סל ניוז

אין מה "להאמין". הוא הושעה בגלל ההימורים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ברור שלא היסטוריות. המספרים מוכיחים. לא היה לו יריב גדול באמת. איזה גולדן סטייט עם 4 שחקני טופ x בליגה כולל שניים טופ חמש.
המזל הרע של לברון שבשיאו הוא פוגש קבוצה היסטורית. ביזבז כמה עונות עם תחרות לא קשה עם סגל מזעזע.
פיפן ורודמן זה שחקני על. הוא לא היה צריך לעבור. הביאו אליו. ועד שהביאו הוא קיבל כל פלייאוף בתחת. תקרא את הספר של ג'קסון.

אמנם זה לקח 60 עמודים אבל חוק גודווין מנצח.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

לברון בשיאו שיחק בקבוצה היסטורית של מיאמי. קשה להגיד שהוא שיחק מול קבוצות היסטוריות. לא דאלאס, לא אוקלהומה ולא הספרס של 2013 ו-2014 נכנסות לקטגוריה הזאת. באסה בשבילו. איך הן נמדדות מול היריבות של ג'ורדן? לא'דע. לא בטוח שההבדלים כאלו גדולים.

ומה זה אומר "שחקני על"? אם הכוונה לסופרסטארים אז... לא. הם לא. הם אולסטארים, ומשחקני ההגנה הטובים ביותר שהיו בליגה באותו זמן ולידם שיחק אלוהים. שניהם הול אוף פיימרים, ולא כולם צידדו בבחירה ברודמן.
הקבוצה של התריפיט השני הייתה יותר מגוונת, עם קוקוץ', קר והארפר.
הקבוצה של התריפיט הראשון כללה עוד את הוראס גרנט וקצת בי ג'יי ארמסטרונג ו... זהו. אכן סגל מאוד עמוק.
למעשה, פיפן הוא השחקן היחיד שנבחר לאולסטאר בתקופת ג'ורדן בשיקגו מלבד ג'ורדן עצמו.

ומי הן אותן קבוצות שהוא "קיבל מהן בתחת"? וואלה. בוסטון עם איזה 4-5 הול אוף פיימרים, דטרויט עם איזה 3-4 הול אוף פיימרים. ממש לא בסדר מצידו שלא הצליח לנצח אותן לבד. אם כבר, ההבדל היחיד בינו לבין לברון וג"ס הוא שבמקרה של ג'ורדן הם הדיחו אותו במזרח, בעוד אצל לברון הוא פוגש את ג"ס בגמר האן בי איי.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ראוי גם לציין שכשמדברים על גולדן סטייט כ'קבוצת על, עם 4 מתוך x השחקנים הטובים בעולם' אז זו הגדרה רלוונטית רק לפלייאוף האחרון, בהנחה שx קטן מ50. כלומר אלמלא דוראנט בווריורס, היו ללברון מקסימום 4 אליפויות, וגם בלי דוראנט אני לא בטוח שהקאבס מנצחים את הגמר האחרון, אחרי הכל הם ניצחו ב7 משחקים את הסדרה בעונה שלפני.

נכון שגולדן סטייט של לפני דוראנט גם הייתה קבוצה היסטורית של 73-9, אבל דווקא הם לא הפריעו ללברון לזכות באליפות, ובשנה קודם אני בספק כמה אנשים התייחסו אליהם כאל קבוצה היסטורית וכמה אנשים ראו בדריימונד גרין שחקן כזה גדול.

במילים אחרות - 'קבוצות היסטוריות' מנעו מלברון בדיוק אליפות אחת.

לא שאני יודע איך בדיוק הדברים התנהלו מאחורי הקלעים, אבל נשמע לי הגיוני שלברון אחראי לפירוק של קבוצה היסטורית בפוטנציה בגלל שחיסל את אוקלהומה באותו גמר. בהחלט אפשר לומר שהוא בשיאו דווקא בשלוש השנים האחרונות וזה שהוא ניצח את גולדן סטייט בעונה של שיא הנצחונות לא מוריד מהמפלצת שהיא הייתה אלא רק מעלה אותו בעיניי.

