סל ניוז

האופי שלו מסריח. זה לא עניין של נימוס מול אסרטיביות, אלא טיפוס שחצן שבאופן כללי עף על עצמו.
אני זוכר עוד בטורניר הקודם איך אחרי שלשות הוא היה רץ לספסל של היריבה ומתגרה בהם (ילד בן 16, כן?).

מה שכן, שחקן שחקן. אני גם חושב שיורוליג תסריט הרבה יותר ריאלי עבורו מאנ.בי.איי (אתלט בינוני מינוס גם במונחים אירופיים), אבל זה לא שאנחנו מגדלים שחקני יורוליג כל שנה.

רק להבהיר, אני מסכים עם עמוס שהבחירה בתומפסון בזמן אמת לא היתה בחירת צורך ומן הסתם הם חשבו שהם בוחרים שחקן עם פוטנציאל כוכבות, בפועל הוא התברר כבחירת צורך מצוינת. אממה, גם אם הם היו חושבים (וברור שהם לא) שתומפסון הוא שחקן בינוני עם תקרה בינונית, אי אפשר היה להגיד שזו בחירה לא טובה. בחירה טובה/לא טובה נמדדת לעולם לפי התוצאות בפועל, כפי שיצא לי כבר להסביר פעם, פעמיים או חמש מאות.

אני לא יודע מה עבר לקאבס בראש כשהם בחרו בתומפסון. אני מניח שלא עבר להם בראש מקס' סנטר פועל שחור בחמישיה. אני גם בטוח במאה אחוז שהבחירה בתומפסון לא הייתה בחירה בצורך, לאור העובדה שזה בדיוק היה הדראפט הראשון פוסט לברון והקבוצה הייתה במוד ריבילדינג. אם הקאבס ידעו מה הם יקבלו ובחרו את תומפסון, אז זאת החלטה לא טובה. אבל אני טוען שהם לא בדיוק ידעו מה הם יקבלו וחשבו שהם יקבלו יותר. אבל לאור היבול הממוצע של בחירה מספר 4 (וכנראה גם בחירה מספר 5 ו-6 ואפילו 7) אז זה לא שהם נפלו בבחירה הזאת. קשה מאד לפגוע בול בבחירות דראפט וגם מי שפוגע לא תמיד יודע מה הוא יקבל. אני בטוח שהווריירס שמחו מאד לבחור את קארי, אני בטוח שהם לא חשבו שהם הולכים לקבל את אחד מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה ואחד הרכזים הגדולים בהיסטוריה. כשריילי בחר את ווייד בבחירה מספר 5 הוא התלבט קשות בינו לבין היינריך, הספארס ראו משהו מיוחד בקוואי, אבל גם הם לא ציפו כמה מיוחד הוא יהיה (מכל הכיוונים).

הכי נחמד זה הסיפור על מאנו ג'ינובילי והבחירה הגאונית בו. כשהספארס בחרו בו הוא בדיוק סיים עונה נהדרת בקבוצה קטנה בליגה האיטלקית, נדמה לי רג'יו קלבריה. קינדר שמה עליו את היד באותו קיץ, ולספארס היתה בחירה מספר 57 בדראפט. הם החליטו לבחור שחקן שמשחק באירופה, כדי לתת לו להתבשל, כי הם לא רצו להוסיף עוד שחקן לסגל. הם התמקדו על 2 שחקנים ארגנטינאים והם לא ממש ידעו להחליט מי מביניהן עדיף. בסופו של דבר הסיבה בגללה הועדף ג'ינובילי על פני השחקן השני שאני לא זוכר את שמו, אבל עשה קריירה חביבה בקבוצות ביניים באירופה, הייתה שפופ לא אוהב רכז ולכן ניקח את מאנו שלא רכז. 2 אנקדוטות קטנות, גם השחקן השני לא היה רכז, מה שהסקאוטים של הספארס קצת פספסו ושנתיים אח"כ הספארס החליטו שלמרות הסלידה של פופ מרכזים אירופאים כדאי לקחת את טוני פארקר בבחירה האחרונה בסיבוב הראשון.

