החתול יובב כתב:
עצם זה שהתקשורת כל כך אצה רצה לאמץ את הקונספט של השחקן הישראלי העצלן אולי מלמד עד כמה ה"חיבוק" שלה שווה משהו.
לתמיר בלאט לא מפסיקים להעיר בשידור על הגנה, ליפתח זיו על קבלת החלטות, לתומר גינת אולי לא על הגנה אבל כן על משחק הפייס אפ שלו. בתכנית הכדורסל הכנראה כמעט יחידה בארץ (אולי אני מפספס משהו) יושב אדון האוזמן "האלמנה השחורה" של הכדורסלן הישראלי וכנראה ממש מתעקש להתמתג כקונטרה נשכנית לאמסלם המלטף. זורק קטנות על רמת ההגנה של שחקנינו העצלנים ומבליט את המתאזרחים שהביאו השנה באספקט הזה, לא מסוגל לתת לנמרוד לוי קרדיט על השיפור שעשה השנה בתכנית האחרונה של חמישיות ומפמפם את עניין החוק הרוסי והשחקן הישראלי העצל תחת כל מיקרופון רענן.
למה להתייחס לנקודות שהועלו בהודעות האחרונות? לא האוזמן מתמצק ומתחזק באג'נדה שלו ועבר לגנוב דעת. מדינה עם סך כשרונות מוגבל, שנות בצורת של שנתונים 89-93 מה זה משנה? מבחינתו ומבחינת צביקה שרף כל הרעות החולות זה העצלות והחוק הרוסי, נו ברצינות...
פה גם אם בטעות מרימים מישהו, מאוד אוהבים אחר כך לקבור אותו (ראו שוב מקרה שון דוסון). בכדורסל האמריקאי מאמנים זוכים לניקוד על "פיתוח שחקנים" - כאן דניאל קופרברג כבר בדקה העשירית של המשחק שלו בליגה מוכרז בפורום סלניוז ככישלון וחסר כישרון לחלוטין. מכבי חיפה שהחתימה את אותו "יוניקורן" מקומי לשלוש שנים, לא מסוגלת לתת לו יותר משש דקות משחק כי עופר רחימי מבועת מעצמו וחושש לצאת מהסבב. אף אחד בתקשורת לא ישאל את המאמנים שאלות קשות כאלה ואחרות, הפרגון עובד גם בכיוון ההפוך למשל הכתבות האובר מפרגנות של ערוץ הספורט לאותו רחימי לאחר ההתפטרות. אף אחד לא ישאל את שיבק למה הוא תקע את לוי בראשון שנה שעברה ב-3 ולמה נתן ליונתן מור, השנה בהרצליה, עד שחיבר משחק אחד טוב השנה, שתי דקות במשחק העוקב. גם בראיון האחרון של שמוליק ברנר בעיתון האיכות "הארץ", הכתב לא מסוגל לשאול את אותו ברנר שאלה קשה אחת. וכל הכתבה הייתה מסע יח"צ זול נוסף של ברנר בו הוא מתלונן על פציעות ומאדיר את לנגפורד (ובעקבות כך מכניס בעקיפין לפרי ושרף) כדי שזה יגרום לו להיראות טוב לקראת הג'וב הבא.
התקשורת עצלה ובזויה שבעתיים מאלה שהיא מסקרת, ואני אפילו לא נכנס לרמה האפסית של ערוץ הספורט בשידורים. החיבוק שלהם הוא בראש של חלק מאיתנו בלבד ולא שווה כלום.
ואגב כל הראייה לטווח קצר של חלק מהמועדונים כאן מתייחסת גם לעניין הזרים - שגם הם לא זוכים ליותר מעשר דקות של חסד או במקרה של תרסון בורל עשרים דקות לפני שמוציאים עליו כתבה בערוץ הספורט שהוא זבל והוא בכלל זר מוזר וכפו אותו על אותו קדוש רחימי.
לא ברור למי בדיוק אתה עונה, אבל בהנחה שלפחות בחלקו אליי אז אומר שאתה דווקא חוזר על דברים שאני אמרתי בפוסטים קודמים -
1. לא טענתי שהבעייה היא עצלנות אלא אנושיות רגילה בסביבה חסרת תמריצים מספיקים (לשחקנים המובילים שמקומם מובטח בליגת העל בזכות כישרון/גובה וכו'. דווקא לגבוליים יש המון תמריץ לעבוד אבל אין כישרון). אני לחלוטין מסכים שרוב בני האדם (כולל אותי) היו מתנהגים ככה אבל זה בדיוק אומר שצריך לייצר מערכת עם יותר תמריצים *שתחייב* אותם לעשות יותר ולהשתפר (גם כשזה פחות בא להם).
2. לגבי החיבוק בתקשורת בימים כתיקונם, עצם זה שמדברים עליהם כשחקנים מול הזרים זו חיבוק מהתקשורת. עצם זה שהפרשן לא מזכיר את זה שבלי דרכון ישראלי אף אחד מהם בכלל לא משחק בליגה הראשונה זה חיבוק. עצם זה שלפני משחק ערוץ 5 עושה ראש בראש של אליהו מול איזה גינת כאילו שני השחקנים הצדדיים האלו רלוונטיים למשהו זה חיבוק וכו וכו. אני כן מסכים איתך שכמו שאוהבים אצלנו להאדיר אוהבים גם לשחוט.
3. לגבי לקיחת הצד של התקשורת. התקשורת בארץ אכן תת רמה, עצלנית, רכילאית במהותה ומלאת אינטרסים ובספורט זה נכון שבעתיים. אין לנו וויכוח פה.
4. כל מה שאמרת על המאמן מצויין ונכון. הצעתי הרבה פתרונות שיעזרו להקל על זה (בונוס לקבוצה שמחתימה מאמן ליותר משנה בלי אופציה לצאת, רצפת שכר למאמנים כדי שלא בקלות יפטרו אותם, חוק שאוטומאטית בפיטורי מאמן עוזר המאמן מפוטר יחד איתו למניעת חשש לחתירה או אפילו איסור על החתמת מאמן באמצע עונה אם רוצים ללכת קיצוני) כמו שגם הצעתי הרבה פתרונות לעניין הטבות המס של הזרים והמתאזרחים החדשים (מס ליגה לזר 4 ומעלה שיילך למחלקות נוער שמפתחות צעירים לבוגרים וככה תפתור גם את בעיית מחלקות הנוער) וכמו שאפשר להציע פיתרון לכל "כשל שוק". הבעייה היא שאלו הם רק התירוצים השחקנים לא באמת מעוניינים שרק נפתור להם את "כשלי השוק" האלו וניתן להם להתחרות בצורה הוגנת, הם מעוניינים לקבל סוג של קביעות בצורת פטור מתחרות אמיתית (כלומר להתחרות עם עצמם) ולכן הכעס עליהם וההסתכלות עליהם כמו על כל וועד עובדים עם שאלטר.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