ואגב, לא יכול לחשוב על קבוצה אחת שהוא יגיע אליה ולא יהיה המנהיג הבלתי מעורער (נניח פרט לגולדן סטייט שהמארג הקבוצתי לא יאפשר את זה וסן אנטוניו כי פופ הוא המלך שם). זה סיבה טובה למה שחקן כמו הארדן לא ירצה שיגיע ליוסטון, אבל לכאורה בהחלטה נכונה לברון יכול למקם את עצמו בעמדה לקחת אליפויות נוספות כאלפא. תלוי עד כמה זה השיקול המרכזי בעבורו...

שתיים כולל העונה הזאת.
ועם קיירי ולאב בריאים הם כנראה לוקחים את 2015.
אתה מבין. מזל זה חשוב. ג׳ורדן לא לוקח את יוטה ללא פיפן ורודמן. אני בכלל לא בטוח שהוא לוקח ללא נגיד קוקוץ׳.וזה יוטה. קבוצה די אפורה עם 2 כוכבים בני 60

ג'ורדן פרש בפעם הראשונה אחרי שאבא שלו נחטף ונרצח, הוא כבר היה אז מאוד מאוד מפורסם, בטח יותר מדי מבחינתו, והוא הרגיש שהוא צריך להתרחק מהמשחק והלך לשחק בייסבול, אולי כדי להרגיש שגם הוא יכול להפסיד ולהיות אנושי.
מבחינת ווינריות אני לא זוכר תופעה כמו ג'ורדן בשום ספורט. כמו המשפט על נבחרת גרמניה, כדורסל היו משחקים 48 דקות ובסוף ג'ורדן היה מנצח. מאז שהוא התחיל לקחת אליפויות היה צריך פחות או יותר שלא ישחק בכלל כדי שמישהו אחר ינצח. ואני זוכר איך כל שנה חשבו שאולי הפעם סיאטל של שון קמפ וגארי פייטון, או יוטה של סטוקטון ומאלון או מישהו באופן כללי יצליח לנצח את הבולס וכולם נכשלו.
שאקיל בשיאו היה שחקן לא פחות דומיננטי מהבחינה שהיה בלתי ניתן לעצירה אבל ג'ורדן לא היה איזה מישהו כזה עם פיזיות שאי אפשר לשמור עליו, הוא פשוט מצא דרך לנצח שוב ושוב. וכמובן שפיפן - אחד המספרי 2 הטובים בהיסטוריה - ופיל ג'קסון וגם הצוות המסייע שהביאו סביבו (שלא היה יוצא דופן, חוץ אולי מפיפן, תשים את שאר השחקנים ששיחקו איתם בקבוצה והם לא מגיעים לפלייאוף) היה להם חלק באליפויות, אבל המנהיגות והווינריות של ג'ורדן הם שהכתיבו את הקצב. למרות שייאמר לזכותם של שאר השחקנים שבעונה וחצי שג'ורדן פרש הם אמנם לא לקחו אליפות אבל היו במאזן חיובי פלוס עם מספרים מדהימים של פיפן.
בכל מקרה, ג'ורדן זה ג'ורדן, ואני יודע להעריך אותו בדיוק כי תמיד קיוויתי שיפסיד כי עיצבנה אותי הדומיננטיות שלו. אבל כשיצאה לקראת שנת 2000 רשימת הספורטאים הגדולים של המאה וג'ורדן היה רק מקום שני אחרי מוחמד עלי חשבתי שזה בלוף, ג'ורדן היה ספורטאי מדהים. בתור ג'נרל מנג'ר הוא קצת פחות מרשים, אבל נראה לי שהוא נהנה מזה, נראה לי שכל ההצלחה הפנומנלית שלו עשתה לו קצת בחילה מהצלחות, ושהוא קצת נהנה להיות בינוני

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

אם נדייק אז עונה אחרי שפרש, הם ניצחו 2 משחקים פחות.
והקבוצה היותר טובה שלהם 96-98 היא היסטורית. קבוצת הגנה מעולה עם 4 שחקני הגנה מעולים. שאק היה די מתעלל בהם ולכן הביאו את רודמן.

