סל ניוז

אין לי תשובה אחרת מ-חחחח. ״דמגוגי ושקרי״? זה עובדה בשטח. נואל ואמביד נלקחו עם פציעות חמורות, והמשיכו לפציעות חמורות אחרות. ״אחד הפצועים בריא״? וואלה, הגיע הזמן. כמה זמן נאבד עד שהוא הבריא? כמה ערך טרייד נאבד על נואל כי קבוצות מפחדות מהעתיד הבריאותי שלו?

בהחלט יש לנואל ערך בליגה? בהחלט! הרי זה הוכח בשנה שעברה, כשאף קבוצה לא הסכימה לתת לפילי ערך של בוטנים, והמקסימום שקיבלו התבטא בערך של בוטן אחד. אה, זה בטח רק בגלל כישורי המו״מ הכושלים של קולאנג׳לו האפס שזכה פעמיים בעבר במנג׳ר השנה (אפסים אנשי המקצוע האלה בארה״ב, גם בוחרים כושל למוצלח, גם לא מזהים שיש 2 כוכבים למכירה בגרושים).

קיבל לימונים? חחח... לימונים רקובות רצח. אחד מהם הוצל, השניים האחרים כל כך פצועים ורקובים עד שאף קבוצה לא מוכנה לתת יותר מבוטן בתמורה.
אבל למה להתעסק בעובדות בשטח, כשאפשר לדמיין תסריט בו הינקי הגדול מכולם היה לבטח מכריח את בראון לשחק עם כל השלושה, מעלה להם את הערך, מעביר אחד מהם על סיבוב ראשון, שם הוא מזהה כישרון-על אירופאי, הבעלים היה מכריח אותו לבחור מישהו אחר, וחוזר חלילה על התהליך עד שיש 3 סופרדופר סטארים בטוחים.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

עמוס צוחק, אבל בואו רק נוודא שגניבת הדעת (למה? מה יש לך עם ההינקי הזה שאתה מרגיש צורך לשכתב את המציאות וההיסטוריה בשבילו?) נשארת בתור אגדה - http://www.nba.com/sixers/post-draft-sam-hinkie/
ב-2:55 למשך חצי דקה אפשר לראות את הינקי השבור מדבר על אוקאפור, וגם בהמשך הוא אומר מספר פעמים על "השחקן הטוב ביותר בדראפט". אני לא חושב שמישהו יכול לזהות כאן "פנים עצובות ושבורות" כפי שמנסים לגנוב לנו את הדעת כאן, אבל אולי אני טועה ומי שהולך לישון עם פוסטר של הינקי מעל המיטה מזהה את המימיקות טוב יותר.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

כרגיל, הקישור בין כמה שהינקי נהדר וכמה שקולאנג׳לו גרוע הוא לא נכון. קולאנג׳לו יכול להיות - ומצליח להיות למרבה הצער - גרוע מאוד בפני עצמו.
בוא נדבר על הפעם האחרונה שבה קולאנג׳לו זכה בתואר המנהל המצטיין. זה קרה בשנתו הראשונה בטורונטו ובמקרה עקבתי אחרי עבודתו מקרוב, ממש ברמה היומיומית. הוא זכה בתואר בזכות ההתפתחות הטבעית של כריס בוש כשחקן צעיר ובזכות שורה של מהלכים קצרי טווח שהוא יזם. באותו קיץ הוא הביא לטורונטו את אנתוני פארקר, גרבחוסה ואחרים, כשהוא מאיץ את הבנייה ומקבע את טורונטו בבינוניות, במקרה הטוב. המהלכים קצרי הטווח האלו הובילו לזינוק במאזן הנצחונות של טורונטו. הם הגיעו ל-47 נצחונות ואאל״ט זכו בבית האטלנטי באותו שנה. באופן טבעי, המהלכים האלו התפוצצו לו בפנים במהלך השנים הבאות בטורונטו, ביחד עם הבחירה הראשונה שהוא בחר בדראפט של אותו שנה, אחד ברניאני.
זהו טור הנצחונות של טורונטו במהלך השנים הבאות:
47 נצחונות - מנג׳ר השנה לקולאנג׳לו (סם מיטשל זכה בתואר מאמן השנה, בהחלט אפשר ללמוד הרבה מהפרסים האלו)
41 נצחונות
33 נצחונות
40 נצחונות
22 נצחונות
23 נצחונות
34 נצחונות
הוא לא ניסה לבנות, אגב, בשנים האלו. הוא ניסה להצליח במזרח די חלש.
במהלך השנים האלו, קולאנג׳לו עשה שורה ארוכה של טעויות, חלקן הגדול מביכות. אני יכול לפרט אם תרצה.
בסוף הפיאסקו, כריס בוש עזב את טורונטו תמורת כלום, פחות או יותר, והלך למיאמי. קולאנג׳לו כשל במשך 7 שנים בניסיון למצוא מישהו ראוי שיכול לשחק איתו (מי השחקן השני בטיבו ששיחק איתו באותה תקופה?).
מה שיפה הוא שקולאנג׳לו, בהיותו שילוב מקסים בין סוחר מכוניות משומשות לפוליטיקאי, ניסה בכל דרך אפשרית להישאר בתפקיד, בין השאר על ידי ניסיונות תמוהים להחתים את סטיב נאש, אז קשיש קנדי חביב, על חוזה ארוך טווח.
כמובן שטורי הנצחונות של יוג׳ירי שהחליף אותו נראים טוב יותר (48, 49, 56 ו-51).
הוא מנהל מזעזע, בלי קשר ליכולותיו השנויות במחלוקת של הינקי - לא סתם הוא ישב בבית כמה שנים טובות עד שאבא שלו סידר לו עבודה נוספת - והוא עשה עבודה לא טובה עם הלימונים שניתנו לו ועד כה, גם עם ההזדמנויות המעולות שניתנו לו.

