סל ניוז

בעיקר לאור העובדה שאת השנים היותר טובות הוא נתן תחת ון גנדי. אולי אתה גם טוען שהווארד היה טוב יותר אצל מאמנים אחרים ולא אצל ון גנדי?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני טוען שהווארד לפני פציעה היה יותר טוב מהווארד אחרי פציעה.
הווארד בשיאו התמודד מול כמות סנטרים מצומצמת למדי ואמור לעשות קציצות מכל הליגה. מה יצא מזה? 12-13 זריקות למשחק בלבד. גם אז וגם היום קשה להבין את הרציונל לא לשחק על יתרון כ"כ מובהק.
אגב, רק כדי לסבר את האוזן - ג'ואל אמביד נותן העונה ממוצע נקודות גבוה יותר מכל עונה שהיא בקריירה של הווארד. וזה לא שאמביד הוא מכונת התקפה עילאית ביחס לדוייט בשיאו. הוא פשוט זורק יותר לסל. (וכן, הוא גם יודע לקלוע מהעונשין באחוזים טובים, אבל זה כבר פחות קשור)

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אתם רציניים? שני ביגמנמים ענקיים וחזקים מאד שחופרים עם התחת. מה לא דומה? כלומר ברור שקאזינס מגוון בהרבה אבל עדיין

_________________
תודה לאלוהי הבירה

חח קאזינס זורק 6 שלשות במשחק. מונרו זרק כל הקריירה 12 פעמים מהשלוש. הטווח שלו פי מאה יותר קצר ובני דודים זורק מכל הטווחים.
דבר שני בני דודים מוריד כדור לרצפה.

הם שניים הכי לא דומים שניתן למצוא.
מונרו הוא אולדסקול סטייל הליטאי של טורונטו.
קאזינס זה פלנטה אחרת.

אז לא הבנת מה כתבתי. גם טוב.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא הבנתי למה אתה מתייחס. ליכולת של הווארד בעבר והירידה באימפקט שלו או לשימוש של סטן ואן?
התשובה לשתי השאלות היא די דומה - הווארד לקח את הקבוצה שלו לגמר האן.בי.איי והגמר אפילו היה סוג של תחרותי.
כן, הוא לא זרק הרבה. מה לעשות, הווארד פשוט לא שחקן טכני. אתלטי מאד, חזק מאד וזהו. הוא לא התקרב ליכולות הכדורסל של שאק שאליו הוא הושווה. בוא נגיד שהוא הרבה יותר קרוב לדיאנדרה ג'ורדן.
בקיצר, הטענה שלי היא שדווייט לפני הפציעה היה כיום הסנטר הטוב בליגה, אולי השני אם אמביד יצליח לתת את ה-35 דקות פלוס באופן עקבי ולשחק מעל 70 משחקים ושסטן ון הוציא ממנו עונות של צמרת מזרח פלוס גמר אן.בי.איי כשהוא מהווה את מרכז ההתקפה (גם אם כמות זריקות לא כמו שאתה מצפה). הרבה יותר מכל מאמן אחר שאימן אותו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מארקס עם עוד מהלך חביב. מקבל בחירת סיבוב שני ממילווקי על טיילר זלר.
אם כבר השכרה, יכול להיות שהיו צריכים ללכת על פייבורס (או אפילו נרלנס נואל).

יכול להיות שאני מייחס לך את החשיבה של הינקי על המשמעות של בחירת סיבוב שני, אבל בעיני זה מהלך סתמי. לא רע. יכול להיות שבמחינה כלכלית הייתה לו משמעות. אבל סטטיסטית זה יסתיים בכלום.
רק לשם הדגמה - הגורו של בחירות הסיבוב השני הוא כמובן הינקי. ב-3 הדראפטים שבהם הוא בחר הוא דאג ללא פחות מ-12 בחירות סיבוב שני. כמה מהם היום בסגל של פילי, אתם שואלים? אז התשובה היא הולמס בלבד. כמה מהם תרמו לפילי? אפשר לציין את קיי.ג'יי מקדניאלס שנתן חצי עונה טובה, עבר ונעלם מהרדאר, אולי את ג'רמי גראנט. מצד שני הינקי לא רק האמין בבחירות סיבוב שני, הוא גם האמין בלא לממש אותם. לא פחות מ-6 שחקנים מאירופה הוא בחר בסיבוב השני. אחד מהם דרך באן.בי.איי - ווילי הרננגומז, שבכלל עשה זאת בניו יורק.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הערך של בחירות סיבוב שני לא קשור להינקי. כמו שציינתי לפני כחודש, עשיתי בדיקה ואם אני לא טועה ראיתי ש-20% מבין השחקנים בטופ40 (פחות או יותר) של הליגה הגיעו מהסיבוב השני. זה כל דבר חוץ מסתמי. הסיבוב השני הוא ממש לא משהו שכדאי להתעלם ממנו וככל שיש לך יותר אפשרויות לפגוע, יותר טוב.

