סל ניוז

לאודן בעיני היה פוטנציאל של אחד הגדולים ביותר. האקים, אולי אפילו דאנקן. ראיתי אותו הרבה בקולג'. הוא שיחק יותר מחצי עונה עם יד ימין לא מתפקדת בהתקפה והוא כמובן ימני. מי שראה את ההצגה שלו בגמר המכללות מול צמד הגנתי מדהים כמו הורפורד ונואה הבין כמה דומיננטי הוא יכול להיות. וכמובן הכוח הגדול ביותר של אודן היה אמור להיות בהגנה. היה לו בערך הכול. הסייז כמובן. הוא לא היה אתלט עצום, אבל בעונת המכללות הוא נראה מספיק נייד בשביל סנטר. הוא הבין את המשחק נהדר, הוא היה ריב' נהדר.
למעט לן ביאס, גרג אודן הוא המקרה בו ההפרש בין מה שהוא נתן למה שהוא היה צריך לתת הוא הגדול ביותר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אכן המקרה של אודן הוא אחת ההחמצות הגדולות ביותר וחוץ מזה שהיה מועד לפציעות בגלל המבנה גוף שלו אני לא בטוח שהצוות הפיזיותרפי של הבלייזרס לא נושא בחלק מהאשמה. במשחקים שהוא כן שיחק הוא היה מפלץ, השחקן שהכי קרוב אליו כיום זה דראמונד של דטרויט. היה מקבל כדור בין שני שומרים מתחת לסל ועולה מהמקום לדאנק, אבל היו לו רגליים של אתלט ולא של מישהו בגודל שלו וזה גרם לו לפציעות

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

חתם בחימקי מוסקבה.

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

לא יודע, לא ראיתי את אודן הרבה אבל הייתה לי הרגשה שמדובר בסנטר כבד יחסית, שלא מתאים כל כך למשחק של היום. היתרון היחסי שלו היה אמור להיות הגנתי. אני לא יודע אם היתרון היה מתממש ברמות דאנקניות. לא נשמע לי סביר בכלל.

גם ראינו אותו בנ.ב.א. אי אפשר להשוות לאמביד או לגדולים ביותר.

ראינו אותו באן.בי.איי אחרי ניתוח מיקרושבר בברך אחת ואח"כ בשתיהם. אחרי הניתוח הראשון זה כבר לא היה אותו שחקן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני גם ראיתי את אודן באותו משחק גמר מכללות, ואותי הוא דווקא לא הרשים באותו משחק. אבל זה גם קשור לגודל ההייפ והציפיות שהיו סביבו. היה דיבור של שחקן ברמה של שאקיל, ובפועל בעיני הוא היה רחוק מכך. אני זוכר שהוא עלה לסל ושומר נתלה עליו ומנע ממנו סל קל. אצל שאקיל במכללות שניים היו נתלים עליו, אחד על כל יד, והוא עדיין היה עולה לדאנק.

גם האמת לא זוכר הבנת משחק יוצאת דופן. הוא כן היה גדול ומאוד חזק לבן 19 והראה פוטנציאל התקפי מאוד מעניין וזה עוד היה בתקופה שחיפשו קודם כל את השאקיל או דאנקן הבא.

ודים - הוא סיים את הגמר עם 25 נק', 12 ריב' ו-4 חס'. נואה סיים עם 1/3 מהשדה והורפורד 6/15.
הפציעות בהחלט הרגו אותו, אבל אני בטח שלא הייתי מרחיק לכת להשוואות לאולג'ואן או דאנקן.
צריך לזכור גם את הקונטקסט של הבחירה באודן - ליגה שהייתה ריקה לחלוטין משחקני פנים. שאקיל כבר היה הרבה אחרי השיא, יאו מינג היה אחרי שתי עונות שהחמיץ יותר מ-50 משחקים, ומה שנשאר זה דוייט הווארד ואמארה סטודמאייר אחרי הפציעה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא הבנתי מה הקטע של הסטט'. לא אמרתי שהוא היה גרוע. רק אמרתי שהביצועים עצמם דווקא גרמו לי לרדת בהתלהבות, וכמו שציינתי קודם - זה היה אולי קשור לכך שההייפ היה מוגזם (גם טרם הפציעות) וציפיתי למישהו עם יכולות גופניות של שאקיל ויכולות כדורסל של דאנקן.

