סל ניוז

מיכאל, ראיתי את בלאק בשנתיים האחרונות הלייקרס. פיזי מאוד, אנרגטי, לא מפסיק לעבוד. אתלט לא רע עם ידיים טובות וניתור (גם ניתור שני) שמאפשר לו לשנות זריקות, לחסום, ולהיות נכס בריבאונד התקפה ומצבים של לוס בול (יורד על הרצפה, שולח ידיים לקווי מסירה וכאלה). הגנה לא רעה, קשה להזיז אותו ומצד שני הוא יכול להזיז רגליים בסדר. לא גדול כהלפ דיפנדר.

בהתקפה, טוב מאוד ואסרטיבי כחוסם בפיק אנד רול. כמעט אין פוסט אפוקליפטי אבל יש משחק מיד ריינג' - משתמש בכוח שלו כדי לחדור ולסיים עם המגע, לפעמים זורק מחצי מרחק אבל זה לא נשק משמעותי שלט. טוב מאוד כמטרה לאלי נופים, החלטי מאוד בהליכה לטבעת. קלעי עונשין די רע.

אם נחפש השוואה למשהו שאנחנו מכירים, אז סטפן לאזמה עם עוד קצת פיזיות, אנרגיה ונוכחות. ידיים יותר טובות, אבל רגליים פחות זריזות.

במכבי ת"א ישחקו 11 ילידי ארה"ב בסגל, זה שיא חדש?
יש קבוצות nba עם פחות אמריקאים בסגל של 15.

טאריק בלאק תמיד הזכיר לי יותר מכל את ג'ואי דורסי. אני חושב שיש פה איזה bias של דמיון במראה ביניהם וגם מסלול קריירה דומה (שניהם שיחקו במכללת ממפיס, התחילו את קריירת הNBA ביוסטון וחזרו לשם בהמשך), אבל גם מבחינת סגנון משחק - שני סנטרים עם סייז קטן קצת לNBA אבל אחלה לאירופה, מתבססים בעיקר על הגנה וריבאונד ומוגבלים בקליעה (כולל מהעונשין).
בלאק קצת פחות מאסיבי ויותר נייד מדורסי (ואולי גם עם אופי יותר טוב). לדעתי יכול להיות יופי של שחקן לאירופה ולצערי עשוי לסגור אחלה של עמדה 5 למכבי יחד עם טיוס.

טאריק בלאק חתם רישמית.

בעצם נסגר הסגל?

לדעתי זה סגל שפשוט חוזר על הבעיה מהסגל של העונה הקודמת וגם מסגלים קודמים. הכוכבים של הקבוצה הם באותו תפקיד ויש סימן שאלה גדול כמה הם מתאימים לשחק אחד לצד השני.
בנוסף, אני לא ממש מכיר את טאריק בלאק, אבל אם הוא אמור להיות עמוד תווך של הקבוצה, אז מכבי חיפשה מתחת לפנס. כי עמדת הסנטר סגורה יפה עם אלכס טיוס ולפי הבנתי אוברייאנט יכול לשחק כסנטר, כך שהוא יכול לחלוק עם טיוס את הדקות.. לעומת זאת עמדה מספר 4 כרגע בידיים של ג'וני אוברייאנט, שלפי מה שאני מבין בכל מקרה לא כוכב גדול. יש חשש שמכבי חוזרים למצב של עונה קודמת כשהימרו על בולדן וההימור די התפוצץ. שנה שעברה עוד היה גיבוי מסויים עם דשון תומאס. הבחור האיטלקי שהביאו לא נראה אפילו ברמה הזאת. אניי הייתי משקיע את הכסף שלי בשחקן לעמדה 4 וכאמור משאיר את אוברייאנט וטיוס כסנטרים עם גיבוי של ג'ק כהן.

הגעתו של טאריק בלאק למכבי תל אביב מרימה לא מעט גבות. אחרי הכל, רק לפני שנתיים הוא חתם עם הלייקרס על חוזה של כמעט 13 מיליון דולר לשתי עונות, ובעונה החולפת הרוויח 3.3 מיליון דולר במדי הרוקטס. ספק אם שחקנים אחרים שהיו נאלצים להתמודד עם שינוי כזה דרסטי בשכר, במעמד ולעבור מהבית בארצות הברית למזרח התיכון, היו מצליחים להסתגל למצב החדש, אבל טאריק בלאק עשוי מחומר קצת שונה. החזות שלו, מלאה בקעקועים מצוואר ועד כף רגל, עלולה אולי להטעות, והיכרות עימו חושפת אישיות חזקה, מורכבת ושונה משחקן ה-NBA הטיפוסי.

עם אבא ואמא בעבודה
בלאק נולד ב-1991 בממפיס, לג'ודית', מנהלת יחסי ציבור במוזיאון לזכויות האזרח, וללורנס, מתווך דירות. כבר בגיל חמש נחשף בלאק למשמעות הגדולה של עבודה קשה, כאשר התלווה לאביו ולשני אחיו, אמאל ובילאל, לעבודות ניקיון ושיפוץ בתים לפני עסקת המכירה. בתפריט: צביעת קירות, ספונג'ה לרצפות וצחצוח של שטיחים מקיר לקיר. עוד לפני שלמד בבית ספר, ימי העבודה של בלאק החלו בשמונה בבוקר והסתיימו לעיתים רק בחצות. התגמול היה חמישה דולרים ליום, שאביו היה מחלק לאחים, שבדרך כלל היו מתבזבזים על צ'יפס וחטיפים במכולת השכונתית.

"זה לא היה בשביל הכסף", סיפר בלאק בראיון ב-2016. "המטרה של אבי הייתה ללמד אותנו מהי המשמעות של עבודה קשה. מהי המשמעות של להרוויח את הלחם שלך". בגיל 10 העבודה התחלפה מצביעה וניקיון לסבלות. "הייתי מרים מכונות כביסה, מקררים, ספות. היינו מעבירים ריהוט ומכשירי חשמל מבית לבית, מכסחים את הדשא בחצר. אם לא העבודות האלו, אני לא יודע כמה אתלט הייתי יוצא".

גם העבודה של אימו הותירה עליו חותם משמעותי. המוצג המרכזי במוזיאון לזכויות האדם שבו עבדה היה הדמיה של האוטובוס שבו רוזה פארקס ישבה וסירבה לפנות את מקומה לאדם לבן. "הייתי בוהה בהדמיה הזאת במשך שעות", הוא סיפר. "יום אחד הגעתי עם אמא לעבודה, ובאותו בוקר היא התעכבה המון זמן על הלבוש והמראה. לא הבנתי למה. כשהגענו למוזיאון, היא ליוותה את המדריכים שהציגו לקבוצה מסוימת את המוצגים, ולפתע אישה אחת ניגשה אל אימא ואמרה לי 'יופי של תלבושת, גבירתי'. אמא כמעט התעלפה במקום. זאת היתה אופרה ווינפרי".

כבר חושב על היום שאחרי
פאסט פורוורד לגיל 24. בלאק חותם על חוזה של 12.8 מיליון דולרים לשנתיים עם הלייקרס, אבל במקום לחגוג ולפזר את הכסף כמו שחקנים רבים, כבר התחיל לחשוב מה יעשה אחרי הפרישה. הוא נרשם לכנס נדל"ן שארגון השחקנים הפיק, ונכח גם בכנסים וסדנאות ליזמות עסקית. כשכל השחקנים שנכחו באירועים האלו נשקו לגיל 30, בלאק היה הצעיר בחבורה. משהו בו הרגיש שהכסף הגדול לא יהיה שם לנצח. באותו כנס, אגב, פגש את נוריס קול והשניים נחשבים חברים טובים.

את הקרדיט על החשיבה קדימה בלאק מעניק למאמנה האגדי של ג'ורג'טאון, האיש והמגבת הלבנה ג'ון תומפסון. לפני שהצטרף לאוניברסיטת ממפיס, הוא ערך סיור בג'ורג'טאון. כשנכנס למשרדו של תומפסון, ראה שעל שולחנו מונח כדורסל שטוח, שהאוויר הוצא ממנו. "קואץ' למה יש לך כדורסל בלי אוויר על השולחן?", שאל בלאק הצעיר. תומפסון ענה: "כדאי שכאשר צעירים כמוך נכנסים אלי, אני אוכל להסביר להם שהכדור לא קופץ לנצח. בשלב מסוים האוויר יוצא ממנו, והוא מפסיק לקפוץ. וכשהיום הזה יגיע, אתה תהיה חייב להיות מוכן".

למרות שבחר בממפיס, בלאק בחר להתמחות במנהיגות ארגונית, וכשעבר לשנה האחרונה לאוניברסיטת קנזס, המשיך את ההתמחות במנהל עסקים בארגונים ללא מטרות רווח, בדגש על ארגונים אפרו-אמריקנים. בלאק גם הפך לאחד משחקני ה-NBA הצעירים ביותר שפתחו עמותה חברתית ללא מטרת רווח, שעוסקת בעיקר בפעילות קהילתית בעיר הולדתו ממפיס. "אני רוצה להראות לילדים שהעולם מלא בהזדמנויות, הרבה יותר ממה שהיו לי כילד בשכונות שהם גדלים בהן". המטרה הסופית שלו, כך הצהיר בראיון בפברואר 2017, היא לרוץ לראשות עיריית ממפיס כשיסיים את הקריירה.

"תפור" לכדורסל האירופאי
בפן המקצועי, בלאק מעולם לא נחשב לפרוספקט יוצא דופן. נכון, הוא נבחר בין 50 השחקנים הטובים ביותר שעלו מהתיכון למכללות ב-2010, אבל המספרים שלו מעולם לא היו מדהימים. 8.3 נקודות, 4.6 ריבאונדים וקצת יותר מחסימה למשחק לא הספיקו לבלאק כדי להיבחר בדראפט 2014, אבל כמו שכבר הבנתם, ל-NBA בלאק הגיע באמצעות עבודה קשה ולא בחסד.

הרוקטס השתכנעו שכדאי להחתים את בלאק ב-2014, וב-25 משחקים, שמתוכם פתח ב-12, נתן תפוקה לא רעה של 4.2 נקודות ו-5 ריבאונדים בפחות מ-16 דקות. למרות זאת, הוא נחתך מיוסטון, אבל רק יומיים אחר כך הוחתם ע"י הלייקרס. התקופה הראשונה שלו בלוס אנג'לס היתה גם הפוריה ביותר שלו מבחינה סטטיסטית: 38 משחקים, 21 דקות, 7.2 נקודות, ו-6.3 ריבאונדים. בין לבין, היו לו גם גיחות קצרצרות לליגת הפיתוח, וגם שם הוכיח שכאשר הוא משחק, התרומה מגיעה: 17.1 נקודות, 11.7 ריבאונדים ויותר משתי חסימות למשחק בתשעה משחקים בקבוצת הבת של הלייקרס. בשנתיים הבאות בלייקרס הוא נתן תפוקה יציבה לכמות הדקות שקיבל: כ-4 נקודות וכ-4.5 ריבאונדים בכ-13 דקות הממוצע. למרות זאת הוא נחתך בסוף 2017, חזר ליוסטון ושם רשם 3.5 נקודות ו-3.2 ריבאונדים בכ-10 דקות בממוצע.

לא מדובר במספרים מרשימים, אבל זו כן תפוקה יפה לכמות הדקות שבלאק קיבל. בארה"ב מעריכים כי הסיבה שבלאק מצא את עצמו ללא חוזה מובטח לעונה הבאה נעוצה במעבר המאסיבי של קבוצות NBA לסגנון הסמול בול, שהופך סנטרים בסגנון של בלאק למיותרים, וזאת למרות שמדובר בריבאונדר מצוין, בעיקר בצד ההתקפי, בחוסם נהדר ובאתלט ברמה גבוהה.

דו"חות הסקאוט יודעים לספר על שחקן שנחשב ל"שליט בצבע", יודע להגן היטב על אזור הפנים, קולע באחוזים טובים מאוד מהטווח הקצר, יודע לתת הספק יפה בפיקנרול וכמעט בלתי ניתן לעצירה בריבאונד. לאורך הקריירה ב-NBA, בלאק רשם כמעט שלושה ריבאונד התקפה למשחק, שחלק גדול מהם הוא גם תרגם לנקודות.

על פניו, נראה כי מידותיו ויכולתו של טאריק בלאק "תפורים" על הכדורסל האירופאי, שגם הוא כמובן מושפע מאוד ממגמת הסמול בול אך עדיין שומר חסד לביגמנים אמיתיים, ובמיוחד לכאלו שמצטיינים בפן ההגנתי. כך יוצא שבלאק, ההחתמה שככל הנראה סוגרת את הסגל של מכבי ת"א, הוא גם ההחתמה המשמעותית ביותר שלה אחרי סקוטי ווילבקין.

מעניין האם מכבי תרשום את כל שמונת הזרים לליגה כבר בהתחלה ותגמור את המכסה לכל העונה.

אני חושב שאם יש דבר ממש קשה, גם אם אתה סקאוטר ממש גדול, זה לצפות איך שחקן שולי מהנבא יתפקד באירופה (הרי ב -99% מהמקרים שחקני נבא שחוזרים\מגיעים לאירופה הם שחקני שוליים). ואני לא מדבר על כאלה שכבר שיחקו באירופה ויודעים מה הם שווים, אלא על כל מיני אובריינטים ובלאקים שכל הקריירה שלהם נעה בין ה NBA וליגת הפיתוח (שאין לי מושג אם ניתן להסיק ממנה משהו) וסיפקו ממוצעים של 3-4 נקודות למשחק. לכן אני לא חושב שיש מישהו אחד שבאמת יכול להגיד ברמת סבירות גבוהה שמדובר בהחתמות טובות לפני שנראה אותם משחקים.

אבל מצד שני אני תוהה אם במקום בלאק ואובריינט, לא היה עדיף לנסות למשל להביא איכשהו תותח כמו ואסלי או האנטר או מילוטוב, בסכום של שניהם.

מעניין האם מכבי תרשום את כל שמונת הזרים לליגה כבר בהתחלה ותגמור את המכסה לכל העונה.
ושאלה למי שמכיר את בלאק- יש סיכוי שהוא וטיוס ישחקו יחד?