איזה הזדמנויות מעולות ניתנו לו? תחזור בבקשה לדיון המקורי ולא לניטפוק שקל לך לענות עליו. מה קולאנג'לו היה יכול לעשות טוב יותר עם הלימונים שהינקי השאיר לו (כאמור, שני סנטרים מחליפים, פצועים ופציעים, שהיו חלשים עד בינוניים בכל רגע שהיו על המגרש)? אתה חולק על הסוגריים האלה? אתה באמת חושב שהערך של נואל ואוקאפור נשחק בתקופה שלהם תחת קולאנג'לו ולא בתקופת מי שבחר אותם?

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

הזדמנויות מעולות שהיו לו -
אמביד בחוזה רוקי
שאריץ׳ בחוזה רוקי
בחירה 1 בדראפט שהפכה באופן מתבקש לבן סימונס
קובניגטון על החוזה אולי הכי טוב בליגה
סוויץ׳ בין הבחירות של הקינגס לבין פילי בדראפט של 2017 שהתממש והקפיץ את הבחירה מ-5 ל-3
בחירה מוגנת טופ3 ב-2017 ולא מוגנת ב-2018 של הלייקרס
בחירה לא מוגנת של הקינגס ב-2019
אפס חוזים גרועים
ככל הנראה הכי הרבה קאפ ספייס בליגה

לימונים -
הוצאת ערך מאוקאפור ומנואל

האם הוא הצליח להוציא ערך מקסימלי מאוקאפור ומנואל?
לא. הוא פעל לאט מדי תוך כדי שהערך של נואל (שכבר הספיק להתלונן בתקשורת) צולל מטה.
השנה, כאמור, הוא מוריד את הערך של אוקאפור. אין שום סיבה שהוא לא ישחק כסנטר מחליף לאמביד.

יש סיבה. קוראים לה מאמן.

הוא פעל לאט מדי על נואל? יכול להיות. הסכמתי איתך כבר לפני, כתבתי בפירוש שהוא טעה כשלא הבין שצריך לחטוף את ההצעה הבינונית הראשונה שיש על נואל, ולא לחכות לתוך העונה כשיש לך 3 סנטרים שלא ממש מתאימים לשחק אחד ליד השני. בדיעבד, הוא טעה בהערכה כשהעדיף לחכות ואולי להשיג הרבה ואולי להשיג כלום, במקום פשוט לקחת את הקצת שהציעו לו. אבל יודע מה? אין לי צל של ספק, שאם הוא היה לוקח בקיץ שעבר את ההצעה הטובה ביותר שהגישו לו על נואל, אתה היית גוער בו מעל דפי הפורום ולא מבין למה למכור בזול כשאפשר לחכות ואולי להעלות את השווי.
ויודע מה עוד משהו? בסך הכל זה היה הימור לגיטימי לחלוטין. אני לא הייתי עושה אותו ומעדיף לקחת מה שנותנים, אבל הוא לא יכל לדעת איך תתפתח העונה, הוא יכל לאבד את אמביד לעונה שלמה נוספת (והיו דיבורים על האפשרות במהלך הקיץ הקודם), ואז נואל היה מקבל במה הרבה יותר גדולה, ואולי בטעות גם מצליח לשחק טוב ולהעלות את ערך הטרייד.