בקיצר, בחירה בדראפט למרבה הצער זה לא מדע מדוייק והאפשרויות ליפול הן רבות ומרובות.

אם נשתמש בהיגיון שלך, הרי שמיליצ׳יץ׳ היה בחירה מצוינת.
התוצאות בפועל היו נהדרות.
במקום להיות מוסחים על ידי התוספת של ווייד או מלו, דטרויט צירפו את ראשיד ודהרו לאליפות.

אבל אז אתה מתעלם מכל מי שפחות מתומפסון ונבחר אחריו - אתה רק מתייחס פה לסיכוי שבמקומו היה נבחר שחקן טוב ממנו.
אם באמת רוצים לדעת כמה תומפסון הוא בחירה טובה ביחס לבחירה רביעית ולדראפט בו הוא נבחר, אני מניח שהמדד הכי יעיל יהיה לקחת הרבה דראפטים ולעשות להם מין redraft ואז לבדוק מה המקום הממוצע שבחירה מספר 4 מקבלת ברידראפטים האלו, אני אפילו מעריך שזה משהו שראיתי באתר כלשהו.
אח"כ להסתכל על הרידראפט של 2011 ולהסתכל באיזה מקום תומפסון ממוקם בו.
אני מהמר שבמדד כזה תומפסון יוצא די קרוב למיקום הממוצע לבחירה רביעית.

אני לחלוטין לא מבין איך העובדה שבדראפט נבחרו שחקנים מעולים בבחירות מאוחרת ( 30 ו-60 למשל ) משפיע על ההערכה של טיב הבחירה הרביעית , שהרי אין שום קשר בין הדברים .
נשמע לי סביר שכשבודקים איכות של בחירה מספר x : להשוות אותה לשחקנים שנבחרו נניח ממקום x+1 ועד x+5 ( ולמהדרין - גם עם כמה בחירות בודדות שקדמו ל-x ) , שהרי זה קנה המידה ואלטרנטיבות שהיו בזמן אמת לבחירתו של אותו השחקן .

נדב
האמת היא שגם אני חשבתי על מיליצ'ץ' כשקראתי את ההודעה שלך על טריסטן. אם אפשר לשפוט את תומפסון על פי מה שקרה במקרה שנתיים אחר כך, כשלברון הגיע וקליבלנד היו צריכים גבוה הגנתי, למה אי אפשר לשפוט את מיליצ'יץ' על פי מה שקרה לדטרויט (שכמעט ללא ספק לא היתה מביאה את שיד לו מיליציץ' אפילו היה מראה קצת פוטנציאל).

כי מיליצ'יץ' היה חסר תועלת ותומפסון היה מועיל, זה די מפתיע אותי שצריך לכתוב את זה. המשמעות של בחירה טובה זה לא איזו תאוריית כאוס התפתחה כתוצאה ממשק כנפי הפרפר של בחירה לא מוצלחת, אלא מה השחקן נתן. תומפסון נתן הגנה, מלחמה וריבאונד לקבוצה שהיתה צריכה את זה ולקחה איתו אליפות. מיליצ'יץ' היה כ"כ בוסרי וגרוע שהביאו על העמדה שלו שחקן שעזר להביא אליפות. זה לא מסביר את עצמו למה בחירה אחת היא טובה והשנייה לא?

נכון, ברור שתומפסון הוא בחירה טובה מדארקו, משמעותית.
אבל אני חושב שלשפוט את תומפסון על פי מקרה שקרה שנתיים אחר כך, זה לא הרבה יותר הגיוני מאשר לשפוט את מיליצ'יץ' על פי מקרה אחר.

אתה טענת ששופטים לפי תוצאות בפועל של הקבוצה. אז הנה, דטרויט שיחקה אותה עם מיליציץ׳. התרומה שלו בנפנוף מגבות הייתה מכרעת. כמעט כמו זו של תומפסון.

שאגב לא הייתה מרשימה במיוחד (בייחוד אם חושבים על עמדת הסנטר של ג״ס האלופה וכמה עולה להביא היום סנטר שנותן את אותם הדברים, אם לא הצלחת לגרד אחד כזה בסיבוב השני).

אנחנו חוזרים ליסודות. מהי החלטה נכונה, מהי החלטה טובה. אם בפרפסקטיבה רואים שבסופו של דבר טריסטאן הפך להיות שחקן חמישייה תורם בקבוצה אלופה/סגנית אלופה, אז הוא בחירה טובה. אם רואים שדארקו לא תרם שום דבר ועף מהליגה בבושת פנים, אז הוא בחירה רעה. ככה שופטים טוב/רע בהחלטות.



שמע, אני משתדל לא להגחיך את העמדות שלך ואת צורת הדיון שלך למרות שזה קל. כמויות הטעויות בהגדרות, הפליק-פלאקים באמירות והבורות בהגיון מאפשרות לי לצחוק עליך הודעה אחרי הודעה. אני שומר על סובלנות, אז אל תתחיל איתי ב"התרומה שלו בנפנוף מגבות היתה מכרעת" וכאלה, כי כרגיל מי שלא הבין פה זה אתה ומי שנאלץ להסביר שוב זה אני.

תראה לי מקום אחד שאמרתי "שופטים לפי תוצאות בפועל של הקבוצה". יאללה, לך חפש. מצאת? יופי, אז אל תכניס לי מילים לפה, ואל תמציא תאוריות על בסיס דברים שלא נאמרו. עכשיו לך תקרא מה כתבתי לנורטון ואולי סוף-סוף תבין למה הכוונה.

כמו שכתבתי זאת מתמטיקה פשוטה.
בהנחה של 10 שנים בממוצע בליגה (לשחקנים נורמלייים, קרי, מינימום עומרי כספי) אז מקום 4 בדראפט צריך להיות אחד מ 40 השחקנים הטובים בליגה בעיקרון שזה אחד משני השחקנים הטובים בקבוצה לו בממוצע, ואולסטאר גבולי בדרך כלל.
בקיצור, תומפסון אפילו לא בערך קרוב למיקום הממוצע במקרה הזה.

בסופו של דבר, לפני כל דראפט יש מוק דראפט, ובחירות הלוטרי או אפילו בחירות הסיבוב הראשון בכולן מתרכזות סביב אותם שחקנים. הצלחה בעיניי היא לבחור בבחירה מס' 3, את מי שהיה אמור להיבחר בבחירה מס' 7 נניח, ולגלות שהוא שחקן מאד מוצלח. זה פחות או יותר המדד.

אין לי כוונה להגחיך אותך, אבל התיאורים שלך פשוט מנותקים מהמציאות.

רק להזכיר, בסדרת הגמר של 2016-זו שהביאה לקליבלנד את האליפות המיוחלת-לטריסטאן תומפסון היו שלושה משחקי דאבל-דאבל. במשחק האליפות הוא קלע 15 נקודות ב100% מהשדה, הוריד 16 ריבאונדים ומסר 3 אסיסטים. במשחק מס' 6 הוא הוריד 15 ריבאונדים. ספר לי עוד על זאזא פאצ'וליה.

רק להזכיר, בפלייאוף 2015 טריסטאן תומפסון הוריד ריבאונדס בדאבל-פיגרז (כשהוא ליד קווין לאב, כן?) ב13 מתוך 15 משחקי פלייאוף רצופים ובכללם כל סדרת הגמר מול גולדן. בתשעה מתוך 14 המשחקים האחרונים של הפלייאוף הזה הוא עשה דאבל-דאבל, בכללם כל ארבעת המשחקים האחרונים של סדרת הגמר. ספר לי עוד על ג'ורדן בל.

התיאור שלך כאילו כל סנטר שהיו דוחפים לחמישייה של קליבלנד היה עושה את העבודה הזאת הוא מופרך.