הנוער מסיימים במקום התשיעי עם ניצחון קל על הונגריה. בסך הכל, מאזן של 1:7, אבל נשארים בדרג ב'.
סיכום האליפות שלי:
בסך הכל, כישלון. זו נבחרת עם מספיק כישרון לעלות לשלב הבא, למרות הבור בעמדות הפנים. אמנם זה נקבע במשחק אחד, אבל שלא כמו בעבר, כשחוסר מוכנות במשחק הראשון התנקמה בנו (זכורים לי הפסדים לשבדיה ולדנמרק שרדפו אותנו בהמשך), הפעם היה ברור עוד לפני המשחק מול צ'כיה שזה המשחק שצריך לקחת, או לכל הפחות להפסיד בהפרש מינימלי. ובזה נכשלנו. חבל. אבל גם לא אסון גדול ולא עניין לועדות חקירה. נראה לי שהסיבה העיקרית היא לא היעדר כישרון כללי אלא הבור בעמדות הפנים. ההיעדרות של חנוכי הייתה קריטית בהקשר הזה. במידה רבה הקושי שלנו מול הולנד וצ'כיה נבע מנחיתות משמעותית בריבאונד וביכולת להגן על הטבעת, בנוסף להיעדר איום התקפי בצבע. שחקנים כמו ליף, קופרברג, שגב, רוינה, או אפילו ארצי וצ'צ'יאשווילי, אם לקחת דוגמאות מהשנים האחרונות, היו יכולים להיות קריטיים בהקשר הזה.
בכל מקרה, יותר מעניין לדעתי הוא הסיכום האינדיבידואלי לגבי השחקנים שלנו באליפות הזו, עם מבט לעתיד:
קודם כל, אבדיה. בכל זאת, הכישרון הכי מעניין של הכדורסל הישראלי מאז כספי, ולדעתי הוא בהחלט עולה גם על כספי מבחינת פוטנציאל. הוקיץ' כתב שאם אני לא מאוכזב מאבדיה באליפות הזו, כנראה שאין לי ציפיות גבוהות ממנו. אז דווקא יש לי ציפיות גבוהות מאוד. גבוהות עוד יותר אחרי הקיץ הזה מאשר אחרי הקיץ הקודם שלו עם הקדטים והשנה הלא יותר מסבירה עם הנוער של מכבי. אז כן, היה לו משחק חלש מול צ'כיה ובינוני מול הולנד והוא לא הצליח להוביל את הנבחרת לדרג א', אם כי לדעתי לא באשמתו. אבל אני מסתכל עליו בראיה עתידית ולזה ההצלחה או הכישלון הנקודתי של הנבחרת לא משנים הרבה.
אז מה ראיתי ממנו? קודם כל, שוב היד הנהדרת משלוש (כמעט 45%) עם טווח נבא, שהראו שהדיוק באליפות העתודה לא היה מקרי. גם בחירת הזריקות בהחלט השתפרה ביחס לשנה שעברה והוא כמעט לא לקח זריקות רעות בתחילת שעון. בנוסף, העובדה שהוא קולע את השלשות האלו גם מכדרור, לא רק בסט-שוטינג חשובה מאוד, כי היא מאפשרת לו יכולות דונצ'יצ'יות של חדירה (ולא, הוא לא דונצ'יץ' וגם לא יהיה). הצעד הראשון שלו לא מהיר מאוד, אבל מספיק כדי שיוכל להשתמש בפייק לקליעה כדי לעבור שחקנים. ראיית המשחק גם מצויינת והוא מאוד לא אנוכי, מה שהיה מיתרגם למספר אסיסטים גבוה משמעותית עם גבוהים בעלי יכולת סיום סבירה עד טובה ולא נגרים כמו אטיאס או שחקנים נטולי יכולת אתלטית כמו לוינסון, ועם קלעים טובים יותר מהשלוש.