ואחרי זה, כשהסכמנו שהוא לא היה צריך לחכות ולמכור את נואל בהזדמנות הראשונה שלו,
שוב אני שואל, באמת לדעתך האשם העיקרי בצניחת השווי של נואל-אוקאפור הוא מי שהגיע בקיץ שעבר וניסה מאותו הרגע לסחור בהם (כשכאמור אף אחד מ-29 הקולגות לא מציע יותר מבוטנים), יותר אשם מאשר זה שדאג שהקבוצה תגיע לקיץ הקודם עם 2 סנטרים מחליפים שאף אחד לא רוצה לגעת בהם בגלל יכולתם, פציעותיהם והתנהגותם?

ועכשיו למאמר מוסגר על יחסינו, בעקבות הפסקה הקודמת שלי וההודעה הקודמת שלך - הבעיה שלי בשיחות האלה היא שאתה פשוט לא מסוגל להודות באף טעות של הינקי. הוא עשה לא מעט מהלכים מוצלחים עד מאוד, ההימור על אמביד, ההימור על סימונס (הגם ששתי ההחלטות הנ"ל היו נו-בריינר מבחינתו), קובינגטון, כל העסקאות הקטנות בהן הצליח לסחוט עוד לימונים לעבוד איתם (פייטון לאורלנדו וכו'). באמת, לא מעט פעולות מוצלחות מאוד. אבל אתה פעם אחר פעם מתבטא כחסיד עיוור של הרבי. אין טעויות. אם היו טעויות, זה כי מישהו הכריח אותו לבחור את השחקן הלא נכון, או שהמחליף שלו לא היה חכם מספיק, או שהנהלת הליגה חיסלה אותו וכהנה וכהנה. אז בחייאת, די.. הינקי יכול לטעות, הינקי טעה. בהרבה דברים. בעיקר בגישה הכללית שלו, שלא השאירה לו שום סיכוי לסיים את התהליך שהתחיל, אבל גם בהחלטות נקודתיות יותר, כמו, למשל, ההתנהלות מול שני הסנטרים שאנחנו דנים עליהם כאן.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

הטעות העיקרית שלו (זו שלידה כל שאר ההחלטות מתגמדות) היא כשהחליט ללכת על טאנקינג כמדיניות ארוכת טווח.
באמת נראה לך הגיוני שהליגה הייתה מוכנה לקבל חמש שש שנים של התחזות לקבוצה כחלק מתהליך מתוכנן שמטרתו לקחת אליפות? גם אם זה היה משתחל איכשהו דרך כל הפילטרים, זה נראה לך תהליך שמממש את "רוח המשחק" או ווטאבר? באמת היית רוצה שכל הקבוצות תאמצנה לעצמן מין שיטות כאלה ותהליכים כאלה?
פה בפורום שאינו נשלט על ידי קבוצה דומיננטית של אוהדי קבוצה אחת או שתים, אתה פחות או יותר היחידי שמצדד בתהליך הזה. באמת נראה לך שכולנו שונאי פילדלפיה או קנאים או סתם לא מבינים? באמת נראה לך שהסלידה חובקת כל הזו היא סוג של מקריות או הטיה סטטיסטית? זו פשוט לא טקטיקה שמשרתת את הכלל. במקרה של ה NBA הכלל יכל לאמר את דברו ואכן כך עשה.

ובהערת אגב: אז הליגה עצרה את זה בצדק, לדעתי שנה מאוחר מדי, אבל האמת היא שגם אם לא הייתה עוצרת, אני לא חושב שפילדלפיה הייתה הופכת להיות מעצמה זוללת תארים. בעיניי הלא מקצועיות תקרת הזכוכית שלה הייתה יכולה להיות אליפות אחת מזדמנת עם המון מזל.

את סימונס בחר קולאנג'לו, לא?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני אענה לאט-לאט.
זה לא קשור למאמן בכלל.
1. מי שמגדיר למאמן את הציפיות הוא הגי׳-אם. נדמה לי שההגדרה שלו הייתה פלייאוף (ולאו בהכרח התקדמות הצעירים). לפלייאוף מגיעים בד״כ עם כמה ווטרנים.
2. מי שרכש את אמיר ג׳ונסון לשנה במחיר גבוה (וגם את רדיק ובייליס) היה קולאנג׳לו, כחלק מהמטרה להגיע לפלייאוף. בעצם המהלך הזה הוא סימן לברט בראון שזה הסנטר המחליף שלו או לפחות אפשר לו להשתמש בו.
3. השניים מדברים מדי פעם, אני מניח. אם קולאנג׳לו היה רוצה שאוקאפור יקבל דקות הוא היה יכול לומר משהו...

