אריה ליבנת -
"הסוף המר והבלתי נמנע של ישראלים במכבי תל אביב"https://www.haaretz.co.il/sport/basketb ... -1.6412058ציטוט:
"אלישי הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים בישראל ואני בטוח שהוא יכול להגיע לרמות הכי גבוהות. מהיום הראשון ששיחק כדורסל הוא לא פוחד מאף אתגר, ובזכות זה - בשילוב עם הכישרון - הגיע למכבי תל אביב. אני בטוח שהוא לא יפחד מאף אתגר שנציב בפניו במכבי, בארץ וביורוליג". כך אמר דייויד בלאט ביוני 2010 אחרי שמכבי ת"א החתימה את שחקן העונה הטרי לשלוש שנים. לכדיר לקח חודש וחצי כדי לוותר על האתגר ולעבור למכבי חיפה.
"אף שחקן לא אוהב לשבת על הספסל, זה לא אידיאלי", מסביר כיום כדיר, "גם לא שחקן צעיר כמו שאני הייתי בזמנו. יש שחקנים שיכולים להמתין כמה שנים כדי לקבל הזדמנות ויש כאלו שבוער להם לשחק. זה הכל עניין של סיטואציה, כי לפעמים אתה מגיע למקום שבמשבצת שלך יושב מישהו שהמאמן חושב שהוא יותר טוב".
הדוגמה של אלישי כדיר היא רק אחת מבין רבות. שורה ארוכה של שחקנים ישראלים, צעירים יותר או פחות, השיגו חוזה במכבי תל אביב מיד לאחר עונת שיא בקבוצותיהם. במקרים רבים היו אלה הצלחות ישירות מול מכבי תל אביב ששכנעו את ההנהלה להביא שחקן מסוים ולהחליש כך את היריבה.
"מורן רוט לא היה האופציה הראשונה שלי", הודה בלאט בקיץ 2012, אחרי שדייויד פדרמן סגר עם הרכז לשלוש עונות. רוט לא היה הבחירה הראשונה של מאמן מכבי גם במשחקים. מי שהתרגל במשך שנים להוביל קבוצות, פתח פעם אחת בכל העונה בחמישייה וקיבל 11 דקות בממוצע. בתום העונה הוא עבר לחיפה.
במקומו החתימה מכבי רכז אחר, יובל נעימי, שאמר: "אחרי העונה ברוסיה כיוונתי כל הקיץ לחתום בקבוצת יורוליג ומכבי זה הטופ של היורוליג. כיף להגיע למקום שבו הבהירו לי מהרגע הראשון כמה רוצים אותי". גם לו היה חוזה לשלוש שנים, אצלו זה הסתכם בשני משחקי ליגה.
לפני שנתיים החתימה מכבי ת"א את דגן יבזורי, וגיא גודס שהיה אז מאמן הקבוצה, הביע סיפוק. "אנחנו רוצים להביא את הישראלים הכי טובים, ודגן בהחלט שייך לחבורה הזאת. הוא יוסיף לנו קליעה מצוינת מהשלוש והרבה אופי שיעזרו לנו להתמודד בכל המסגרות", אמר אז. הקלע המחונן בליגה קיבל ארבע שניות ביורוליג, ותרם 4.7 נקודות בממוצע ביורוקאפ. בפלייאוף דווקא בא לידי ביטוי עם 7.3 נקודות, אבל באמצע העונה הבאה - אחרי מחצית מזמן החוזה שלו - עבר להפועל חולון.
תסריט דומה נכתב גם בקריירה של דרור חג'ג'. אחרי שתי זכיות רצופות בגביע המדינה עם הפועל ירושלים חתם חג'ג' בקיץ 2008 במכבי ת"א לשתי עונות. בתום עונה של 3.8 נקודות ו-2.3 אסיסטים בליגה הוא ויתר ועבר למכבי חיפה. "במכבי ת"א צריך עור של פיל, צריך לבוא הרבה ביטחון", הוא אומר, "דווקא אלו שכיוונו לזה מגיל צעיר ומכבדים יותר מדי את המקום - לא מצליחים. במכבי אתה צריך להפגין רמה גבוהה מבחינה מקצועית ומנטלית. אתה רגיל כל השנים להיות שחקן מוביל ופתאום קשה לך להתמודד עם שחקנים אחרים על המקום שלך. במכבי לא נותנים לך זמן להשתפשף, אתה צריך לנצל כל הזדמנות שנותנים לך, אם נותנים לך. ואם לא ניצלת, אתה בבעיה".
