סל ניוז

איזה שחקן אדיר. סיום תקופה

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לחלוטין. אחד מהבינלאומים הגדולים בכל הזמנים.

_________________
מה התועלת?

מרגש

https://www.youtube.com/watch?v=PeidYEabGiY

https://www.youtube.com/watch?v=P4z2-jgigXc

אני קצת אמביוולנטי עם ג'ינובילי. הוא אחד מהבינלאומיים שהכי אהבתי אי פעם. השנתיים שלו בקינדר היו מטורפות. שחקן שהיה גדול על אירופה. הקריירה שלו בנבחרת ארגנטינה היא אגדית, לא פחות. אמנם הדור היה מדהים, אבל במרכז היה מאנו ואני לא מאמין שנבחרת ארגנטינה הייתה עושה משהו בכלל אם מאנו לא היה שם, גם אם שאר השחקנים היו. הייתה איזו אליפות אמריקה שמאנו שלט בה ברמה של מייקל ג'ורדן, עם מהלכים אתלטיים מטורפים. אני חושב שהוא היה אחד האתלטים היותר מבלבלים. הוא לא נראה אתלט מדהים. כשמדברים עליו מדברים על החכמה, על השליטה בגוף, על היורוסטפ, אבל מאנו היה קודם כל אתלט נהדר, אתלט טוב גם ברמת אן.בי.איי. וזה לא רק המשחק, שבאמת היה כיף לראות, אלא הגישה של הניצחון מעל לכל. כמה כוכבים אתם מכירים שהיו מוכנים במהלך העונה לרדת מהחמישיה לספסל ולעשות זאת בלב שלם? ולא פעם אחת, אלא לפחות פעמיים בקריירה? זה לא קרה ולא יקרה, אבל זה בדיוק מה שמאנו היה מוכן לעשות בשביל הספארס. תוסיף על כך באמת ווינר אמיתי.

אז אם כל כך טוב ואהוב, מה האמביוולנטיות? כי אני חושב שהוא היה אוברייטד באן.בי.איי. שחקן שבמשך כל הקריירה שלו עבר פעמיים את ה - 30 דקות למשחק, עם עונת שיא של 31 דקות. שחקן שרק 3 עונות היה שחקן חמישיה כל העונה, משהו חסר בו. הוא לא היה הכוכב שעכשיו כולם מדברים שהוא היה. אני גם חושב שהמערכת של הספארס הפכה אותו למיוחד שהוא היה. אם הוא היה במקום אחר, יכול להיות שהסטט' אפילו היו יותר טובות, אבל אני לא חושב שההצלחה הייתה כזאת. במקום אחר החסרונות היו נראים לעין יותר.

האם הוא הול אוף פיימר? בוודאי, מהמוצדקים שיש, אבל לא בגלל הקריירה באן.בי.איי, אלא בגלל השילוב בין מה שהוא עשה באן.בי.איי ובעיקר מה שהוא עשה במסגרות הבינלאומיות.
רק אל תאיימו עליו בעטלף.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני מסכים עם כל מה שעמוס כתב על הצד הטוב, רק לא מבין איפה מאנו ג'י היה אוברייטד. הוא היה שחקן עצום ו-ווינר גדול, אבל העובדה שהוא לא היה מוביל אבסולוטי של קבוצה השתקפה היטב בעובדה שהוא נבחר רק פעמיים לאולסטאר ורק פעם אחת לחמישייה שלישית של הליגה. אם כבר, במובן הזה, הוא היה אנדרייטד. סדרת הגמר שלו באליפות של 2005, למשל, היתה סדרה של סופרסטאר ברמות הכי גבוהות, האליפות הזאת רשומה על שם דאנקן ועל שמו.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אנדרייטד בענק.
אם היה כוכב אמריקני שדורש חוזי נעליים ועיר גדולה ודקות והיה משחק באיזו קבוצת פח היה שם 26-7-7 בקלות.
אחד המוסרים הכי טובים שראיתי. שחקן ללא אגו שנתן גם הכל בהגנה ונתן את הגוף שלו לאופנסיב פאול בגיל 40.