קבוצות האליפות של הספרס לא היו אותו דבר ללא מאנו ג׳ינובילי (ודני גרין), אפילו יותר מכך גולדן סטייט ללא דריימונד גרין. דנבר מבוססת על יוקיץ׳ שנבחר בסיבוב השני, ממפיס עם מארק גאסול ואני יכול להמשיך...

אייברי בראדלי ודיאנדרה ג׳ורדן הם השמות אולי הכי חמים בשוק. גם לו וויליאמס וסמארט הם אופציה, לצד החבר׳ה של הקליפרס.

השמועות אומרות שג״ס התעניינו בבראדלי. כנראה לא היו מוכנים להציע עליו את הבחירה ה-30 בדראפט או שהקליפרס רצו יותר.

ג״ס, וושינגטון, מילווקי אולי, הקאבס, פורטלנד - נראים לי כמו הקונים המרכזיים.

ברור שסטטיסטית הסיכוי נמוך,
אבל גם איזה ברוגדון או ג'ורדן בל יכולים להיות אחלה.

ייתכן גם שמרקס יצליח לקבל ערך חיובי על אותו שחקן פעמיים בעונה אחת.
בקיץ הוא קיבל בחירה מטורונטו על זה שספג את החוזה של דמארה קארול.
בינתיים הנטס החזירו אותו לסטטוס של שחקן פרודקטיבי ויש קבוצות שמתעניינות בו.

בעיני זה לא כלום, אבל קרוב לזה, סתמי זה הגדרה די נכונה.
יותר טוב לבחון את זה על ידי כמה מהבחירות הללו התפתחו לשחקנים תורמים, הסתכלתי למשל על 2009 ו2010 ולאנס סטיבינסון מאינדי היחיד שהתפתח לאיזשהו נכס (שהיום כבר לא שווה כלום אבל אז היה שווה), כל שאר הבחירות נזרקו לפח. אולי במקרה הדראפטים לא מייצגים אבל זה בטח לא רחוק מזה.
צריך לזכור שיש שחקנים בדראפטים האלו כמו וויטסייד דני גרין פטי מילס, שכן יצא מהם אבל הבחירה עצמה לא נתנה כלום, והתגלו אחר-כך. שזה גם גורם משפיע שאין מקום לתת הזדמנות וזמן לשחקני סיבוב שני (אולי רק אם עושים הינקי ושומרים על קבוצת די ליג מה שלא יחזור על עצמו כבר).

הוא כן מכונה התקפית עילאית ביחס להווארד בשיאו

מסכים לגמרי עם סטריאני, אין מה להשוות בכלל. יופי של עבודת רגליים ביחס להאוורד (ולרוב הסנטרים האחרים אי פעם) וקליעה נקיה, בטח מחצי מרחק, אבל גם אפשרית מהשלוש.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא מבין את ההתלהבות מבחירות דרפאט נמוכות... כל השחקנים בליגה היו בחירות דראפט מתישהו

זה ממש לא נכון שאין מקום לתת הזדמנות וזמן לשחקני סיבוב שני. פרסונס ביוסטון קיבל הזדמנויות כי הוא הוכיח באימונים שהוא מצוין. גם יוקיץ׳. אין שום סיבה שקבוצה לא תראה את האפסייד של הכשרון שמתאמן אצלה.
אז נכון, לפעמים יש פספוסים אבל אפשר להגיד את זה גם על בחירות סיבוב ראשון שלוקח להם זמן להתבשל, כמו ג׳יימס ג׳ונסון.

