טוב, לעניין החוק, קצת קראתי את הלינקים ואת חלק מהמובאות והגעתי למסקנות. בלתי נחרצות בעליל ככל שיהיו, זה בערך המקסימום שאני מסוגל לו.
מתנצל מראש על החפירה.
קודם כל, אני חייב להגיד שעם מה שכתוב בחוק כשלעצמו אין לי בעיה וגם לא מצאתי הרבה אנשים שטוענים שהבעיה עם החוק הזה היא מה שכתוב בו. ההשגות נוגעות יותר למה שלא כתוב בו או למה שמרומז ממנו. שתי ההסתייגויות שכן יש לי הן יחסית מינוריות, ציון הקשר עם יהדות התפוצות - לדעתי סעיף מיותר בתכלית הייתור - וההתיחסות לשפה הערבית. שתיהן כאמור מינוריות לטעמי. את המוקשים המשמעותיים יותר (חוק יהודי, התיישבות חד-לאומית) השכילו הח"כים לנכש מנוסח החוק.
מה שכן, אני מתפלא על כל מי שטוען שהחוק הזה הוא רק הצהרתי. אם אני מבין נכון, החוק הזה נועד לתת איזשהו משקל נגד לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שגם עליו אמרו שהוא הצהרתי ומיותר ומאוחר יותר התברר שהוא הבסיס לכמה מפסילות החוקים והעימותים היותר משמעותיים של בג"צ מול הכנסת. ברטוריקה של תומכי החוק, אפשר להגיד שבקונפליקט בין היהודית לדמוקרטית שבהגדרות מדינת ישראל, חוק יסוד כבוד האדם נתן משקל יתר לדמוקרטיה על פני היהודית והחוק הזה נועד להחזיר את האיזון.
אישית אני נוטה להסכים עם זה, לא בגלל שאני רוצה לאזן בין יהודית לדמוקרטית אלא בגלל שאני מכיר בזה שהחוק מייצג עמדות של חלקים משמעותיים מהאזרחים. אגב, גם בנט התייחס לנקודה הזאת בזמנו (
לינק) כשהתייחס לעמדת בגץ בעניין הפליטים/מסתננים/סתם כושים בדרום תל אביב.
חשוב להדגיש שיש גם לא מעטים שחושבים שהחוק נחוץ כשלעצמו ולא רק כדי להצר את ידי בג"צ, ד"ר שאול שארף פורש את העמדה הזו בצורה די מנומקת (
לינק). לטענתו המצב שיש חוק לאום הוא הנורמלי ולא ההיפך.
יש גם לא מעט התנגדווית לחוק, את ההתנגדות המפורטת ביותר מצאתי בפרסום מ 2014 (
לינק) של קרמניצר ועמיר פוקס (שלמיטב ידיעתי מגדיר את עצמו כליכודניק אבל אולי אני מתבלבל). הפרסום הוא כאמור בן ארבע בערך ולכן מן הסתם לא מתיחס לחלק מהתיקונים ושינויי הנוסח. עם זאת חלק מהדברים שנאמרים בו הם די משכנעים.
הבעיה העיקרית נוגעת להחלשת הקשר בין ערביי ישראל למדינה. יש מי שהחלשת הקשר הזה משמחת אותם ואף ממלאת אותם עליצות, חלקם אף כותבים בפורום כדורסל כזה או אחר תחת השם "זה כן אני". אותי אישית זה לא משמח, אפילו מטריד. בסופו של דבר מדובר במיעוט משמעותי שהצעת החוק הזו בעצם מבטלת את זכויותיו כקבוצה (אין כמובן פגיעה בזכויות האזרח ברמה האישית). במרומז, המדינה בעצם מתנערת בחוק הזה מכל מחויבות לטיפוח תרבות שאינה יהודית ומניחה למיעוטים להסתמך על עצמם בטיפוח התרבות שלהם. קריטי? לא קריטי? בעיני המתבונן מן הסתם. בעיניי כן ולו בגלל שבעיני המיעוטים האלה עצמם (ואלה לא רק הערבים (טפי!) אלא גם הדרוזים(ברית דמים!)) נוצרה פגיעה משמעותית. מן הסתם החוויה שלהם במדינה היא מראש נעדרת בטחון ברמה הבסיסית, החוק הזה מערער אותה עוד קצת. לי אישית זה נשמע כדבר שלא נכון לעשות אותו אבל מה אני יודע.
