סל ניוז

רובינסון אכן היה יותר ורסטילי.
יואינג היה קולע טוב מאד מרחוק ועדיין בשיאו קלע 26-28 נק׳ עם 3-4 גגות ו11 ריב׳. מספרים די דימיוניים בעידן של היום (קזינס קרוב לזה אבל לא חוסם 4 למשחק)

יואינג היה שחקן הגנה טוב גם אם לא ענק (כמו מורנינג או אוקלי למשל), אבל בהחלט טוב+, ועוד איך שהיה לו פוסט (נדמה לי 50% מהזריקות שלו היו מחצי מרחק אמנם, הרבה לאותה תקופה, אבל גם לא באמת יותר מזה). אני זוכר עשרות דאנקים שלו אחרי תנועת פוסט.
אבל יותר מכך - אני לא מבין מה זה משנה. בגלל שקא"ט זורק הרבה שלשות הוא יותר רך? לא ,הוא רך כי הוא באמת קצת רך בהגנה אבל בהתקפה, עושים את המוב היעיל, ואני באמת לא מבין מה זה משנה אם זה מוב של ג'אמפ שוט או מוב של פוסט, כל עוד היעילות גבוהה. בדומיין שמתחת לסל, לא היה ולא יהיה כמו שאקיל (ואומרים שגם מוזס מאלון), אז מה? כל סנטר חייב להיות שחקן פוסט עצום? כאמור, מה שבאמת משנה ועושה את ההבדל בין רכות לקשיחות זה הצד ההגנתי, לא ההתקפי.

ואגב, גם אני ראיתי את יואינג, המון. כמו לא מעט אחרים פה. (יש לנו פורום זקן)

_________________
תודה לאלוהי הבירה

המספרים האלו נראים לכם גבוהים כי אתם חיים היום בליגה של מיידי שלשות ושהסנטרים הם שחקנים של מספרים קטנים מלבד יוצאי דופן. בתקופה ההיא אלו לא היו לא מספרים דמיוניים ולא כאלו ששמו אותך בגדולים של כל הזמנים.
אבל מיצינו נכון? אני מיציתי.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

רכות זה לא רק לא להתלכלך בצבע (היה ת׳רד אחר שדנו על זה). רכות זה בעיקר התרחקות ממאבק שהמשחק הופך ליותר פיזי. התגובה של שחקן רך זה לא להרים את הפיזיות והרמה אלא להתרחק.
הכל כמובן יחסי. יואינג קל 19 (ב36 אחוז) למשחק בגמר מול היוסטון לעומת 24 בעונה הרגילה.
שאני רואה את סופטרידג׳, פחות אכפת לי שהוא עולה לג׳אמפים. יותר אכפתי לי שכאשר צריך משחק גדול שלו (או דקות גדולות שלו כמו אחרי שקוואי נפצע מול GS), הוא ייתן לך את ה3-14 מהשדה. הבחור עושה במכנסיים מול דריימונד.

