סל ניוז

1. מסכים שקטש ילך על עמדת רכז כחול לבן גם באירופה.

כמה נקודות מענייניות על מה שכתבתם -
1. מסכים שקטש ילך על עמדת רכז כחול לבן גם באירופה (כמאמן נבחרת לא נראה לי שהוא יהיה מוכן לחמישייה קבועה פותחת בלי שום ישראלי זה יראה רע מאד מבחינת האמון שלו בהם). השאלה היא מי יהיה אותו רכז כולכם הנחתם שבלאט אבל לדעתי הוא עדיין ייתן את המושכות ליוגב ובלאט יהיה מהחליף שלו (אני מן הסתם מאד מקווה שזה יהיה המצב...)
2. כבר עכשיו אין הקו האחורי סופר עמוס עם 3 ישראלים בכירים (ועוד יש אוהדים שרוצים להוסיף את יותם...) ו3.5 זרים בכירים. זה יותר מידי ודה פקטו אומר שכנראה טימור ייובש לחלוטין.
3. אם יגיעו עוד שני זרים, או זר ותומאס שלא ישוחרר, או זר ואלכסנדר אז זאת תהייה רוטציה אפילו רחבה מידי... זה בעצם יאמר שמישהו עומד להיות מיובש לחלוטין ומיותר.

הקו האחורי מעולם לא היה צפוף ככה. באטלר הוא הרבה יותר 3.

אני מקווה שג'וש אוונאס כשיר לשחק 25 דקות בממוצע, אחרת נראה שילובים הזויים של ליאור וצו'ברביץ.

אלא אם לא מספרים לנו ויש כסף לאלכסנדר...

1. אם אורי אלון היה עדיין הבעלים של הפועל ירושלים, בשעה 20:22, כרבע שעה אחרי צאת השבת, היינו מקבלים סמיילי גדול ברשתות החברתיות. ההחתמה של ג'יימס פלדיין היא מרשימה, גם בקנה המידה של העידן הקודם והעשיר של הקבוצה מהבירה.
הצירוף של פלדיין הפך בבת אחת את הקיץ של האדומים למוצלח, לפחות על הנייר. מדיניות הרכש ובניית הקבוצה של עודד קטש וגיא הראל עוררה עד כה יותר סימני שאלה מסימני קריאה, שהתבטאו אצל האוהדים וגם בקרב אנשי המקצוע.

האוהדים, שהתרגלו בשנים האחרונות לשמות נוצצים, נאלצו להסתפק בגבוה משלים מהפועל חולון (טיישון תומאס) או באקס הפועל תל אביב שלא בדיוק הרשים בקדנציה הקודמת בישראל (ג'וש אוונס). הציפיות גם היו בהתאם ורוח הפסימיות חזרה לנשוב בקרב הקהל הירושלמי. כמו אז, לפני הגעתו של אורי אלון.
גם אנשי המקצוע לא הבינו מה הולך בבירה. שחקנים בעלי תכונות דומות על אותן עמדות, חוסר בגו-טו-גאי איכותי וגם בשחקן מסיים בצבע (בעיה שעדיין לא נפתרה).
פלדיין מעורר מחדש את ההתרגשות אצל האוהדים, העלה את הציפיות וגם פתר חלק מהבעיות המקצועיות בסגל. כעת יש בעל הבית ומי שייקח על עצמו את הקבוצה ברגעים החשובים.

2. ראשי המועדון וגם קטש דיברו רבות לאורך החודשים האחרונים על האופי שהם רוצים לראות מהשחקנים החדשים. לא עוד אנשים שחושבים על עצמם, אלא כאלה שמשחקים בשביל הקבוצה. אפשר גם היה לראות את המגמה בציטוטים של המאמן שהוציאה הקבוצה בהודעות הרשמיות על ההחתמות.

