אגב, מעניין מאד לראות מה קרה עם שחקני המשנה ברוטציה של קר שעזבו בשנים האחרונות. ברנדון ראש למשל - שפתח לא מעט משחקים כשהריסון ברנס היה פצוע לפני שנתיים... לא יודע, הוא בכלל בליגה? נדמה לי שהוא נפלט. איאן קלארק - נתן המון ניצוצות יפים שנה שעברה בתור רכז שלישי שאפילו מזכיר מעט בסגנון את הרכז הכוכב הראשון של הקבוצה. השנה? מקבל פירורים בניו אורלינס ליאנדרו ברבוסה - כל החיים שלו היה שחקן של אינסטנט אופנס, והיה כזה גם בגולדן סטייט. גם הוא נפלט מהליגה, אבל אפשר להניח שזה גם בגלל הגיל. ג'יימס מייקל מקאדו - אמנם הגיע לרוטצית הגבוהים האימתנית של פילי, אבל איך לומר - אם אוקפור לא מקבל דקות משחק ,אז בטח שהוא לא. והוא אכן לא. ג'סטין המילטון - אחרי שעבר איזה 4 קבוצות בשנתיים מאז עזב את הווריורס, הגיע השנה למנוחה והנחלה (ובעיקר - הואקום) של שיקגו שם הוא קולע היום 15 למשחק. לא יודע מה זה אומר בתנאי ואקום. פסטוס אזילי - לא נראה לי ששיחק דקה מאז שעזב את הקבוצה, בעיקר בגלל פציעות. אנדרסון ורז'או וג'ייסון תומפסון מזמן לא בליגה, לפחות אצל הראשון זה בעיקר בגלל פציעות וגיל. ספייטס - אולי סיפור ההצלחה הכי גדול של שחקני הרוטציה של הקבוצה. עדיין שחקן רוטציה אבל יש לו יכולות נדירות בשביל ביג מן בליגה. הריסון ברנס- לא יודע עד כמה הוא שייך לסיפור ,כי הוא היה שחקן חמישיה בגולדן סטייט והפך להיות שחקן מוביל (גם אם רחוק מלהיות אולסטאר) בקבוצה חלשה.
מה למדנו מכל זה? בעיקר שהשיטה של גולדן סטייט יודעת להבליט שחקנים ושספק אם הם יצילחו מחוץ לשיטה. במילים אחרות, ספק אם פטריק מק'או יקבל חוזה גדול למרות שנתיים יפות בשביל נבחר סיבוב שני בדראפט. ולכן, גם ספק אם כספי יקבל הצעות גבוהות במיוחד. נדמה לי שקבוצות מבינות שבשיטה של גולדן סטייט אנשים יכולים להצליח הרבה יותר מאשר בשיטות שלהם. מקסימום, אולי הוא יעבור מגולדן סטייט לקבוצה שיטתית אחרת כמו יוסטון או סן אנטוניו (ובמידה מסוימת קליבלנד). אבל קשה להאמין שאיזו דטרויט או אורלנדו יציעו לו 7 מיליון לשנה.
וגם למדנו, שסטיב קר הוא מאמן גאון. גם את זה.
_________________ תודה לאלוהי הבירה
|