אז בדומה אליך, אני ראיתי את יואינג והרבה. היום במרוצת השנים זה קל לצחוק על הלוזר הנצחי, על ההוא שכשצריך להטביע הוא פתאום נזכר שהוא יודע לעשות פינגררול ועוד ועוד.
אבל בזמן אמת, בשנים הגדולות של יואינג בתחילת שנות התשעים עד אמצע שנות התשעים הוא נחשב בטופ של טופ, כן בשורה אחת עם האדמירל והחלום.
אני תמיד חשבתי שהאקים הוא העדיף מבין השלושה, אבל אני עוד זוכר כתבה שקראתי איפשהו לפני עונת האליפות השניה ואחרי המפגש של האקים ויואינג ראש בראש. הכתבה עסקה במי מבין השלישיה הוא הסנטר הטוב ביותר. אם אני זוכר נכון, לבסוף הבחירה נפלה על האקים, אבל זה היה במילימטרים ולפי אותה כתבה הכוחות היו שקולים למדי. כאמור, אני חשבתי אחרת, אבל זה לא רלוונטי. בזמן אמת ראו את השלישיה הזאת על אותה מדרגה עם הבדלים מסויימים אבל לא משמעותיים. כמובן שהפלייאוף בעונה הבאה בו האקים ניגב את הריצפה עם רובינסון והאליפות השניה וההופעה מול שאקיל עשו שינוי משמעותי במחשבה והאקים קיבל את הכבוד המגיע לו כטוב משלושתם באופן אבסולוטי. למען האמת מאז האקים קיבל אפילו יותר מדי כבוד. לצד מוזס מאלון, האקים הוא הסנטר הכי אהוב עלי בכל הזמנים, אבל מי שישים אותו ראשון או שני לא ממש בכיוון. כמובן שהוא לא בקליבר של קארים, אפילו לא קרוב וכמובן שהוא לא קרוב לדומיננטיות המטורפת של ראסל וצ'מברלין. בעיני שאק היה עדיף על האקים ובפער. השנים של תחילת שנות האלפיים היו שנות שליטה של שאק שהאקים לא התקרב אליהם. אני הייתי שם אותו במקום הבא, ביחד עם... מוזס מאלון. כאמור, שני הסנטרים האהובים עלי בכל הזמנים ראוי שידורגו יחדיו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אמרתי שסיימתי אבל השקעת בתגובה אז אוסיף תגובה אחרונה.
זה לא במרוצת השנים. אני באותו זמן הייתי מתוסכל מהרכות שלו וחוסר היכולת של הניקס להביא את היתרון הפיזי שלהם עם יואינג, אוקלי ומייסון ליתרון על הבולס.
כתבה יכולה להגיד דבר זה או אחר, זה רחוק מאורים ותומים. אני יודע מה ראיתי. אני יודע את ההבדל בין מה שאני מצפה מסנטר שהוא טופ 10 בכל הזמנים לבין סנטר שהקבוצה לא יכולה לבנות עליו ברגעי ההכרעה. בקלאץ׳ יש את הסנטר כמו שאק שיסחוב הגנה שלמה על הגב לדאנק ועבירה ויש את הסנטר שיזרוק בריק מ-6 מטר.
סנטר גדול בשנים ההם בלי משחק עם הגב לסל היה חיסרון אדיר. היום כולם סתם זורקים.
ברגע האמת יש מי שבורח מהכדור ויש מי שישבור לך את הידיים כמו מייקל אם לא תמסור לו. תנחש לבד מה אני מעדיף...

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

ניתוח יפה


קשה לומר שהניקס לא השתמשו בפיזיות שלהם? מה רצית שאוקלי יחפור תחת הסל?

ברור שהכתבה הזאת שקראתי במקרה לא אורים ותומים. אבל היא כן מסמנת איזה הלך רוח שהיה בזמן אמת שההבדל בין השלושה לא תהומי והם בהחלט ברי השוואה ראש בראש. לא בדיוק כפי שתיארת את ההבדל ביניהם כשחקן בינוני טוב לאחד מהסנטרים הכי גדולים בהיסטוריה, ויש שיגידו שהטוב מכולם.

ברור שיואינג היה צ'וקר, ברור שיואינג היה זה שציפית ממנו שיזרוק את הדאנק הכי מלוכלך שיש לו והוא במקום זה הלך ועשה פיידאוויי על בי.ג'יי ארמסטרונג או משהו בסגנון. אבל החיים הם לא שחור לבן. גם שחקן קלאץ' נוראי יכול להיחשב כשחקן גדול. לא כמו האקים, אבל גדול. נכון, הניקס אכלו מרורים עם יואינג בסדרות גמר, בסדרות גמר מזרח, בסדרות צמודות מול הבולז. אבל יואינג היה הפקטור הגדול ביותר שהביא אותם לאותן סדרות גמר, לאותן סדרות צמודות מול הבולז (הניקס והפייסרס ב-98 היו היחידים שלקחו את מייקל לסדרה של 7 משחקים מעונת האליפות הראשונה והלאה).

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מסכים עם רוב מה שכתבת. רק שלא חושב שצ׳וקר זה אספקט שולי כאשר מדברים על גדולה היסטורית.
ברמת שנה כזאת או אחרת זה עוד נסלח. אבל בטופ של הטופ של כל הזמנים צריכים להיות רק ווינרים.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

אבל לא נראה לי שמישהו מדבר על יואינג בתור הטופ של הטופ.
יש את הטופ האמיתי - קארים, ווילט, ראסל, שאק
יש את אלו שקצת אחריהם - אולג'ואן, מוזס, (כמו שאמר עמוס)
נדמה לי שיש עוד לבל ביניים בין הלבל השני לרביעי שכולל את דייויד רובינסון ואת ביל וולטון.
ובלבל הרביעי בלבד - יואינג, מיקאן, וויליס ריד, אנסלד (ואולי גם קאוונס ומקאדו, למרות שנדמה לי שיש שיגידו שהם בלבל החמישי. בעצם, אולי גם מיקאן בגלל חלוף הזמן).