להחלשת הקשר הזה יכולות להיות גם השלכות נוספות בעתיד רחוק יותר כפי שמציינים קרמניצר ופוקס. אם בעתיד הרחוק יתבעו ערביי ישראל אוטונומיה כזאת או אחרת, החלשת מעמד התרבות הערבית יכול לשמש נימוק מסייע כשיתבררו הדברים בפורומים בינלאומיים. לא שאני רואה את זה מגיע אבל טפשי יהיה להתעלם מזה.
פרופסור אלון הראל בפרסום של מכון מולד תוקף את החוק מכיוון אחר (
לינק), לדעתו ההתיחסות המכלילה ל"יהדות" נותנת פתח לפרשנות של החוק על פי תפיסה אורתודוכסית וממילא יש מקום לקיפוח של יהודים שאינם כאלה, רפורמים, קונסרסטיבים או חילוניים.
לבסוף, יש גם את אלה שמתנגדים לחוק בגלל הפגיעה במעמדה של ישראל בעולם.
דעתי האישית היא שיש מקום לחוק כזה. הקונפליקט בין דמוקרטי ליהודי הפך להיות לא מאוזן ובוודאי שלא עולה בקנה אחד עם הקו הפוליטי של הכנסת והממשלה. אני אישית מרגיש נוח עם דמוקרטי לפני יהודי אבל מכיר בזה שאני לא באמת מייצג. אם החוק הזה ירגיע חלק מהרוחות הממהרות לזעוק כנגד האקטיביזם השיפוטי, רק נרוויח מזה.
מצד שני, בחוק בניסוחו הנוכחי יש יותר מדי 'אצבעות בעיניים', בעיקר של הערבים. אני לא מאלה שחושבים שנכון לחדד את חוסר ההזדהות של ערביי ישראל עם המדינה, חוסר הזדהות שנדמה לי שהולך ונסגר עם הזמן. לא ברור לי למה היה דחוף למישהו לציין במפורש שהערבית אינה שפה רשמית (כן, אני יודע שמעמד השפה לא נפגע, יש פה גם עניין הצהרתי). מח"כיה האפסים של הרשימה המשותפת לא הייתי מצפה לתמוך גם בנוסח מעודן בהרבה אבל מי שהעתירה של חברי הכנסת הדרוזים (
לינק) לא מדאיג אותו, כדאי שיבדוק את עצמו. אי אפשר לטעון כנגדם שהם נגד מדינת לאום יהודי, אם הם מתנגדים לחוק כדאי להקשיב.
תחושתי האישית היא שמה שמפריע לערבים הוא עצם החקיקה, מעבר למה שכן כתוב בחוק או לא כתוב בו, עצם החקיקה שלו מבטאת מבחינתם את ההתיחסות אליהם על ידי הממשלה כאל אזרחים סוג ב במקרה הטוב.
דווקא מנזקים בזירה הבינלאומית אני פחות מתרגש, קיבלו פה כבר חוקים שלאומות העולם היה הרבה יותר קשה לקבל, הסתדרנו גם עם זה.
לסיכום, אני לא חושב שיש לי בעיה עקרונית עם החוק כחוק, אבל יש לי לא מעט בעיות מעשיות שיכולות להתעורר מהנוסח שאושר. לטעמי עדיף היה שלא יתקבל משהתקבל. מצד שני גם הנוסח הזה הוא נוסח מקוצץ בהרבה של מה שהוצע במקור, יכול להיות שיותר טוב מזה לא נקבל.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
