מאנו כתב:
פארקר לא היה טופ 20, לאב לא טופ 20, קיירי כן אך בוודאי ובוודאי שלא לפני הגעתו של לברון. ג'ינובילי, אולי, אבל הוא היה שחקן שישי, ולא חושב שהיה קונצנזוס סביבו שזה שחקן שאפשר לבנות סביבו קבוצה (זה דבר מצופה).
ובלי קשר, האמירה שלי היא לא שלא צריך שחקנים טובים כדי לקחת אליפות. ברור שצריך! אני רק אומר שיש הרבה שחקנים טובים בליגה, וקבוצה צריכה גם סבלנות ליצור כימיה, ולתת להם לגדול ולהתפתח ביחד, או לכל הפחות לבחור שחקנים שמאוד מתאימים לשחק ביחד, ולהתאים להם תבנית משחק שתדע לנצל את היתרונות שלהם והדבר הזה כשלעצמו מבליט אותם מעל כולם כי יוצאת קבוצה מנצחת. הרבה יותר קל להסתכל בדיעבד ולהגיד מה הפלא שגולדן סטייט לוקחים אליפות... יש להם 4 שחקנים טופ 5 בליגה או משהו כזה... אבל לפני שהם נהיו מה שהם נהיו, דריימונד היה בחירה נמוכה וגם קארי ותומפסון לא היו טופ 3 במחזור שלהם. שלא לדבר על פארקר וג'ינובילי שזה בכלל גאונות. בנוגע לפארקר אני זוכר ששנים נורטון היה מדרג אותו ממש נמוך בדירוג הרכזים ברשימות שלו בטח באופן יחסי לזה שהוא רכז של קבוצה אלופה. הוא עשה הרבה בקריירה ולפני תחילת הסוף סחב את סן אנטוניו על הגב (וגם את נבחרת צרפת), אבל הוא גם לא היה קונצנזוס באליפויות הראשונות של סן אנטוניו.
את מיאמי הבאתי כדוגמא ההפוכה לקבוצה שהורכבה משלושה שחקנים טופ טופ אינסטנט ואיכזה. הייתה לא רחוקה מלצאת עם אליפות 1 מתוך 4 אפשריות כשבדרך מפסידים לסן אנטוניו (עליה דיברתי) ולדאלאס. דטרויט. הכישלון של הגלקטיקוס של הלייקרס. קובי לקח אליפות אחרי עידן שאק עם הוספה של גאסול שלא היה נחשב סופרסטאר בליגה באותו זמן.
אז רשימה של שחקנים שיכולים להיות טופ 20 ב5 שנים הקרובות (בוא נתייחס למצב שאתה מתאר שלאב הוא טופ20 או משהו באזור):
הפריק, ברוגדון, היווארד, קיירי, טאטום, בראון, דיוויס, מונק, בול, אינגרם, רנדל, קוזמה, יוקיץ', וויט סייד, לאווין, מראקנן, וויגינס, טאונס ,אמביד, סימונס, פולץ, קארי, דריימונד, דוראנט, תומפסון, הארדן, לברון, לאב, דרוזן, גלינרי, דיאנדרה, מארק גאסול, גובר, אהרון גורדון, לנארד, מקולום, ג'ורג', ווסטברוק, וול, בוקר, פרוזינגיס, קאזינס.
בלי שחקנים שלפני שנתיים עוד נחשבו טופ 20 (נניח כרמלו, פול וכו'), בלי שחקנים שלפני שנתיים נחשבו כאלה שיכולים להיות טופ עשרים אבל די ברור כרגע שלא יהיו (נניח, דרמונד וכו'), בלי שחקנים עתידיים להיבחר בדראפט במהלך השנים הללו.
גם מק"ו פתח בקול תרועה רמה. שמע, בגישה של הבנייה של פילי, זה ששני שחקנים קולעים יפה בתחילת העונה זה ממש לא מספיק. הרף שלך הוא שהשחקנים האלה יקחו אליפות. לא חסרים סקוררים ששיחקו ביחד ולא הגיעו להישגים. אפילו אם נגיד שסימונס ואמביד סופרסטארים עתידיים גם דוראנט ו-ווסטברוק היו מתישהו באותה קבוצה (וגם הארדן).
נדמה לי ששכחת את גריפין ואת לילארד.
הפריק - כן
ברוגדון - אין סיכוי
פרוזינגיס - כבר שם ולדעתי יש פוטנציאל לטופ5
היווארד - איפשהו בין הטופ20 לטופ30 אבל בהחלט ניתן להחשיב אותו כפיסה לאליפות
קיירי - כן
טאטום - יש פוטנציאל
בראון - נניח שיש פוטנציאל
ולכן בוסטון היא קונטנדרית לגיטימית
בול - אולי, עוד מוקדם לומר
אינגרם - אני בספק
רנדל - אין מצב
קוזמה - אולי, עוד מוקדם לומר
המון סימני שאלה בלייקרס ומעט מדי הוכחות.
יוקיץ' - המממ. על הסף.
וויט סייד - המממ. על הסף.
מונק - באמת? לא ראיתי אותו...
שלושתם בכל מקרה בקבוצות בהן אין עוד שחקן טופ20
לאווין - יש פוטנציאל
מראקנן - אולי, עוד מוקדם לומר
וויגינס - פוטנציאל גבוה לטופ20
טאונס - כבר שם
אמביד - כבר שם לדעתי (אבל תלוי בפציעות כדי להישאר שם)
סימונס - פוטנציאל גבוה לטופ20
פולץ - אולי, עוד מוקדם לומר
קארי - כמובן
דריימונד - כמובן
דוראנט - כמובן
תומפסון - כמובן
ולכן הם האלופים...
דיוויס - בוודאי
קאזינס - כן
הארדן - כן
לברון - בטח
לאב - כן
דרוזן - כן
גלינרי - ממש לא
דיאנדרה - לדעתי לא
מארק גאסול - כן
גובר - כן
אהרון גורדון - יש פוטנציאל
לנארד - טופ5
מקולום - המממ, קרוב לשם
ג'ורג' - כן
ווסטברוק - כן
וול - כן
בוקר - פוטנציאל גבוה
בקיצור, לרוב הקבוצות אין שני שחקני טופ20 או שניים שנראים כמו שחקני טופ20 לעתיד.