shmueliki כתב:
https://sports.walla.co.il/item/3128354
כתבה בהחלט מעניינת על אלמנט חדש שנכנס בכל האנליטיקה מסביב למשחק : מגע והתנהגות בין שחקנים באותה הקבוצה .
מלבד בעיות מבניות שתוארו בכתבה ( לרוב שמחים יותר אחד עם השני כתוצאה מניצחונות והישגים - והקשר ההפוך פחות חזק , כעת השחקנים יודעים שבודקים אותם על זה ולכן יכולים להגזים עם הנ"ל וכו' ) , אני גם חושב שיש המון יוצאים מן הכלל שחלקם תוארו בכתבה ( לברון , קוואי וכו' ) .
כמו בהרבה תחומים בחיים , חלק לא מבוטל מהטובים באמת הם "טיפוסים" לטוב ולרע . אז כנראה שבמדדים הנ"ל הם ייצאו לא טוב , אבל עדיין על היכולות שלהם אין עוררין .
סתם דוגמא שעלתה לי לראש היא דונטה סמית , שבקדנציה שלו בארץ לא מעט פעמים פשוט צרח על חבריו תוך כדי משחק בצורה בהחלט בוטה , אבל עדיין בסך הכל הכללי היה שחקן שקידם רבות את הקבוצות בהן שיחק .
דעתכם ?
קראתי. מעניין. יוצא לי להסתכל על זה תוך כדי משחק, בייחוד בזמן האחרון, כמה שחקן מתקשר עם אחרים. מה הוויב הכללי שהוא משדר, כמה הוא מחלק כיפים וכו׳. זה כן אומר משהו בעיניי ואני מאוד אוהב להפוך את הכל לנתונים אבל דווקא זה נראה לי כמו משהו שכדאי להשאיר למראה עיניים, כחלק מבניית פרופיל פסיכולוגי כללי, שכולל ראיון, שיחה עם מי שמקיף את השחקן מבחינה מקצועית, בדיקת רקע כללית וכו׳. כמו שעמוסלב כתב, פרופיל פסיכולוגי שאינו חברותי במיוחד הוא לא בהכרח חסרון ישיר. הייתי בודק לפני כן יציבות רגשית, תבנית חשיבה מתפתחת, דרייב פנימי, גריט ומדדים אחרים שיכולים להראות לי על יכולתו של השחקן להסתגל למצבים משתנים ולהשתפר באופן מתמיד ורק אחר כך, כמה הוא קבוצתי וחברותי, נאמן ונעים לבריות וכמה הוא מסוגל ורוצה להנהיג. כמובן שזה תלוי גם בבחירה עצמה ובתפקיד שמייעדים לאותו שחקן.
באופן כללי, ריבוי נתונים יכול להוות בעיה. צריך לקחת הכל בחשבון אבל בסופו של דבר, יש כמה גורמים שמכריעים את הכף וכמה דרכים עיקריות למדוד את זה. יותר מדי נתונים, בייחוד אם לא יודעים לגזור מהם מסקנות נכונות, יכולים לגרום להתמקדות בתפל ולא בעיקר. זה לא שאם מייקל ג׳ורדן או קובי היו מגיעים ופיניקס היו מתעלמים מהם, הם היו מקבלים החלטה נבונה.
פיניקס צריכים להתמקד באסטרטגיה שלהם ולהימנע מעוד זיג-זג. בסופו של דבר, עם קצת מזל, הם ישיגו את הכוכב הגדול שלהם. בתקווה, בוקר עדיין יהיה שם ואפשר יהיה להתחיל לבנות קבוצה.