היו לו הרבה פציעות. אני חושב שבמידה מסויימת פופ רצה לשמור עליו כי כידוע זה לא כזה משנה מי פותח, זה משנה מי מסיים. פופ רצה אותו לסופים, לפלייאופים, למאני טיים. מבחינת כשרון אין לי ספק שהוא אחד מהיחידים במכונה המשומנת של הספרס שלא זקוק היה למכונה כדי להיות שחקן גדול. במקומות אחרים (אם היה בריא) היה נותן סטט' אדירה והופך כל קבוצה לטובה יותר (וגם להיות אלפא הוא ידע והיה בקינדר ובארגנטינה הגדולה). כנראה הוא היה פציע מדי, זה מה שהיה חסר לו. במובן הזה זה די מדהים איך הוא הצליח להחזיק עד גילו המופלג כשחקן תורם שעוד סוחב את הקבוצה על הגב בפלייאוף. אין דברים כאלה.

שחקן שנתן את כל הלב והנשמה בכל מקום שהיה ושידעת שאתה תמיד יכול לסמוך עליו שפשוט יעשה מה שצריך כדי לנצח. אתלט ענק, כדורסלן מבריק, ווינר, ספורטאי מעורר השראה.

לא היו לו הרבה פציעות

החמיץ די הרבה משחקים ברוב העונות גם בגלל כל מני פציעות שנשמע כאילו נבעו מעומס וגם אולי מתוך השיטה של פופ בכלל לשמור על השחקנים שלו...

שחקן עצום, ווינר ענק ותופס עטלפים משובח.
איפה אתם מדרגים אותו היסטורית בעמדה 2?

לא החמיץ הרבה משחקים ברוב העונות בגלל פציעות... קיבל מנוחה.
הוא פחות פציע מדוויין ווייד למשל.

לא בטופ 15 לדעתי. אני שם אותו 11 רק משנות התשעים יש לפניו את דומארס, מילר, דרקסלר, ג'ורדן, אלן, קובי, אייברסון, הארדן, קליי, וויד וקצת לפני ריצ'מונד ודראזן

_________________
תודה לאלוהי הבירה

חח קצת לפני דרוזן וריצמונד...מצחיק.

דראזן, לא דרוזן. אימבציל

_________________
תודה לאלוהי הבירה

גורדן, קובי, ווסט, וייד, דרקסלר, אייברסון, גרווין, הארדן, מרביץ, סם גונס, מילר, אלן, מגריידי, קליי, דומארס, מונרו , קארטר, מאנו

מאנו 18. הכי גבוה - 16, לא מעבר לדעתי. זה יפה מאוד.

השארתי מאחוריו סקנדים כמו גריר שארמן תומפסון גודריץ
מאנו 4 אליפויות והיו לו פלייאופים ענקיים. אם הוא לא היה בספרס ברור שהיה מגיע לממוצעים גבוהים בהרבה (בוא נניח בעשור הטוב שלו היה עושה 21 6 אס 4 רב. )

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אני מדרג אותו לפני דרקסלר, אייברסון, מילר, מגריידי ובטח קארטר. איפשהוא סביבות מקום 12
מה לעשות, בכדורסל חשוב גם לנצח

יש הרבה כבוד למאנו אבל לפני שחקנים שהיו אלפא דוגס בקבוצות סיבוב שני בפלייאוף? לפני מילר? אייברסון?? דרקסלר??? AYKM? לשיטתך אם מאנו היה זמין לדרים טים הוא היה נבחר? עם כל האהבה למאנו, הוא הרי לא נבחר אפילו פעם אחת לחמישיית העונה, גם לא לשניה, פעמיים לשלישית (ופעם אחת שחקן ששי), נעזוב את ענייני האולסטאר. זה שחקן שלעתים רחוקות ביותר נתן עונות של יותר משלושים דקות למשחק (נכון ששיחק יותר בפלייאוף). סוג של ויני ג'ונסון אם תרצה, מייקל קופר (שהיו לו לא פחות אליפויות מלמאנו, אותו מספר דקות בערך ושהיה מגן טוב ממאנו בסדר גודל).