כלומר, יואינג הוא איפשהו בטופ 10-12 סנטרים של כל הזמנים. מה שנראה לי בהחלט הגיוני. לא יודע אם זה אוברייטד או אנדרייטד. זה מה שזה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אז הוא לא כ״כ בינוני

אם הלכת עד מייקאן אז היכן וולט בלאמי? ביל לאנייר? אלווין הייז?
אם הולכים על השגים היכן בן וואלאס? רוברט פאריש?
מה עם שחקנים שנכנסו ויצאו בין עמדות כמו דאנקן, מקהייל. דאנקן היה סנטר חצי קריירה. מקהייל התחיל כמחליף גם לסנטרים.
יש כאלו עם פחות מספרים אבל שאני אוהב יותר כמו דיבאץ של סקרמנטו, יאו מינג כשהיה בריא ועשה את המוות לשאק ועוד ועוד...
אבל רשימות זה חרטא. צ׳וקר הוא צ׳וקר הוא צ׳וקר. שום צ׳וקר הוא לא שחקן גדול.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

הייז, בלאמי ולאנייר לא היו MVP. מיקאן היה כנראה השחקן הטוב בליגה בחצי העשור הראשון שלה. לגבי בלאמי ולאנייר - תראה, כמו את אנסלד ואת וולטון גרסת פורטלנד, אני מכיר אותם רק ממספרים וקריאה עליהם (ופה ושם טיפה יוטיוב). זה לא המון מידע. ליואינג יש יותר תארים מלהם.
בן וואלס זה לא אותה רמה בכלל, ולהשוות אותו ליואינג זו בדיחה. היה שחקן הגנתי מעולה במשך חצי עשור, לקח אליפות. בסדר... גם דניס רודמן, לו היה סנטר ולא פאוור, היה מדורג הרבה יותר נמוך מפט יואינג (ורודמן עשה הרבה יותר בקריירה מאשר בן וואלאס).
רוברט פאריש כנראה קרוב יותר. לקח המון אליפויות, אך כשחקן שלישי\רביעי בקבוצה. בכל מקרה, נדמה לי שגם אוהביו הגדולים ביותר היו מחליפים בינו לבין יואינג בכיף בשנת 1988 למשל.

וכאמור, אני לא יודע מה זה שחקן גדול. האם הסנטר ה-11 בכל הזמנים הוא שחקן גדול? יש מצב, תלוי כמה שחקנים נחשבים ל "גדולים".

ועכשיו הסתכלתי בטבלה השוואתית בין השחקנים שאנחנו פחות מכירים (בגלל שהם מוקדמים מדי) לבין יואינג.
וולט בלאמי - 4 אולסטאר, מעולם לא היה מעבר למקום ה-11 בדירוג ל MVP, וחוץ מזה, 0 אליפויות.
אלווין הייז - 12 אולסטאר, 3 בחירות לחמישיה ראשונה, 3 בחירות לחמישיה שניה, 2 בחירות לחמישיות הגנה, 6 פעמים בריצה ל MVP בעשירייה, כולל פעמיים במקום השלישי. אליפות NBA בשנת 78
בוב לאנייר - 8 פעמים אולסטאר, אך מעולם לא בחמישיות הליגה. 4 פעמים בעשירייה המובילה בריצה ל MVP, כולל פעם אחת במקום השלישי. אפס אליפויות.
וויליס ריד - 7 פעמים אולסטאר, 4 פעמים בחמישית הליגה השניה, פעם אחת בראשונה, MVP, MVP של הגמר, פעמיים נוספות בין חמשת המובילים בריצה ל MVP'ובעיקר, פעמיים אלוף, כולל פעם אחת דומיננטית כאמור
ווס אנסלד - 5 אולסטאר, רק בחירה אחת לחמישיית הליגה הראשונה, אבל MVP, MVP של הגמר (באותה קבוצה עם הייז ב 78), פעמיים נוספות בין עשרת המובילים בריצה ל MVP. וכאמור, אליפות אחת.
בוב מקאדו - 5 אולסטאר, פעם אחת MVP, פעם אחת בחמישית הליגה הראשונה, פעם אחת בחמישית הליגה השניה, פעמיים אלוף NBA אך כשחקן ספסל בלייקרס הגדולים, טרם ביאתו לאירופה . היה בסך הכל 4 פעמים בין עשרת הראשונים ו 3 פעמים בין שני הראשונים בריצה ל MVP.
דייב קאוונס - 8 אולסטאר, 3 פעמים בחמישיית הליגה השניה, ושלוש פעמים בחמישיות ההגנה. MVP ובסך הכל חמש פעמים בין עשרת המובילים בריצה לתואר. (ארבע פעמים בין חמשת המובילים). פעמיים אלוף NBA (אבל הוא לא זכה בתואר האישי של MVP הגמר)