נו, זה כבר מלא השערות וכל מיני 'אם ואם'.
בכל אופן, אתה כתבת שאלמלא הסופר-טים של הווריורס הוא היה כבר היום עם חמש אליפויות, אז העונה הזו לא נחשבת. ומקריאה נוספת של ההודעות שלך אני מסיק שאתה מתייחס לשילוב הזה של קרי ותומפסון כמשהו שג'ורדן לא ראה כמותו, אני נוטה לחלוק על זה.

בכלל, להשוות את הכדורסל של היום לאז זה די מגוחך. המשחק והליגה עברו אבולוציה אדירה ב-20 שנה האחרונות. לא יודע אם כל הכוכבים של היום היו מגיעים למספרים שלהם בחוקים של אז. שלא לדבר על לעשות פלופים שהיה נדיר הרבה יותר.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

השילוב בין קרי ותומפסון זו קבוצת העונה הסדירה הטובה בהיסטוריה, כן?

ג'ורדן לא נתקל מעולם בקבוצה עם מאזן קרוב לזה אפילו בעונות האליפות שלו. הקבוצה עם המאזן הכי טוב ששיחק מולה היה יוטה עם מאזן 64-18.

Having said that, לברון כרגע עוד לא בלבל של ג'ורדן ואפילו לא קרוב במיוחד.
Having said that 2 - עם איך שלברון נראה בגיל 33 לא הייתי נכנס עדיין לשלב הסיכומים. נכון שגולדן סטייט פייבוריטים ברורים אבל אי אפשר לדעת אם ישארו כשירים פיזית, אי אפשר לדעת איך יהיה החיבור עם איזייה ומעבר לזה בדיוק בסיטואציות אגדות צריכים להשאיר אותנו עם הלסת על הרצפה

הקבוצה כי טובה לדעתי שג׳ורדן פגש זה פורטלנד והיא הפסידה 25 משחקים ב91-92.
הלייקרס של 91 היו זקנים פצועים וחלשים. הם אולי קבוצת הגמר הכי חלשה מאז שאני צופה בכדורסל. אולי פילי של אייברסון היו חלשים כמוהן.
פורטלנד,סאנס, סוניקס ויוטה לא היו קרובים לגולדן סטייט.
ברנס ואיגי הם שחקני 4-5 בקבוצה של 2015. לך תראה מי היו השחקני 4-5 של יוטה. אדם קיף?

אדם קיף זה משעשע, אבל לא - זה היה ראסל, אוסטרטג, הורנאסק, אייסלי, כריס מוריס - שחקנים סבירים מאד, ובעיקר רובם (פרט להורנאסק) ידעו ממש טוב להרביץ.

הלייקרס של 91 אמנם לא היו הלייקרס של שנות השמונים, אבל כן היה להם את מג'יק בגיל 31 ורוב הזמן גם את וורת'י. דיבאץ' גם הוא היה תחליף לא רע לקארים בן 41. וכך או כך, גם אם מדובר בקבוצה חלשה יחסית היא בטח לא חלשה יותר מאשר דאלאס 2011. אותה קבוצה שניצחה את לברון עם כוכב אחד (מג'יק = נוביצקי) וחבורה של רול פליירים מבוגרים (מישהו בכלל זוכר את דשון סטיבנסון המאד אלמוני שהיה אינסטרומנטלי באותו גמר?)

והקבוצה הטובה ביותר ששיקגו פגשה בגמר? נדמה לי שהרוב דווקא יחשבו שזו פניקס ולא פורטלנד. אני בוודאי חושב כך. ועם זאת, אני לא בטוח שזאת הקבוצה הכי חזקה שהם פגשו בפלייאוף, כולל קליבלנד של פרייס, דוהרטי ונאנס בתחילת העשור, הניקס עם סוללת המרביצים שלהם (אוקלי, צ'רלס סמית' וכמובן יואינס וסטארקס) ואינדיאנה עם הסוללה שלה (הדייויסים, מקי, וכמובן סמיתס ורג'י) במהלכה ואורלנדו בשנתיים האחרונות (לא זוכר אם נפגשו פעם אחת או פעמיים ב 97 - 98)