אז יש סימפטיה והרבה ובזכותה אפשר גם לדרג אותו לפני מייקל ג'ורדן אם בא לנו, מקצועית הוא לא יכול להיות לפני אף אחד מהשחקנים שהזכרת.

בזמן אמת הייתה תחושה שזה פשוט לא ברור למה הוא לא מקבל יותר דקות ולמה הוא לא עולה בחמישייה. הוא לא איזה מקרה קלאסי של שחקן שישי חד מיימדי או משהו כזה. שחקן שהוא ברומטר אמיתי של קבוצה וגם היה כזה בעבור הספרס ברגעי הפלייאוף.
הוא לא יכול להיות מודרג יותר גבוה מדרקסלר או אייברסון בהתחשב במה שקרה במציאות. מצד שני, ניתן לראות את השק כשרון של הבחור, לראות מה הוא עשה בסיטואציות בהן הוא היה אלפא דוג, לראות את האליפויות שהוא היה משמעותי בהן ומה שהוא נתן ברגע האמת ולתהות האם בסיטואציה אחרת הוא לא היה יכול לסחוב קבוצות רחוק ולהיות אולסטאר יציב של שנים.

אפשר גם כמובן לשאול את השאלות ההפוכות, איזה מהכוכבים שסחבו את הקבצות שלהם לסיבוב ראשון ושני היו יכולים להשתלב בסיטואציה שלו ולתרום מה שהוא תרם. והאם מבחינת ערך מוסף מעבר לסקורינג הוא לא שחקן יותר טוב מאייברסון לדוג' (מה שמעיד על היכולת להיות בורג משמעותי בקבוצה אלופה).

ומעבר לזה, אני חושב שלא מאוד מעניין אותו איפה הוא מבחינת דירוג היסטורי, שזה ראוי להערכה. יכול להיות שזה גם קשור לכך שבארגנטינה הוא א ל ו ה י ם.

אולי אני רואה דברים אחרת ובעיניי מה שחשוב זה ששחקן ייתן את מה שהקבוצה צריכה ממנו בכל מעמד וכל רמה, ויגיע איתה הכי רחוק שאפשר, אפילו אם הוא לא השחקן המוביל. סקוטי פיפן, מייקל קופר, רוברט הורי. שחקנים שבלעדיהם הקבוצות שלהם לא היו לוקחות אליפות. בכל זאת לא השוויתי אותו לשחקנים שהיו המובילים של קבוצות אלופות, אז אל תביא את ג'ורדן בתור דמגוגיה.
יש לך ספק שמאנו היה יכול להיות אלפא דוג בקבוצה של סיבוב שני בפלייאוף? לי אין ספק בכלל
מכל האלה שהזכרתי, דרקסלר באמת עשה יותר מזה למרות שגם, כגלגל שלישי בקבוצה אלופה, תרשה לי לא לספור את אייברסון בשנה הכי חלשה של המזרח אי פעם.

אז רוברט הורי הוא אחד הגדולים?
יש לי ספק שמאנו היה יכול להוביל קבוצה לסיבוב שני בפלייאוף אבל זה רחוק מלהיגמר בזה. נקה ממנו את הסימפטיה ותישאר עם ויני ג'ונסון פלוס מינוס, איגואדלה אם אתה מעדיף.
ואתה יכול לקרוא לי דמגוג אבל בחייאת, אפשר לא לספור את אייברסון אם לא בא לך, איטס א פרי קאנטרי אבל הוא נבחר שלוש פעמים לחמישיית העונה ב NBA ועוד שלוש פעמים לשניה ופעם אחת לשלישית, מה שאומר שהוא נחשב לטופ 3 בעמדתו במשך עשור, זה בערך שלוש רמות מעל מה שאפשר להגיד על מאנו. דרקסלר הוביל(!) קבוצה לסיבובים שניים, שלישיים ורביעיים בפלייאוף עוד לפני שהיה גלגל שלישי ביוסטון (אגב, שלישי? מי לפניו? למיטב ידיעתי אין באמת מחלוקת שהוא היה שני רק להאקים). מילר לקח לגמרים קבוצה שהשחקן השני היה ריק סמיתס ועיתו שיחקו שני הדייויסים שהם בעצמם לא הבדילו מי זה מי. מה עשה מאנו? היה שחקן ששי מצוין באלופה שהכוכב שלה הוא טופ חמש לעמדתו בכל הזמנים ושהמאמן שלה הוא טופ 3 בכל הזמנים?