נובמת

אז בשורה התחתונה, אתה מסכים איתי שזו הייתה טעות של קולאנג׳לו ושהוא לא קיבל את הערך שיכול היה לקבל עבור נואל.

כמובן שאח״כ אתה מפרט למה בעצם זו הייתה טעות לגיטימית, מדמיין להנאתך מה אני הייתי אומר אילו היה עושה עסקה אחרת ועוד כל מיני. זה לא משנה את השורה התחתונה. הוא טעה בכך שהוא חיכה והוא לא השיג את הערך המקסימלי שיכול היה (בינוני ככל שיהיה).

אני חושב שבמהלך התקופה שלו בפילי הינקי היה טופ5 בליגה במקצוע שלו. אני לא מרגיש צורך להתנצל על הסנגוריה להינקי. אם עוברים על המהלכים שלו, רובם היו מצוינים וחלקם אף מבריקים. מבחינת כדורסל ואסטרטגיה, הוא עשה יחסית מעט טעויות, בטח ביחס לכמות המהלכים שלו ולמידת הנועזות שלהם. למרות זאת, אני כן חושב שהוא עשה לא מעט טעויות בכל הקשור לנראות של התהליך ולמערכת היחסים שלו עם הבעלים ועם התקשורת.
הינקי לא הסכים לשלם מחירים שוליים יחסית (חשאיות למשל) כדי לשמר את המעמד שלו ולמעשה מעין הקריב את עצמו על מזבח האסטרטגיה, מבלי לקחת בחשבון שהוא חיוני לה. הוא העדיף להיות יותר ״צודק״ מאשר חכם. אפשר לומר שהוא היה קיצוני מדי אבל כשהאסטרטגיה שלך נשענת (בין השאר) על קיצוניות, אני מניח שקשה למתוח את הקו.
* הוא היה צריך לפתוח את עצמו יותר לתקשורת ולהתראיין יותר.
* הוא היה צריך להיות עמום הרבה יותר לגבי התכנית שלו, לפחות בתחילה.
* מצד שני, הוא כן היה צריך לתת טיימליין מוערך. אחת הביקורות על התהליך הייתה שמדובר בתהליך שלא נגמר ולא ניתן להעריך אותו. זו טענה שהסבירות שלה להתממש בפועל הייתה נמוכה מאוד.
* על מנת להדוף ביקורות ולטשטש את התהליך, הוא היה צריך לשלב וטרן קשיש אחד או שניים שלא תורמים שום דבר לטור הנצחונות (להבדיל מוטרנים שכן תורמים; סוג של אמקה אוקאפור) או אם אין ברירה, כאלו שלא מוסיפים יותר מדי, מהסוג שזורק המון זריקות ב-40% מהשדה ומתחזים לשחקני כדורסל תורמים.
* בצד של הכדורסל, הבחירה באוקאפור הייתה טעות גדולה.
* הייתי שמח אם הוא היה הולך קצת יותר על אפסייד בבחירות הדראפט שלו.
* המכתב להנהלה אחרי פיטוריו היה קצת תמוה בעיניי. כנראה שיכולה הייתה להיעשות עבודה טובה יותר בכל הקשור למערכת היחסים שהינקי יצר עם ההנהלה.

מקווה שזה עוזר למערכת היחסים שלנו...

החלק הכואב בתהליך לא לקח 5-6 שנים אלא חצי מזה, 3 שנים של חולשה קיצונית.
יש קבוצות שעושות טאנקינג במשך עשור. הנראות של התהליך של הינקי הייתה בעייתית, לא השיטה עצמה.

למעשה, תוך כדי שהתהליך התקיים (והם אפילו התחילו לפני כן) הלייקרס זכו בבחירות דראפט במיקום דומה (ורוב הפעמים עדיף, אאל״ט) לזה של פילי ואף אחד לא אמר דבר על חוסר הוגנות, טאנקינג או דבר אחר.

כמו מי?

תמשיך לעשות לי חיים קלים בפנטזי ומערכת היחסים שלנו תהיה נפלאה תמיד.
וברצינות, כן. סוף סוף אתה רושם הודעה בנושא הינקי שאני יכול להסכים על רוב התוכן שלה. סוף סוף אחרי שנה של דיונים יש נימת ביקורת והבנה שהתהליך לא התבצע בשלמות ושהיה צריך לעשות כמה דברים אחרת בדרך.