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני קורא הרבה ״מרביצים״ שזו מילה שלרוב עולה כאשר אין כשרון.
פייסרס,ניקס והקאבס הלוזרים היו נחמדות. לא באיזור החיוג של גולדן סטייט.
הלייקרס היו זקנים ופצועים. וורטי וסקוט לא שיחקו במשחק האחרון בכלל.
היה להם 4 שחקנים עם ממוצע של מעל 41 דקות. זה עד כמה עם היו קצרים.
ולדה היה צעיר מאד ורחוק מהשיא של כמה עונות אחרי זה.
מג׳יק היה הרבה מעבר לשיאו ודירק היה בשיאו ב2011. הוא נתן פלייאוף לפנתאון.
הלייקרס של 87-88 היו הלוחמים של התקופה שלנו. אם ג׳ורדן היה מנצח אותם היה אפשר לומר שהוא נתקל בתחרות כמו גולדן סטייט של היום.
איך שלא תסובב את זה,MJ זכה אחרי שבירד,מג׳יק ותומאס היו אחרי השיא שלהם ובהרבה. למעשה כולם פרשו מעט אחרי.

כמובן שקשה מאד לעשות את ההשוואות האלה.
ג'ורדן כרגע לפני לברון בגלל כמה סיבות:
- ג'ורדן כאמור לקח יותר אליפויות. מסכים שזה לא חזות הכל (קובי עם יותר אליפויות אבל מסכים שנמצא מאחורי לברון), ולכן הסעיפים הבאים
- ג'ורדן לקח אליפות בקבוצה המקורית שלו (שלא הייתה קבוצה גדולה עד שהגיע, נניח בניגוד ללייקרס). לברון "נאלץ" לעבור לקבוצה אחרת, ולא סתם אלא אחת שלקחה אליפות כמה שנים קודם ועם תוספת של כריס בוש. לדעתי במעבר שלו למיאמי לברון שם את עצמו במצב של חיסרון תמידי מול ג'ורדן
- ג'ורדן היה בבירור האלפא דוג בכל הקבוצות שלו, לא בטוח שזה המצב של לברון במיאמי בשנה-שנתיים הראשונות, בעיקר עם כל הדיבורים על ההחנקויות שלו ברבע האחרון
- מהרגע שג'ורדן לקח את האליפות הראשונה, הייתה הרגשה שהוא והבולס רמה מעל הליגה ואין סיכוי לאף קבוצה לקחת אליפות. הוא באמת לקח אליפות בכל שנה פרט לשנתיים של הפרישה (ב-95' הוא הפסיד אחרי שחזר מפרישה). יש הרגשה שהוא מיצה (לא סתם פרש פעמיים כשהוא עדיין ברמה גבוהה מאד) ואחרת יכל היה להשיג הרבה יותר. זה בבירור לא המקרה של לברון - הרבה מאד הפסדים בגמר (כולל מביכים יחסית כמו שציינו פה לדאלאס וס"א), ובאופן כללי ברור שלברון רוצה עוד אליפויות ולא "ויתר" על אליפויות
- ג'ורדן גם שלט במקומות אחרים - אליפות במכללות, מדלית זהב אולימפית. לברון אמנם לא שיחק בקולג' אבל "פישל" פעמיים עם הנבחרת (2004, 2006). אמנם היה צעיר מאד, אבל בנבחרת ארה"ב כל הפסד הוא כישלון עצום

הסיכוי של לברון להתקרב לג'ורדן הוא בשנים הקרובות. אם יישאר ברמה הנוכחית שלו לעוד כמה שנים ויסחוב את קליבלנד לעוד 2-3 אליפויות (ולא ביוסטון לדוג'), הוא לדעתי ייזכר ברמה של ג'ורדן. במידה מסויימת ג"ס עם דוראנט זה ברכה ללברון, כי אם הוא מצליח לשבור את הקבוצה הזו כמו שעשה ב-2016 זה ייחשב להישג כמעט חסר תקדים.