פטריק יואינג - 11 אולסטאר, פעם אחת בחמישיית הליגה הראשונה, 5 פעמים בחמישייה השניה, 3 פעמים בחמישיות ההגנה של הליגה. 7 פעמים בין עשרת הראשונים ו 6 פעמים בין חמשת הראשונים בריצה לMVP. לעוכריו הוא מעולם לא זכה לאליפות, אבל היה קרוב מאד ב 94, ועשה עוד גמר (גם אם היה פצוע רוב הפלייאוף) ב 99.

האמת היא שאם צריכים לשפוט רק על פי נתונים יבשים (וכאמור, יואינג הוא היחיד מביניהם שראיתי בזמן אמת. ואת מקאדו קצת יותר מהאחרים בוידיואים).
בלאמי בוודאות אחרון. ובוב לנייר בוודאות קרוב אליו.
יואינג נראה עם הישגים דומים מאד לאלו של אלווין הייז . ולמרות שקשה לשפוט קשה לומר שלמישהו מהם יש יתרון על קאוונס, מקאדו, ריד ואנסלד או הפוך(אבל בוודאי שכן על בלאמי ולנייר)
כך שאם ניקח את הדירוג הקודם, יואינג לכל הפחות הוא הסנטר מס' 14 אי פעם, וסביר יותר להניח כאמור שהוא באיזור המקום ה 11-12.
לא יודע, לדעתי זה לא רע כל כך.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הקאבס מעבירים את RJ ופלדר להוקס יחד עם שתי בחירות סיבוב שני עתידיות ומזומן.כל זה בשביל לחסוך 13 מיליון מהמס מותרות.
שניהם אגב שוחררו מההוקס.
מעניין אם RJ פורש או שיש לו עוד משהו בטנק וקבוצה עם יומרות תיקח אותו. אולי אוקלהומה חסרת הספסל.

קצת מצחיקה הרשימה שלך. מצד אחד אתה מדבר על יואינג הצ'וקר ואז כמתחרים אתה מביא את וולט בלאמי שהיה השחקן החשוב בקבוצות עונה רגילה נפלאות של וושינגטון שהיו מתקפלות בפלייאוף, את בוב לניר שכיכב רוב הקריירה שלו בקבוצה חלשה של דטרויט. בפחות מחצי העונות הן בכלל עלו לפלייאוף (2 עונות עם מאזן שלילי בפלייאוף) ומעולם לא עברו סיבוב ראשון. כשהוא עבר בגיל מאוחר למילווקי, הוא כבר לא היה אותו שחקן, למשל רק הופעת אולסטאר אחת מתוך ה-9 הייתה במילווקי. כלומר שוב שחקן עם אחלה סטט', אבל שום הצלחה בפלייאוף. בוב מקאדו היה ידוע בשנים הגדולות שלו כסקורר עצום שבעיקר מתעסק בלקלוע וכל היתר לא הכי משנה. באותן השנים כוכבים לא ממש היו משנים קבוצות. מקאדו נדד לו בין 5 קבוצות ב - 9 השנים הראשונות של הקריירה שלו. אח"כ הוא זכה ל"היוולדות מחדש" בלייקרס בתור אינסטנט אופנס מהספסל ותרם רבות ל-2 אליפויות.