מילה בנוגע לוטרנים - זה לא למראית עין בשביל התקשורת והליגה. זה סופר חשוב, לדעתי ולדעת בערך כל איש מקצוע שנדרש לדון בזה, שלשחקנים הצעירים יהיו דמויות ותיקות בחדר ההלבשה. זה מאוד מאוד לא בריא ששחקנים מקצועיים ממשיכים באווירת קולג' סביב חבורה של בני 20 ואין להם אף שחקן שהם יכולים לדבר איתו ולהבין ממנו גישה בריאה לחיים המקצועניים. ואפשר להמשיך לחפור על חשיבות הנושא הזה באלף מילים, אבל זה בגדול. ואאל"ט הינקי עצמו אמר אחרי הפיטורים שזה משהו שהוא הבין באיחור אבל אולי אני מבלבל.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

נדמה לי שהינקי אמר באיחור שהוא הבין שהיה צריך לתקשר דברים החוצה יותר ולא התייחס לנושא הווטרנים.
בעיניי זה לא סופר חשוב. אני חושב שהייתה הגזמה גדולה בנושא, בייחוד בהתחשב בנוכחות הגבוהה של צוות האימון ובאיך שהקבוצה שיחקה. לפי מה שאני הבנתי וקראתי וראיתי במשחקים, ההתנהלות סביב הקבוצה הייתה מאוד מקצועית על אף התוצאות הגרועות. עצם זה שאמביד וקובינגטון עברו את התהליך בשלום והתפתחו במהלך התקופה הזו כשחקנים מעידה בעיניי שזה נופח מעבר לכל פרופורציות. אישית אני חושב שנוכחות של ווטרנים בינוניים כמו איליאסובה או הנדרסון (או פריי וגרין באורלנדו; יש המון דוגמאות לכך) היא מזיקה (למטרות ארוכות הטווח של קבוצות בבנייה) אבל נוכחות של שחקנים שכבר לא יכולים לתרום משמעותית על הפרקט הייתה יכולה להועיל ולו כדי להשקיט את הביקורות בהקשר הזה.

יחד עם זה שהתהליך לא בוצע בשלמות (המחשבות שביטאתי בהודעה הקודמת הן לא חדשות מבחינתי; ובכלל, להיות מעריץ עיוור של מישהו זה משהו שרחוק מאוד מתפיסת העולם שלי), בעיניי הוא בוצע ברמה גבוהה מאוד. אני חושב שמציאת היתרון היחסי ודבקות בו, בייחוד כשהוא דורש עמידות רבה בהפסדים וצעדים אמיצים ולא תמיד מובנים או קלים להסבר (כמו הטרייד של MCW שעורר שלל ביקורות על הינקי ודרכו), הם מבחנים לא פשוטים לכל מנהל, בייחוד שכשהעבודה שלו חשופה לציבור כמו עבודתו של GM. מלבד איינג׳ וג״ס, אני לא רואה הנהלות שעשו עבודה טובה יותר באופן משמעותי מזו של הינקי בתקופת הזמן בה הוא היה בפילי וגם אם אני מכיר בחלקו בכך ברמה הפוליטית והתקשורתית, חבל לי מאוד שהוא לא יכול היה להשלים את העבודה שלו, בין אם היה מצליח בכך או נכשל.
חבל לי גם שההתקפות על הינקי (ועליי תוך כך) עדיין נמשכות בפורום על אף שבפורומים אחרים כבר חלחלה ההבנה שהינקי בנה בפילי יסודות יפים, שהיו יכולים להתפתח לקונטדרית לאורך שנים ומי יודע, אולי עדיין יש להם סיכוי להתפתח למשהו.

מרקיף מוריס וקריק פליקס מוושינגטון מושעים למשחק אחד עקב זה שעזבו את הספסל בתגרה בין ביל לגרין.
ביל קיבל קנס של 50 בעוד גרין הסתפק ב-25. קלי אוברה גם קיבל 15 אלף דולר קנס.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ראיתי עכשיו את המשחק של דאלאס מול פילי (מנצל את הדיון לטובת משהו שהייתי כותב בת׳רד של ערב המשחקים שלא נפתח). שכחתי את מקונול שהוא שחקן חמוד להפליא (גם בראה מהצד השני נראה מעולה בתפקיד דומה מהספסל) וגם את הבחירות ה-24 וה-26 בדראפט הקודם. אחת מהן הפכה ללוואוו-קבארו שאני מחבב וקבר שלשה חשובה לקראת הסיום.