לא אמרתי שהלייקרס לא היו חלשים למרות שמג'יק כן היה קרוב לשיאו... הנקודה העיקרית שלי היתה שדאלאס היו לא פחות חלשים. דאלאס 2011 היתה אלופה חלשה. נקודה. ובכל זאת ניצחה את מופע האימים של מיאמי

_________________
תודה לאלוהי הבירה

חלשה ורמה מעל הלייקרס של 91.

קשה לי להאמין שנשכח. אם כבר מה שנשכח זה מצעד האנשים שדיברו במושגים של לברון הוא לוזר שלא ייקח אף אליפות אף פעם.

צריך מצד שני להגיד שלכל אחד ממה שמסתמן כשלושת הכוכבים הגדולים של הדור האחרון (קובי/לברון/קרי) היה גמר אימים אחד לפחות - לברון ב2011, קובי מול דטרויט, קרי מול קליבלנד באליפות המופסדת. זו נחמה מסוימת ללברון אבל בכל מקרה זה די שם את שלושתם הרחק מתחת לג'ורדן (ולא ייאמן שהסוגיה עולה בכלל).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לברון לא ווינר כמו MJ
MJ לא פגש יריבה כמו GS.
למה זה רק אחד מהם? שתי האמירות נכונות.

למה MJ לא פגש יריבה כמו הווריירס? הוא פגש, הוא פשוט לא ניצח אחת כזאת. הסלטיקס, הפיסטונס וכמובן הלייקרס, אותם הוא לא פגש בפלייאוף היו יריבות בקנה מידה היסטורי. ג'ורדן הפסיד להם. מצד שני ג'ורדן לא הפסיד לדאלאסיות של העולם.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה מה שהתכוונתי. כאשר פגש, הוא הפסיד.
נכון, לא הפסיד לקבוצה ברמה של דאלאס, אם כי לזכותו יאמר שזו היתה העונה הראשונה בקבוצה. ג׳ורדן שיחק שנים עם אותו סגל וכימיה זה דבר חשוב בספורט קבוצתי.

זאת השוואה עקומה. מייקל פגש קבוצות כאלה בשלב הראשון של הקריירה, כשבהתחלה לא היה כלום ושום דבר לידו בבולס כשממול קבוצות עם 3-4 הול אוף פיימרים. רק בהמשך עם הבאת פיפן הם התחילו לבנות משהו שדומה לקבוצה. אפשר אולי לבוא בטענות על ההפסדים לפיסטונס ב89 ו90 אבל בשנים של לפני הפערים היו עצומים (כמו שאף אחד לא מזכיר ללברון את ההפסד לספרס ב2007 כי זה היה חסר סיכוי). אם הוא היה פוגש קבוצה כמו ווריורס בשיא הקריירה כששני אולסטארים לידו אז אולי היה אפשר להשוות.

טוב, זה ממש שטויות. אוקלוהומה הייתה אז קבוצה צעירה מאוד, ללא ניסיון במעמדים האלו, שלקחה צעד קדימה בכל שנה. שנה לאחר מכן, סביר להניח שלברון היה ניגף בפניהם. זאת הייתה שושלת שמחכה לקרות ומי שעצר אותה הוא ממש לא לברון אלא סם פרסטי והבעלים של הקבוצה וההחלטה הנוראית לשלוח את הארדן בטרייד.

נו ולברון שיחק עם שחקנים חלשים בקאבס עד מיאמי.
אבל זה העניין. צריך מזל גם. הבולס השתפרו (השחקנים עצמם וגם הם שיחקו יחד כמה עונות) והם פגשו בקבוצות יותר חלשות. הפיסטונס של 91 היו הרבה הרבה חלשים,זקנים ופצועים. נגיד במקום הפיסטונס היו באים חבורה חדשה, יכול להיות שלMJ אין טבעות בכלל ואז מה? הוא הגדול ביותר?
ואם ריינסדוף מעביר את פיפן לסיאטל כמו שרצה וMJ לוקח ״רק״ שלוש? אז מה?
שוב, אני לא לוקח כלום מMJ אבל החיים הם אלף החלטות שמשפיעות על הכל.
מיניסוטה לוקחת את קרי בדראפט וללברון היום אולי עוד 2 אליפויות ואולי עוד אחת בסיום העונה. ואז מה?