כרם משעור הצטרף השנה לחבורה מכובדת של שחקנים שקיבלו במכבי חוזה ארוך טווח בזכות הצטיינותם בליגה, אבל לא הצליחו לעשות את הקפיצה המיוחלת. מי שזכה בתואר מלך הריבאונדים של הליגה (10.3) ובתואר מלך הסלים הישראלי (14.5) במדי בני הרצליה, קלע 9 נקודות במצטבר ביורוליג. בליגה שותף ב-18 מ-33 משחקים, בפלייאוף ובפיינל-פור לא קיבל אפילו שנייה. בשבוע שעבר הותר החוזה שהיה לו לשנתיים נוספות והוא חזר להרצליה.
"משעור שחקן שצריך ביטחון ודקות משחק, במכבי לא היה לו את זה", אומר יו"ר בני הרצליה אלדד אקוניס, "למכבי יש הרבה שחקנים, פעם אתה מקבל 15 דקות ופעם חמש דקות, קשה לשחקנים להתאקלם ככה. יש שחקנים שמסוגלים לבוא לידי ביטוי ולתת תפוקה בדקות בהן הם משחקים. אצל כרם, הייחוד שלו זה שאם הוא לא מקבל ביטחון קשה לו לבוא לידי ביטוי. מאוד קיוויתי שהוא יצליח במכבי, אבל אני יודע מי זו מכבי. אני בטוח שאם הוא היה מקבל את הדקות, היה לו ביטחון והוא היה נותן גם את התפוקה".
תומר שטיינהאור עבר אף הוא תהליך דומה לפני קצת יותר משני עשורים. אחרי שנה אחת בצהוב הוא ויתר על חוזה לשנתיים נוספות. "בשנים האחרונות כמעט אף ישראלי לא הטביע את חותמו במכבי", הוא מנתח, "בזמנו היו ישראלים שבלטו במועדון - נדב הנפלד, עודד קטש, דורון שפר, גיא גודס. היום הישראלים יותר משלימים. ג'ון דיברתולומאו תמיד ייתן מלחמה וילחץ על הכדור והוא גם מוכשר התקפית ולכן הוא מתאים למכבי. שחקנים טכניים כמו משעור ואחרים פחות מתאימים כיום. איתי שגב (עזב הקיץ לראשון לציון) שהוא שחקן הגנתי התאים יותר".
הכישורים שהפגין משעור בשנתיים שלו בהרצליה הראו מלכתחילה שהוא לא יתאים במכבי. הפורוורד מנצרת חי בעיקר על ריבאונד התקפה. ביורוליג היה ברור שהוא לא יוכל לבוא לידי ביטוי, אבל גם בליגה היעדר הקליעה פגע בו. "בלתי אפשרי לדעת מראש אלו שחקנים יצליחו במכבי ואלו לא", טוען חג'ג', "כרם הצטיין בהרצליה, אבל במכבי אין כיום הרבה ישראלים לגיטימיים לרמת יורוליג. גם אלו שמתקרבים לזה, צריכים שיקרו הרבה דברים מסביב. לא רק ישראלים, יש גם זרים שלא מצליחים לבוא לידי ביטוי במכבי". כדיר מוסיף: "כשכרם הגיע למכבי זה היה יכול להתפתח לכל כיוון. זה שהוא לא הצליח, לא אומר שהוא שחקן פחות טוב".
כל השחקנים שהתראיינו לכתבה טוענים שמשעור לא טעה כשבחר לעבור למכבי. שטיינהאור מפרט: "הקריירה של שחקן קצרה, אתה רוצה להתפרנס כמה שאתה יכול ולהגיע לטופ. פעם רק מכבי היתה מעל הליגה, ובשנים האחרונות גם ירושלים, אם כי אני מעריך שבשנים הבאות היא כבר לא תהיה בטופ. כשאתה מגיע למכבי אתה צריך לנסות להילחם על ההרכב, אבל החוכמה היא להבין לאן הרוח נושבת ולהגיב מהר. יניב גרין נתקע שם הרבה שנים, פספס קריירה שהיתה יכולה להיות יותר טובה". חג'ג': "כל אחד שנפתחת לו הדלת חייב לנסות, אבל הוא גם צריך לקחת בחשבון שזה לא יצליח".
אם להסתמך על תקדימי העבר, כמעט כל מי שעזב את מכבי עם הזנב בין הרגליים חזר להצטיין בליגה הרגילה. שטיינהאור נבחר לשחקן העונה במדי מכבי רעננה, רוט היה הרכז הראשון של חיפה בגמר אליפות המדינה, כדיר עשה קריירה נהדרת בירושלים ובאילת, וחג'ג' עשה עוד כמה שנים יפות. "כשאתה מגיע לטופ ולא מצליח שם, זה מקשה על ההמשך, אבל עצם זה ששיחקת עם שחקנים ברמה הזאת יכול ללמד ולחזק אותך", אומר חג'ג'. כדיר: "מה שכרם עשה עכשיו, אפשר לקרוא לזה ירידה לצורך עלייה. אם יחזור לו הביטחון הוא יוכל להפגין את הכישורים שהראה לפני כן ולהתקדם לכיוון אירופה".
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