ה"התקפות" עליך, זה בדיוק על מה שהתרחקת ממנו עכשיו, זה רק בגלל שהתחושה שנתת היא של הערצה עיוורת, שלא מכירה בחסרונות כלל, שלא מבינה שהיו בדרך הרבה דברים שכן נפגעו.
גם על הינקי, ה"התקפות" כאן, לפחות ברובן המכריע, זה על חוסר ההבנה של הדברים הגדולים יותר, אם תרצה אנושיים יותר, שנראה שהוא (ואתה) לפעמים שוכחים שלא מדובר במוד פרנצ'ייז בפלייסטיישן.
אני בהחלט מסכים, מעבר לכל צל של ספק, שלפילדלפיה יש היום אופק לאליפות, אפילו לשושלת של קונטנדריות. אני בהחלט מסכים, מעבר לכל צל של ספק, שאם הסיקסרס היו ממשיכים באותה השנה שהינקי מונה באותה הדרך שבה פעלו כל השנים לפניו, האופק שלהם היום היה הרבה פחות ורוד.
אבל, זה החלק הקל. לרוקן את הסגל שלך מוטרנים ואיכות כדי להבטיח מיעוט נצחונות ובחירות גבוהות זה מאוד מאוד קל.
לבחור את אמביד, בטח כשאתה לא מעוניין לנצח בשנים הראשונות שלו, היה מאוד מאוד קל.
לנהל תהליך כזה, בלי להרוס אותו באמצע, זה החלק הקשה באמת. ואני מתכוון לנהל אותו ולא להרוס אותו מכל בחינה, אם זה מול הנהלת הליגה, מול הקולגות שלך, מול האוהדים והשחקנים והתקשורת והסוכנים. מאוד מאוד קשה.
הינקי הצליח בחלק מהקרבות האלה. למשל, הצליח לבנות צוות אימון טוב ומוערך, זה לא פשוט בכלל בקבוצה שרק מפסידה. הצליח לנתק את אווירת ההפסדים של ההנהלה מאווירת המלחמה שהקבוצה הביאה אל הפרקט רוב הזמן. הצליח בחלק גדול מהטריידים שלו.
אבל כאמור, גם כשל בהרבה מאוד מהקרבות האלה, בעיקר מול הקהל, תקשורת, קולגות והליגה, הרס שתי חתיכות מרכזיות מאוד בתהליך (נואל ואוקאפור), וזה שהוא לא הבין את חשיבותם של כל אלה בזמן אמת הביא לכך שלא היה לו סיכוי לסיים את התהליך הזה.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

לא, זה לא החלק הקל. לבחור באסטרטגיה כזו, להחזיק בה ולהתמיד בה רק נשמע קל למי שיושב בצד. כל מי שחושב שמה שהינקי עשה הוא קל, שכל אוהד או כל ג׳נרל מנג׳ר היה יכול לעשות זאת, לא מבין הרבה בניהול.
גם להשיג כל כך הרבה בחירות גבוהות עם אפסייד במספר שנים מועט זה הישג מרשים.

נואל ואוקאפור, שאתה מתמקד בהם כל כך, לא מעניינים בעיניי. בסופו של דבר התהליך היה אמור להביא ל-2 או 3 שחקני טופ20 בליגה (רצוי שאחד מהם לפחות יהיה עם פוטנציאל טופ5) + הליכה לשוק החופשי כדי להשיג כוכבים נוספים - או במלים אחרות, קונטנדרית לשנים ארוכות.
זה היה ברור שבין שלל הבחירות שהינקי השיג, חלק לא יצלחו ו/או יועברו בשלב כלשהו, בטח כאשר אתה לא מתייחס, כמו הינקי, לתאימות על הפרקט ומתמקד בכשרון.

בשלב שבו הוא עזב את הקבוצה, הוא השיג שני כוכבים עם פוטנציאל טופ5 (אמביד וסימונס) והיו לו שלוש בחירות גבוהות נוספות (של פילי ב-2017 ביחד עם הסוואפ עם הקינגס; של הלייקרס ושל הקינגס) ועוד שתי בחירות סיבוב ראשון נמוכות, בנוסף לשאריץ׳, קובינגטון ומקונול. להגיע מג׳רו הולידיי לזה בשלוש שנים...