האחרים שהבאת לא מצחיקים, אבל חלקם לא מדוייקים כמו אלווין הייז וווס אנסלד שרוב הקריירה שלהם שיחקו אחד לצד השני, כך שקצת קשה להביא את שניהם כסנטרים מול יואינג, למען האמת הייז היה הפאוור פורוורד. לפני שהוא הגיע לבולטס הוא היה הסנטר של הרוקטס ונודע כשחקן שרק הסטט' מעניינת אותו, לא ממש שומר וכמובן שהרוקטס היו קבוצה חלשה. 4 עונות סה"כ היו להייז ברוקטס, כולן עם מאזן שלילי. על אנסלד לא הודבקה תווית שלילית, אבל זאת סקלה אחרת של כישרון ויכולת לעומת יואינג.

רק שני השמות האחרונים, ריד וקאוונס יכולים להתחרות ביואינג. לריד יש שתי אליפויות בתפוח הגדול וכמובן אותו משחק מספר 7 מפורסם ואילו קוואנס היה השחקן המרכזי בשתי קבוצות סלטיקס אלופות ואפורות באמצע שנות השבעים, כשיש עליהן כוכבית, כי אלו בדיוק היו שיא שנות המאבק ב - ABA והכישרון חולק בין 2 הליגות.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ליתר דיוק 22 (לפי סינון של 9.5 ריב' למשחק). לא בדיוק "עשרות". ואם לוקחים את הנתון הקטנטן הזה של 2 חסימות למשחק, מקבלים בסה"כ 6 שחקנים - חדגבה, שאקיל, רובינסון, אולג'ואן, קארים ויואינג. גם ככה וגם ככה נדמה לי שיואינג קצת יותר מאשר שחקן "בינוני-טוב".

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ואני עדיין מהמר שזאת לא התזוזה האחרונה בקאבס

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

לטרייד הזה היו כמה סיבות.
1. הקאבס צריכים לרשום 15 שחקנים בלבד לליגה. הם הגיעו למספר הזה אחרי הטרייד. היו צריכים להיפטר מ-2 שחקנים, ככה השיגו תמורה.
2. בלי להתחשב בתקרת מס המותרות, החוזים של ג'פרסון ופילדר היו משהו כמו 3.5 מיליון יחדיו. אבל וזה אבל גדול, ההורדה של חוזים אלו הולכת לחסוך לקאבס מעל ל-12 מיליון במס מותרות.
3. הקאבס שלחו בחירות סיבוב שני ואת השחקנים והערך החשוב שהם השיגו זה משהו כמו 3 מיליון דולרים של טרייד אקספשן וזה כמובן מתחבר לדברים של עודד. לקאבס תהיה יותר גמישות לטריידים עתידיים במהלך העונה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

עמוס: תגיד מה נסגר איתך בזמן האחרון? קשה לך לראות מי כתב מה?
נורטון עשה את הרשימה ולא אני. בגלל שהוא עשה רשימה אז שאלתי אותו למה הוא לא כלל עוד כמה פיגורות חשובות ואת זה אכן אני כתבתי.
לא שאלתי עליהם בגלל שהם טובים מיואינג אלא בגלל שאם אתה עושה רשימה אז תתייחס לכל מי שראוי להתייחס לטוב או לרע בטח אם הלכת עד מייקאן.

אני לא אוהב את יואינג וזה בעיקר בגלל שהיה לו את כל הכלים רק לא היה לו את הקילר אינסטינקט. נותנים אגוזים למי שאין שיניים. בזבוז של נתונים פיזיים מושלמים.
אם למורנינג היה את הנתונים הפיזיים של יואינג הוא היה שאקיל אם לא יותר.
יואינג צ׳וקר. זה בעיני בלתי נסלח בראייה היסטורית.
זה בכלל לא משנה כמה היו טובים ממנו וכמה לא. יש עמדות עמוסות ויש עמדות שחונות.
אני לא אעדיף יותר שחקן ואקשור לו כתרים שלא מגיעים לו רק בגלל שלא היו מספיק אחרים טובים יותר.
בישראל היו אולי 10 שחקנים גדולים בכל העמדות ביחד אז זה הופך כל יניב גרין לשאקיל?