טוף, יכול להיות. ראיתי רק משחק אחד במכללות (נדמה לי שזה היה הגמר, לא בטוח) ולא עפתי אבל זה כנראה לא מספיק כדי להעריך את השחקן.

רונדו בחוץ ל6 שבועות
ניתוח בקע הידוע בכינויו קילה

הגריזליס יפרישו את הגופיה של טוני אלן.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

צחוק צחוק אבל הוא אחד הסמלים הגדולים של הקבוצה בעידן הזה, יחד עם קונלי, ראנדולף ומארק גאסול. גם וינס קרטר כבר לא שם אאלט וזה מעניין, כי הוא עדיין משחק, אם טורונטו כבר הפרישו את החולצה שלו כי אין ספק שהם צריכים. אבל מה שעוד יותר מרשים בוינס קרטר זה שדווקא כשהוא הזדקן וכבר לא "האף מן האף אמייזינג" הוא דווקא הרבה יותר מרשים אותי בווינריות שלו ובחכמת משחק

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

אני לא ממש חשבתי שאודן היה שחקן מטרה התקפי. אני יותר חשבתי שהוא יהיה סוג של מוטומבו (לא שזה לא מרשים) סוג של רים פרוטקטור וריבאונדר ומשהו כמו 10-15 נקודות בהטבעות בהתקפה ולא מעבר...

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

בזמנו היו המון דיונים לגבי מי עדיף - אודן או דוראנט - והוורסט קייס סנריו של אודן היה מוטומבו כאשר הבסט קייס היה בלבל של אולג'ואן/רובינסון/יואינג.

אודן היה הבטחה גדולה, פוטנציאל גדול אבל יישאר כזה. כשאני ראיתי אותו זה היה בליגת קיץ אחרי שהוא נפצע שנה קודם והיה לו את ההסתייגות הזאת כשהחלטנו בכל זאת לבחור בו. הוא היה לא מאוד שונה מאנדרה דראמונד בהתקפה אבל מה שאיפיין אותו שהיו לו חלק עליון חזק כמו אנדרה דראמונד ורגליים מאוד אתלטיות אז מצד אחד זה איפשר לו גם אתלטיות, leaping ability, אבל מצד שני זה גם מה שהביא לפציעות שלו

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

בסט קייס זה גם יואינג וגם האקים?
יואינג זה סנטר בינוני-טוב בלי שום השגים והרבה הייפ.
האקים הוא טופ 5 סנטרים בכל הזמנים ויש שישימו אותו ראשון או שני.
להגיד ששניהם זה בסט קייס עושה עוול להאקים.
קארים היה בלתי עציר מבחינת הסקיי הוק, שאק היה משאית מק בלתי עצירה עם בעיית עונשין.
האקים היה טו וויי פלייר נהדר עם מעט מאד חולשות. מהיר ואתלטי לעומת שאק וחוסם ושומר טוב בהרבה מקארים או יואינג הלוזר.
בלי להיכנס לווילט וראסל כי הם מעידן אחר האקים הוא אחד מהסנטרים הכי קרובים למושלם שהיו.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

יואינג היה כזה בינוני שנבחר 11 פעמים לאולסטאר. שש פעמים לחמישה השנייה, פעם אחת לראשונה. שלוש פעמים לחמישה השנייה של ההגנה ושיחק בדרים טים.
שיא הבינוניות.

קצת הגזמת עם יואינג. נכון, הוא לא היה בסקאלה של אולג'ואן וגם לא של רובינסון, אבל בינוני? שחקן של 21 נק', 9.8 ריב' ו-2.4 חס' למשחק בקריירה עם 11 הופעות באולסטאר, פעם בחמישית העונה, 6 פעמים בחמישיה השנייה של הליגה ושתי אליפויות מזרח זה בינוני-טוב בלי שום הישגים ותארים?

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אנחנו בעידן שכל מי שלא לקח אליפות הוא בינוני. מזל שג׳ורדן פרש אחרת גם האקים היה נחשב בינוני.