בסופו של דבר, בשני הדראפטים האלו היו כ-12 שחקנים שהיו מועילים בשלב כזה או אחר. מטבע הדברים, הערך של הבחירות האלו פחות מזה של בחירות סיבוב ראשון כי הסיכוי לתפוס שחקן טוב הוא נמוך יותר אבל זו השקעה זולה וטובה עם סיכון נמוך ואפסייד גבוה ונכס שממש לא צריך לזלזל בו או להתייחס אליו בביטול כסתמי.

אבל בסוף זה עניין של סיכויים. בן וואלאס למשל בכלל לא נבחר, אז זה אומר שזה רעיון טוב לשחרר שחקנים כדי להחתים אנדראפטד כי הם יכולים להיות כמו בן וואלאס?
מאז ג'ינובילי שציינת נבחרו לדעתי 570 שחקנים בסיבוב השני של הדראפט, כמה מתוכם הפכו להיות שחקנים משמעותיים יותר מטיילר זלר באחוזים? כי זה נתון לא פחות רלוונטי ממה הבסט קייס סצנריו של בחירת סיבוב שני

גם קובינגטון ומקונול לא נבחרו בדראפט. זה אומר שצריך לפקוח עיניים ולהעריך בזהירות כשרון ולתת לעצמך כמה שיותר אפשרויות להשיג שחקנים שאתה מאמין בפוטנציאל שלהם.

בעיניי זה נתון פחות רלוונטי.
הנטס לא צריכים את זלר. הם לא מאבדים שום דבר כשהם שולחים אותו למילווקי.
זה אומר שהם נתנו שום דבר או כמעט שום דבר וקיבלו הזדמנות, אמנם עם אחוזים נמוכים יחסית של הצלחה אבל הזדמנות none the less, להשיג שחקן שיכול להיות חלק מהעתיד שלהם.

בחירת דראפט חשובה כי היא נעלם. ברגע שקבוצה בוחרת בשחקן הערך יורד כי זה השחקן הזה. בחירה נותנת לקבוצה חופש לבחור.
הנטס אוספים בחירות וזה מה שנשאר להם לעשות. תמיד אפשר לצרף כמה סיבוב שני ולעלות למעלה. כל דראפט יש קבוצות שעושות את זה.

אה, זה לא שהטרייד הזה היה רע לנטס. עוד נכס זה לא רע, גם פחות חוזה לשלם מבחינת הבעלים זה לא רע.
אבל זה בעיני מהלך לא ממש משמעותי. ההצלחה בסיבוב השני היא מאד נמוכה. אני לא חושב שיש קבוצה אחת שאפשר להגיד שיש לה אחוזי פגיעה טובים בבחירות סיבוב, בניגוד למשל לקבוצות שאתה יכול להגיד שיש להם אחוזי הצלחה טובים יחסית בסוף הסיבוב הראשון. רוב הסיכויים שהטרייד הזה ייגמר בכלום. האם לעשות אותו? כן. האם צריך לציין אותו כמהלך טוב של ג'י.אם? לא ממש בעיני.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לווריורס עם גרין, מק'או ובל יש יופי של אחוזי הצלחה. נדמה לי שגם לספרס

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אבל זה מהלך טוב... אולי הוא שולי יחסית בעיניך אבל זה מהלך טוב והוא מעיד על התנהלות נכונה, בדיוק כמו זה שקולנאג׳לו זורק בחירות כאלו לרוח מעיד על התנהלות לא נכונה.

--
אגב, הקבוצות שיש להן אחוזי הצלחה טובים יחסית בסוף הסיבוב הראשון הן בדרך כלל קבוצות מצוינות, מה שמרמז על כך שיש להן הנהלות שיודעות להעריך כשרון, כך שזה לא מפתיע. הדוגמא של ג״ס בסיבוב השני מעידה על כך שהזדמנויות יש שם, צריך לדעת לזהות אותן.

מאנו במאה הקודמת

השמועות מדברות על זה שיוטה מוכנה.לוותר על פייבורס והוד.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

סטפן מרבורי שיחק את המשחק האחרון בקריירה בסין, ותלה את נעלי המארבורי המפורסמות שלו
הארץ הרים כתבה על הדראפט של מארבורי דראפט 96 עם פאג'ה, אייברסון, קובי, נאש
https://www.haaretz.co.il/sport/nba/.premium-1.5791994