המקרה של פלדיין הוא אחר. בירושלים הבינו שעם כל הכבוד לדיבורים על אופי ומחויבות, הם צריכים "אגו מניאק" שגם חושב על עצמו. אחד ש"לא רואה בעיניים" ויעשה נקודות ברגעים הקריטיים. ההחלטה הייתה לחרוג מהמדיניות החדשה ולהשקיע סכום כסף משמעותי בגארד איכותי.
המועמד הראשוני היה אקס לוס אנג'לס לייקרס, ג'בארי בראון. סקורר חסר מצפון שלצד יכולות קליעה מרשימות גם איבד יותר מ-2 כדורים בממוצע במהלך הקריירה. השחקן הציב דרישות כספיות גבוהות שמנעו את החתימה, אבל האדומים היו מוכנים לחכות עד שיתגמש. לפני מספר שבועות בראון נפצע, ויזדקק להליך שיקום ממושך לפני שיחזור למגרשים. אנשי המקצוע בירושלים עברו מיד לאופציה ב' ובתוך זמן לא ארוך השלימו את ההחתמה של הקיץ.
"שחקן בעל יכולות התקפיות מרשימות...וספק נקודות מוכח", אמר קטש בהודעה הרשמית. ההבדל מהשחקנים האחרים ברור לכולם.

3. בשונה משחקני הרכש הקודמים, פלדיין כבר עשה לא מעט במהלך הקריירה. בעונה שעברה הוא קלע בספרות כפולות ביורוליג (11.6 נקודות במדי הכוכב האדום בלגרד) ולפני כן שיחק שנתיים ברציפות במדי קבוצת הפאר היוונית, פנאתינייקוס.
מעניין יהיה לראות איך משחקים בליגת האלופות של פיב"א ומפגשים בקונכייה מול הפועל באר שבע ישפיעו על רמת המוטיבציה של מי שהיה רגיל לשחק מול 20 אלף מטורפים בארנה של בלגרד ובאואקה באתונה.

4. הרכש החדש הולך לשחק הרבה, בכל המסגרות. גם ג'ייקובן בראון (אם יישאר בריא) צפוי להיות חלק חשוב מהרוטציה של קטש. אז מה יהיה עם הישראלים? השאלה שהתעוררה בתחילת הקיץ, מקבלת עכשיו משנה תוקף.

תמיר בלאט, יוגב אוחיון ובר טימור. שלושתם משחקים בעמדת הרכז ויודעים לעשות את אותם דברים, פחות או יותר. קטש אומנם אוהב לשחק עם שני רכזים, אבל גם אצלו נראה שהעומס שנוצר מיותר. שניים היו מספיקים. במיוחד בשל המשכורות הגבוהות של אוחיון וטימור, שנותרו מעידן אורי אלון. עזיבה של אחד מהם הייתה מפנה כסף לחיזוק איכותי בעמדה אחרת הצריכה שדרוג.
במועדון ממשיכים להצהיר כי אף אחד מהשלושה לא יעזוב, אך קשה למצוא גורמים בענף שחושבים שהשלושה גם יסיימו את העונה בארנה. כשהמשחקים יחלו ואחד מהם "יתייבש" על הספסל, יצוצו הבעיות והפתרון האידיאלי עבור כל הצדדים יהיה פרידה. יש כבר כמה קבוצות שלוטשות עיניים.

גם עושה רושם שקצת פחות עובדים לפי השבלונה הקלאסית של 5 עמדות ויש יותר הליכה בכיוון של רכז, סנטר ו3 שחקני כנף.

אמת , רק בלי סנטר יותר מדי ...

לינק?

הבעיה הכי איומה בסגל הזה, והיא הבעיה שתפגע נואשות היא שאין באמת רכז בקבוצה, לא רכזר, והרכזים הישראלים נעים בין (לא) רכז בשם טימור לרכז (שפעם היה ממש)טוב בשם אוחיון ולרכז ש(אף)פעם (לא) יהיה טוב בשם בלאט. וזה חבל ממש.
הבעיה המערכתית האיומה עוד יותר היא זו שגורמת לבעיה הראשונה להיות אקוטית כל כך, כי אפשר ברמות האלו גם לשחק בלי מנהלי משחק דגולים, בתנאי שהמאמן טוב. לצערי המאמן זה עודד קטש.

מבחינת כשרון, החתמות זרים סבירות פלוס של ירושלים עד כאן. הקו האחורי אכן עמוס, אבל ממתי קטש מפחד מסמול-בול.