אפרופו ג'ורדן ראיתי בynet שהוא דיבר נגד הסופר-טימס ובאופן כל כך אירוני אומר שהן הורסות את התחרותיות של הליגה.
האירוניה היא כמובן שג'ורדן במשך כמעט עשור שלם לקח כמעט כל אליפות. בזמנו זו הייתה הסיבה שרציתי שיפסיד, אבל במרחק הזמן כמובן שאני מלא הערכה להצלחה שלו

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

לא חסרים שחקנים של 20 + 10 כאשר מדברים על כל הזמנים. והמתחרה היחיד שלו על סנטר המזרח רוב השנים היה אנדר סייזד אלונזו מורנינג.
אתה יודע כמה שחקני פנים בהיסטוריה היו עם 20+10 ? עשרות אז למה דווקא ממנו אתה תופס?
כל אחד יכול לצטט מספרים יבשים בלי קונטקסט. ראיתי אותו משחק והוא היה רך ולוזר שלא שווה גרוש בקלאץ׳ שברח ממגע בצבע נגד הסנטרים הגדולים והרוויח את הנקודות שלו בג׳אמפ שוטס.
הוא הפסיד הרבה יותר סדרות מאשר ניצח לפחות ברמת התחושה (לא ספרתי).
לא אכנס כאן לדיון טיפשי של ציטוט מספרים אחד לשני כמו שכל כך אוהבים כאן.
ראיתי אותו בכל סדרה חשובה שהוא שיחק והוא אף פעם לא היה הווינר העיקרי.
פעם זה היה סטארקס ופעם זה היה אלן יוסטון או מישהו אחר. הוא תמיד היה סולידי עם סייז ויד טובה מחצי מרחק ולא הרבה יותר.
את הקשיחות והביצים הביאו אוקלי ומייסון.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

בוא רק נגיד שאם היום היה יואינג - שחקן של 23-24 בשיאו עם 11 ריב', ושנה אחר שנה בפלייאוף המזרח עם קבוצה טובה ששווה לפחות סיבוב אחד או שניים - הוא היה בקלות מס' 1 בדירוג הסנטרים שלי. גם אם ברור שדייויד רובינסון (שגם היה רך בתקופת הפלייאוף), שאקיל אוניל וחאקים אולג'ואן היו טובים ממנו אז.
אני גם לא מבין למה אתה מדבר רק על מתחרה מהמזרח (כשגם אלונזו, כבודו במקומו מונח, היה אחלה שחקן) ולא מהמערב? זאת היתה ליגה אחת, בדיוק כמו היום. בכל מקרה, גם במזרח עצמו היו ברד דוהרטי, דרק קולמן (4-5), ריק סמיתס, דיקמבה מוטומבו (בשנים שלו באטלנטה) ועוד כמה נחמדים שכאלה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

דיברתי על על המזרח כי שלפו לי את הנתון של הופעות אולסטאר שמה לעשות נבנה בעיקרו מהמתחרים שלך בקונפרנס ולא בליגה.
עזוב, לא נכנס לדיון עומק. ראיתי אותו משחק ויש שחקנים שעם נתון של 20+10 יכולים לשלוט במשחק ויש שחקנים שאוספים נתונים מג׳אמפ שוטס וכדורים שנופלים מהסל בהגנה ובורחים ממגע בהתקפה.
בכל הקריירה שלו מי שבאמת עקב אחרי יואינג ידע שהוא לוזר שבורח ממגע בצבע וברגעי ההכרעה מחכה שסטארקס יציל אותו.
לעומתו שחקנים אחרים עם 20+10 כמו בארקלי שלטו בכל משחק ששיחקו כמעט בשיא הקריירה שלהם.
זאת הבעיה שדנים על כדורסל דרך ציטוטים של בסקטבול רפרנס...
אין קונטקסט ואין נסיון צפייה מעשי.
הוא היה כמו שכתבתי בינוני-טוב ולא באיזור חיוג של אולג׳ואן, שאק, רובינסון ושאר הסנטרים שבאמת היו שחקני המטרה והגוטו גיי של הקבוצה שלהם.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

גם האדמירל היה רך.

אבל היה לו משחק פנים מצוין בניגוד ליואינג שהיה בורח לצדדים וזורק מחצי מרחק.
אם אני בונה קבוצה תן לי רובינסון any day לעומת יואינג.
מה שהופך את יואינג ללוזר זה שהיה לו הכל. סייז, יד רכה וריבאונד טוב ובמקום לשלוט הוא העדיף להשאיר את הבמה והקשיחות לאחרים.
תן את הסייז שלו למורנינג ומורנינג היה קורע את הליגה.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw