עמוס לב כתב:
דניאל, באמת המשחק אתמול מול יריבה חלשה הוא קנה מידה להחליט אם בלאט ברמה או לא ברמה?
בהקשר הזה, עידו אשד עם עוד טור בזיוני, מפאר ומהלל את נבחרת ישראל החדשה אחרי משחק אחד.
וואו כמה שהטור הזה היה מביך... פעם נהניתי לקרוא את אשד אבל הוא מתחיל להידמות יותר ויותר למורו הרוחני מליניאק.
הנה פסקה לדוגמה:
ציטוט:
אחרי שני עשורים של גזילת ישראליות בליגה על ידי האינטרסים של מכבי תל אביב (ומאוחר יותר הפועל ירושלים) על ידי הגדלה מוגזמת של מספר הזרים, רק עבור הצלחה (ולרוב כישלון) באירופה, עלתה אתמול בכחול לבן הנבחרת של שורדי הגזל ומתנגדי השלטון. באופן לא סמלי היה שם רק נציג אחד של מכבי תל אביב. באופן סמלי מאוד הוביל אותה מאמן שגם הוא סבל מאוד במכבי תל אביב, כמאמן בתחילת דרכו, אבל שרד כדי לספר, והוא כולו לב ותבונה, וחופש, ושחרור מכבלים ומוסכמות שתפקיד מאמן הנבחרת השית על קודמיו.
ראינו את הקפטן גל מקל, שחקן שהלך נגד הכפייה שניסתה לשים עליו מכבי תל אביב והגיע לשתי אליפויות מולה וגם ל-NBA, מקבל את סרט הקפטן ומוביל את הילדים. ראינו את ריצ'רד האוול, שגם הוא התנגד לכפייה המכביסטית והלך להפועל אחת ואז להפועל שנייה, משחק כדורסל חופשי, משוחרר ומשתף. ראינו את תמיר בלאט, נצר למשפחה מכביסטית מפוארת שבחר בהפועל, רגע אחרי שחשבנו שגמר את העונה, נותן משחק בכורה של ותיק, וממלא לפחות באופן ראשוני את מה שכל כך חסר לנו עדיין, הקליעה מרחוק. והכי מרגש היה אבי בן שימול, שמאז שקלע שתי נקודות בגמר היורוליג במדי מכבי תל אביב ב-2004, נדד בליגה, השתפר והתבגר, הפך למנהיג, והנה זכה לעדנה ותרם משמעותית.
.
גם היום בן שימול ריגש מאד. האספקטים השונים שהוא הראה בכל אחד מששת האיבודים שלו היו בהחלט מרתקים, אבל גולת הכותרת, שגם העלתה דוק של לחלוחית בעיני הייתה ניסיון הזריקה שאולי ואולי לא גרד את תחתית הקרש.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