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

נחלק לשניים:
1. יואינג - לא ברור כ"כ על מה הדיון. כמדומני שאין חולק שדווקא היו די הרבה אחרים טובים יותר, ומתוך הסנטרים המתחרים בקריירה שלו (אולג'ואן, רובינסון, שאקיל, אחרים) הוא בשום שלב לא היה בטופ3. גם ביחס לסנטרים אחרים ברמה ההיסטורית אף אחד לא סופר אותו לפני קארים, צ'מברליין, ראסל וכד'. כל זה לא משנה את העובדה שבהינתן הקריירה, ההישגים הסטטיסטיים האישיים והקבוצתיים (כמדומני ששכחו לציין שהוא גם הול אוף פיימר בין שאר חטאיו), יואינג היה שחקן כדורסל מצטיין. לא בינוני, לא טוב, מצטיין. לא חושב שזה כ"כ בר ויכוח. מצטער.
2. לא ברור הקשר לישראל וליניב גרין. לא ראיתי אף אחד שהשווה את יניב גרין לשאקיל אוניל. כמדומני שרוב אנשי המקצוע יודעים להעריך שחקנים גם בראי ההיסטוריה ולא רק בזכות הישגים אישיים שנבעו מחולשה של העמדה בשנים מסוימות (וזה בטח לא הקייס במקרה של יואינג). בדיוק בגלל זה דוייט הווארד אולי ייכנס בעתיד להול אוף פיים, אבל אף אחד לא הולך לספור אותו כטופ10 בראי ההיסטוריה. כנ"ל בן וואלאס או יאו מינג.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ואם כבר, יש לגרין קייס לגבוה הישראלי השלישי בכל הזמנים, אולי אפילו השני.

לא הבנתי בכלל את המשפט הזה. בוודאי שיואינג נחשב בטופ 3 של הסנטרים במשך שנים רבות. למען האמת היו מספיק אנשים שהיו מוכנים להתווכח בלהט במהלך תחילת שנות התשעים שהוא הסנטר הטוב מבין השלושה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

בדיוק, בטח עד ההגעה של שאקיל, יואינג היה איזה 6-7 שנים בליגה.
בכל מקרה, 6 הופעות באחת משתי החמישיות הראשונות של הליגה, אומרות שכנראה שהוא כן היה איפשהו ליד רובינסון (שאמנם גם הגיע רק 4-5 שנים אחרי יואינג לליגה) ואולג'ואן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

המממ... האמת שאני מסכים. רואים את זה גם בחמישיות העונה. מהרגע ששאקיל הגיע, יואינג נדחק מהטופ3 מלבד עונה אחת.

כמה חדשות אן בי איי לשם שינוי:
- לברון וקוואי לא צפויים לפתוח את העונה בגלל פציעות. עוד אחד שיישב בחוץ אבל מסיבה אחרת זה סי ג'יי מקולום. מקולום מורחק מהמשחק הראשון אחרי שנכנס למגרש מהספסל בעקבות תגרה שהחלה באחד ממשחקי הפריסיזן.
- הרבה שחקנים חופשיים אחרי שנחתכו מהסגל לפני תחילת העונה. קנדריק פרקינס וקליבלנד כבר לא. ארצ'י גודווין ואנתוני מורואו נחתכו מהבלייזרס. טריי ברק נחתך מהניקס. גם הבאקס צמצמו את השורות ואמרו להתראות לג'ואל אנתוני, גרי פייטון ג'וניור וברנדון ראש. עוד אחד שלא שרד זה דונלד סלואן בוושינגטון. דאנדרה ליגינס וטוני מיצ'ל לא שרדו את המחנה של מיאמי. אייזיאה כנען נחתך מאוקלהומה ולא ישחק בקאפ של ברודי. עוד שני ותיקים שלא שרדו את המחנות הם אמקה אוקפור וקריס האמפריז בפילדלפיה.
- מי שכן הצליח להשתחל לסגל של קבוצה זה דמיאן ווילקינס. בגיל 37, הסווינגמן הותיק עושה קאמבק במדי אינדיאנה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

עד האליפויות של האקים, זה היה טריו שוויוני כמעט לגמרי
ואגב, גם היום אני לא בטוח שרובינסון עדיף על יואינג
הוא היה צריך איזה דאנקן אחד שיגיע בכדי לנצח...

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש