יותר. לקחת מסד נתונים והשתמשת בחלוקת העמדות של מסד הנתונים. לקחת כל עמדה וניסית, לפי ההגדרה של העמדות של מסד הנתונים כמובן, למצוא קורלציות שיתארו את העמדות הללו את הקורלציות הללו לקחת משנה אחת בודדת, שברור שיש בעבודה כזאת סטיות אקראיות גדולות. אני מבין שלעשות את העבודה הזאת נניח ל-5 שנים זה מטורף, אבל עדיין ההתבססות על עונה בודדת מקרית היא חיסרון גדול מאד של העבודה שלך. אחר כך השתמשת באותן קורלציות וגילית שהפלא ופלא, התוצאות שאתה מקבל דומות למדי לתוצאות של אותו מסד נתונים. עוד גילית משהו חשוב מאד, שמסד הנתונים שעליו התבססת משתמש בממדים של השחקנים כגורם מאד משמעותי. ברגע שהוצאת את הממדים הפיזיים, התאימות שלך למסד הנתונים ירדה פלאים.

את האמת, כדי לא להיות שלילי לחלוטין, השקעתי קצת מחשבה בעמדות המודרניות של הכדורסל ואני דווקא הייתי מחלק את התפקידים ל-4: רכזים, סווינגמנים, פורוורדים, גבוהים. למעשה אני מכחיד את עמדת הסמול פורוורד ומחלק את השחקנים שבה ל-2 עמדות - הסווינגמנים והפורוורדים שכוללים גם את הסטרץ' 4, גם את הפוינט פורוורדים כמו לברון או יאניס וכל מיני היברידים, כמו דוראנט לדוגמא. הגבוהים הם השחקנים שעדיין משחקים מתחת לסל, יותר בצד ההגנתי של המגרש מאשר בהתקפי (שלום לדוגמא מארק גאסול).

אבל זאת ממש לא חלוקה קשיחה לעמדות. המשחק היום הפך להרבה הרבה יותר פלואידי. הסייז פחות משמעותי, הקליעה הפכה להיות הרבה יותר קריטית וקבוצות יכולות לבנות הרכבים שונים ומשונים. למשל קליבלנד שיחקה עם רכז אחד, סווינגמן אחד, 2 פורוורדים וגבוה אחד, שזה למעשה המבנה הקלאסי של החמישיה. הרוקטס לעומת זאת שיחקו בהרכב של 2 סווינגמנים, 2 פורוורדים וגבוה אחד. ההורנטס שיחקו בעונה שעברה אחרי הטרייד על קאזינס בהרכב של רכז אחד, 2 פורוורדים ו-2 גבוהים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אז מה ההבדל בין הפורוורד לסנטר? אתה טוען שהסנטר משחק בהגנה בצבע אבל גם זה לא ממש נכון תמיד.
אם אתה משחק מול ספנסר הוז, או אוליניק, אתה יוצא אליו.

הנקודה השנייה נכונה וזו די הנקודה שלי. שהקאבס עוברים לשחק עם גבוה אחד (לאב), זה לא הופך אותו לסנטר. זה אומר שהם משחקים עם פורוורד ועוד 4 גארדים/סווינגמנים.
כאשר קבוצה משחק כדור אחרון עם 5 גארדים שקולעים שלוש, היא משחקת עם 5 גארדים ולא עם סנטר.
מצחיק לראות שקבוצות עולות עם הרכב ״גמדי״ ואז אוטומטית השחקן הכי גבוה נקרא סנטר, למרות שהוא משחק אותו דבר. נגיד אם ראין אנדרסון עולה עם פול,הרדן,אריזה וטאקר - הם משחקים ללא סנטר וראיין אנדרסון למרות היותו הכי גבוה, הוא לא סנטר.
כנל הרכב של לאב-לברון-שומפר-קראודר-רוז (סתם דוגמא)

נכון להיום אין הרבה גבוהים שהמשחק שלהם ברובו מבוסס על הפרימטר ואלו שכן, כמו הדוגמא שנתת עם אוליניק והוז, הם לא השחקנים שמשחקים את מירב הדקות, אלא יותר מומחים שכאלו. אז יש אנומליות, אבל באופן די גורף, הגבוהים ימצאו את עצמם חלק גדול מההתקפה של היריב באזור הצבע. אחת המשימות של אותם גבוהים היא הגנת טבעת, דבר שאתה לא ממש תבקש מקווין לאב, פורוורד בעיני, שנתת אותו כדוגמא.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לגבי המדד שהמצאתי - אכן, זה מה שכתבתי - הדבר מודד פחות יכולת מסירה, ויותר נכונות למסירה. כך כתבתי גם כשהבאתי את המדד. מדד טוב בהרבה ל"יכולת מסירה" הוא המדד שהבאתי מ NBA MATH. וכך או כך, נדמה לי שיש המון אמת בהגדרה של יוקיץ' כמוסר הטוב ביותר בעולם היום.

לגבי המודל שלי - אז ככה: BR חילק ל-5 עמדות, (כי יש חמישה שחקנים במגרש). מה שעשיתי היה להפוך את זה ל-127 - כשגם בתוך כל עמדה מהחמש, יש מובהקים יותר ופחות. אז ברור שלקחתי מסד נתונים והשתמשתי בו קצת מעגלית - אבל העובדה היא שהגעתי ל - 127 תוצאות ולא רק ל-5 וכאן עיקר הבשורה.
כלומר, כפי שהסברתי בהודעה הראשונה שלי - הרעיון הוא שאם לדוגמה דראמונד וויטסייד יצוותו לאותה קבוצה - הראשון לפי המודל יהיה הסנטר, ואילו השני יהיה הפאוור. כמובן שזה מקרה קיצון, ועדיין - או לחילופין, זה אומר שבקבוצה שבה ישחקו גם דראמונד וגם וויטסייד, המערך של הקבוצה יהיה פוינט-סקנד-סמול-שני סנטרים (1-2-3-5-5).
במילים אחרות, לא אוששתי את BR, אלא לקחתי את המסד ויצרתי דיפרנציאציות בין שחקן לשחקן, זה משהו שלא נעשה בעבר. ויותר מכך - אתה מדבר על חוסר דיוק, אבל בסופו של דבר 70% ניבוי כשלא לוקחים בחשבון גודל, הוא בעיניי הישג לא קטן בכלל. גם אם ברור שזה מדויק פחות מאשר מסד שכן לוקח גודל בחשבון.

כמובן, אני מסכים שעדיף היה לעשות מדד כזה לחמש שנים ושזה היה מגלה יותר. אולי אעשה... לא יודע מתי ואם אסיים. למרות שכן יש בזה עניין מסוים.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לאב לא יתן הגנת טבעת, אבל כשהוא השחקן הגבוה במגרש (נניח כשטריסטן על הספסל), הוא כן זה שיתופקד על הסנטר היריב בהגנה אישית.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אז צר לי, הדיפרנציאציה הזאת הרבה פחות מעניינת בעיני.
את מי זה באמת מעניין אם במקרה שנתת שדראמונד ו-ווייטסייד ישחקו ביחד באותה קבוצה ובכתוביות של השידור יהיה רשום דראמונד PF או ווייטסייד PF?
אתה יכול לקחת הרבה מאד משתנים, שלאו דווקא מתוך חלוקה לעמדות של בסקטבול רפרנס. סתם דוגמא, מדד חיובי של רכזים, אם נלך על הכיוון שלך הוא אס'/איב' (17 מתוך 20 המובילים הם רכזים ותאמין לי שלא בדקתי לפני שרשמתי, אלא זה מדד שבעיני כן מודד יכולת מסירה ובכלל מראה מי מקבל ההחלטות בקבוצה, שברובן זה עדיין הרכז), מדד שלילי של רכזים, יכול להיות נניח איבוד פר משחק נמוך (14 מתוך 20, ושוב הנחה שלי שזה נתון שמאפיין רכזים, לא בדקתי לפני כן) ועוד דברים בנאליים יותר (מס' ריב' לשחקני פנים) ולקבל את אותה סקלה של שחקנים. בעיני היא תהיה מדוייקת בערך כמו הסקלה שאתה בנית ומעניינת באותה מידה, כלומר בעיני לא הרבה מדי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אולי זה לא מעניין, אבל מה שכן מעניין זה לראות מערך של 1-2-3-4-4 מול מערך של 2-2-3-4-5 למשל, כי הוא יכול לתת למאמן או אפילו ל GM אינדיקציה מסוימת בשביל בניית הקבוצה.
האמת היא שהשלב השני של המודל שלי, היה באמת לקחת 30 קבוצות ולבדוק מערכים אידיאליים - (הבעיה היא שאין לי אפילו חמישה שחקנים לקבוצה ממוצעת עם רק 127 שחקנים במדגם, אבל אם צריך, אפשר לעשות).