מה שעוד אהבתי לראות זו היכולת האתלטית המשופרת. כתבתי קודם שזו הפעם הראשונה שראיתי אותו מסיים מתחת לסל עם הטבעה בניתור מהמקום. ובכלל, כמעט בכל משחק היו לו כמה הטבעות די מרשימות. רואים גם שיש לו כפות ידיים גדולות שמאפשרות לו לעשות לכדור פאלמינג (יש מונח עברי?) סטייל רונדו. משמעותי מאוד לשליטה בכדור וגם ליכולת להטביע בקלות עם יד אחת, בניגוד לשחקנים שלא מסוגלים לתפוס את הכדור בביטחון ולכן זקוקים לניתור גבוה יותר כדי להטביע עם שתי ידיים. למה כל זה חשוב? כי היכולת לסיים בהטבעה מפחיתה משמעותית את הסיכון להיחסם (כפי שלוינסון בודאי יכול לדווח). אז הוא עדיין לא השחקן הכי אתלטי ומהיר שיש, אבל שיפור כזה והעובדה שיש לו כנראה עוד איזה פוטנציאל אתלטי לא ממומש (ואולי גם עוד איזה אינץ'), מעודדים מאוד.
ולבסוף, לגבי היכולת להנהיג או לפחות להיות חבר קבוצה טוב, נראה לי שזה משהו שיקח זמן, אבל גם כאן אני מעודד יחסית לשנה שעברה. בקיץ הזה ראינו הרבה פחות מניירות והתגרות ביריבים, ובעיקר פחות ויתורים מנטאליים בתוך משחקים (בקדטים היו לפחות שני משחקים כאלו). עדיין הייתה מדי פעם שפת גוף לא טובה כלפי השופטים וקצת גערות מוגזמות בחברים לקבוצה, אבל לפחות חלק מזה מובן בעיני וקשור לתחרותיות יותר מאשר למנטאליות פרימדונה.
בקיצור, לדעתי אבדיה הוא הדבר האמיתי והאליפות הנוכחית חיזקה אצלי את התחושה הזו, לא החלישה. קשה לומר בביטחון עד כמה זה בסופו של דבר יתרגם לשחקן נבא לגיטימי, למרות שאחרי הקיץ הזה אני יכול לראות את זה קורה יותר מקודם לכן. אבל כבר ברור לחלוטין לדעתי שבמינימום יהיה פה שחקן יורוליג טוב, עם סיכוי גבוה גם ליותר מזה (שחקן יורוליג מוביל). ואם מסתכלים על הנבחרת הבוגרת, גם כאן יש הרבה ממה להיות מעודדים ואופטימיים.
ומה עם השאר? שישה קיבלו דקות משמעותיות.
ים מדר הוא השחקן השני הכי מוכשר בנבחרת הזו ובהתאם קיבל הכי הרבה דקות אחרי אבדיה. הקביעה הזו נכונה גם אחרי האליפות הזו, אבל בהחלט הייתה לו אליפות לא טובה. משחק ראשון ואחרון טובים, אבל באמצע הרבה חוסר יציבות ורגעים לא טובים. לפני האליפות לא יצא לי לראות אותו יותר מדי פעמים וקיוויתי שיש כאן פוטנציאל קטשי. אז כרגע זה ממש לא נראה ככה. ים אמנם יותר אתלטי, אבל השליטה בכדור והליטוש בסיומת מתחת לסל עדיין ממש לא ברמות הללו, גם אם אפשר לראות ניצוצות. והכי חשוב, כרגע הקליעה מבחוץ חלשה (24% משלוש בשלושה נסיונות למשחק). זה לא רק שהוא החטיא. הזריקה לא נראית משהו ולא מעט מהשלשות היו קצרות או לא לגמרי בכיוון. בקיצור, המון עבודה במחלקה הזו, כי הוא גם לא ממש עושה משחק קלאסי סטייל בלאט (רק בסדר ביצירת מצבים לאחרים ונוטה להיכנס עם הראש בקיר ולאיבודים) ולכן יהיה תלוי המון ביכולת הקליעה שלו לרמות הגבוהות. עדיין, כאמור השחקן השני הכי מוכשר בנבחרת. צעיר לשנתון הזה (יליד דצמבר) וברגעים שהדברים כן מתחברים, אפשר לראות פוטנציאל מצוין משני צידי המגרש.