הינקי בעיקר לא נתן מספיק חשיבות ל-pr ולא דאג מספיק להישרדות שלו. זה חבל אבל בסופו של דבר, הוא עדיין נתן תצוגה מרשימה של ניהול שהביאה את פילי במהירות למקום מעניין מאוד.

צ׳ונסי, אני לא מבין איך אתה יכול לכתוב משהו כזה:
״אני בהחלט מסכים, מעבר לכל צל של ספק, שלפילדלפיה יש היום אופק לאליפות, אפילו לשושלת של קונטנדריות.״
ולהמשיך להתווכח איתי על זוטות.

על החלק הראשון - סליחה, אבל זה די חרטא. לבחור באסטרטגיה כזו, כן, זה קל. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין ששיטת הלוטרי מתגמלת הפסדים. לא צריך להיות גאון בשביל להבין שמבחינת סיכויי קונטנדריות לעתיד, עדיף לקבוצת נבא להיות גרועה מאשר בינונית. המליונים שקוראים את ביל סימונס שומעים על זה כבר 15 שנה.
"להחזיק בה ולהתמיד בה", נו, זה בדיוק מה שהפיל אותו, והעובדה היא שאי אפשר להתמיד ולהחזיק באסטרטגיה שכזו שמשתינה (סליחה) על כולם. זה לא החלק הקל, וזה לא החלק הקשה. זה החלק הבלתי אפשרי כמו שנוכחת לדעת, וזו הסיבה שאחרים בעבר לא עשו דברים דומים, ולא יעשו בעתיד.
אז תגיד שהרעיון נכון ורק צריך לתקן את הליקויים בביצוע כדי לאפשר לתהליך כזה להמשיך? ברור. מה המסקנה? שהינקי כשל בביצוע החלק אותו אתה מגדיר כקשה.
מה שהינקי עשה הוא לא קל בכלל, כאמור בהודעות הקודמות הוא עשה עבודה קשה וטובה מאוד בהרבה חלקים. אבל בחייאת, "להחליט להחזיק ולהתמיד" זה ממש לא החלק הקשה או בכלל הרלוונטי. זה בעיקר תלוי בעלים, כמעט לגמרי. אני מבטיח לך שהרבה מאוד אנשים שנכנסו לראיונות לתפקיד המנג'ר בעשרים השנה האחרונות הגישו לבעלי הקבוצה חזון דומה להינקי, גם כדי לייחד את עצמם מהמועמדים האחרים, וגם כי זה פשוט היגיון פשוט ובריא שאנשים שומעים רעיונות לגביו כבר עשרות שנים.
הלייקרס, לדעתך לפי לא מעט הודעות בפורום, פועלים תחת אותו רעיון לכאורה בשנים האחרונות. הם פשוט עושים, לשיטתך, את התהליך הזה בצורה חכמה ונכונה. הם גם משיגים את הכוכבים העתידיים (אינגרם, בל) גם מצליחים לפתח רול פליירס צעירים סביבם (רנדל, קלרקסון, נאנס, קוזמה) אבל הם לא הרסו את התהליך תוך כדי, לא הרסו את היחסים עם הקהל-תקשורת-ליגה-קולגות. זה החלק הקשה. לא "להחליט להחזיק ולהתמיד". להחליט על השיטה הזו ולהאמין בה בתור מנג'ר זה קל. זה אתה מול עצמך בתוך הראש שלך.
לנהל את זה חיצונית זה החלק הקשה, להצליח בעסקאות ובבחירות שלך זה החלק הקשה. בחלק הראשון, וגם אתה די הודית בזה כבר, הוא נכשל טוטאלית. בחלק השני היו לו הצלחות וכשלונות. כשזה נגע לכישורי מו"מ וקריאת הצרכים של היריבות, הוא לרוב הצליח, ואפילו בגדול. כשזה נגע לענייני כדורסל, קצת פחות.



כי זה לא זוטות. בחייאת, מישהו כאן עיוור? ברור שיש להם עכשיו אופק לקונטנדריות, אף אחד כאן לא מתווכח על זה. כשיש לך שני צעירים כמו אמביד וסימונס, עם כמה צעירים נחמדים סביבם, אתה באופק לקונטנדריות. אם אתה חושב שבזה אפשר לתמצת את כל תהליך ההינקי ושום דבר בדרך לא חשוב אז אפשר לרדד ולסיים בשתי הודעות כל דיון על כל קבוצה.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

קודם כל, ברור שזה מה שחשוב.
בנ.ב.א. כוכבים מנצחים משחקים ועוד יותר מכך, סדרות פלייאוף.
כדי לזכות כיום באליפות אתה צריך לפחות 3 שחקני טופ20 ורצוי שאחד או שניים מהם יהיה שחקן טופ5.
זה נכון שאתה צריך גם צוות מסייע טוב ומאמן טוב אבל אלו האבנים הקטנות.