טוב, אז ברור שהוא הדרום אמריקאי הגדול אי פעם (אם שמידט היה משחק ב-NBA אולי הדיון היה נפתח). אבל מכיוון שיש לו גם אזרחות איטלקית, איפה הוא מדורג בדירוג האירופאים הגדולים אי פעם?
דירק בטוח ראשון, כשלדעתי גם פאו גאסול ופארקר לפניו (להערה של עמוס, גם פארקר שיחק רק בס"א עד כה מה שאולי הבליט את החוזקות שלו, אבל בתחילת העשור הוא היה סופרסטאר ברמות שמאנו לא הגיע אליהן).
לדעתי ג'ינובילי נמצא בלבל שמתחת יחד עם סאבוניס, קוקוץ' ופטרוביץ'.
אני כרגע לא כולל שחקנים שעדיין פעילים (ויסלחו לי פארקר נוביצקי וגאסול) - יאניס, מארק גאסול, פורזינגיס וכמובן דונצ'יץ' יכולים להיות חלק מהדירוג בעתיד.

חלק מהגדולה של ג'ינובילי היא ההישגיות - האליפויות ב-NBA, השליטה באירופה, ההישגים בנבחרת. מעניין שכל השחקנים ברשימה למעלה סחבו את הנבחרות שלהם להישגים חסרי תקדים. מהבחינה הזו יש ליאניס ולפורזינגיס עוד הרבה עבודה. מצד שני דונצ'יץ' כבר בגיל 19 אלוף אירופה לקבוצות ולנבחרות, ההישג הכי משמעותי של הנבחרת שלו אי פעם.

ברור שהוא רמה מעל מילר כי יש לו סקיל סט שמילר יכול לחלום.
כנל אייברסון.
אתם פשוט חולים על מספרים. הוא משלם על זה שהסכים לעלות מהספסל. ברור שאם היה שחקן חמישייה הוא היה שם כל עונה מעל 20 והיה עושה 10 אולסטארים.
גאסול לפניו זה גם מצחיק.

ויני ג'ונסון... נו.
זה לא רק הסימפטיה. לג'ינובילי הייתה את היכולת להיות השחקן הכי טוב במגרש במשחק גמר אנביאיי. הוא עשה את זה כמה פעמים. כמה מהאחרים עשו את זה?

כולל מהלכי לא סקורינג. רק לא מזמן נתן גג מכריע להרדן בגיל 50. הגנה, מסירות, סלין מכריעים. למי אכפת כמה פעמים נבחר לאולסטאר. זה משחק ראווה מפגר. בזמן שהיו כאלו שנבחרו, הוא טחן את אייברסון שהוא מתחרה רציני עם כרמלו על השחקן הכי חד מימדי בליגה.

זה ויכוח די מייאש ובאמת זמן להפסיק לפני שמגיעים למקומות לא נעימים.
עם זאת בואו נדייק, אולסטאר? מי דיבר על אולסטאר בכלל? אפשר לטעון שמאנו עדיף על אייברסון (אפשר גם לטעון שהוא עדיף על מסי, למה לא?) אבל אי אפשר להתעלם שאין באמת הרבה נתונים אובייקטיביים שמגבים טענה כזו או אנשי מקצוע שיסכימו איתה.