אופק מלכה היה השחקן השני הכי טוב שלנו באליפות הזו. היה צריך לקבל אפילו יותר דקות עם תרגילים לשחרר אותו לזריקה, כי איתו על המגרש הנבחרת פשוט נראתה טוב יותר. סט-שוטר פנטסטי (3.6 שלשות למשחק ב-54% משלוש), עם מנטאליות טובה, שחרור מהיר מאוד, וטווח גדול. הוא ובריסקר מחזירים קצת את האמון ביכולת שלנו להוציא קלעים אחרי לא מעט שנים חשוכות בתחום הזה. חבל רק ששניהם נמוכים כל כך. אצל מלכה זה בולט עוד יותר בגלל הקושי לעשות הרבה מעבר לקליעה משלוש. כמעט ולא זרק משתיים ולא פעם ויתר על זריקות מתחת לסל, גם במתפרצת, כי ידע שייחסם. 1.4 זריקות למשחק משתיים, מול כמעט 7 נסיונות משלוש, וגם כשזרק מתוך הקשת, בדרך כלל הוא לא פגע (27%). הוא גם ממש לא רכז ולמרות יכולת סבירה בהגנה, סביר להניח שבבוגרים הוא יהיה נטל מסויים בצד הזה של המגרש.
על תומר לוינסון נדמה לי שכבר כתבנו מספיק כאן. יסודות נחמדים ויד טובה מבחוץ לשחקן פנים, שהיה אפשר לראות גם הפעם למרות שהוא לא דייק טוב באליפות הזו. אבל יש לו שילוב קטלני של ניתור חלש, איטיות, ידיים קצרות, וחוסר קשיחות, שמאוד מגבילים את הפוטנציאל שלו. אליפות ממש לא טובה שלו, למרות שהמספרים לכאורה בסדר (13 נקודות ו-7 ריבאונדים ב-22.5 דקות). לדעתי באופן די סופי, האליפות הזו מראה שלא זה גבוה העתיד של הכדורסל שלנו. למעשה, אני בספק אם יוכל אפילו להיות שחקן ליגת על לגיטימי לאור החולשה שלו לסיים מול אפילו טיפת אתלטיות ואורך והיכולת ההגנתית המאוד חלשה.
אייל ננקין היה הפתעת האליפות עבורי. סמול פורוורד לגיטימי, עם משחק אסרטיבי, אתלטיות טובה (ההטבעה שלו על שחקן פולני הייתה אולי ההילייט של הנבחרת בטורניר), אגרסיביות בהגנה, וגם יכולת סיום בשתי הידיים. שלישי בנבחרת בדקות, ובצדק, בעיקר לאור העובדה שהוא ואבדיה נאלצו לאייש לא פעם את הקו הקדמי בסופר סמול בול. החולשה הגדולה שלו כרגע היא הקליעה מבחוץ (27% משלוש). לא פעם ויתר על זריקות טובות כדי לחדור, כי הוא לא בטוח מספיק בקליעה שלו. אם יוכל לשפר את האספקט הזה (75% מהקו מעידים שיש עם מה לעבוד), יוכל להיות שחקן בוגרים לגיטימי ויותר בליגת העל.
עידן אלבר לדעתי היה צריך לקבל יותר דקות, למרות אליפות בינונית. היה ניתן לראות שנתי כהן לא כל כך סומך עליו וחבל. כשכן קיבל דקות וביטחון הראה שיש לו כישרון. לא אתלט גדול, אבל שחקן קשוח וחכם, שעוד יהיה לדעתי שחקן ליגת על טוב.
גיא פלטין גם הוא פוטנציאל מעניין. גארד גדול עם יכולות הגנתיות טובות. אבל כרגע הוא חלש מאוד התקפית. אפשר להתלונן על נתי כהן שלא שיחק עליו ולא נתן לו ביטחון, אבל 20% משלוש זה פשוט לא זה. משחק התקפי הססני ולא מדוייק. התקרה גבוהה יותר מאשר של אלבר, אבל ממה שראיתי יש גם סיכוי גבוה יותר שאפילו לא יהיה בסופו של דבר שחקן ליגת על לגיטימי.
מעבר לאלו, ניתן לציין גם את דורי סהר הצעיר, שהתחיל את האליפות טוב (6 נקודות ו-3 ריבאונדים ב-15 דקות למשחק) והראה אגרסיביות יפה וקליעה טובה (60% משתיים -57% משלוש). יהיה אחד הכוכבים של נבחרת הנוער בשנה הבאה.
האחרים לא הראו לדעתי שום דבר מיוחד (אטלס היה חלש במיוחד), וחבל שרזיאל חיון לא קיבל צ'אנס במקום אחד מהם.
נראה בשבוע הבא מה יש לקדטים להציע.
|