בכל מקרה, אם העסק לא באמת מעניין אותך, אז סבבה. בתור אחד שאוהב למדוד דברים, אותי זה כן מעניין. (ולפי התגובות, מסתבר שזה מספיק מעניין למספיק אנשים כאן)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

פול הרבה יותר רכז מתומס.
Usg גבוה מרמז על רכזיות? זה מרמז על בול הוגיות לעיתים.
תומאס הוא סקורר גמד.אם אהיה גבוה בראש הוא היה סקנד גארד. שישה אסיסטים לשחקן יעני רכז זה מעט.

1. פול אכן יותר רכז מתומאס, זה לא אומר שהוא מתאים יותר לעמדה מס' 1 בכדורסל מודרני ממנו. אחרי הכל, גם יוקיץ' יותר רכז מתומאס. כפי שכבר כתבתי כאן כמה פעמים.
2. USG מלמד על פוינט גארד. איך אני יודע? כי הסטטיסטיקה אומרת לי את זה, כשלפוינט גארדים בממוצע יש 26% USAGE ואילו לשחקנים בעמדות אחרות 22-23 (בלי הבדלים מהותיים בין העמדות האחרות)
3. תומאס הוא סקורר גמד ופוינט גארד. אכן לא מנהל משחק דגול, וזאת לא השאלה שניסיתי לענות עליה. כפי שכאמור כבר כתבתי מספר פעמים. הכתבה שהבאתי מ NBA MATH, לעומת זאת, כן עונה על השאלה הזאת. המודל שלי - לא.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

זה לא קשור לכך אם זה מעניין אותי או לא ספציפית, אני פשוט לא רואה איך אפשר להפיק מהרשימה הזאת משהו שבאמת ייתן איזה שהוא מידע חשוב להשגת יותר ניצחונות.
בוודאי שהייתה הערכה בתגובות אליך. השקעת באמת עבודה קשה. השתמשת במדדים של סטט' מתקדמות, משהו שתמיד נשמע טוב ובסוף נתת איזה רשימה. זה מרשים, זה בוודאי תורם המון לפורום רצינות והשקעה שכזאת. מבחינה פרקטית, אני לא רואה את זה יותר מאיזה תרגיל מודלים לא משפיע.

USG נתן העונה קורלציה חיובית משמעותית עם עמדת הרכז. בעונה הבאה כשהארדן והמדד הגבוה שלו יעברו לעמדת השוטינג גארד, סביר להניח שהמובהקות תרד משמעותית.
כמו שסטריאני כתב, אם כבר הקורלציה הגבוהה ביותר של USG זה של שחקנים שמסיימים התקפות, במקרים רבים ball hoger כמו שסטריאני כתב.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי