סל ניוז

כתבה על ירושלים אחריי שהסגל פחות או יותר הושלם.
https://sports.walla.co.il/item/3180911

למרות זאת, זה היה קיץ ענייני ורציני של ירושלים, פרט להחתמה אחת: זו של תמיר בלאט. הרכז שהגיע מחולון הוא באמת שחקן לא רע, אבל לא ברור למה לבזבז עליו כסף ומסים של ישראלי כשלרשותך עומדים בר טימור ויוגב אוחיון. בלאט מזוהה עם קטש, הן בגלל העבר בעתודה והן בשל ההיכרות למקורב למאמן ואיש חברת "שחקן אמיתי", עידן אבשלום. ייתכן שהמאמן בטוח שבלאט ישדרג את ירושלים משמעותית, ולטובתו, כדאי שלא טעה. כי סימן השאלה הגדול ביותר בסגל הזה הוא בעמדת המאמן, שלא הצליח מעולם במועדון עם קהל ותקשורת לוחצים, למרות הדימוי בענף כאיש הכריזמטי עם הבייגלה על הראש. לקטש יש קבוצה טובה, שהכשל המבני הגדול ביותר שלה הוא מעשה ידיו. במילים אחרות, אין לו תירוצים. כישלון שלו העונה עלול להיות האחרון שלו בקבוצה גדולה.

אוונס יכול לשחק גם בעמדה 4.

בכל שנה מגיעים לישראל עשרות שחקנים זרים. כל אחד עם הרקע שלו, לכל אחד הסיפור שלו. אבל כשצוללים עמוק לתוך סיפור החיים של ג'ו לואל-אצ'ויל, הסנטר הצעיר והחדש של הפועל ירושלים, מבינים עד כמה העיסוק היומיומי במספרים, בסטטיסטיקות, בטקטיקות משחק ו"התאמות" - הכל מתגמד כשמדובר בחיי אדם, זכויות אדם וסיפורים אנושיים. במקרה של אצ'ויל, המושגים הללו מגדירים אותו יותר מכל.

ג'ו (ג'וזף) לואל-אצ'ויל נולד באפריל 1994 בעיר וואו שבדרום סודאן, לג'וזף האב, הראשון שמילא את תפקיד השר לעניינים הומניטריים בדרום סודאן, ולאם איין מאיור. באותם ימים סודאן בערה ממלחמת אזרחים עקובה מדם, בה נהרגו כ-2 מיליון בני אדם. רובם אזרחים, רובם מתו מרעב או מהתייבשות.

בתוך כל הכאוס, ג'ו הקטן, אז בן 3, אמו, שני אחיו ואחותו נאלצו להימלט על נפשם כשכל רכושם הוא הבגדים שלגופם. ג'וזף האב נאלץ להישאר מאחור במסגרת עבודתו. "נוצר מצב שכבר לא בטוח בבית", סיפר אצ'ויל בראיון בינואר 2017, "והיינו חייבים לברוח ולהשאיר הכל מאחור. נשארנו רק עם הבגדים שעל גופנו. הייתי ממש קטן, אני זוכר שהיה לנו קצת אוכל, ושכל הזמן זזנו ממקום למקום. ההורים שלנו עשו הכל כדי שנהיה בטוחים".

שלג על עירי
התחנה הראשונה הייתה מחנה פליטים באוגנדה. אצ'ויל ומשפחתו שהו שם במשך חמש שנים, עד שג'וזף הצליח להשיג עבורם אשרת כניסה לאוסטרליה, כדי להתחיל חיים חדשים. איים הצליחה למצוא עבודה, והכספים המועטים שג'וזף שלח מהבית עזרו לממן מסגרות חינוך עבור הילדים. בהתחלה, ג'ו בכלל התחיל לשחק כדורגל, אבל קצב הצמיחה שלו גרם לו לשנות את דעתו, וכך קרה שהפעם הראשונה שבה דרך על מגרש כדורסל היתה רק בכיתה י"א בבית הספר קינגסוויי בעיר דארץ' שבמערב אוסטרליה.

המימדים הטובים והחוש הטבעי למשחק הרשימו את המאמנים, והרקע הסוציו-אקונומי הפעם שיחק לידיו של אצ'ויל, שהצליח לקבל מלגת לימוד מלאה לאוניברסיטה הקהילתית נאושו שבקנזס. בראד קומבס, המאמן שהביא את אצ'ויל מאוסטרליה לקנזס, סיפר: "אי אפשר ללמד גודל, אבל מה שמבדיל את ג'ו לעומת ביגמנים אחרים הוא מוסר העבודה. נדיר היה לתפוס אותו מחוץ לחדר הכושר בשעות הפנאי. לפעמים הייתי בא לשם וזה היה רק ג'ו והמנקים".

המעבר ממלבורן הגדולה לעיירה הפצפונות האושו היה סוג של הלם תרבות עבור אצ'ויל. "לעבור מעיר של 4.5 מיליון תושבים למקום של 5,000 איש שבו כולם מכירים את כולם זה שונה. נולדתי וגדלתי במקומות חמים, ובפעם הראשונה שהגעתי לקנזס ירד שלג. מעולם לא ראיתי שלג בחיי".

שנתיים טובות של אצקויל, שבהם רשם 15.5 נקודות, 6.5 ריבאונדים וכ-3 חסימות למשחק, הספיקו לראשי אוניברסיטת ביילור הנחשבת לקחת את הפרוספקט המסקרן. אבל גם אז היו קשיים. אצ'ויל נאלץ לשבת בחוץ במשך עונה שלמה בגלל בעיה שהתגלתה בליבו. "היה קשה מאוד לראות הכל מהצד", הוא נזכר, "אבל זאת גם הייתה ברכה. יכולתי לשבת ולנתח כל גבוה יריב, כל פעולה, ללמוד את הקבוצות האחרות. היה לי המון זמן לבנות מאסת שריר בחדר הכושר. ידעתי שאני אצטרך להיות סבלני, וידעתי שלאלוהים יש תוכנית עבורי".

"כשקולעים עליו זה מכאיב לו בנשמה"
ברגע שהחל לשחק, הוא מילא תפקיד חשוב בפאזל של המאמן סקוט דרו. "הוא עשה עבורנו הבדל עצום", הודה המאמן, "הוא לא רק חוסם, הוא גם משנה המון זריקות ומכניס פחד בגארדים שמנסים לחדור. הנוכחות שלו איפשרה לנו לפתח את משחק המעבר, כי ברגע שהוא חוסם, שחקני הכנף שלנו טסים להתקפה לנקודות קלות". אצ'ויל עצמו מסביר: "על כל זריקה שאני חוסם יש גם זריקה שאני משנה. אני רוצה שהגארדים שלנו יסמכו עלי ושהם ידעו שאם תהיה להם נפילה הגנתית, אני אהיה שם". הגארד ג'ייק לינדזי ששיתף איתו פעולה בביילור סיפר: "כשמישהו קולע על ג'ו, זה ממש מכאיב לו בנשמה. הוא מתרגז, וזה דבר טוב".

ה-14 בדצמבר 2017 היה היום המאושר ביותר במשפחת אצ'ויל. לראשונה זה ארבע שנים, הוריו של ג'ו הגיעו לראות אותו משחק במדי ביילור. למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה שאמו ראתה אותו משחק כדורסל בחייה. "התרגשתי מאוד לפני המשחק כי ידעתי שהיא מעולם לא ראתה אותי משחק", אמר אחרי המשחק, "אין מילים שיכולות לתאר איך אני מרגיש. זה היה יום מיוחד שלעולם לא אשכח".

ציון דרך נוסף היה היום שבו קיבל את התואר מביילור. "זה עניין רציני עבורי. עוד כשהיינו במחנה באוגנדה הבטחתי לאמא שלי שהבן שלה יביא לה תואר אקדמי הביתה. כדורסל הוא חלק מהזהות שלי, אבל אני לא רוצה להיות מוגדר רק על ידי הכדורסל. אני רוצה שיכירו אותי בתור אדם עם ערכים, איש משפחה, שלא התייאש עד שהגיע לאן שהגיע ושהאמין באלוהים שינחה את דרכו".

אולי האמונה הזאת הנחיתה את אצ'ויל בירושלים, מכל המקומות. על פי דו"חות הסקאוט, יש לו הרבה עבודה לעשות על הזריקה, הוא נוטה להסתבך בעבירות מיותרות, ולעיתים סובל מאי יציבות. למרות שהתוכנית המקורית הייתה להשאילו לעונה הראשונה, הסנטר יפתח את העונה עם האדומים וינסה להראות שהוא קצת יותר מרק חוסם מחונן.

למה אליהו יכול להיות 4 בלי קליעה מבחוץ ואמארה לא? מעבר לזה שדווקא כן יש לו.

נקודה יפה, אני כן חושב שהסגנון של אליהו הוא של קצת יותר תנועה בלי כדור בהתקפה, מה שקצת יותר מרווח את המגרש, אבל נכון - באמת אין הרבה סיבות שאמארה לא יוכל לתת בעמדה 4 מה שאליהו נותן.
מה שכן, לדעתי זה לא יהיה ניצול מיטבי שלו, לתת לו לשחק ליד סנטר שקצת יסתום את הצבע בהתקפה ולרדוף אחרי פורוורדים בהגנה.

לא יודע אם זה עניין של גיל, יכולת או מוטיבציה, אבל לפני שנתיים אמארה בהגנה גרם לליאור אליהו להיראות כמו נדב הנפלד..

אחרי שהפועל ירושלים מימשה את האופציה על בן קרטר לעונת 2018/19 תמורת כ-50,000 דולרים, הסנטר הצעיר קיבל הודעה שהוא לא בתוכניות המקצועיות של עודד קטש וביקש לצאת בהשאלה לקבוצה אחרת, כך גורמים אישרו ל-ONE. מי שתקלוט אותו בעונה הקרובה תהיה הפועל עפולה מהליגה הלאומית.

כזכור, בנו של מייק "המשוגע" קרטר בן ה-23, המתנשא לגובה 2.03 מטרים, חתם בעונה החולפת במדים האדומים כאשר ירושלים חסרה שחקנים להשלים אימונים. קרטר האב וג'וניור נועדו עם המנכ"ל גיא הראל בלאס וגאס במסגרת ליגת הקיץ וביקשו לצאת לעונת התחשלות בקבוצה אחרת כדי לצבור ניסיון דקות משחק. מכבי אשדוד באר/טוביה הביעה בבוגר מכללת מישיגן סטייט עניין, אך הוא ישחק בעפולה.

טוב לדעת שיש להפועל 50000 דולר מיותרים. אולי שישקיעו אותם בקידום אוהדי מקלדת ותיקים?

(הכותב אינו אוהד)

בירושלים מאמינים שאמארה סטודמאייר יצטרף בקרוב לאימוני הקבוצה. שחקן הפנים האמריקאי לא מצא קבוצה ב-NBA ורוצה להמשיך לשחק, בקבוצה שמרו על קשר עימו במשך כל הקיץ, אולם כלקח לאחר תקרית ההודעה הרשמית, ממתינים במועדון להודיע על כך באופן רשמי.

על פי וואלה בירושלים טוענים שאמארה ילבש אדום אחריי שלא הצליח כל הקיץ למצוא קבוצה בנבא.
נזכיר שבקדנציה הקודמת הוא הרוויח 350 אלף דולר ואם וכאשר נראה לי שהוא יקבל 200/250 אלף ירוקים.