אם פילי הגיעה תוך זמן קצר יחסית ממצב שבו אין לה כמעט כלום למצב שבו יש לה אופק לקונטנדריות אז כן, זה מה שחשוב כאן צ׳ונסי. זה מה שהתהליך ניסה לעשות. לא לבחור בהכרח את כל הבחירות הנכונות כי זה בלתי אפשרי אלא ליצור מספיק הזדמנויות כך שהתוצאה בסופו של דבר תהיה בסיס שניתן לבנות עליו למשך שנים ויש לו אפסייד אמיתי.

לגבי להחזיק ולהתמיד באסטרטגיה, הכוונה היא:
1. שתהיה לך אסטרטגיה - רוב קבוצות הנ.ב.א מתנהלות מעונה לעונה בלי תכנית סדורה איך להגיע לטופ.
2. לשמור על התכנית ולפעול לפיה בכל מהלך שאתה מבצע.

זה אולי נשמע קל אבל זה קשה להחריד, באופן כללי ובייחוד באסטרטגיה שהינקי בחר.
אם אתה לא חושב שזה קשה, אני לא יודע מה לומר. כנראה שמעולם לא היית בעמדה ניהולית.

קראתי את קורות חייך. לא התרשמתי שאתה אמור לדעת טוב ממני איך זה מרגיש ואיך זה מתבצע לנהל פרנצ׳ייז נבא על כל המשתמע מכך.
ו, ובכן, לא התכוונתי ולא כתבתי שזה מאוד קל לשמור ולפעול לפי תוכנית מסודרת. ודאי שלא. זה דורש קודם כל תוכנית מסודרת, וזה דורש הבנה להתנהל בה נכון.
אבל זה כן החלק היותר קל בביצוע תהליך זהה או דומה לזה שעליו אנו דנים, ועל זה כתבתי ולזה התכוונתי. אחרי שקיבלת את התפקיד עם המנדט לביצוע התהליך, החלק הכי קל בעבודה הוא לדבוק בתוכנית.
זה לא קל, כי הכל קשה כשאתה מנהל ארגון ענק, אבל זה החלק הכי קל. החלק הקשה הרבה יותר הוא לשמור על התהליך ועל הדרך שלך בחיים, להתנהל בצורה נכונה מול כל הגורמים שאתה חי ומת על פיהם - הליגה, האוהדים, התקשורת, הקבוצות האחרות.

לגבי הרישא שלך - גם הלייקרס הגיעו תוך זמן קצר יחסית ממצב של כלום למצב של אופק לקונטנדרית.
גם הווריורס לפני כמה שנים היו בדיחה, האוהדים שורקים בוז לבעלים חדש שהיה שנה~ בתפקיד, סימונס כותב עליהם סיפור ארוך על כמה כושל הפרנצ׳ייז הזה לאורך ההיסטוריה שלו, ומהר מאוד הם הפכו לאלופה ואח״כ למודל לחיקוי בכל רמה לכל הליגה. לא ״אופק לקונטנדרית״, שעוד הרבה דברים צריכים לקרות בדרך כדי שפילי תגיע אליו.
זו טבעה של הליגה הזו. אתה יכול מהר מאוד לשנות את מצבך. אתה צריך הרבה מזל, ניהול נכון ואימון נכון. אתה לא צריך להשתין (סליחה) על כל העולם בשביל להפוך מקבוצה בינונית לקונטנדרית. בהחלט רצוי שאם אתה בינוני בלי צעירי אפסייד תלך אחורה בשביל לצמוח חזרה, אבל לא צריך להשתין (סליחה) על כל העולם בשביל הצמיחה הזו.
כל השושלות בהיסטוריה מראות לך את זה, אף אחת מהן לא הגיעה למה שהגיעה בדרך כזו. עשו את זה נקודתית כשצריך, כמו ספרס ודאנקן והווריורס עם בארנס, אף אחת מהן לא החליטה ללכת אחורה לתהליך ארוך ומוצהר שלא סופר שום דבר בדרך חוץ מאיסוף בחירות וכשרונות.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

פולץ בחוץ לכמה שבועות..כל הסיפור שם מוזר.
בכל אופן אם אני רוקי שלהם בקיץ 2018, אני מתחיל לחשוש לבריאותי.